"הפסקת כהונת שני רגולטורים פוגעת קשות במשרד המשפטים"

היועמ"ש יהודה וינשטיין מנהל מאבק מול נציבות שירות המדינה, במטרה לשנות את החלטתה שלא להאריך את כהונתם של המשנה ליועמ"ש לעניינים אזרחיים, עו"ד שרית דנה, ושל ראש הרשות לטכנולוגיה ומשפט, עו"ד יורם הכהן

היועץ המשפטי לממשלה, יהודה וינשטיין, מנהל מאבק מול נציבות שירות המדינה, במטרה לשנות את החלטתה שלא להאריך את כהונתם של שני בעלי תפקידים בכירים במשרד המשפטים - המשנה ליועץ המשפטי לעניינים אזרחיים, עו"ד שרית דנה, וראש הרשות למשפט טכנולוגיה ומידע (רמו"ט), עו"ד יורם הכהן.

בעקבות החלטת ועדת החריגים בנציבות שלא לאשר את הארכת כהונתם, סיימו השניים את תפקידם ב-31 בדצמבר, והמחלקות שבראשם עמדו פועלות למעשה כעת בלא מנהל בפועל.

ברמו"ט המצב חקיף אף יותר - שכן כתוצאה מסיום כהונתו של הכהן, איש איננו ממלא תפקידים סטטוטוריים המוטלים על ראש הרשות, ובהם רשם מאגרי המידע, רשם גורמים מאשרים על-פי חוק חתימה אלקטרונית ורשם שירות נתוני אשראי.

שיתוק עד לאחר הבחירות

לדברי גורם בכיר המעורה בנעשה, מתקיים עימות פנימי בתוך ועדת החריגים, בין מנכ"ל משרד ראש הממשלה, עו"ד הראל לוקר, העומד בראש הוועדה, וכן מנכ"ל האוצר, דורון כהן, מצד אחד; לבין נציב שירות המדינה, עו"ד משה דיין, והמשנה ליועמ"ש לענייני ייעוץ, דינה זילבר, מצד שני.

בעוד דיין וזילבר ביקשו לקבל את בקשתו החריגה של וינשטיין ולאשר את המשך כהונתם של השניים, החליטו נציגי המגזר הפוליטי בוועדה, לוקר וכהן, לדחות את הבקשה.

לדברי הגורמים הבכירים, וינשטיין מבקש למעשה למנות את עו"ד דנה לקדנציה נוספת כמשנה ליועמ"ש בתחום האזרחי, ולא רק להאריך את כהונתה בחודשים אחדים. לפיכך, אומרים הגורמים, וינשטיין צריך לפנות לממשלה בהליך מסודר של מינוי.

ההחלטה לקצוב את הכהונה בתפקידים הבכירים במשרד המשפטים התקבלה על-ידי הממשלה בתקופתו של היועץ המשפטי לממשלה הקודם, מני מזוז, במסגרת קציבת קדנציות בכלל השירות הציבורי הבכיר. כהונתם של המשנים ליועץ המשפטי לממשלה נקצבה ל-8 שנים, ואילו כהונתו של רמו"ט נקצבה ל-6 שנים.

עו"ד הכהן, שנשא בתפקיד זה עד מחצית 2012, זכה כבר להארכה אחת של כהונה עד לסיום 2012, ואולם ועדת החריגים סירבה לאשר הארכה שנייה, על אף פנייתו המפורשת של וינשטיין.

בדיון שקיימה ועדת החריגים בשבוע שעבר נכתב בפרוטוקול מפיהם של לוקר וכהן, כי "כהונתו של יורם הכהן הוארכה כבר פעם אחת על מנת לאפשר השלמת הליכי המינוי, ואולם מהטעמים העקרוניים אנו סבורים כי אין להאריך את הכהונה פעם נוספת, ויש למנות ממלא מקום עד להשלמת הליכי המינוי לאחר הבחירות".

בעניינה של שרית דנה קבעו השניים כי "לא הוצגה כל נסיבה ספציפית לחריגה, השונה מיתר הבקשות. החלטות ההארכה מסכלות את החלטת הממשלה בעניין קציבת הכהונה. ניתן למצוא פתרונות לפרק הזמן הקצר שעד מינוי מחליף".

סירובה של ועדת החריגים נובע מהנחיה אחרת של היועץ המשפטי לממשלה, ולפיה אין למנות באמצעות ועדות איתור מינויים לתפקידים בכירים בשירות הציבורי בתקופת בחירות. נוכח הנחיה זו, שותקה למעשה פעולתן של ועדות האיתור עד לאחר הבחירות.

במשרד המשפטים מסרבים לקבל את הגזירה הזו, על אף שהיא תוצאה של הנחיה כללית של היועמ"ש עצמו, ושוקלים נקיטת צעדים במטרה לשנותה.

"הנהלת משרד המשפטים שוקלת את צעדיה בעקבות החלטת ועדת החריגים", נמסר ממשרד המשפטים בתגובה לפניית "גלובס", "שמשמעותה שהופסקה באופן מיידי עבודתם של שני נושאי משרד בכירים הנושאים בתפקידים בעלי אופי רגולטורי, ושל שומרי סף, באופן שיש בו כדי ליצור פגיעה קשה ברציפות התפקודית של המשרד".

איום בבג"ץ

במקביל החלה שורת מומחים בתחום הגנת הפרטיות לפנות למשרד המשפטים, למשרד ראש הממשלה ולנציבות שירות המדינה, כדי להעמידם על חומרת המצב, שבו איש אינו מכהן בתפקיד ראש הרשות למשפט וטכנולוגיה, המשמש גם בתפקיד סטטוטורי של רשם מאגרי המידע, רשם גורמים מאשרים על-פי חוק חתימה אלקטרונית ורשם שירות נתוני אשראי.

פרופ' מיכאל בירנהק, ד"ר עומר טנא ועו"ד חיים רביה, המתמחים בתחום הגנת הפרטיות, חתימה אלקטרונית ומאגרי מידע, פנו בדחיפות בסוף השבוע ליועמ"ש וינשטיין, בדרישה שוועדת החריגים תשנה את החלטתה ביחס להכהן. במקרה הצורך מאיימים הפונים גם לעתור לבג"ץ בימים הקרובים.

"תפקידיו של ראש רמו"ט הם תפקידים סטטוטוריים על-פי חוק", כתבו השלושה לוינשטיין. "משפקעה כהונתו של עו"ד הכהן, נוצר ואקום חוקי, המהווה פרצה מסוכנת להפרת הוראות סטטוטוריות המגינות על זכות חוקתית חשובה, היא הזכות לפרטיות. כעת אין מי שיתיר רישומם של מאגרי מידע, לפי חוק הגנת הפרטיות, אין מי שיפקח על פעילותם של גורמים מאשרים, לפי חוק חתימה אלקטרונית, ואין מי שייתן רישיונות למבקשים לפעול לפי חוק נתוני אשראי".

עו"ד דן חי, המתמחה גם הוא בתחום הגנת הפרטיות, פנה גם הוא בסוף השבוע לראש ועדת החריגים בנציבות שירות המדינה, מנכ"ל משרד ראש הממשלה עו"ד הראל לוקר, בדרישה לשנות את החלטת הוועדה שלא להאריך את כהונתו של הכהן.

"החלטת ועדת החריגים הנציבות היא החלטה שגויה וחסרת סבירות שתשתיק באופן מעשי את פעילותה של רמו"ט למשך חודשים לא קצרים", כתב חי. "דווקא בתקופת בחירות, שבה מקבלות רשימות הכנסת רשימה שמית של הבוחרים, תפקודה של רמו"ט מקבל משנה חשיבות לצורך הגנה מפני דליפת חומר זה, ואין להותיר את הרשות ללא מתווה מדיניות מסודר. השארת החלטת ועדת החריגים על כנה איננה עומדת במבחן הסבירות וסותרת בצורה ברורה את האינטרס הציבורי".

מכתב התמיכה בהארכת הכהונה: ניגוד עניינים של ד"ר עומר טנא?

בין החותמים על מכתב התמיכה בהארכת כהונתו של ראש הרשות למשפט וטכנולוגיה, עו"ד יורם הכהן, מצוי גם שמו של ד"ר עומר טנא, מומחה מוביל לתחום הגנת הפרטיות וחבר סגל בית-הספר למשפטים במכללה למינהל.

ואולם, טנא איננו משמש משקיף נייטרלי ונטול אינטרס בנושא זה, שכן ל"גלובס" נודע כי במשך שנים אחדות שימש טנא כיועץ חיצוני לרשות לטכנולוגיה ומשפט, ואף זכה לשכר נכבד שהגיע עד ל-30 אלף שקל בחודש.

במשרד המשפטים אישרו כי "ד"ר טנא סיפק שירותי ייעוץ לפי שעות לרמו"ט במהלך השנים 2008 עד 2011. כחלק מעבודתו היה ד"ר טנא מעורב בהכנת ניירות העמדה בנושא התאמת הדין הישראלי לדין האירופי, כחלק מתהליך ההכרה האירופית שרמת ההגנה על המידע האישי בישראל תואמת את הדירקטיבה האירופית להגנה על מידע אישי, עבודת מטה להכנת חוק הגנת מידע אישי חדש, ובנוסף שימש ד"ר טנא גם כמרכז האקדמי של כנס בינלאומי של נציגי הגנת מידע אישי, שאירחה רמו"ט בירושלים בשנת 2010 וחבר ועדת ההיגוי של הכנס".

טנא עצמו מסר ל"גלובס" כי "העובדה ששימשתי יועץ חיצוני מופיעה גם במכתב שעליו אני חתום, כך שנעשה גילוי נאות. אין לי כעת שום קשר עם רמו"ט זה יותר משנה, והמטרה היחידה של המכתב היא לשמור על שלטון החוק, כדי שיהיה רגולטור בתחום שכרגע הוא מופקר, ואין מי שמחזיק בסמכויות על-פי דין".

טנא מסר עוד כי הוא אינו מתמודד על התפקיד.