לכתבה הקודמתמנכ"לית סליו: "אנחנו במשרד עסוקות בלחשוב כמו גברים" לכתבה הבאהעד סוף המירוץ: פרידה מהזמר והיוצר שמוליק קראוס

נושאים הקשורים לכתבה

מנכ"ל סודהסטרים: "לכל מנהל דיקטטור יחכה אביב ערבי"

דרינק עם מנכ"ל "סודהסטרים", אפי אשל, שמספר מהם הסרטים שבמהלכם הוא לא שולח מיילים, איזה תקליטים הוא שומע במהלך הבישול בבית ובאיזו תרבות ניהולית הוא מאמין

25/02/2013, 10:36
ניר קיפניס

אפי אשל - מנכ"ל "סודהסטרים", לא שותה כמעט אלכוהול. בקושי שנדי או יין מוסקט מתקתק. זו אולי הסיבה שהוא קובע אתי ב"ביתא קפה" במרכז צהלה. מה הוא כן שותה? אמריקנו עם חלב דל בצד וסן-פלגרינו.

זה כמעט כמו להכריז "אני בדיאטה".

"מה אפשר לעשות? נראה לי שאתה מבין אותי. לשמחתי הצלחתי להוריד חלק מההרגלים הרעים הקבועים שלי. למשל, אני שותה לא מעט כוסות קפה ביום, אז עברתי לאמריקנו עם חלב דל".

אשל יושב מולי עם סוודר ירוק, חמוש במצב רוח מרומם. "קראתי שירוק הוא צבע שמשדר אמינות. אומרים שכדאי ללבוש אותו לראיונות עבודה".

אני גדלתי בחיפה כאוהד הפועל. אפילו אם תהפוך לי את הארון לא תמצא בגד ירוק.

"מצחיק שאתה אומר את זה, כי בתקופה שלי ב'נייקי', היינו ספונסרים של מכבי תל-אביב ושם אפילו לפגישות אי אפשר להגיע עם בגד אדום. שמעון מזרחי העיר לי עד שלמדתי".

- ואתה עוד הולך למשחקים?

"בקושי. לצערי אין יותר מדי מה לראות השנה".

- וספורט פעיל, אתה עושה?

"עד לפני שלוש שנים שיחקתי הרבה כדורסל, אבל פציעה ברגל השביתה אותי. מאז אני רוכב על אופניים, בעיקר לאורך החוף או צועד על הטיילת עם חבר פעם בשבוע. יש בים משהו מרגיע".

חוץ ממכבי תל-אביב בכדורסל, אימצה "נייקי" גם את מכבי חיפה בכדורגל. אשל מספר שהוא פשוט בחר את הקבוצות היחידות כאן שמתנהלות בסטנדרטים בינלאומיים: "הכול מתחיל ונגמר בניהול", הוא מסכם בפשטות.

- אז השאלה המתבקשת היא האם אתה קורא ספרי ניהול?

"כן. השם הכי משמעותי שאני יכול לציין הוא 'טיפינג פוינט' של מלקולם גלאדוול, על איך דברים קטנים יכולים לעשות שינויים גדולים. אני מנסה ליישם את זה גם ב'סודהסטרים' בישראל, לשנות את הדימוי לא באמצעות קמפיינים ענקיים, אלא בזכות דברים קטנים שעושים את ההבדל".

- איזה סרטים אתה אוהב?

"סרטים אצלי מתחלקים לשניים: הראשון זה אקשן. רק לפני כמה ימים ראיתי את 'מת לחיות' החדש של ברוס וויליס, וכמובן שלא החמצתי אף סרט בסדרת ג'יימס בונד: 'סקייפול' היה לדעתי מצוין, ובכלל מדהים לראות את ההתפתחות של הסדרה לאורך השנים. החלק השני זה 'סרטי כוסיות' שאשתי לוקחת אותי לראות. מסוג הסרטים של 'אנחנו צריכים לדבר', אבל אני חייב להודות שאני לא סובל במהלכם, אלא דווקא נהנה.

"ויש עוד ז'אנר שאני אוהב מאוד: סרטי אנימציה. מת על זה. אלה הסרטים היחידים שבמהלכם אני לא מסמס או עונה למיילים".

- אתה עונה למיילים בקולנוע?

"אין מה לעשות. הסמארטפונים האלה גמרו לנו את החיים. אסון ממש. אני עובד גם עם אנשים מחו"ל כך שאני יכול לקבל מיילים גם בשישי בערב ואני מרגיש שאני חייב לענות. היחיד שמצליח לגרום לי לכבות את הסלולארי הוא אילן דר".

- כלומר?

"יש את הפנייה המוקלטת שלו בתיאטרון שקוראת לקהל לכבות טלפונים סלולאריים. אז אני מכבה. בכלל בתיאטרון יש משהו מיוחד בעיני: בלי טלפון, בלי פופקורן - התנתקות מושלמת".

- אתה אוהב תיאטרון?

"מאוד. אשתי ואני גרנו בתחילת דרכנו בירושלים שאז עדיין לא הייתה מפותחת מבחינה תרבותית. עד שעברנו לתל-אביב, למרות שגדלתי בה, לא הלכתי לתיאטרון. הוריי הלכו רק לקונצרטים. כשעברנו לתל-אביב, החלטנו ליהנות מהשפע התרבותי שהיא מציעה ורכשנו מנוי לקאמרי ולבית לסין. אם לא היה לי מנוי, כנראה שלא הייתי הולך, כי הכי קל בסוף יום העבודה להישאר בבית. מהתיאטרון אני מרגיש באמת שאני לוקח הביתה דברים. יש תיאטרון נפלא בארץ".

- איזה מוזיקה אתה שומע?

"אני אוהב מאוד מוזיקה ישראלית לא עדכנית: משינה, שלום חנוך, שלמה ארצי. אוהב מאוד גם את הביטלס וגם את קווין. אוהב גם את קט סטיבנס מהתקופה לפני שהתאסלם. יש לו שיר אחד: FATHER AND SON שמעלה תמיד דמעות בעיניי. זה תמיד מזכיר לי את אבא שלי. לצערי הוא נפטר לפני 21 שנה, לפני שהספיק ליהנות מהנכדים. הוא היה דתי-מסורתי, בלי כיפה על הראש, אבל עם שבתות וחגים בבית הכנסת".

- הבית היה דתי?

"למדתי בבית ספר דתי, אבל בערך בגיל צבא השתחררתי מזה לגמרי. רק קיבעון אחד נשאר לי: אני לא מסוגל נפשית לאכול פירות ים".

- וחוץ מפירות ים?

"לא מגיעים לממדים שלנו מלאכול רק חסה. לדעתי אני שף מבוזבז. אני אוהב מאוד לבשל בלי קורסים אבל עם הרבה התנסות עצמית. בודק טעמים, ריחות. האוכל שלי מתובלן וצבעוני, או כמו שאמא שלי אומרת בפולניות אופיינית: 'את זה לא למדת בבית'. אני אוהב גם מאוד לאפות. לא עוגות מפונפנות, אלא עוגות כיפיות. בימי שישי אני שם לי מוזיקה ברקע. יש לי פטפון ישן של 'פישר' ובערך 70 תקליטי ויניל עם מוזיקה ממקהלת הצבא האדום ועד לשלישיית גשר הירקון. אני שם תקליט בפול-ווליום ומבשל".

אגב טירוף, אשל אוהב מאוד גם טירוף על הבמה, בעיקר במופעי סטנד-אפ: "אני מת על כל השרוטים האלה שנשמעים כאילו יצאו מאשפוז. כשאני בדרך למופע סטנד-אפ, רק מהמחשבה אני מתחיל לצחוק בקול רם עוד באוטו. "את קטורזה, למשל, אני פוגש לפעמים בסופרמרקט. הוא מצחיק עוד לפני שהוא פותח את הפה".

- אז אתה אוהב לצחוק.

"מאוד. יש בזה משהו משחרר. זה כמו להתחבר למטען שטוען אותך מחדש. גם בתרבות הניהולית שלי, אני משתדל לנהל אנשים ממקום מחויך, ממקום טוב. לא ממקום שבו הם מרגישים מאוימים. "זו לא חוכמה להיות דיקטטור, אבל כל מנהל דיקטטור צריך לדעת שבסוף יחכה לו איזה אביב ערבי".

אפי אשל

תפקיד: מנכ"ל סודהסטרים

גיל: 52

מצב משפחתי: נשוי 5: 26,23,20, ותאומים בני 7

עוד משהו: נרשם לקורס סקיפרים, אבל ברגע האחרון נרתע "בגלל כוחו האדיר של הים". מאמין שלא ירחק היום שבו יתגבר על הרתיעה ויגשים את החלום הרטוב

גלובס לחודש היכרות – כל הכתבות, המאמרים וטורי הדעה אצלך מדי ערב >>
 
גלריה