גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

התגלה תירוץ להשתתפות הדלה של חרדים בשוק העבודה?

ירושלים סובלת ממחסור מובהק באזורי תעסוקה, העיר החרדית אלעד תוכננה בלי שטחי תעסוקה כלל, ואילו כלכלני העיר חריש, המיועדת להתאכלס בציבור דומה, מנסים לתקן

ערים גדולות מהוות באופן טבעי מוקד תעסוקה לתושביהן, כמו גם לתושבי ערי הלוויין שסביבן. זה אך מתבקש שאפשרויות התעסוקה יתאימו ככל הניתן לאופי האוכלוסייה המתגוררת בעיר ולצרכיה המיוחדים. היו אלו בעיקר מסקנות ועדת טרכטנברג, אשר שבו ושפכו אור על נושא תעסוקת החרדים, והצורך בקידום תוכניות לשילובם בשוק העבודה.

"המעסיק הדומיננטי בירושלים למשל, הם משרדי הממשלה", אומרת טל איינהורן, מנהלת בחברת תנע ניהול פרויקטים בנדל"ן, שהתוודעה לצרכי הקהל החרדי דרך מרכז רייטמן. המרכז, בשטח של 100 אלף מ"ר לתעסוקה ומסחר בתכנון אנדרמן אדריכלים, צפוי להיבנות כחלק מההתחדשות הצפויה לשכונת גבעת שאול בעיר. היא מדגישה שהנזקקים העיקריים לשטחי תעסוקה בירושלים, הם חרדים. "כשיש עיר שבה האוכלוסייה כל כך צפופה, יש לדאוג שהתושבים יוכלו לעבוד בה ולא ייאלצו לצאת לחפש עבודה בחוץ".

איינהורן מסבירה שעם כל הכבוד לתוכניות לעידוד תעסוקת החרדים, חסרה בעיר תשתית נדל"ן הולמת - שטחים לתעסוקה וגם שטחים להקמת מרכזי הכשרה.

"כדי שיהיה שינוי, צריך לייצר תשתיות לשיווק קרקע בייעוד לתעסוקה", היא אומרת. "אם רוצים ש-200 משפחות חרדיות יצאו לעבוד, יש להביא בחשבון שעל ההכשרה להיות בתחומים מסוימים, מחשוב וחשבונאות למשל. ככל שהיצע ושטחי הכיתות להכשרה מקצועית יגדל, כך אפשר יהיה לשלב את בוגריה בשוק, וגם אז יהיה צורך בקרקע ובמבנים".

נכון לעכשיו, כך לדעת איינהורן, כבר מבינים את זה בוועדה המחוזית ובעיריית ירושלים. "כאשר מדברים על הכשרה תעסוקתית לחרדים, הכוונה לכיתות המיועדות ל-30 מבוגרים, והצורך האמיתי הוא בקנה מידה של אלפים", היא אומרת, "בין אם מדובר בנשים חרדיות, או בגברים חרדים - לא מדובר בתעשייה מסורתית, אלא במקצועות מתקדמים שההכשרה אליהם יכולה להמשך עד שלוש שנים ואף יותר מכך".

ובמקביל להכשרות, יש למשוך מעסיקים גדולים. "כדי שחברה גדולה תעתיק מיקומה לעיר אחרת, היא זקוקה למבנים. בראשל"צ למשל, הבינו את זה רק אחרי 30 שנה כאשר התחלף ראש העירייה. ורק אז החלו להקצות לכך יותר מבנים ושטחים", מזכירה איינהורן.

ראשל"צ היא לא היחידה. ערים נוספות השכילו בשנים האחרונות לפתח ולהגדיל את אזורי התעשייה שלהן, ואלה משכו אליהם חברות מתקדמות ועשרות אלפי מועסקים שמעשירים את קופת העירייה. אזור הבורסה ברמת גן הוא דוגמה אחת, הרצליה פיתוח היא דוגמה אחרת.

אין תירוץ היסטורי

לעומתן, העיר החרדית אלעד הוקמה ללא כל תכנון למרכזי תעסוקה. "סטטיסטית, 60% מההוצאות של העיריות בישראל מוקדשים לחינוך", אומרת איינהורן. "אבל באלעד החרדית, שבה אחוז הילדים גבוה בהרבה מאשר בכלל האוכלוסייה, רבים מהתושבים כלל לא עומדים בתשלומי ארנונה, ודווקא שם אין שטחי תעסוקה. מה יהיה עליהם ועל העיר בעוד 20 שנה מהיום? כאן אין תירוץ היסטורי. זו עיר שתוכננה בשנות ה-90".

גם כאן, הפתרון על פי איינהורן הוא בתכנון ובפיתוח עירוני של שטחי נדל"ן. "צריך לעודד עסקים להגיע. אפשר להפחית ארנונה, אבל קודם כל יש לשחרר קרקעות לתעסוקה. עיריית ירושלים יכולה להוביל מהלך- למשל שינוי ייעוד מתעשייה מסורתית לבנייני משרדים כמו ברמת החיל".

- למה לא תעשייה מסורתית?

"תעשייה מסורתית לא צריכה לשבת במרכז העיר. היא גם לא מתאימה לאופי תעסוקת החרדים, ובכלל כמות האנשים למ"ר קטנה יותר".

איינהורן מאשרת שהיום ניתן לראות את שינוי הגישה בירושלים, אבל השינוי הזה צריך לגשר על עיכובים של 10-15 שנים שבהן לא נעשה די. "צריך גם לבנות חזון לעתיד", היא מדגישה.

חצי עזריאלי

הכלכלן זאב ברקאי, חבר בצוות תוכנית המתאר של הישוב החדש חריש ובצוות תכנון אלעד, מזהה גם הוא את הבעייתיות בתכנון של הערים החרדיות, אולם מזהה שינוי מגמה בערים אלו.

"סגן ראש עיריית אלעד אמר שבשל שיקולים כלכליים, הכשרת החרדים לתעסוקה לא תוכננה במקור באלעד אלא בפתח תקווה. אבל עכשיו התחילו להבין שזו טעות בסיסית ופועלים לשינוי המצב. תלמיד ישיבה יכול ללמוד במקביל ללימודי התורה גם מקצוע. אם הלימודים היו באלעד, הסיכוי שהוא היה לומד היה גבוה בהרבה מאשר כשהברירה היחידה היא לנסוע מחוץ לעיר. אם הייתה לו אפשרות נוחה ללמוד מקצוע, בגיל 25 הוא כבר היה יוצא לשוק העבודה".

"גם בבית"ר עילית התחילו לטפל בנושא, ובחריש מקצים כבר מעכשיו כחצי מיליון מ"ר בנוי המיועדים לתעסוקה. במודיעין עילית יש מרכז מסחרי שמעליו הקצו מבנה למשרדים ובו מועסקות נשים חרדיות. שכר הדירה שם נמוך מאשר בהרצליה פיתוח, והמבנה כולל כל מה שהן צריכות: חדרי החתלה והנקה, למשל. אין ספק שכאשר מקום העבודה מתאים לצרכי החרדים - הם יצאו לעבוד".

איינהורן סבורה שהפתרון רחוק מלהספיק. "השאלה היא כמותית. נחמד שיש 20 אלף מ"ר למשרדים, שזה חצי מגדל עזריאלי, ביישוב שבו 52 אלף תושבים ושייך למדרג 1 מתוך 10 בסולם סוציו אקונומי. זו בדיחה. 60% מתושבי היישוב הם בני 14 ומטה, אז מי בדיוק ישתתף היום בכוח העבודה? היכן הם יגורו עוד 10 שנים?"

ברקאי מוסיף כי בבית"ר עילית, סגן ראש העירייה הציע להקים אזור תעשייה מרחבי, אשר יתן פתרון גם לירושלמים. "יש שם שטח פנוי שלא מטופל. אך כרגע הממשלה לא עושה דבר היות שמדובר בשטחים".

"אם נביא תעסוקה על חשבון מגורים, תהיה לנו בעיה דמוגרפית"

האם שטחי התעסוקה צריכים לבוא על חשבון קרקעות המוגדרות למגורים? יוסי דייטש, ממלא מקום ראש עיריית ירושלים וסגן ראש העיר, משוכנע גם הוא שהתעסוקה היא צו השעה, אבל נושא המגורים לגישתו הוא רגיש ודורש משנה זהירות. "אנחנו עיר ענייה לא רק בגלל שהתושבים עניים, אלא בגלל שבראש ובראשונה חסרים בעיר שטחי תעסוקה. צריך להפוך אותה לעיר עסקית, לבנות יותר ולגובה. אזור כנפי נשרים לדוגמה, הוא אזור בו הבנייה לא מספיק גבוהה עדיין".

לדעת דייטש, מרכז עסקים בכניסה לעיר יוסיף צבע וכסף. "הבעיה היא שבמשך השנים הנושא הוזנח, ויצא לעיר שם של נכשלת ונרדמת. גם הממשלה צריכה לתת עדיפות, להעביר את מרכז הכובד לבירה - למשל את הקריה כמו שכבר מדברים. אנחנו נקבל כאן בשמחה את כל התל אביבים".

עם זאת, דייטש סבור שאין צורך לשנות ייעוד שטחים ממגורים לתעסוקה, וזאת מסיבות עקרוניות.

"לעיר יש די עתודות קרקע לשני השימושים. גילה ופסגת זאב חייבים להיות מיועדים למגורים. בירושלים יש בעיה קשה - אני קורא לזה מאזן אימה - הבעיה הדמוגרפית. בירושלים גרים 300 אלף ערבים. אם נביא תעסוקה על חשבון מגורים, תהיה לנו בעיה דמוגרפית בבירת העם היהודי. אני סבור שירושלים צריכה להישאר יהודית, ואם לא נשקיע במגורים תהיה בעיה. אם השאלה היא תעסוקה או מגורים, אז ברור שמגורים. אבל נכון להיום אפשר לאזן בין שניהם ובגדול".

איינהורן מכירה גם היא כיועצת בבעיתיות של המתח בין מגורים לתעסוקה. "הקרקעות בירושלים מוגבלות והדיור יקר מאוד", היא אומרת. "חייבים למצוא דרך להתייעל ולאפשר את שניהם.אולי תמ"א 38 למבני מגורים, בדרך שתנצל את הקרקע עם יותר תמורה".

"המקום יכריע אם אישה חרדית תוכל לצאת לעבוד"

וכמו תמיד, גם כאן, המפתח הוא תחבורה. "ככל שיותר יוצאים לעבוד מחוץ לעיר מגוריהם, יותר אנשים מבלים על הכביש, וכבישים עמוסים זה לא טוב לאף אחד. בערים חילוניות כמו מודיעין או שוהם, מובן מאליו שיוצאים לעבוד מחוץ לעיר, אבל מי שגר בירושלים אמור ומקווה למצוא עבודה בתוך העיר".

גורם התחבורה הוא לא רק עניין של עומס, בטיחות וזיהום אוויר. כשמדברים על תעסוקת חרדים, יש להביא בחשבון שלא תמיד יש בבעלות המשפחה שתי מכוניות פרטיות, אם בכלל. לכן יש להביא את המכללות והמעסיקים אליהם, ולא לצפות שיצאו מהעיר אל המעסיקים.

טל איינהורן רואה בכך צורך לאומי. "המקום יכול להיות מה שיכריע אם אישה חרדית, אם לשמונה או לעשרה ילדים, תוכל בכלל לצאת לעבוד".

- מה המצב בערים חרדיות אחרות?

"בבני ברק, לדוגמא, הבינו את זה, והעירייה דואגת למשוך עסקים. היא יודעת שזה חיוני ויביא לה תזרים חיובי. אלא שדווקא בה, בניגוד לירושלים ולערים חרדיות אחרות, יש עוד אפשרויות, בשל קרבתה לת"א ולערים שגובלות בה".

שיעור שטח

עוד כתבות

מישל וונטסוס, לשעבר מנכ''ל ביוג'ן / צילום: Quris

"ביוג'ן הייתה פסגת הקריירה שלי עד כה": המנכ"ל לשעבר מדבר על התוכניות לעתיד

מישל וונטסוס היה מנכ"ל ביוג'ן בתקופה שבה הייתה במוקד תשומת הלב בעקבות התרופה החדשנית שלה לאלצהיימר, אבל בסוף שילם בכיסאו על הכישלון שלה בשוק ● בראיון ל"גלובס", הוא מגיב על הביקורת שהושמעה נגדו, מספר אילו חברות מעניינות אותו עכשיו ומדבר על ההשקעה שלו בקיוריס הישראלית ● על המיזם החדש שהוא מקים בסינגפור, הוא עדיין לא מוכן לפרט

חיילים צרפתים מפטרלים בפריז / צילום: Reuters, Benoit Tessier

באירופה מתכוננים לאירוויזיון ואולימפיאדה תחת חשש כבד מחטיפות ופיגועים

אירוויזיון במאלמו, אליפות היורו בגרמניה ואולימפיאדה בפריז: שורת האירועים ההמוניים באירופה הקיץ, במקביל למלחמה בעזה והסיכון הגבוה לטרור איסלמי, מעלים את הכוננות בה לשיאים חדשים ● האמצעים שעל הפרק: שימוש ברחפנים והחזרת הנוכחות המשטרתית בגבולות

איל וולדמן / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

שר החינוך התקפל ולאיל וולדמן יוענק פרס ישראל

לפני מספר שבועות הודיע שר החינוך יואב קיש כי הוא מבטל את טקס פרס ישראל, זאת בין היתר על רקע הפרסומים כי אחד מן הזוכים הוא היזם איל וולדמן ● כעת, חזר בו קיש מעמדתו והוא מכריז כי הטקס יתקיים כסדרו בשדרות ● ומי עוד בין הזוכים?

איציק וייץ, מנכ''ל קבוצת קרסו מוטורס / צילום: אלעד גוטמן

המספרים חושפים: כך הפך מותג בנזין סיני אלמוני למכרה הזהב של קבוצת קרסו

הכתבה הזו היתה הנצפית ביותר השבוע בגלובס ועל כן אנחנו מפרסמים אותה מחדש כשירות לקוראינו ● מהדוח השנתי של יבואנית הרכב עולה כי המותג צ'רי, שמכירותיו זינקו ב-2023, הקפיץ את נתח השוק שלה וסייע לה להציג רווח מכובד בתקופה קשה ● אבל ל"אסטרטגיה הסינית" הזו, שמשנה בצורה משמעותית את הפוקוס העסקי של הקבוצה, יש מחיר - ובראשו דריסת מותגים ותיקים

אסף גולדברג, מנכ''ל סלייס עד לאחרונה / איור: גיל ג'יבלי

בדיקת אי הסדרים בעיצומה, אז איך זה שאפשר להפקיד חיסכון לכל ילד בסלייס

רשות שוק ההון מצאה לאחרונה אי סדרים חמורים בהתנהלותו של בית ההשקעות סלייס ● למרות זאת, באתר הביטוח הלאומי סלייס מוצגת כאפשרות להפקדת כספים בתוכנית "חיסכון לכל ילד" ● עד תחילת מאי לא ניתן יהיה למשוך כספים מקופות סלייס, אך הרגולטור לא מודאג

הורים לילדים שגילם עד שלוש יקבלו החל מתלוש השכר הקרוב תוספת של נקודות זיכוי / אילוסטרציה: Shutterstock

הטבת המס הגדולה שהבטיחה הממשלה נכנסה לתוקף. מה יקרה לנטו שלכם?

הורים לילדים שגילם עד שלוש יקבלו החל מתלוש השכר הקרוב תוספת של נקודות זיכוי, אשר תגדיל להם את ההכנסה הפנויה ● ואולם, מומחים טוענים כי הטבת המס לא תשפיע על מי שבאמת זקוק לה

דם אברמוב בקמפיין בנק הפועלים / צילום: צילום מסך

בלי אסקפיזם ועם לוחם בשיקום, הפרסומת של בנק הפועלים היא הזכורה ביותר

פרסומת הבנק, שבה מככב הלוחם הפצוע אדם אברמוב, היא גם המושקעת ביותר עם כ–1.6 מיליון שקל ● מדירוג הזכורות והאהובות של גלובס וגיאוקרטוגרפיה עולה כי השבוע התברגו שתי פרסומות חדשות: מנורה מבטחים וטאצ' ● הפרסומת של ביטוח 9 היא האהודה ביותר גם השבוע

בנימין נתניהו ואריה דרעי / צילום: עמוס בן גרשום, לע''מ

דרעי: "בג"ץ מתעמר בלומדי התורה, אות קין", גנץ: "בג"ץ פסק את המובן מאליו" | התגובות הפוליטיות על צו הביניים

הפוליטיקאים הגיבו על החלטת בג"ץ שקיבל את עמדת היועמ"שית ● גולדקנופף: "אות קלון וביזיון, ניאבק בכל דרך על זכותו של כל יהודי ללמוד תורה ולא נתפשר" ● דרעי: "מבין את הלוחמים שלא רוצים לשרת עכשיו בצבא" ● גנץ: "הגיעה העת שהממשלה תעשה את המובן מאליו"

ישראל תקפה בשדה התעופה בסוריה / צילום: נלקח מרשתות חברתיות לפי סעיף 27 א' לזכויות יוצרים

דיווח: לפחות 33 נהרגו בתקיפה בחלב, בהם אנשי חיזבאללה ואזרחים

בין ההרוגים בתקיפה בנמל התעופה בחלב ישנם גם חיילים מצבא אסד, דווח כי מערכות ההגנה האווירית הופעלו • מוקדם יותר נפצעו 2 בתקיפה שיוחסה לישראל באזור דמשק • דובר צה"ל עדכן כי בכיר חמאס חוסל בפעילות בבית החולים שיפא ● עדכונים בולטים

מנכ''ל NICE, ברק עילם / צילום: CRC Media

מלך השכר של ת"א: המנכ"ל שהרוויח כ-90 מיליון שקל ב-2023

עיקר התגמול של מנכ"ל נייס ברק עילם – הוני ● במשך שנותיו כמנכ"ל נייס צבר תגמולים בהיקף של כ-460 מיליון שקל לפי שער החליפין הנוכחי ● שכר של כ-17 מיליון שקל למנכ"ל אלביט אשתקד

סם בנקמן-פריד / צילום: ap, Bebeto Matthews

סם בנקמן-פריד, מייסד בורסת הקריפטו FTX, נידון ל-25 שנות מאסר

בנובמבר האחרון חבר מושבעים בארה"ב מצא את סם בנקמן-פריד אשם ● היום, השופט בתיק קבע כי הוא ירצה 25 שנות מאסר ● "אני הייתי המנכ"ל ולכן האחריות היא עלי", אמר בנקמן-פריד עם מתן גזר הדין

אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, צילומים: AP, דוברות הכנסת, שאטרסטוק

הדרך לאספקת הפגזים האמריקאיים לישראל עוברת בטורקיה

היחסים בין נשיא טורקיה, רג'פ ארדואן ונשיא ארה"ב, ג'ו ביידן, מתהדקים למרות היחסים המעורערים שהיו בין השניים לאורך השנים ● מדיווח בלומברג, מתברר כי ארה"ב מנהלת מו"מ עם טורקיה לצורך רכישת פגזים וחומרי נפץ, שיאפשרו לה להאיץ את קצב הייצור שלה ולשלוח את חלקם לישראל

אייל בן סימון, מנכ''ל הפניקס / צילום: יחצ ענבל מרמרי

ביום האחרון לפני הפקיעה: מנכ"ל הפניקס אייל בן סימון מכר מניות

מנכ"ל הפניקס וסמנכ"ל הכספים שלו מימשו יחד 170 אלף אופציות במחיר של 37.48 שקל למניה ● המימוש בוצע יום לאחר שהחברה דיווחה על תוצאותיה הכספיות לשנת 2023, רווח של 1.1 מיליארד שקל המשקף תשואה להון של 10.5%

צילום: ap, AP23024601572019_e5rllq

וול סטריט סגרה את הרבעון הראשון הטוב ביותר מאז 2019; מדד S&P 500 שבר שיא חדש

שיא חדש גם לדאו ג'ונס ● סיכום הרבעון הראשון באירופה: השווקים עלו בכ-7% ● בלומברג: "שוק הקקאו קורס", וולס פארגו: "עליית המחיר תגולגל אל הצרכנים" ● מייסד בורסת הקריפטו FTX נידון ל-25 שנות מאסר ● הצמיחה בארה"ב עמדה על 3.4%, יותר מהצפוי ● ג'יי.פי מורגן: "אתם לא תדעו כשהירידות יגיעו" ● מחר "יום שישי הטוב" אין מסחר בוול סטריט ובמדינות רבות אחרות

אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, צילום: שלומי יוסף

העליון מגדיר מחדש את גבולות שכר הטרחה לעורכי דין בתביעות ייצוגיות

פסק דין שאישר פשרה עם סופרגז ואמישראגז קבע תקדימים בעניין שכר טרחת עורכי דין בתביעות ייצוגיות ● בין השאר נקבע כי שר הטרחה יוגבל לפי מדרגות מקסימליות, ודרך היישום לתשלום הובהרה ● בשוק יש שמברכים על ההסדרה, ואולם אחרים מזהירים: תפגע בתמריץ להשיג פיצוי מרבי

צילומים: נועם מושקוביץ-דוברות הכנסת, אייל רדושיצקי, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

כועסים על היציאה לפגרה, אבל הבעיה עמוקה מזה

הבנקים כביכול תחת אש, אבל לא צפויים לספוג ריקושטים כבדים ● פגרת הכנסת מעוררת ביקורת, אבל לא היא הבעיה ● והטעם לפגם בפרס על צילום העיתונות ● זרקור על כמה עניינים שעל הפרק

ניסאן X-TRAIL / צילום: יח''צ

המכונית של ניסן שמוכיחה: שוק הבנזין עדיין חי ובועט

ניסאן X-TRAIL, הטורבו-בנזין החדשה של ניסאן, מוכיחה שגרסאות הבנזין לא אמרו את המילה האחרונה: היא זריזה, נוחה ומרווחת

מירי רגב, ליכוד / צילום: אלכס קולומויסקי-ידיעות אחרונות

ועדות חקירה ממלכתיות תמיד הטילו אחריות אישית על ראש הממשלה?

עד כמה חריפה הביקורת שנמתחה על נתניהו בדוח מירון בהשוואה היסטורית? בדקנו ● המשרוקית של גלובס

ייצור השבבים / צילום: Shutterstock, Golubovy

חברות השבבים הישראליות שמשלמות על הקשחת הכללים

ביטול רכישת חברת שבבים ישראלים על ידי הענקית האמריקאית קוואלקום מתווספת לנסיגת אינטל מרכישת טאואר אשתקד ● לפי מומחים, מדובר במגמה מתעצמת של הקשחת העמדות מצד רגולטורים בעולם ● "חברות צריכות להתחיל לחשוב מראש על אלטרנטיבות", הם אומרים

''התייצבות ושיפור, גם אם צנוע, ברוב הפרמטרים הפיננסיים של ההייטק הישראלי'' / אילוסטרציה: Shutterstock

אחרי שנה קשה, הרבעון הראשון של 2024 מראה מגמה חיובית בתעשיית הטק הישראלית

על פי נתונים חדשים מדוח ההייטק "Tech Review", ברבעון הראשון של 2024 חברות הסטארט-אפ הישראליות גייסו כ-1.6 מיליארד דולר ● מדובר בעלייה של כ-10% ביחס לרבעון הקודם וירידה של 10% בהשוואה לרבעון המקביל אשתקד ● 38% מסך הסכום הכולל גוייס בחברות הסייבר