לכתבה הקודמתהחלום החדש של כל אם יהודיה: להיות חבר דירקטוריון לכתבה הבאהשליש מאוכלוסיית ישראל בסיכון לעוני; ביוון וספרד - 20%

האם ביה"ד יאסור על מעסיקים להביע דעה נגד התאגדות העובדים?

ביה"ד הארצי לעבודה, בראשות הנשיאה נילי ארד, אמור לדון לראשונה בסוגיה הנפיצה הזו ביום ראשון, והצדדים ליחסי העבודה במשק כבר מחממים מנועים

18/10/2012, 18:45
שי ניב
Cisco בפייבוק

האם המעסיק הישראלי יורשה באופן פורמלי להביע את דעתו כנגד מהלך התאגדות של עובדיו ואף לנהל לשם כך קמפיין של ממש במקום העבודה כפי שמתיר הדין האמריקני - או שמא ייאסר עליו לומר מילה אחת רעה כמקובל במדינות רבות באירופה?

בית הדין הארצי לעבודה, בראשות הנשיאה נילי ארד, אמור לדון לראשונה בסוגיה הנפיצה הזו ביום ראשון הקרוב, והצדדים ליחסי העבודה במשק כבר מחממים מנועים. ההסתדרות הכללית גייסה לצורך העניין את עו"ד ארנה לין, מומחית לדיני עבודה ולזכויות אדם; ואילו לשכת התיאום של ארגוני המעסיקים גייסה את עו"ד דפנה שמואלביץ', גם היא מומחית ליחסי עבודה, ששכנעה בעבר את בית הדין האזורי לעבודה בתל-אביב כי למעסיק יש חופש להביע דעה אקטיבית בעניין ההתאגדות של עובדיו.

מרוב שהדיון הזה הפך לעקרוני, עם פוטנציאל לפסיקה תקדימית שתחייב את כלל המעסיקים במשק, כמעט נשכחה העובדה שלפחות באופן רשמי מדובר בדיון הנוגע לחברת פלאפון תקשורת.

הנהלת פלאפון נלחמה בהתאגדות של העובדים כאילו מדובר היה בסיכול ממוקד של פצצה מתקתקת, ולפחות כהגדרת בית הדין האזורי לעבודה בתל-אביב מלפני חודשיים, היא "חצתה קווים אדומים": מנהלים נשלחו להחתים עובדים על טפסים שמבטלים את הצטרפותם להסתדרות, במוקדים השונים הוקרנו מצגות כנגד הקמת הוועד, והשבוע הגדיל לעשות מנכ"ל החברה, גיל שרון, שרמז בדוא"ל ששלח לעובדיו כי מהלך ההתאגדות פגע בתוצאות העסקיות של החברה.

אפילו בקבוצת כלל ביטוח, שנחשבה עד לאחרונה כדוגמה האולטימטיבית למעסיק שנלחם בהתאגדות עובדיו, לא פגשו נחישות כזו.

מבחינת ההסתדרות, ההתנהלות הבוטה של פלאפון עשויה הייתה להוות דווקא הזדמנות לפסיקה עקרונית שתגביל משמעותית את חופש הפעולה של המעסיקים בעת מהלכים כאלה. אלא שבמובנים רבים, ייתכן כי לשכת התיאום של ארגוני המעסיקים טרפה עבורה את הקלפים.

בנייר העמדה שהגישה אתמול (ד') לבקשתה של הנשיאה ארד, טענה לשכת התיאום כי לפני שמגיעים להכרעה שיפוטית בסוגיה כל-כך עקרונית, יש למצות את ערוצי ההידברות בין הלשכה להסתדרות.

למעשה, הלשכה טוענת כי על הנשיאה ארד לדרוש מהצדדים להיכנס למשא-ומתן ביניהם לתקופה מסוימת, במסגרתה לא תתקבל פסיקה בעניין. בנייר מנומק מאוד, מסבירים אנשי הלשכה כי כבר בשנת 2006 חתמה ההסתדרות על הסכם מול לשכת התיאום, שלפיו הצדדים מחויבים שלא לתמוך במהלכי חקיקה חד-צדדיים שלא הוסכמו ביניהם.

כאות להצלחת המודל, מצביעים בלשכה על הסכם פנסיה חובה שגובש בין הצדדים; הסכם שמאזן בין פרטיות העובד בתיבת הדוא"ל שלו לזכות הקניין של המעסיק; או עסקת החבילה בשנת 2009.

"תמוה מאוד כיצד ומדוע ההסתדרות המקדשת את זכות ההתארגנות, מתעלמת לחלוטין מהזכות והחובה לנהל משא-ומתן קיבוצי, שהיא נדבך מרכזי של הזכות", נכתב בנייר העמדה של לשכת התיאום.

האמירה הזאת, בין היתר, ממחישה במידה רבה את התקררות היחסים שבין ארגוני המעסיקים להסתדרות, זאת במיוחד לאחר פרישתו של שרגא ברוש מתפקיד יו"ר לשכת התיאום.

על-פי הדינמיקה השיפוטית של השופטת ארד, יהיה זה סביר מאוד להניח שהיא תאמץ את הגישה הזו. אמנם היא לא יכולה לכפות משא-ומתן כזה בין הצדדים, אבל מספיק שהיא תמליץ.

איזון מלאכותי

לשכת התיאום של המעסיקים מציעה בנייר העמדה שלה כללים הדומים מאוד לאלה הנהוגים במדינות האנגלו-סקסיות: מותר למעסיק להביע את דעתו נגד ההתאגדות, אולם אסור לו לאיים ולכפות, לתת טובות הנאה בתקופת ההתאגדות או לנסות להקים ועד מטעמו.

כלל היסוד בראייתם של המעסיקים הוא איזון בין זכות ההתארגנות של העובדים לבין זכות הקניין של המעסיק וחופש הביטוי שלו. בהסתדרות, לעומת זאת, סבורים כי זכות ההתאגדות של העובדים גוברת במקרה זה על זכויותיו של המעסיק, שכן כל זמן שישנם יחסי מרות - חופש הביטוי שניתן למעסיק עלול לשלול דה-פקטו את החופש של העובד.

בהסתדרות מסבירים כי מחקרים שונים הראו כי עובדים שנחשפו לעמדתו הברורה של המעסיק ביחס להתאגדות, ייחסו חשיבות רבה יותר לסמכות של המעסיק בעת שבחרו כיצד לנהוג מאשר לתוכן של דבריו.

גורם משפטי בארגון טוען כי הדבר דומה לכך שבשם חופש הביטוי מעסיק ישלח לעובדות שלו מאמר המצדד בצמצום הילודה כאמצעי להגברת התפוקות בעבודה. "באותה מידה אסור לאפשר למעסיק להביע את עמדתו ביחס להצטרפות לארגון עובדים", אומר הגורם. "למעסיק יש כוח. כשהוא קורא לעובד אליו למשרד, העובד לא יכול שלא להיכנס. איזה מן חופש ביטוי זה?", הוא מוסיף.

וזו אולי השורה התחתונה של הסוגיה הזאת, אולי המרתקת ביותר ביחסי העבודה במשק: איך אפשר לדבר על איזון, כשבבסיסם של דברים אין באמת איזון בין עובד למעביד. מה שווה הכלל שמציעה לשכת התיאום שלפיו המעסיק יביע דעה אבל לא יאיים, אם עצם דעתו של המעסיק מהולה בכוחו, בסמכותו ובמרותו.

גלובס לחודש היכרות – כל הכתבות, המאמרים וטורי הדעה אצלך מדי ערב >>
 

 
 
 
מהפכה בטכנולוגיית המידע: צפו בסביבת העבודה החדשה
(The New Collaboration Workspace) ■ מהפכה זו מונעת ע"י מספר מגמות כגון גידול אדיר במספר הטלפונים החכמים, מחשבי לוח וטכנולוגיות רבות נהיות פשוטות יותר והמעבר לשירותים מבוססי ענן
טיפים לעסקים: כך תקימו את הרשת הנכונה לעסק שלכם
טיפים לבחירת הרשת הנכונה לעסק שלכם
מגמה חדשה: ליסינג גם לציוד תקשורת
מגמת רכישת הציוד בליסינג מעמיקה בשוק התקשורת בישראל
 
 
המדריך להישרדות בזמן מלחמה
4 טיפים לעסקים קטנים-בינוניים
שאלות ותשובות: זכויות העובדים באזור הלחימה בדרום
על רקע מבצע "עמוד ענן", משרד התמ"ת פרסם מקבץ שאלות ותשובות בנושא זכויות וחובות העובדים ■ האם עובד הנעדר מהעבודה בגלל המלחמה זכאי לפיצוי?
התמ"ת מפעיל מוקד לפניות הציבור בנוגע לזכויות עובדים במצב חירום
המוקד ייתן מידע בנושאים הנוגעים למערך מעונות היום, הנחיות לעובדים במפעלים חיוניים וחובת התייצבות במקומות עבודה, מידע וסיוע לעסקים קטנים ועוד
שלום שמחון חתם על צו לגיוס עובדים במפעלים חיוניים
עקב המצב בדרום, חתם שר התמ"ת על צו המאפשר גיוס עובדים במפעלים למתן שירותים קיומיים באזור שחלה עליו הכרזת שר הביטחון בדבר מצב מיוחד בעורף
 
 
דרושים עובדים בינוניים
" שהמנהלים אינם מבינים כי אתגר השירות אינו למצוא עובד נדיר באיכויותיו, אלא בניית מודל שירות המאפשר לעובד הממוצע לתת שירות מעולה באופן שגרתי"
מבחן המרשמלו של המנכ"ל והדירקטוריון
למרות שמנהלי חברות מבינים את חשיבות השירות ויצירת אמון עם הלקוח, הם אינם עומדים בפיתוי למקסם את הרווחים בטווח הקצר גם במחיר שבירת האמון עם הלקוחות
למי שייך הפטנט- לעובד או למעסיק?
עד לא מזמן התשובה לשאלה זו הייתה ברורה - למעסיק כמובן. אולם, לפני מספר שבועות דן בית המשפט העליון בסוגיה ומתברר כי התשובה לשאלה זו איננה כה ברורה.
תעודת ביטוח למפתחי אפליקציות
אילו אמצעים עומדים בפני מפתח התוכנה כדי להגן על יצירתו?
 
תוכן מקודם