לכתבה הקודמתתעודת ביטוח למפתחי אפליקציות לכתבה הבאההאם ביה"ד יאסור על מעסיקים להביע דעה נגד התאגדות העובדים?

החלום החדש של כל אם יהודיה: להיות חבר דירקטוריון

הם מכהנים במועצות מנהלים של 10 חברות ויותר, מתווים אסטרטגיה, מאשרים מהלכים ונהנים מהנטוורקינג ■ כמה בדיוק מרוויחים הדירקטורים בחברות השונות, מי דורש מהם שעון נוכחות, ומי "מככב" בדירקטוריונים בישראל? ■ ניתוח G

21/10/2012, 06:59
הדס מגן
Cisco בפייבוק

באוגוסט האחרון התפרסם בעיתונות הכלכלית סיפור שהסעיר את עולם העסקים המקומי: שר האוצר לשעבר אברהם בייגה שוחט הודח מדירקטוריון בנק מזרחי טפחות, לאחר חיכוך מאוד לא אלגנטי עם יו"ר דירקטוריון הבנק אלי יונס. יונס טען, במכתב תקדימי בחריפותו, כי בייגה אינו יכול לכהן במקביל כדירקטור בבנק וכן כדירקטור בחברת קרסו. שוחט טוען שהסיבה אחרת: התנגדותו לתוכנית התגמול והבונוסים לבכירי הבנק, שכידוע הם מהגבוהים במשק.

הסכסוך הזה סיפק הצצה למה שקורה מאחורי הקלעים בדירקטוריונים הגדולים, והציף דילמה ותיקה בעולם העסקים: עד כמה דירקטור שיושב במספר מרובה של דירקטוריונים יכול להקדיש את מרב תשומת לבו לכל אחד מהם. הדיון בסוגיה הזו תפס תאוצה לאחרונה, לאחר שחברת אנטרופי, המייעצת לגופים מוסדיים לקראת הצבעות באספות כלליות, פנתה לדירקטורים המכהנים במספר רב של חברות, וביקשה מהם להסביר כיצד בדיוק הם יכולים לתפקד במקביל ב-10 או ב-20 דירקטוריונים.

אנטרופי אף הלכה צעד קדימה, וכעת היא דורשת את רשימת הנוכחות של הדירקטורים השונים בישיבות בטרם תאשר מחדש את מינויים; דרישה שבחלק מהמקרים התקבלה בתרעומת רבה מצד הדירקטורים עצמם. מבחינתה של אנטרופי המשוואה פשוטה: אם שיעור הנוכחות של הדירקטור עמד על פחות מ-75%, אנטרופי תתנגד למינויו. לגבי מספר הדירקטוריונים שבהם יושב הדירקטור - כל מקרה לגופו.

ההערכה המקובלת היא כי הסיבה לחברות במספר רב של דירקטוריונים הוא השכר. כמה בדיוק מרוויחים שם? התקנות בחוק החברות הציבוריות מגבילות את שכרו של דירקטור חיצוני על-פי סקאלה בת חמש דרגות: בקצה העליון של הסקאלה, בחברה שההון העצמי שלה עומד על יותר ממיליארד שקלים, שכרו של הדירקטור החיצוני יעמוד על כ-77 אלף שקלים וכן כ-3,600 שקלים לכל ישיבה.

בצד השני של הסקאלה, בחברה שהונה קטן מ-38 מיליון שקלים, דירקטור חיצוני ירוויח שכר שנתי של כ-25 אלף שקלים וכ-2,100 שקלים על כל ישיבה. דירקטורים חיצוניים בעלי מומחיות פיננסית מקבלים יותר: שכר שנתי של כ-127 אלף שקלים וכ-4,900 שקלים לישיבה בחברות הגדולות, ושכר שנתי של כ-42 אלף שקלים וכ-2,800 שקלים לישיבה בחברות הקטנות.

שכרם של דירקטורים פנימיים לעומת זאת אינו מוגבל, אם כי בחלק מהחברות נוהגים להשוות את שכרם לזה של הדירקטורים החיצוניים.

בנק הפועלים, למשל, שילם בשנת 2011 שכר של מעל 11 מיליון שקלים לדירקטורים שלו, לא כולל שכר היו"ר. כלל תעשיות שילמה בשנת 2011 כ-2.3 מיליון שקלים לדירקטורים שלה - 13 במספר, שאחד מהם, שי לבנת, שהוא בעל שליטה בחברה, הודיע כי הוא מוותר על שכרו.

בטבע, חברה הנסחרת גם בארץ וגם בארצות הברית, הכסף גדול יותר: דירקטור בחברה מקבל כ-190 אלף דולרים לשנה, וכל ישיבת דירקטוריון שבה ישתתף תזכה אותו ב-2,000 דולרים נוספים. היו"ר, פיליפ פרוסט, המתגורר בקליפורניה, נהנה משכר של 900 אלף דולרים בשנה, וכן זוכה למימון הוצאות טיסה במטוסו הפרטי, בגובה 700 אלף דולרים.

טבע היא מקרה קיצון, אבל גם בחברות הציבוריות בישראל, כשמביאים בחשבון שישנם דירקטורים המכהנים בכמה וכמה חברות מדובר בסכומים נאים. וכאן נכנס הפרדוקס: דירקטורים המעוניינים למקסם את רווחיהם מתפקידם יושבים בדירקטוריונים של כמה וכמה חברות. עד כמה הם מסוגלים להביא את המקסימום בתפקיד הזה בכל חברה וחברה?

כמובן, כדי לענות על שאלה כזו יש להתייחס לכל חברה בנפרד - אין ישיבה בדירקטוריון חברת חשמל או חברה ממשלתית אחרת באותו סיווג, כישיבה בדירקטוריון של חברה פרטית קטנה. ועדיין לא מדובר במשימה פשוטה להיות חבר בדירקטוריונים רבים.

"מתרוצצים מישיבה לישיבה"

עד כמה שזה נשמע מוזר, חוק החברות אינו מגביל את מספר הדירקטוריונים שבהם יכול לכהן דירקטור. הדרישה היחידה היא שהדירקטור יצהיר כי יש לו הזמן והכישורים הנדרשים למילוי התפקיד. ברשות לניירות ערך מציינים שכל דירקטור מתבקש לפרט את החברות הנוספות שבהן הוא משמש כדירקטור, מה שמאפשר לבחון אם יש בעייתיות - הן מבחינת היכולת להקדיש זמן והן מבחינת ניגודי עניינים. לגבי כהונה של דירקטור בחברה ממשלתית, חלה מגבלה של שתי חברות לכל היותר.

יש כאלה שדווקא מוצאים יתרון בריבוי תפקידים בדירקטוריונים שונים - במגבלות ריאליות, כמובן. ממחקר שערכו פרופ' יצחק סוארי וד"ר אייל סולגניק עבור מכון קסירר, עולה כי למרות החששות שדירקטורים המשמשים במספר רב של מועצות מנהלים יתקשו למצוא זמן לשרת את כולן, מרבית החברות אף מעוניינות שהדירקטורים שלהן ירכשו ניסיון, ידע ואולי גם לגיטימציה, מעצם כהונתם גם במועצות מנהלים אחרות.

"יותר מכך", כותבים השניים במחקרם, "קל יותר לחברה לבחור דירקטור שמכהן כבר במספר חברות, שכן כך הסכנה של 'טעות בבחירה' קטנה יותר. אכן, חובות האמונים והזהירות מתורגמות גם לציווי של סודיות, אך דירקטורים רבים אינם רואים פסול בשימוש באותם עקרונות חשיבה במועצות מנהלים שונות. רעיונות עסקיים חשבונאיים ורעיונות של בקרה ושל ניהול סיכונים אינם נתפסים כ'קניין רוחני' של חברה זו או אחרת, לכן לא פעם הם מועברים על-ידי דירקטורים ואחרים בין חברות, לעתים תוך הדגשה כי כך נוהגים בחברות אחרות, כדי להקנות לגיטימציה נוספת לרעיון".

עם זאת, ממשיכים ומציינים סוארי וסולגניק, יכולת הקדשת הזמן היא בכל זאת נושא שיש לתת עליו את הדעת. הם מצטטים את המשפטן פרופ' יוסף גרוס, בספרו על חוק החברות החדש, שם הוא קובע שהניסיון והמחקר מלמדים כי "דירקטורים רבים מתרוצצים מישיבה לישיבה או שאינם מופיעים כלל לישיבות ואינם מקדישים זמן לחברה שאת מדיניותה הם אמורים להתוות".

עליזה רוטברד, המכהנת כיום כדירקטורית בשמונה חברות שונות, מספרת כי יש חברות המעוניינות למנותה דווקא בגלל היותה דירקטורית במקומות אחרים. "אני מאמינה באמונה שלמה בכך שזה יתרון", היא אומרת. "אני יכולה לבוא לחברה אחת ולהציע פתרונות, כי בחברה אחרת הגיע לשולחננו מקרה דומה. אני צוברת אוצר בלום של ידע".

מי שסבור אחרת הוא דווקא לא אחר מעו"ד יהושע נאמן, אחיו של שר המשפטים יעקב נאמן, ולשעבר היועץ המשפטי של החברה לישראל, שהיה במשך מספר שנים אחד משיאני הדירקטוריונים. בין היתר הוא ישב בדירקטוריונים של הבנק לפיתוח תעשייה, של פועלים שוקי הון, של הבנק הבינלאומי, וכן של כל החברות-הבנות של החברה לישראל. הוא אף הגיש בשעתו את מועמדותו לחברות בדירקטוריון בנק לאומי, אך נפסל בשל זיקה לשר בממשלה. כיום הוא משמש כדירקטור ב-U בנק, לצד קרדן הציבורית, ובעוד מספר גופים ציבוריים שבהם הוא משמש כדירקטור בהתנדבות, כמו אורט ישראל, אורט בראודה, והלל ישראל, המסונף לארגון הלל העולמי.

"מי שיושב בכ-10 דירקטוריונים יכול אולי לעשות מזה משכורת נאה, אבל אני לא חושב שזה כל-כך אפשרי מבחינה מעשית", הוא מסביר. "קודם כול, יש המון מגבלות רגולטוריות. מעבר לזה, החשיפה של דירקטורים כיום מאוד גדולה, במיוחד אחרי האכיפה המנהלית ותיקון 16 (תיקון לחוק החברות, המחייב רוב מיוחד להצבעות בנושא שכר נושאי משרה - ה' מ'). זה לא לשבת ולאכול בורקסים. זו אחריות מאוד כבדה, ואם את לא מראה שאת מכירה ומודעת לעסקי החברה, את צריכה להראות שיש לך הכישורים המתאימים. את צריכה להבין את המטריה ולהבין במה מדובר. זו עבודה שדורשת הרבה מאוד זמן, ואלה לא דברים שאת יכולה לעשות כלאחר יד".

מדגם מייצג של דירקטורים החברים במספר מועצות מנהלים

אריה עובדיה

מספר דירקטוריונים: כ-20

בן 64, כלכלן ורואה חשבון, לשעבר מנכ"ל דובק ויו"ר הפניקס, וכיום איש עסקים ויועץ עסקי לחברות - שותף בשמרוק ישראל קרן צמיחה יועצים בע"מ

משמש כיו"ר דירקטוריון של מספר חברות במקביל: גירון פיתוח בנייה; דסטיני אחזקות; טבע נאות - הפצה; נעלי נאות אגודה שיתופית חקלאית לעסקים; נדל"ן קום ישראל. כמו כן, על-פי הרישום בדוחות הכספיים של חברות שבהן הוא משמש דירקטור, הוא יושב בדירקטוריונים הבאים: אלרון תעשייה אלקטרונית בע"מ; מפעלים פטרוכימיים בישראל; הדר גיוון השקעות; שטראוס גרופ; סקיילקס; קומפיוג'ן; כרמל אולפינים; פולאר השקעות; אינטרקיור; אי.קיו.אס; מאקסטק טכנולוגיות; מנטיס ויז'ן; פייקארד; ויריאנט; ובז"ן. את התייחסותו של עובדיה לא ניתן היה להשיג.

יעקב אלינב

מספר דירקטוריונים: כ-15

בן 68, לשעבר משנה למנכ"ל בנק הפועלים

אלינב הוא כיום יו"ר דירקטוריון דפי זהב וכן דירקטור בחברה הממשלתית-עירונית נתיבי אילון. נוסף על כך הוא משמש כדירקטור בדלק נדל"ן, בעופר השקעות, בדש איפקס ובחברות-הבנות שלה (דש בית השקעות, דש ניהול קופות גמל, דש קרנות פנסיה); בפולאר תקשורת, בגלובל בוקס, בפרוטרום, בקמור, בתדיר גן; ובחברות-בנות של דפי זהב - גולדן פייג'ס פייננס וזאפ גרופ.

"בחלק מהחברות יש ארבע ישיבות בשנה בלבד", הוא מסביר את הריבוי. "צריך לתת משקל לגודל החברה ולמעורבות הנדרשת בה. ישיבה בדירקטוריון של בנק שווה לישיבה בכמה דירקטוריונים של חברות, ולכן יש משמעות להיקף החברה. צריך גם לקחת בחשבון שכיום כל עיסוקי הוא ישיבה בדירקטוריונים".

משה וידמן

מספר דירקטוריונים: כ-10

בן 69, לשעבר מנכ"ל רבלון

דירקטור במזרחי טפחות, בכי"ל ובחברות-הבנות (מפעלי ים המלח ורותם אמפרט נגב); מליסרון; אלרוב נדל"ן ומלונאות; רוזבאד; יפאורה תבורי; עופר השקעות; דש איפקס הולדינגס.

לדברי וידמן, ישיבה בדירקטוריונים של כמה חברות מסייעת לו בעבודתו: "כדי להבין לעומק את החומר הנוגע לפעילות כי"ל, למשל, חשוב להיות מעורה בפרטים של מה שנעשה בחברות-הבנות, ולכן הזיקה הזו, בסופו של דבר, מסייעת למלא את התפקיד כדירקטור, גם בחברה למעלה וגם בחברות-הבנות".

עליזה רוטברד

מספר דירקטוריונים: כ-8

בת 66, מילאה בעבר תפקידים בבנק ישראל ושימשה כמשנה למנכ"ל הבורסה

רוטברד היא דירקטורית חיצונית בנייר חדרה, ודירקטורית במובייל מקס טכנולוגיות, בפרו סיד קרן הון סיכון, בקמהדע, ברדהיל ביופארמה, ב-AIG, באר.וי.בי ובפוינטר טלוקיישן, הנסחרות בארצות הברית. עד לאחרונה שימשה כדירקטורית בבי.ג'י.איי, אלא שהחברה נמכרה; כנ"ל לגבי כלל תעשיות, שנמכרה למיליארדר לן בלווטניק.

בייגה שוחט

מספר דירקטוריונים: כ-9

בן 76, שר האוצר לשעבר

אברהם בייגה שוחט עלה לכותרות לאחרונה כשיו"ר דירקטוריון בנק המזרחי, אלי יונס, ביקש להדיחו. שוחט הוא דירקטור בבנק המזרחי, בקרסו מוטורס, בכי"ל ובחברות-בנות שלה (תרכובות ברום, רותם אמפרט נגב, מפעלי ים המלח, וברום ים המלח), בביטוח ישיר ובסיטיפס. עד לפני כחודשיים שימש כיו"ר חבר הנאמנים של המכללה האקדמית, והוא חבר הנהלה בקרן הלאומית למדע וכן בקרן הכספית של הטכניון. כל התפקידים הציבוריים, לדבריו, נעשים ללא שכר, אלא בהתנדבות.

"אפשר להתפרנס יפה מאוד מישיבה בדירקטוריונים, אם כי התגמול שונה מאוד מחברה לחברה", הוא מסביר. "יש מקומות שבהם יש 20 ישיבות בשנה, ולעומת זאת בבנק, זה יכול להגיע לחמישים-שישים ישיבות". לדבריו, לו היה מרגיש שאינו יכול למלא את תפקידו כהלכה, היה מוותר על חלק מהחברות.

אבי זיגלמן

מספר דירקטוריונים: כ-7

בן 56, שימש ראש המחלקה המקצועית בפירמת רואי החשבון סומך חייקין KPMG

זיגלמן משמש כדירקטור חיצוני בבנק המזרחי טפחות, בכלל תעשיות ביוטכנולוגיה, בעורב טכנולוגיות ובסיאלו טכנולוגיות. פרט לכך הוא משמש דירקטור באורמת, בגינדי השקעות1 ובתפרון.

"יש חברות כמו בנק, שלהיות חבר בדירקטוריון שם, זה אומר שאתה צריך להקדיש לתפקיד יום בשבוע או יום וחצי בשבוע, ויש כאלה שהחברות בדירקטוריון שלהן דורשת ממך שתיים-שלוש ישיבות ברבעון", מסביר זיגלמן את העבודה. "בדירקטוריונים שבהם אני מכהן כיום זה רחוק מלגזול את זמני, אבל השאלה היא כל מקרה לגופו, וזה מאוד תלוי בכישורים של האדם הספציפי".

- זה עיסוק שאפשר להתפרנס ממנו?

"בחברות גדולות השכר סביר, אך מול זה יש גם מאמצים, אחריות וחשיפה לסיכונים. עד 2008 שכר הדירקטורים היה מאוד נמוך, אבל העלו אותו משמעותית. שכר הדירקטורים החיצוניים כמעט הוכפל. לישיבה בבנק את מקבלת הררי קלסרים, שלקרוא אותם ולהתעמק בהם זה לא מעט זמן ולא מעט מאמץ".

שלמה נס

מספר דירקטוריונים: כ-7

בן 52, בעל משרדי עורכי דין וראיית חשבון, ואחד מכונסי הנכסים הכי עסוקים כיום בשוק

בעבר שימש כיו"ר חברת החשמל וכיום הוא יו"ר דירקטוריון בטאו, דירקטור בפרטנר, בקליק סופטוור טכנולוגיות, באביב ארלון, בסיטי גרופ, בטמפו ובחברה לפיתוח חוף התכלת. "חלק מהפעילות בדירקטוריונים היא מכוח עבודתי", הוא מסביר. "אני נחשב מומחה בחברות, ומרצה בנושא, ואני דירקטור מבוקש. זה הפך לחלק מהפעילות הכללית".

אמרי טוב

מספר דירקטוריונים: כ-6

בן 73, יועץ עסקי, יועץ וחוקר בכלכלת ביטחון

טוב דירקטור בבנק הפועלים, שם הוא יושב בלא פחות מתשע ועדות פנימיות. בין היתר הוא משמש דירקטור בחברות: מ.ט.א אחזקות, פלסן סאסא, איי.סי.ג'י גרין אנרג'י, אמנת ניהול ומערכות, וגרנית הכרמל השקעות; עד לא מזמן היה גם דירקטור חיצוני בשופרסל.

הכתבה המלאה במגזין G - לקבלת הגיליון ועיתון גלובס לחודש מתנה >>
 

 
 
 
מהפכה בטכנולוגיית המידע: צפו בסביבת העבודה החדשה
(The New Collaboration Workspace) ■ מהפכה זו מונעת ע"י מספר מגמות כגון גידול אדיר במספר הטלפונים החכמים, מחשבי לוח וטכנולוגיות רבות נהיות פשוטות יותר והמעבר לשירותים מבוססי ענן
טיפים לעסקים: כך תקימו את הרשת הנכונה לעסק שלכם
טיפים לבחירת הרשת הנכונה לעסק שלכם
מגמה חדשה: ליסינג גם לציוד תקשורת
מגמת רכישת הציוד בליסינג מעמיקה בשוק התקשורת בישראל
 
 
המדריך להישרדות בזמן מלחמה
4 טיפים לעסקים קטנים-בינוניים
שאלות ותשובות: זכויות העובדים באזור הלחימה בדרום
על רקע מבצע "עמוד ענן", משרד התמ"ת פרסם מקבץ שאלות ותשובות בנושא זכויות וחובות העובדים ■ האם עובד הנעדר מהעבודה בגלל המלחמה זכאי לפיצוי?
התמ"ת מפעיל מוקד לפניות הציבור בנוגע לזכויות עובדים במצב חירום
המוקד ייתן מידע בנושאים הנוגעים למערך מעונות היום, הנחיות לעובדים במפעלים חיוניים וחובת התייצבות במקומות עבודה, מידע וסיוע לעסקים קטנים ועוד
שלום שמחון חתם על צו לגיוס עובדים במפעלים חיוניים
עקב המצב בדרום, חתם שר התמ"ת על צו המאפשר גיוס עובדים במפעלים למתן שירותים קיומיים באזור שחלה עליו הכרזת שר הביטחון בדבר מצב מיוחד בעורף
 
 
דרושים עובדים בינוניים
" שהמנהלים אינם מבינים כי אתגר השירות אינו למצוא עובד נדיר באיכויותיו, אלא בניית מודל שירות המאפשר לעובד הממוצע לתת שירות מעולה באופן שגרתי"
מבחן המרשמלו של המנכ"ל והדירקטוריון
למרות שמנהלי חברות מבינים את חשיבות השירות ויצירת אמון עם הלקוח, הם אינם עומדים בפיתוי למקסם את הרווחים בטווח הקצר גם במחיר שבירת האמון עם הלקוחות
למי שייך הפטנט- לעובד או למעסיק?
עד לא מזמן התשובה לשאלה זו הייתה ברורה - למעסיק כמובן. אולם, לפני מספר שבועות דן בית המשפט העליון בסוגיה ומתברר כי התשובה לשאלה זו איננה כה ברורה.
תעודת ביטוח למפתחי אפליקציות
אילו אמצעים עומדים בפני מפתח התוכנה כדי להגן על יצירתו?
 
תוכן מקודם