אף פעם לא מוקדם להרהר על פרישה; איך עושים זאת?

ככל שנקדים ונתכנן את הפרישה שלנו - נגדיל את סיכויינו לשמור על רמת החיים אליה התרגלנו ■ איך עושים זאת, ומהם הסיכונים המרכזיים?

מה יקרה כשאזדקן ואהיה בן 64? לפני יובל שנים שרו על כך הביטלס, ונראה שכפי שהקדימו את זמנם בהרבה תחומים אחרים, כך גם בסוגיית החשיבה וההרהורים מגיל צעיר על הזקנה והפרישה. לצערנו, המוסיקה של החיים שונה ומרבית האנשים נזכרים להתחיל להרהר ולתכנן את הפרישה בשנים הסמוכות אליה, ולעיתים אף רק בדיעבד לאחריה.

לגיל הפרישה יש להיערך מראש, ולמעשה ככל שנקדים לתכנן בצורה מושכלת את פרישתנו, כך ייטב. לתכנון כזה ישנם הרבה מאוד משתנים וסיכונים, חלקם תלויים בנו וחלקם לא, העלולים להשפיע באופן דרמטי על היכולת שלנו לשמר לעצמנו את רמת החיים אליה התרגלנו טרם הפרישה. בגורמים אלו נדון בטורים הקרובים.

בטרם נמנה את הסיכונים שיש לקחת בחשבון, נזכיר את מושג שיעור התחלופה, המהווה נקודת מוצא חשובה בדיון על תכנון פרישה. מדובר על היחס שבין רמת ההכנסה של החוסך טרם יציאתו לפרישה, לרמת ההכנסה לה יהיה זכאי לאחר פרישתו.

סיכון 1 - קצבאות המוסד לביטוח הלאומי:

כל תושב במדינת ישראל זכאי לקצבת זקנה של הביטוח הלאומי, ולעתים לקצבת השלמת הכנסה בהתאם לכללים שנקבעו בחוק. בשנים האחרונות אנו עדים לשינויים רבים בגובה הקצבאות, שלרוב נשחקות, ובמקביל ליישום מטרות המדינה לצמצום התמיכה של המוסד, בין היתר באמצעות החלת צו הרחבה לפנסיה-חובה עבור ציבור השכירים, שיביא בסופו של יום לביטול קצבת השלמת הכנסה ואולי אף לשחיקת קצבת הזקנה.

סיכון 2 - התארכות תוחלת החיים:

בתחילת המאה ה-20 תוחלת החיים הייתה קצרה מ-50 שנה, כיום היא עומדת בישראל על 83.5 לנשים ו-79.7 לגברים. תוחלת החיים מתארכת באופן עקבי ועולה בשנה וחצי בכל עשור (לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה מ-2009). נזכיר כי קרנות הפנסיה מבססות את גובה הקצבה לה נהיה זכאים בין היתר על לוחות התמותה, ולכן ככל שאנשים יחיו שנים רבות יותר - הפנסיה שלנו תהיה קטנה יותר. נתוני הלמ"ס אף מראים כי ההוצאה החודשית לנפש עולה בפרישה בהתאם. גם אם נניח שרמת הצריכה בתקופה שלאחר הפרישה דומה לזו שקדמה לה, הרי שאישה שעובדת 36 שנה (26-62) נדרשת לחסוך במקביל לתקופת מחיה נוספת של כ-24 שנים, כלומר לחסוך 66% מהכנסתה השוטפת; לעומתה, גבר שעובד כ-40 שנה (26-67) נדרש לחסוך במקביל לתקופת מחיה נוספת של כ-17 שנים, כלומר כ-43% מהכנסתו השוטפת.

כמובן שקצבאות הביטוח הלאומי, יחד עם הריבית המצטברת על ההשקעות, מקלות על צורך זה, ואולם לשם כך נדרש להתחיל לחסוך מגיל צעיר ולשנים רבות בריבית גבוהה העולה על שיעורי האינפלציה, המשפיעים גם על קצב גידול הצרכים.

סיכון 3 - הבדלים בין המינים - או למה נשים צריכות לחסוך יותר מגברים:

תוחלת חיי האישה ארוכה יותר מזו של הגבר, ובהתאם מקדם ההמרה לפנסיה גבוה יותר (מה שיפחית את הפנסיה); שנות העבודה בשכר של נשים נמוכות משל גברים, הן עקב גיל הפרישה המוקדם יותר והן עקב נטייה להקדיש מספר שנים לטובת גידול המשפחה, כך שבסופו של יום גם כמות הכסף הנחסכת על ידי נשים נמוכה משל גברים. עובדות אלו מחייבות נשים לחסוך יותר מגברים.

נציין, כי במחקר של בנק ישראל נמצא כי שיעורי התחלופה מגיעים ברמת השכר הממוצע במשק לכ-80% לגברים וכ-74% לנשים.

*** הכותבים הינם מנהל חטיבה עסקי ומנהל המטה המקצועי בסוכנות הביטוח מבטח סימון, מקבוצת הביטוח מגדל. אין לראות בסקירה ובאמור בה ייעוץ פיננסי ו/או פנסיוני כהגדרתם בחוק. בכל מקרה, בטרם קבלת החלטה יש להיוועץ בבעל הרישיון המתאים

ההוצאה החודשית
 ההוצאה החודשית

יומן קורונה:
ניוזלטר יומי על כל מה שצריך לדעת
הרשמה
הרישום נכשל
✓ הרישום בוצע בהצלחה!
צרו איתנו קשר *5988