סקר: 7% בלבד - אישה כראש ממשלה יכולה לטפל באיראן

סקר של ארגון ויצו לקראת הבחירות: למעלה משליש מהנשאלים העידו כי הם מעדיפים ראש ממשלה גבר שינהל את המערכה המדינית, לעומת 14% בלבד שמעדיפים ראש ממשלה אישה

לקראת הבחירות לכנסת ה-19 ערך ארגון ויצו סקר מיוחד לבחינת עמדות הציבור בנוגע למעמדן ויכולתן של נשים להוביל בפוליטיקה בישראל. למרות השיפור שחל בשנים האחרונות במעמדן של הנשים בפוליטיקה בישראל, מן הסקר עולים נתונים מדאיגים אודות תפיסת הציבור את השתתפות הנשים במרחב הפוליטי ובמוקדי קבלת החלטות במדינה.

הסקר נערך ע"י חברת דיאלוג בקרב 500 איש המהווים מדגם מייצג של האוכלוסייה, כחלק מקמפיין ציבורי שמובילה ויצו, להגדלת ייצוגן של נשים במערכת הפוליטית בכלל ובממשלה בפרט. היום (ד') מקיימת ויצו כנס בחירות מיוחד במעמד יו"ר מפלגת העבודה, ח"כ שלי יחימוביץ', ובהשתתפות מועמדות לכנסת ממגוון הקשת הפוליטית. המועמדות ידונו בסוגיות אזרחיות וחברתיות שלהן השלכות קריטיות על נשים ועל אופייה הדמוקרטי של מדינת ישראל כגון: ייצוג נשים בפוליטיקה, מעמדן של נשים בצה"ל והשלכות גיוס חרדים, מעמדן של נשים בסוגיות נישואים וגירושים, אפליית נשים בשוק העבודה ועוד.

ממצאי הסקר מוכיחים כי נכחותן של נשים מובילות בזירה הפוליטית משפיע לחיוב על עמדות כי הציבור, הרואה נשים לוקחות חלק בהנהגת המדינה, אך יחד עם זאת עדיין מייצג תפיסות שמרניות ביחס ליכולתן של נשים להשתלב בעמדות מפתח בהנהגת המדינה בתחום המדיני, הכלכלי והביטחוני.

70% מהציבור לא פוסל שאישה תכהן כראש ממשלה

כך, למשל, 70% מהציבור לא פוסל שאישה תכהן כראש ממשלה בישראל אך בשום אופן לא רואה בעשור הקרוב אישה מכהנת בתור שרת ביטחון, ראש מוסד ושרת אוצר: 77% לא מאמינים שאישה תכהן בשנים הבאות כשרת ביטחון, 60% לא מאמינים שתהיה ראש מוסד ושליש אינם רואים אישה ממלאת את תפקיד שר האוצר. לעומת זאת 60% סבורים שיכולה להתמנות נשיאת מדינה בעשור הקרוב.

עוד עולה מהסקר כי הציבור חלוק בדעתו לגבי יכולתן של נשים לטפל בסוגיות שעל סדר היום המדיני והאזרחי: כחלק מהסקר הוצגה למרואיינים רשימה של חמישה תחומים ולגבי כל אחד מהם, נשאלו האם ראש ממשלה גבר או ראש ממשלה אישה יטפלו בהם טוב יותר: האיום האיראני, קידום התהליך המדיני, שיפור שירותי הרווחה, צמצום העוני, המאבק בשחיתות הציבורית ושיפור איכות וזמינות שירותי מערכת הבריאות.

גם בבחינת התשובות לשאלות אלו ניכר כי עדיין יש חלוקה מגדרית מובהקת ביחס לתפיסות הציבור את יכולתן של נשים לבצע תפקידים "גבריים" אל מול תפקידים "נשיים": למעלה ממחצית מהציבור (כ-55%) סבורים כי ראש ממשלה גבר יטפל טוב יותר באיום האיראני מאשר ראש ממשלה אישה ורק 7% מאמינים שאישה יכולה להתמודד עם הגרעין האיראני.

בבחינת פילוח השאלה לפי מין הנשאל, נראה, באופן מפתיע שגם הנשים עצמן לא סומכות על ראש ממשלה אישה שתטפל בבעיה האיראנית: 60% מהן סומכות יותר על ראש ממשלה גבר ורק 6% מאמינות שאישה תטפל באיום טוב יותר מגבר. שליש סבורות ששניהם יטפלו בסוגיה טוב באותה מידה. לגבי קידום התהליך המדיני, למרות שכמעט מחצית מהציבור (45%) סבור שראש ממשלה גבר וראש ממשלה אישה, מתאימים באותה מידה להובלת תהליך, עדיין למעלה משליש מהנשאלים העידו כי הם מעדיפים ראש ממשלה גבר שינהל את המערכה המדינית, לעומת 14% בלבד שמעדיפים ראש ממשלה אישה.

בנושאים החברתיים כמו רווחה ובריאות, עולה בברור כי אחוז גדול יותר מהציבור מעדיף אישה לטיפול בנושאים הללו: רק 12% חושבים שגבר יטפל טוב יותר בבריאות ו40% מעדיפים אישה לטיפול בשירותי הרווחה לעומת 15% שמעדיפים גבר.

במטרה לבחון עמדות הציבור ביחס להגדלת ייצוג נשים בממשלה נשאל בסקר האם יש לפעול לשריון שרות בממשלה וגם בהקשר זה נראה שהציבור חלוק בדעותיו: 52% לא תומכים באיזהו שריון לנשים לעומת 45% שתומכים בהגדלת הייצוג באמצעות העדפה מתקנת. מעניין לראות גם את דעתו של הציבור ביחס למחויבותן של חברות כנסת לקידום השוויון בין המינים. ניכר כי התפיסה ש"נשים דואגות לנשים" פחות דומיננטית בתפיסות הציבור וגם בתפיסות הנשים היות ו-53% מהציבור ו- 47% מהנשים לא סבורות שח"כיות מקדמות שוויון יותר מאשר ח"כים גברים.

כאשר נשאלו משתתפי הסקר מהו לדעתם הגורם שבגללו יש מיעוט של נשים בפוליטיקה העידו רובם (51%) כי הסיבה העיקרית לכך שנשים פחות נוטות לפנות לפוליטיקה, הוא המחיר, אשר נתפס ככבד מדי, הכרוך בפגיעה במשפחה. 20% סברו שהסיבה נעוצה בעובדה שפוליטיקה היא תחום עיסוק לגברים.

גילה אשרת, יו"ר ויצו ישראל התייחסה לסקר: "ממצאי הסקר עולה תמונה עגומה לפיה תפיסות הציבור מושפעות גם מהמציאות במערכת הפוליטית אשר חיה בשלום עם ייצוג דל של נשים בכל מוסדות השלטון ובתהליכי קביעת המדיניות הממשלתית. שילובן של נשים בתהליכים אלו הוא עקרון דמוקרטי חשוב ותנאי הכרחי לפיתוח כלכלי וחברתי בר-קיימא. למרות השיפור שחל במעמד האישה בעשור האחרון, חובה עלינו לפעול לקידום שוויון מלא בכל תחומי החיים ועל הממשלה ליישם זאת בפועל. המאבק להשגת שוויון מגדרי הוא אתגר חברתי ולאומי משותף לכולנו".