חופשה בחו"ל: חוף הים הקריבי במקסיקו - פנטזיה חלומית

החוף הקריבי של מקסיקו משלב חופים נפלאים עם אתר עתיק של בני המאיה, צלילה במערות מים ענקיות, המחוברות זו לזו במעברים תת-קרקעיים טבעיים והרבה אוכל מקומי מצוין

החוף הקריבי תמיד שבה את דמיוני: עצי קוקוס נוטים אל קו המים, חול לבן מנוקד בערסלים צבעוניים, וים טורקיז שנמשך עד אין-סוף. כבר הרבה שנים שאני מבקר במקסיקו, מטייל בה ומרותק אל אנשיה, אל תרבותה ובעיקר אל האוכל שלה, אבל לאזור הקריבי טרם יצא לי להגיע. השנה סוף-סוף בשלו התנאים, והגשמתי את החלום.

את המסע למקסיקו הקריבית התחלתי בעיר טולום, שנמצאת במדינת יוקטן שבחצי האי יוקטן. עיירה קסומה שמאחדת בתוכה את היסטוריית בני המאיה העתיקה, יחד עם תיירות אקולוגית עוצרת נשימה ועם אתרי צלילה מרהיבים, והעיקר - היא מרוחקת מאתרי תיירות המוניים, אף שהיא נמצאת במרחק של כ-130 קילומטרים דרומית לעיירת הנופש הפופולרית קנקון, על צפיפותה ועל מלונות הענק שלה.

לצלול, לשחות, לרחף

החוף הארוך של טולום שומם בחלקו, כך שאפשר לנוח ולהשתזף בעירום מלא, חלקי או בלבוש. לאף אחד לא אכפת. נופשים רבים מנצלים את החול הלבן והמהודק ואת הרוח הנעימה לריצות ממושכות. אל תיאורי החוף, השמיים וצבעי המים העזים יש להוסיף מרגריטה או מיצ'לדה (קוקטייל על בסיס בירה) מהבר שנמצא על החוף. ועכשיו, כל שנותר הוא לתת לטבע לעשות את העבודה ולרבוץ ללא מעש על החול, על כיסאות נוח או על מיטות רחבות עטויות סדינים לבנים. השמש במידה הנכונה והחול הלבן חורק תחת כפות הרגליים. אנחנו התמקמנו באל פראיסו, לא רזורט, אלא אוסף בונגלוס במרחק צעדים מהאוקיינוס. לא יקר אך מפנק. המחירים משתנים לפי העונה. החדרים ממוזגים, ו-4 חברים הנוסעים יחד יכולים ללון במחיר מצחיק.

הפעילות הפופולרית ביותר באזור היא צלילה (עם שנורקל או עם ציוד צלילה מלא). טולום ממוקמת מול ריף האלמוגים השני באורכו בעולם (הראשון הוא הגרנד ברייר ריף שבאוסטרליה). אורכו של הריף הקריבי הוא 900 קילומטרים, והוא רצוף כמעט לגמרי. נמל טולום העתיק שימש את בני המאיה למסחר. מכאן יצאו הסירות עמוסות בחפצי אמנות שימושית וחזרו עם שפע של מצרכי מזון שהיו חסרים בחצי האי. פירוש השם טולום הוא שחר, והוא ניתן לה על-שם הבוקר העולה מכיוון פתח בריף האלמוגים. הפתח הזה מסמן את הנתיב לכניסת הסירות, וכך סימל את שגשוגן של העיר ושל תרבות בני המאיה.

גם בימינו מי שמפליג בים ואינו יודע היכן נמצא המעבר, יתקשה לרדת אל החוף, לכן מומלץ להיצמד למלווה מקומי. ניתן לשכור סירה קטנה וציוד צלילה (תמורת 150-220 פזוס, בערך 44 שקלים). בסירה מגיעים גם מדריכים מקומיים שייקחו אתכם לסיבוב צלילה בריף האלמוגים (אל תפספסו את הזדמנות הצילום של העיירה מהים).

עוד אטרקציה מעשה ידי הטבע היא תופעת טבע מיוחדת לאזור המכונה הסנוטס (Cenotes): מאגרי מים שהם חלק ממערכות מים תת-קרקעיות גדולות שאורכן קילומטרים רבים. חצי האי יוקטן, שהיה מכוסה לפני מיליוני שנים במים, מורכב בעיקר מאבן גיר. האבן, שדרכה מחלחלים מים בקלות, סופגת את הגשמים הרבים, וכך נוצרות מערות מים ענקיות, שחלקן מחוברות זו לזו במעברים תת-קרקעיים טבעיים. הסנוטס משמשים כמערכת המים של חצי האי - הם מספקים לתושבים את מי השתייה וההשקיה. חלק מהסנוטס סגורים לגמרי ומספקים חוויות מפעימות של שחייה ושל צלילה בבטן האדמה.

מי שלא אוהב מקומות סגורים יוכל להמיר את המים באוויר - בטולום מרכז רחיפה מקצועי, שבו ניתן ללמוד בקורס קצר את יסודות הרחיפה על גלשן גלים או על מין חסקה אווירית קטנה.

גילוי העיר האבודה

אתר העתיקות של טולום נמצא על חוף הים ממש, והוא מומלץ מאוד לגיחה קצרה, ולו רק בשביל להתרשם קצת מתרבות המאיה העשירה שהייתה במקום. הוא פחות מרשים מצי'צ'ן איצ'ה או מפאלנקה שבמקסיקו, או מטיקאל שבגואטמלה, אבל עדיין מעניין מאוד. טולום היא עיר המאיה הצעירה ביותר, ובה הפסיקו בני המאיה את מנהג הקרבת קורבנות האדם והחליפו אותו בהקרבת בעלי חיים ופרי האדמה. חוקרים מביאים הסברים שונים לכך שבני המאיה עזבו את עיר המוצא שלהם ופנו לדרך חדשה, ואחד ההסברים נעוץ בהתנהגותם השתלטנית של הכוהנים ושל המעמדות הגבוהים, שהטילו מסים גבוהים, הקריבו קורבנות אדם, ובאופן כללי רדו בעם ללא התחשבות ועם הרבה שחיתות ומניפולציה.

תרבותם של בני המאיה היא עדיין חידה במובנים רבים. ידוע שהייתה אחת החברות המתקדמות, היצירתיות והמצליחות ביותר בתקופתה. במשך 1,200 שנה שלטו אנשי המאיה במרכז אמריקה. בשיא תקופתם, בסביבות שנת 900 לספירה, היו להם ערי ענק ותרבות מפותחת מאוד, שלפתע נפסקה. היעלמותם הפתאומית של בני המאיה נחשבת לאחד מהאסונות הדמוגרפיים הגדולים ביותר בתרבות האנושית.

טולום נכבשה על-ידי הספרדים בתחילת המאה ה-15. בני המאיה באותה תקופה היו מועטים והספרדים גברו עליהם ללא קושי. חלק מתושביה נשחטו, והשאר נמלטו להרי הצ'יאפס - ה"מצדה" של בני המאיה. הספרדים שחרדו מהתרבות הבלתי מובנת (כל מה שלא הבינו נחשב לעבודת שטן), השמידו כמעט כל עדות לחיים שהיו שם קודם.

במשך 300 שנה נשכחה העיר, והג'ונגל כיסה חלקים נרחבים ממנה. בשנת 1805 שבה העיר והתגלתה, הפעם לעיניו של עיתונאי וחוקר מניו יורק בשם ג'ון סטפנס, ששט בספינה מול החוף. סטפנס צייר את הערים הנעלמות ואף הצליח להביא משלחות ארכיאולוגיות שחשפו את העיר יחד עם שאר ערי המאיה החבויות, כמו פאלנקה במקסיקו וטיקאל בגואטמלה.

לאכול עם המקומיים

בתור מי שעוסק באוכל מקסיקני, אוהב אותו ועושה לקידומו בארץ (החברה שלנו, טרס פזוס, מייבאת ומשווקת ממעדני המטבח הצבעוני), אני חוגג במקסיקו. אני תיכף מבקש המלצה על איזו טאקרייה (מקום של טאקו) שהמקומיים אוכלים בה, ורץ לנסות טעמים חדשים. בעיירת הנופש הסמוכה, פלאיה דל כרמן (המזכירה את קסמה של אילת בשנות החמישים), מצאתי כמה טאקריות אותנטיות יוצאת מהכלל. אלה הנמצאות במרחק של כמה רחובות משפת הים ומגישות אוכל אותנטי לעובדים של בתי המלון.

העיירה בנויה מכמה רחובות צפופים היורדים אל הים (שם, אגב, תמצאו את כל המזכרות שתרצו ולא תרצו להביא הביתה). כשמטפסים מעט למעלה לכיוון העיר, מגלים את הטאקריות הזולות שהמקומיים סועדים בהן את לבם לצד תרמילאים מזדמנים.

מצאנו טאקרייה אותנטית בשם Las Quekas. במקום המכונה קסדיה סופאס הוראצ'ה (Quesadillas Huarache & Sopes) ניתן לטעום מטעמים מקומיים, ולחזות בשלוש נשים עסוקות, לבושות כתום, טורחות על הכנת טורטיות אובליות שנקראות הוראצ'ה (סנדל בתרגום חופשי), בגלל צורתן. המקום מציע חמישה סוגי מלית עם גבינה, ושני רטבים - ירוק ואדום (חריף ושאינו חריף); זה כל התפריט. עבור טאקו עם צ'וריסוס, טאקו עם פטריות, עם רצועות פלפל אנצ'ו (פלפל פיקנטי) ועם שמנת, וטאקו בקר, שילמנו "הון" של 65 פזוס (18 שקלים) ונהנינו מכל ביס.

את ארוחת הצהריים מומלץ לסעוד בעיר טולום עצמה השוכנת מרחק של שבע דקות נסיעה מהחוף. נוסעים במונית במחיר של 30 פזוס ומבקשים להגיע לרחוב הראשי של טולום. נוסעים עד סוף הרחוב הראשי, ומשמאל מוצאים את מסעדת הדגים הטובה ביותר באזור, El Camello. עשרות מטיילים לצד מקומיים סועדים את לבם בתפריט בסיסי של נאצ'וס חמים ופריכים שאך זינקו מהשמן הרותח, מוגשים עם סלסות חריפות לצד פיקו דה גאיו - סלט עגבניות ובצל. המנות המרכזיות הן דגים, פירות ים, ובעיקר לובסטרים - הידועים בבשר זנבם המשובח. התוספות הן פריחול'ס - מחית משעועית שחורה, אורז וסלט; וכולם שותים מיצ'לדה (בירה מתובלת בצ'ילי ובמלח).

מי שאינו יכול להרשות לעמו זנבות לובסטר, ילך לאורך הרחוב ויאתר דוכני טאקו מהירים ויעילים, שבהם ארוחת טאקו תעלה 30 פזוס. בדרך כלל זה יהיה בשר חזיר או בשר הודו מעולה. לא לפחד, המקומות האלה נקיים מאוד. על הטאקו המכיל בשר ובצל יוצקים סלסה ירוקה ולא חריפה, ומי שאוהב חריף, ינגוס בחלפניו כבוש. מלווים את הטאקו בהורצ'טה - משקה קל ממותק ומתובל וניל.

בערב, לפני החזרה, התלבשנו יפה והלכנו לבדוק אם שמם של הלובסטרים המקומיים אכן מצדיק את השקעה. בחרנו במסעדת הלובסטר הכחול השוכנת במבנה ספרדי ציורי. העיצוב המקסיקני-קריבי שולט, והשילוב עם ארכיטקטורה ספרדית מלא חן וצבע. במרכז המסעדה בריכה, והלובסטרים, או יותר נכון זנבותיהם בלבד, מונחים על קרח ונמכרים לפי משקל. זנב הלובסטר שלי היה צלוי בגריל פתוח, והוגש כשבשרו הופשל אל מחוץ לשריון. כאן, אגב, לא מבזבזים זמן על פיצוח ועל חיפוש בשר הלובסטר. מוכרים מנת זנב ב-260 פזוס עם תוספות. עסקה משתלמת. בתוספת הרבה מרגריטות, נאצ'וס וגוואקמולה סביר, השארנו 1,000 פזוס לשניים.*זה בערך 300 שקלים. מקום טוב לארוחה חגיגית לפני השיבה הביתה.

מידע מעשי

איך מגיעים?

נוחתים בקנקון בטיסות ממקסיקו סיטי ומניו יורק. רצוי לדאוג להסעה מראש, אחרת המחירים מחוץ לשדה יהיו שערורייתיים (טיפ: רומל אגווילר הנהג הנחמד, ישמח לעמוד לרשותכם עם מונית לארבעה. טל' 9841058413). ביציאה משדה התעופה עוברים בתחנת מכס ובדרך החוצה ממתין דיוטי פרי עם מבחר סוגי טקילה במחירים טובים ועם עמדת טעימה ששווה התעכבות.

לינה

לאורך החוף בטולום יש בונגלוס זולים לצד מלונות בוטיק קטנים ואינטימיים. מחוץ לעונה אפשר לעבור בין מלון לבונגלוס ולבחור בזה שלטעמכם. מומלצים במיוחד הם המלונות הפונים לים. בעונת התיירות הלוהטת חייבים להזמין מקום מראש. מומלצים:

ריזורט אל פראיסו. מקום צעיר והוגן: www.elparaisotulum.com

מלון מזאנין. מלון בוטיק מעוצב ומקסים: www.mezzanin.co.mx

המיטות מצוינות והצוות חייכני, ידידותי ומלא מידע. כל חדר מצויד במאווררים שקטים, אך לא במזגן.

מסעדות

הלובסטר הכחול, פלאיה דל כרמן, השדרה החמישית פינת רחוב 12. בעונה מומלץ לחלוף דרך המסעדה בצהריים כדי להזמין מקום לערב.

El Camello בעיר טולום, השוכנת במרחק של שבע דקות נסיעה מהחוף. לוקחים מונית, זה עולה 30 פזוס, ומבקשים להגיע לרחוב הראשי של טולום. נוסעים עד סוף הרחוב הראשי, ומשמאל מוצאים את מסעדת הדגים והלובסטרים הטובה ביותר באזור.

רוצה להשאר מעודכן/ת בנושא הסיפורים הגדולים של השבוע?
✓ הרישום בוצע בהצלחה!
צרו איתנו קשר *5988