בנק הפועלים השיק פיקדון מובנה חדש - כדאי להשקיע?

פיקדון מובנה חדש, שמציע בנק הפועלים, מהווה אפשרות לא רעה עבור מי שמעוניין לפלפל את תמהיל הפיקדונות שלו מבלי לקחת סיכון רב מדי, אלא שקשה להעריך מהו באמת פוטנציאל התשואה שלו

השבוע אנו בוחנים פיקדון מובנה לשנתיים שמציע בנק הפועלים. הפיקדון הוא שקלי וסכום ההשקעה הראשוני בשקלים מוגן במלואו בתום התקופה. הפיקדון מספק חשיפה לסל של 10 מניות טכנולוגיה מובילות הנסחרות בארה"ב, במשקל שווה לכל מניה: אמזון, אינטל, מיקרוסופט, גוגל, צ'ק פוינט, IBM, אפלייד, AT&T, סיסקו ואורקל.

חישוב התשואה של כל מניה בסל: אם במהלך התקופה שער הסגירה היומי של המניה היה גבוה ב-35% או יותר משער ההתחלה, תשואת המניה מקובעת על 5% דולרית לכל התקופה.

אם המניה לא תיגע בחסם של 35%, תשואת המניה על פני התקופה תחושב כרגיל (מחיר בסוף התקופה ביחס למחיר בתחילתה). כלומר, אם המניה לא תיגע בחסם בתקופה, תשואתה בסוף התקופה יכולה להיות שלילית או חיובית אך לא יותר מ-35% דולרית.

חשוב לציין כי החישוב מתייחס רק לשינוי במחיר ואינו כולל דיבידנד.

חישוב התשואה הכוללת של הפיקדון: התשואה של הפיקדון כולו היא ממוצע של תשואות כל המניות בסל. כלומר, אם כל המניות ייגעו בחסם של 35%, תשואות כל המניות יקובעו על 5% דולרית לשנתיים, ולכן גם תשואת הפיקדון תהיה 5% דולרית לשנתיים.

במקרה שבו תשואת כל המניות תהיה שלילית, התשואה הממוצעת תהיה גם היא שלילית אך בזכות ההגנה על הקרן, תשואת הפיקדון תהיה 0%. גם במקרה שבו תשואת הפיקדון היא 5% דולרית, אך הדולר נחלש ביותר מ-5% ביחס לשקל, התשואה השקלית על הפיקדון תהיה 0%.

ההגנה על הקרן היא גם מפני תשואה שלילית של המניות וגם מפני היחלשות של המטבע.

ישנם תרחישים נוספים: תרחיש שבו 9 מתוך 10 המניות עולות בחדות ונוגעות בחסם, ואילו מניה אחת נופלת בחדות, נניח ב-30%. כמו כן נניח שאין שינוי בדולר/שקל. במקרה כזה תשואת הפיקדון תהיה 1.5% לכל התקופה.

תרחיש תיאורטי נוסף הוא שכל המניות עולות ב-34.99%, אך אף אחת לא נוגעת בחסם וכמו כן הדולר מתחזק. במקרה כזה התשואה השקלית על הפיקדון אף תהיה גבוהה מ-35%. ההסתברות לתרחיש זה שואפת לאפס, אך באופן תיאורטי זה יכול לקרות.

האם כדאי?

הבעיה העיקרית במוצר מסוג זה, היא שבכדי להבין מהו באמת פוטנציאל התשואה צריך להיות מומחה בהסתברות או להשתמש בכלים חישוביים שאינם זמינים לקהל היעד. מבלי כוונה לפגוע באף אחד, אני בספק אם כל היועצים, אשר מציעים את המוצר ללקוחות, מסוגלים להעריך את ההסתברויות.

על מנת לנסות להתמודד עם האתגר החישובי, השתמשתי בסימולטור לצורך הערכת ההסתברות לנגיעה בחסם העליון - התוצאה הממוצעת שקיבלתי היא 30%. גם את התוצאה הזו יש לקחת בעירבון מוגבל, אבל לצורך הפשטות נניח שזו התוצאה. אם מפשטים מאוד את החישוב, מגיעים לתוחלת תשואה אשר אינה גבוהה יותר מאשר בפיקדון רגיל, ואולי אף נמוכה יותר.

ככל שיש יותר משתנים קשה הרבה יותר להעריך מראש את פוטנציאל התשואה. זוכה פרס הנובל, פרופ' דני כהנמן, ושותפו פרופ' עמוס טברסקי הגיעו במחקריהם למסקנה, כי הנטייה האנושית היא להעריך הערכת יתר את היכולת שלנו לדייק בהערכת הסתברויות. אין לנו ברירה ובקבלת החלטות השקעה אנו נדרשים לכך כל הזמן, למרות שאנו לא טובים בהערכת הסתברויות. אם כבר נאלצים לעשות זאת, כדאי לפחות לנסות לצמצם את כמות המשתנים.

הפיקדון האמור הוא סביר ומהווה אפשרות לא רעה למי שכבר מחזיק כמות גדולה של פיקדונות ומעוניין לפלפל את התמהיל מבלי לקחת סיכון רב מדי. אבל מדובר בפיקדון מורכב מדי לטעמי.

*** הכותב הוא שותף בחברת ISIS, המתמחה בפתרונות השקעה מובנים, וכן משמש כאנליסט בכיר של מוצרים פיננסיים עבור קבוצת פיוניר אינטרנשיונל, ועשוי להיות לו עניין בנושא הכתבה. אין לראות בכתבה המלצה לרכישת ני"ע או תחליף לייעוץ השקעות אישי