הנקראות ביותר

"גיוון בתעסוקה"? המעסיקים מדברים הרבה, מגוונים מעט

ערבים, חרדים, אתיופים, מוגבלים, ואפילו "מבוגרים" בני 45 ומעלה - הרבה ארגונים מדברים על החשיבות בהעסקת אוכלוסיות אלה, אבל לא תמיד מבינים מה ייצא להם מזה במישור הכלכלי

המונח "גיוון בתעסוקה" (diversity) הופך לשגור יותר ויותר בקרב מנהלים. הצורך בהעסקת אוכלוסיות המודרות משוק העבודה באופן יחסי - ערבים, חרדים, אתיופים, מוגבלים ו"מבוגרים" (בני 45 ומעלה) - נתפס כיעד חברתי ראשון במעלה.

האם מעבר להיות המונח שגור, מנהלי החברות גם מיישמים את הרעיון בפרקטיקה? ובכלל, האם קליטת מגזרים אלה בעבודות שונות הובילה לשינוי אמיתי בשנים האחרונות?

האוכלוסיות שיש חשיבות בשילובן עדיין רחוקות מלהגיע למלוא מימוש הפוטנציאל. מעבר לשיעורי האבטלה הגבוהים יחסית אצלן, מאפיין אותן חוסר ביטחון תעסוקתי. מנתוני הסקר החברתי של הלמ"ס ל-2011 עולה, כי 36% מהמועסקים העריכו כי קיים סיכוי קטן או שאין סיכוי כלל למצוא עבודה באותה רמת שכר, במידה ויאבדו את מקום עבודתם, לעומת 53% מקרב המועסקים הערבים ו-47% בקרב המועסקים בגילים 40-49 (ה"מבוגרים").

בעמותת "עולים ביחד", הפועלת לשילוב אקדמאים אתיופים בשוק התעסוקה, מספקים נתונים מעודדים. בישראל יש כיום כ-4,000 אקדמאים אתיופים, והעמותה ליוותה ומלווה מאז הקמתה כ-450 מהם, מתוך תפיסה כי אלו שישתלבו במגזר בעבודה בארגונים שונים, יפתחו את הדלת לחבריהם.

לדברי ראובן זרעו, מנהל קשרי מעסיקים בעמותה, 90% מהאקדמאים שהעמותה מלווה משולבים בעבודה ההולמת את כישוריהם והשכלתם.

קיראו עוד ב"גלובס"


"לרוב מעסיקים רוצים לקלוט אנשים שדומים להם", אומר זרעו. "יש אמנם מוכנות ופתיחות בשוק העבודה הישראלי לנושא הגיוון, אבל זה מצריך עבודה קשה ומסיבית".

"לתהליכים כאלו לוקח זמן", אומרת רות שבח גטריידה, מנכ"לית הפורום הישראלי לגיוון בתעסוקה. "אבל ניכר שינוי - עסקים מקדישים לנושא יותר חשיבות. הם מבינים שצריך לטפל בנושא באופן אסטרטגי. אחת הבעיותת היא שכל מבחני המיון מוטים תרבותית, ולכן יקשה על מועמדים ערבים או אתיופים לעבור אותם. אתיופים, למשל, מתקשים בדינמיקה קבוצתית ולכן יש ארגונים שעובדים איתנו ושוקלים לבטל את המבחנים ולעבור רק לראיונות. אנחנו גם עובדים עם בנק שסימן את האוכלוסייה החרדית כלקוח פוטנציאלי, ולכן מנסה לגייס עובדים בקרב מגזר זה".

לדבריה, ארגונים צריכים להבין שיש יתרונות כלכליים הנובעים מהעסקה מגוונת. "מחקרים מראים שהעסקה מגוונת מעודדת יצירתיות. בנוסף, העובדים שמגיעים מקבוצות אוכלוסייה מודרות הרבה יותר יציבים. הם באים להתפרנס וצריכים קביעות".

הפורום ערך לאחרונה כנס ובו השתתפה גם ד"ר אלכסנדרה קלב, מרצה בכירה בחוג לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה באוניברסיטת ת"א. "תוכניות הגיוון היעילות ביותר היו בארגונים שהתייחסו לגיוון כמטרה עסקית - הקצו לנושא מנהל, משרד, עשו ניתוח ספציפי של הבעיה, חשבו על דרכים למציאת פתרון הולם ובסוף נתנו פידבק" היא אומרת. "כשנושא הופך לאופנתי, כמו הגיוון, רבים קופצים על העגלה ובמקום ניתוח מעמיק של הבעיה, הם נשארים ברמת הסיסמאות - ואז השינויים מאכזבים. ארגונים יגידו במצב כזה: 'השקענו ואף אחד לא בא; גייסנו, אבל הם עזבו'. נכון, אבל תבדקו אם העובדים עזבו כי לא שיניתם את התרבות האירגונית".

- מה בעצם יוצא לארגונים מהגיוון?

קלב: "ארגונים שמים משקל רב על הערכת עובדים. זה הליך שמסייע בקידום עובדים ובהחלטות איך לתגמל אותם. ברגע שאין גיוון, או שיש הטיות מגדריות או אתניות, אז הערכת עובדים לא נעשית לפי מצוינות אלא לפי הצבע שלהם, הגיל והמין. בנוסף, ארגון שיש בו אווירה של גיוון אמיתי, הוא יותר יעיל. ארגון מגוון הוא כזה שיכול למשוך מצוינות, ויכול גם למשוך לקוחות. מחקרים מראים שלאורך זמן ארגונים מגוונים הם אלו ששורדים, צומחים, ומספקים תשואות גבוהות יותר למניה".

מגזר מפוספס

כך, לדוגמה שילוב של עובדים ערבים יכול לסייע עסקית לחברות. ת'אאר אבו-ראס, מנהל פרויקט "ייצוג הולם" בעמותת סיכוי, טוען כי אחוז האקדמאים בחברה הערבית גבוה יחסית, אך הם לא מיוצגים בשוק העבודה. "זו אוכלוסייה שיכולה לשמש גם כגשר לשווקים שאינם פתוחים בפני חברות ישראליות. למשל, ניתן לשלב ערבים בחברות היי-טק כאנשי מכירות שיעבדו מול מדינות המפרץ - אלו שניתן לעשות איתן עסקים. אלה הכנסות מפוספסות של עשרות מיליוני דולרים".

עו"ד ארוא רינאוי, מנהלת פיתוח אסטרטגי של תוכניות תעסוקה בחברה הערבית בג'וינט הפועלת במגזר העסקי, מספקת מספר: ישראל, לטענתה, מפסידה 48 מיליארד שקל בשנה בגלל אי-שילוב ערבים בשוק התעסוקה בצורה מספקת. "זה נובע מכמה סיבות", היא מציינת. "חברות ישראליות מפסידות שווקים מסוימים מחוץ לישראל, אבל גם בישראל. כשאין לך עובדים שמכירים את התרבות של 20% מהאוכלוסייה - יותר קשה לפנות אליה. בנוסף, הגברת התעסוקה במגזר הערבי תגרום לצמצום העוני במגזר, שעומד על כ-50%, ולהגברת הצריכה שלו".

רינאוי מדגישה כי שוק התעסוקה הישראלי רחוק מלהיות מגוון, אך מציינת כי יש שיפור איטי. "שיעור התעסוקה בקרב נשים ערביות עלה ל-27%, לעומת 20% לפני 10 שנים. שיעור התעסוקה בקרב גברים ערבים עומד היום על 67% - אבל רובם בעבודות פיזיות שמצריכות לפרוש בגיל צעיר. יש המון מעסיקים שמדברים על הצורך של שילוב אוכלוסיות מודרות והמון ארגונים שעושים פרויקטים - אבל אחד המחסומים העיקריים הוא שהארגונים לא מבינים מה יוצא להם מזה ולמה כדאי להם כלכלית".

חוששים
 חוששים
עקבו אחרינו ברשתות
רוצה להשאר מעודכן/ת בנושא הסיפורים הגדולים של השבוע?
אני מאשר/ת קבלת תוכן פירסומי מגלובס
נושאים נוספים בהם תוכל/י להתעדכן
נדל"ן
היי טק
נתוני מסחר
שוק ההון
נתח שוק
גלובס TV
פרויקט מיוחד
✓ הרישום בוצע בהצלחה!