סיכום פרויקט SmartUp: "ההיי-טק הישראלי חי ונושם"

ציון קינן, מנכ"ל בנק הפועלים, דיבר בכנס הסיום של פרויקט SmartUp על מצב ההיי-טק הישראלי: "המגזר העסקי חייב להמשיך ולהשקיע" ■ יו"ר הבנק יאיר סרוסי והיזם ד"ר גיורא ירון שוחחו עם חגי גולן, עורך "גלובס", על מצב התעשייה

"מדינת ישראל עצמה הייתה והינה אחד הסטארט-אפים המרתקים והמוצלחים בהיסטוריה המודרנית", כך אמר ציון קינן, מנכ"ל בנק הפועלים, באירוע המסיים של פרויקט ה-SmartUp של "גלובס" ובנק הפועלים. במסגרת האירוע העניק בנק הפועלים מענק של 20 אלף שקל לכל אחת מהחברות בפרויקט.

"ההיי-טק", הוסיף קינן, "מתבסס על רעיון טוב של יזם, שמבין את צורכי השוק, עוד לפני שהשוק עצמו ער להם, ונותן להם מענה. יצירת חברות ויוזמות היא השמן לגלגלי המערכת הכלכלית, ומהווה פקטור מרכזי בצמיחה של המשק, וכך גם ההשקעה בחינוך מדעי ואקדמי וההשקעה במחקר ופיתוח.

"לאחרונה קראתי כתבות ושמעתי מספר דוברים, שהביעו חששות לגבי עתיד ההיי-טק בישראל. חלקם טענו שהפריון בתעשיות ההיי-טק שלנו נמוך ביחס לעולם, שפעילות המחקר והפיתוח סובלת ממיעוט תקציבים, שהחינוך לא הולם, ועוד כהנה וכהנה. לשמחתי אני יכול לקבוע, על סמך הניתוח הכלכלי שלנו בבנק הפועלים, שדברי הביקורת מסוג זה רחוקים מלהיות מדויקים: ההיי-טק הישראלי חי ונושם, והוא עדיין מנוע צמיחה מרכזי של המשק שלנו. אנו נהנים מיתרון יחסי משמעותי - ההון האנושי שלנו, מהטובים והאיכותיים ביותר שניתן למצוא בעולם.

"שאלה לי אל החוששים והמבקרים: אם הפריון בהיי-טק בישראל נמוך, מדוע חברות היי-טק בינלאומיות רבות בוחרות להקים כאן מרכזי פיתוח גדולים ואף מפעלי ייצור, וזאת למרות שכר העבודה הגבוה יחסית שמשולם למהנדסים ישראלים? כיהודי טוב, אשיב בעצמי על השאלה שהצגתי: התשובה היא שחברות ההיי-טק מוצאות כאן, בישראל הקטנה, את כל מה שהן זקוקות לו על מנת לשגשג: מדיניות ממשלתית, תשתיות ידע ומחקר, ומדענים ומהנדסים יצירתיים ונועזים.

"אולם למרות הבסיס החזק של תעשיות ההיי-טק שלנו, עלינו להמשיך ולהשתפר, במיוחד על רקע התחרות הגוברת מחו"ל. סביבת ההיי-טק העולמית תהפוך בשנים הקרובות ליותר ויותר מאתגרת, ויהיה עלינו להשקיע עוד ועוד על מנת לשמור על המובילות שלנו בסביבה זאת. ההשקעה הגדולה והחשובה ביותר צריכה להיות בחינוך, בכל הרמות - החל מקידום החינוך המדעי בגילאי היסודי והתיכון, ועד להפניית המשאבים הנדרשים לטובת שמירה על רמתן הגבוהה של האוניברסיטאות בארץ. אני מקווה שהממשלה החדשה, שתורכב לאחר הבחירות, תהיה מודעת לצורך חיוני זה ותפעל בהתאם לו.

"גם המגזר העסקי חייב להמשיך ולהשקיע בפיתוח תעשיות ההיי-טק שלנו. ואין כוונתי רק לקרנות הון הסיכון או לחברות הטכנולוגיה. גם אנחנו כאן בבנק הפועלים, גוף פיננסי במהותו, מכירים בחשיבות הרבה, כמו גם בפוטנציאל הגלום בתחום זה. על כן הקמנו לפני יותר משנה קרן השקעות פנימית המיועדת להשקעות בתחום הטכנולוגיה הפיננסית - מה שמכונה אצלנו FinTech - תחום אותו זיהינו כבעל פוטנציאל רב למגזר ההיי-טק הישראלי, שעדיין רחוק ממיצוי".

"לא המצאנו כלום"

במהלך הכנס נערך פאנל שבו השתתפו יאיר סרוסי, יו"ר בנק הפועלים וד"ר גיורא ירון. לסרוסי ולירון יש היסטוריה משותפת ארוכת שנים. הפעם הראשונה שבה השניים נפגשו, לפחות במישור המקצועי, הייתה בשנות ה-80 כאשר ירון הקים את הפעילות של נשיונל סמיקונדוקטורס בישראל. סרוסי היה באותו זמן האחראי על תחום התעשייה, בתוקף תפקידו באגף התקציבים באוצר.

ירון הוא אחד מהפעילים הבולטים בהיי-טק המקומי. הוא היה מעורב בהקמה, ניהול או השקעה בחברות רבות ובהן אינדיגו, טאואר, P-Cube, פנטאקום, קומראנט, איתמר מדיקל, ומרקורי (שאותה הוביל למכירה ל-HP.

ירון וסרוסי הששתפו בפאנל שבו הם הציגו את זווית הראיה שלהם לגבי המוטיבים המרכזיים בהיי-טק הישראלי כיום. את הפאנל הנחה חגי גולן, עורך "גלובס".

- חגי גולן: מה דעתכם לגבי הביטוי שההיי-טק הוא הקטר של המשק, האם זה היה נכון? עודנו נכון? יהיה נכון?

גיורא ירון: "זה היה, הווה ויהיה נכון. באמצע המשבר הכי קשה בראשית שנות ה-80, כאשר היפנים לקחו כל דבר מהאמריקנים, הנשיא רייגן בחר להביא את אריה פיינגולד, אז מנכ"ל ומייסד דייזי שפעלה בארה"ב, ולהגיד בשש בערב לעיני כל האומה: 'זוהי הדרך להביס את היפנים'. כלומר שהמפתח הוא חדשנות של חברות קטנות. במובן הזה, אנחנו לא המצאנו כלום, העתקנו את זה מאוד יפה".

יאיר סרוסי: "אני מצטרף לדברים. אני חושב שדבר שכזה צריך להתאים, וזה לא מתאים לכל מקום. אצלנו התרבות הזו מצליחה, גם כי יש קשר בין שתי המדינות - ארה"ב וישראל - והישראלים דומים מאוד לתרבות בקליפורניה, וההיי-טק מתפתח".

- גולן: למרות זאת, נראה שלא מספיק אנשים נהנים מההצלחה הזו. כיצד אפשר להרחיב את המעגל ולהקטין פערים?

סרוסי: "המעגלים יותר רחבים ממה שאנחנו מבינים. ביקרנו השבוע בחברת אינדיגו, שמעסיקה ישירות אלפי ישראלים ובאופן עקיף יותר עוד כמה עשרות אלפים. יש הרבה מעגלי השפעה להייי-טק, יותר ממה שמתייחסים לזה באופן ישיר. האם רוצים להגדיל את זה? בהחלט כן. האם יש איומים? גם כן, כי העולם נעשה יותר מורכב. האם יש לישראל קטר אחר או צפוי להיות לה? לא, כך שעדיף שנדע לבנות את התחום הזה ונאיץ את ההתפתחות שלו".

ירון: "המספרים המקובלים הם שעל כל עובד פנימי שיש בחברות יש עוד ארבעה, שמועסקים מסביב. דבר שני, עובדי מרקורי למשל, שילמו בארץ מיסים של 200 מיליון דולר, רק על תוכניות האופציות שלהם. דבר נוסף, מה אתה חושב שעושים אנשים כמוני - ואני מכרתי 5-6 חברות - עם הכסף? משקיעים אותו בחזרה בחברות אחרות, במקרה שלי מדובר בעשרות מיליוני דולרים שהושקעו בעוד חברות. הכסף הזה חוזר למערכת".

- גולן: בשנת 2012 השקעות ההון סיכון ירדו, איך משנים את זה? איפה הבעיה המרכזית?

ירון: "זאת בעיה, והיא לא ייחודית לישראל. גם בעמק הסיליקון חברות ותיקות ומכובדות לא הצליחו לגייס כסף. לדעתי, פה לא תהיה ברירה. אני חושב שהממשלה תצטרך למצוא תמריצים. לדעתי אם רוצים היום שההיי-טק ימשיך להתפתח למרות הסיכון, לא תהיה ברירה אלא שהממשלה תבוא עם איזו חקיקה שתשתתף בסיכון".

סרוסי: "אני חושב שיש הרבה כלים שעדיין אפשריים, היו למשל רק עכשיו המכרזים על החממות. בסך הכול, ישנה אסטרטגיה ויש מדיניות בתחום הטכנולוגיה, השאלה היא בכמות ובמשאבים. אבל ההיי-טק העשיר הרבה אנשים בארץ משכבות שונות ובכמויות גדולות וזה דבר חשוב. דבר שני, הוא מושך אותנו למצוינות. אנחנו צריכים לקחת אותו בתור חוד החנית שמוביל אותנו למצוינות. זה מתחיל בהשכלה גבוהה ובקשר בין ההשכלה להכנסה, וממשיך בידע, שהוא העתיד. ככל שנבין שאנחנו צריכים להיות הכי טובים מזה יתפתח ההיי-טק ורמת החיים כולה תעלה".

- גולן: בכל זאת לגבי מימון נוסף, האם זה בכלל ריאלי לצפות להקצאת משאבים נוספים לענף כאשר על הפרק של הממשלה הבאה זה דווקא איפה מקצצים?

סרוסי: "אני מקווה שדווקא אחרי הבחירות, התחומים שקשורים לצמיחה לא יירדו. כדי להתרחב, יהיה יותר מסובך בשנה הקרובה. לגבי תוכנית לטווח יותר ארוך, אנחנו בתחרות להביא לפה גורמים נוספים מהרבה מדינות וצריך להסתכל על זה בצורה חדשנית".

- גולן: גיורא, איך מביאים את הגורמים המוסדיים בישראל לתחום הזה?

ירון: "לגבי המוסדיים, אני אכעס עליהם אם ישקיעו את הכסף שלי בתחום שהם לא מבינים בו כלום. כדי שזה יקרה צריך מערכת תומכת כמו שקרה בתעשיית ההון סיכון. צריך אנליסטים שמסוגלים להבין את החברות ואת המרחב התחרותי, ומערכת שתאפשר למוסדיים לקחת את הסיכון. הם חשבו שהם מבינים בנדל"ן ועשו השקעות בכל מיני מקומות, אבל זה לא אומר שמפה הם צריכים ללכת ולהפסיד בהיי-טק.

"ההיי-טק זה משחק מורכב. בשביל המשקיעים המוסדיים להיכנס בלי תשתית זה לא יהיה טוב. בשלב ראשון הממשלה צריכה לעזור להם דרך השתתפות בסיכון עד שהתשתית תתרומם, אבל ברגע שזה יקרה, ויהיו אנליסטים, אז הם ירצו לעשות כסף. אבל כרגע, להיכנס להשקעות בתחום הזה בלי תשתית קיימת, זו תהיה התאבדות".

סרוסי: "אני מסכים חלקית. חבל שמי שעשה כסף על הסטארט-אפים הישראלים אלו המשקיעים האמריקנים, היה כאן פספוס. אנחנו קרובים היום לכך שיותר משקיעים בתחום המוסדי חושבים על לתת איזו שהיא הקצאה. אין ספק שהקצאה לתחום של ההון סיכון - אם תהיה איזו תוכנית שתספק להם את התמריץ - תיתן את הדחיפה".

- גולן: גיורא, היית אומר שהבעיה המרכזית של הסטארט-אפים בישראל זו בעיית ניהול? בעיית שווקים? איפה אתה שם את האצבע?

ירון: "בא נמחק את העניין הזה של בעיית ניהול, אין פה בעיית ניהול. הבעיה העיקרית בתפיסה שלי היא בעיית השקעות בשלבים מאוחרים, אבל אם זה יהיה, תראה עוד הרבה חברות".

- גולן: יאיר, למה אין יותר כסף מהמערכת הבנקאית בתחום הזה?

סרוסי: "סטארט-אפ עובד על הון ולא על חוב. גיורא מדבר על קרנות מתמחות בסדרי גודל שאין כאן שמעוניינות להשקיע בחברות שמוכרות כבר במאות מיליונים, כדי שיהפכו לחברות של מיליארדים. אני עדיין לא רואה את זה מגיע לכאן. זה תחום הוני, והבנק מעוניין להגדיל את מה שהוא עושה, אבל מול החברות הצעירות. זה חלק משינוי כיוון שאנחנו מנסים להוסיף גם את האלמנט של חברות הטכנולוגיה. יש אחרים שיעשו דברים אחרים".

- גולן: זה גם בא לידי ביטוי אצלכם בבנק?

סרוסי: "בנק הפועלים מעסיק מעל 1300 עובדים טכנולוגיים ויש לנו את אחת מחברות התוכנה הגדולות במשק בתוך הבנק. הצלחנו להקפיץ את הבנק מבחינה טכנולוגית כך שיוביל בתחום האפליקציות והמפגש מול הסטארט-אפים הוא רק אחד המהלכים שאנחנו עושים כמו ההשקעות בתחום ה-FinTec".

החברות שהשתתפו / צילום: עינת לברון
 החברות שהשתתפו / צילום: עינת לברון

צרו איתנו קשר *5988