מעת לעת מופיעות ברחובות העיר ובעיתונות המודעות של אגודת אפרת הקוראת לבנות ישראל להימנע מהפלה. בין יתר הטיעונים של העמותה - שעלתה לכותרות לאחרונה בעקבות ביקורת שנמתחה על הארגון לאחר פרשת רז אטיאס ז"ל (בן 18 שניסה לרצוח את חברתו והתאבד לאחר שזו נכנסה להיריון בלתי מתוכנן) - עולה תדיר טיעון החרטה. אבל האם נכון להניח שחרטה על הפלות היא מחויבת המציאות?
המחקר המדעי דווקא קובע את ההפך. למשל, מחקר חדש שנערך לאחרונה באוניברסיטת סן פרנסיסקו, בחן 800 נשים שביקשו להפיל בשלושים קליניקות ברחבי ארצות הברית, וחלקן סורבו מסיבות שונות. המחקר יארך חמש שנים, ובינתיים התקבלו תוצאות ראשונות לאחר שנה: שבוע לאחר ההפלה טענו 97% מהנשים שזו הייתה ההחלטה הנכונה, ו-90% ממבצעות ההפלה חשו הקלה, אם כי חלקן דיווחו על רגשות מסוימים של צער ושל אשמה.
למי שמטיל ספק במחקר, לאור העובדה שהוא לא בדק את התגובה ארוכת הטווח, ישנם מחקרים נוספים, למשל: מחקר שפורסם בכתב העת Journal of Psychosomatic Obstetrics & Gynecology גילה כי שנתיים לאחר ההפלה רק 17% מהמפילות חשו חרטה וכי 76% חשו הקלה.
יתר על כן, ניתוח על של כמה מחקרים, שפורסם בכתב העת המוביל Science ב-1990, לא העלה אפילו מחקר אחד שהראה כי התחושות השליליות אחרי הפלה עולות על החיוביות, עד שנתיים אחרי המקרה.
גם המחקר שפורסם בשנת 2000 בכתב העת Archives of General Psychiatry הראה כי 72% מתוך קבוצה אקראית של נשים לאחר הפלה, לא התחרטו אלא הביעו שביעות רצון מן המעשה.
והנה משהו שכדאי לאנשים באגודת אפרת לשים אליו לב במיוחד: מחקרים נוספים ביקשו לסמן את הנשים המועדות יותר לחרטה אחרי הפלה, ומצאו כי נשים שחשו כי הן נדחפו לבצע הפלה על-ידי הורים או בן זוג, או נשים שחשו כי אין להם מערך תמיכה אחרי ביצוע ההפלה, היו מועדות יותר להתחרט.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.