חופשה בחו"ל: פיקרדי - המחוז המדהים והנשכח בצרפת

המחוז פיקרדי בצרפת נמצא בסך-הכול במרחק של שעה נסיעה מפריז ■ יש בו נופים, יערות, טירות, כפרים, תרבות והיסטוריה, וגם הרבה פחות תיירים, אפילו בשיא העונה

בפעם הראשונה שבה רגליי דרכו בטירה היפהפייה המקום נראה מוכר כאילו הייתי בו כבר פעם, וזה היה מוזר, כי ידעתי בוודאות שמעולם לא הייתי בחלק זה של צרפת. טירת Pierrefonds נמצאת בחבל פיקרדי שבצפון צרפת, כ-110 קילומטרים צפונית לפריז. לפתע הכתה בי הידיעה מאיפה אני מכירה את המקום (לא, לא חייתי בה כגבירה ימיביניימית וגם לא קרצפתי את מטבחי האבן הענקיים כמשרתת) - כאן צולמה סדרת הטלוויזיה החביבה עליי "מרלין" של ה-BBC. הטירה גילמה את קמלוט האגדית של המלך ארתור, זירת ההתרחשויות הראשית של הסדרה (שעונתה הרביעית משודרת בארץ בערוצי הוט).

לא במקרה מיקמו מפיקי הסדרה את טירתו של המלך ארתור דווקא כאן. הטירה נראית מושלמת, יותר ימיביניימית מימיביניימית. וזה נכון - משום שהיא שחזור מהמאה ה-19 של חורבות רומנטיות מימי הביניים, ומכילה את הפנטזיה הרומנטית המושלמת לאיך אמורים ימי הביניים להיראות. יש בה צריחים, תקרות מקומרות, מרתפים אפלוליים וכל מה שצריך, אבל במצב מצוין. כיום זהו מוזיאון פתוח לציבור ואטרקציה תיירותית שוקקת, שבחנות המזכרות שלה מוכרים, לצד מחזיקי מפתחות של אבירים ושל דרקונים, גם מארז דיסקים של הסדרה מרלין, שהקפיצה את הפופולריות של האתר לגבהים.

Pierrefonds היא אטרקציה אחת מני רבות בפיקרדי (Picardie), שנחשב למחוז הכי פחות מוכר בצרפת, ולא רק בקרב מטיילים ישראלים. זה מפתיע, משום שפריז היא אחד היעדים האהובים ביותר על תיירים, וכשמתחשק להם טיול של יום-יומיים בחיק הטבע, עם קצת נופים ויערות וטירות וכפרים, הם נוסעים בדרך כלל לעמק הלואר או לנורמנדי. זאת בעוד שבמרחק של שעה ורבע נסיעה מפריז מסתתרת פיקרדי, שיש בה מכל אלה, רק עם הרבה פחות תיירים, אפילו בשיא העונה.

מכונת זמן למאה ה-13

חלק זה של צרפת, הגובל בתעלת לה-מאנש ממערב ובבלגיה מצפון, יש בו קצת מאווירתן של ארצות השפלה. הוא יחסית שטוח, ירוק ומיוער, גם האדריכלות בו מזכירה קצת את הולנד ואת בלגיה. יש בתי לבנים אדומות ואפילו אזור תעלות קטן ומתוק, גרסה ממוזערת של אמסטרדם או של ברוז'.

בעבר היה האזור מרכזו של המשולש פריז-לונדון-אמסטרדם. כאן עברו הצמר האנגלי לתעשיית הטקסטיל הבלגית ולשטיחי הקיר הפלמיים המפורסמים. הסוחרים השאירו מסים ודמי מעבר, והפכו את האזור למרכז של עושר ושל מסחר.

מדהים למצוא בעיר קטנה כמו אמיין שפע כזה של בניינים מסוגננים וקתדרלה גותית גדולה ומרשימה יותר מהנוטרדם של פריז. עדות לכך שבמאה ה-13 אמיין הייתה עשירה וחזקה יותר מבירת צרפת.

הקתדרלה של אמיין כל-כך יפה, אלגנטית והרמונית, שאפילו אנשים שאינם עכברי כנסיות מובהקים יתפעלו ממנה. גם למי שלא אוהב כנסיות מומלץ לצפות במופע האורקולי שמועלה בחזיתה בערבי הקיץ (יוני עד ספטמבר). המונח "מופע אורקולי" עושה לו עוול. זה לא מופע מהסוג הפשוט והמוכר, אלא סוג של מיצג לייזר בטכנולוגיה מתקדמת, עם סאונד יוצא מהכלל - ממש חוויה.

מתברר שהכנסיות הימיביניימיות, שכיום הן לבנבנות-אפרפרות, במקורן היו צבעוניות וססגוניות, לפני שהזמן ופגעי האקלים שטפו את צבעיהן. מיצג הלייזר מחזיר את הקתדרלה של אמיין לימי תפארתה. לאט-לאט, שורה אחרי שורה, הולכות הדמויות ומתמלאות - בצבע, בנפח וגם בחיים. לכל דמות בחזית המפוסלת (זו שנאמר עליה פעם "תנ"ך מפוסל באבן") בגד, תנוחה והבעה משלה. הנה אדם וחוה מגורשים מגן עדן; הנה יום הדין האחרון - המלאכים תוקעים בחצוצרות והחוטאים הולכים לגיהינום, שמפוסל כמפלצת עם פה פעור ענקי. בסופו של המיצג אנחנו רואים את הקתדרלה כמו שראו אותה בני המאה ה-13, וזה שונה לגמרי מחוויית הכנסייה השגרתית.

הגנים הצפים ומצעד האיוולת

אחרי כל אלה מוכרחים לצאת החוצה ולנשום קצת אוויר. גם כאן אמיין לא מאכזבת. אחת האטרקציות המרגיעות ביותר היא שיט בין תעלות, שיוצרות מעין איים מלאכותיים ועליהם גנים צפים ובקתות קטנות. לאזור קוראים הורטיונאז' (Hortillonnages), ומפתיע לגלות שהוא עתיק, בן כאלפיים שנה, ומעשה ידי אדם.

עוד בתקופת הכיבוש הרומאי נחפרו התעלות באזור הביצות והותקנו האיים הצפים, שממשיכים להתקיים מאז בעבודת תחזוקה שוטפת: בכל שנתיים צריך להחליף את דופנות העץ. אז, כמו היום, שימשו האיונים הצפים כגני ירק. כיום זהו אזור של בקתות נופש, של שדות ירק ושל גינות פרחים וירקות. עד המאה שעברה זה היה המקום שסיפק לאמיין ירקות ופירות, וגם כיום מתקיים שוק קטן בסופי שבוע. מכיוון שאסור לחבר את הבקתות לחשמל, לא יכולה להתפתח כאן תעשייה של מלונות ושל חדרי אירוח, ונשאר האופי הכפרי הקצת זרוק. התעשייה היחידה שמלבלבת כאן היא תיירות - סיורים בין התעלות בסירות קטנות, או מסלול מעגלי בשבילים ברגל או באופניים. חלק מהזמן שטים בתעלות צרות שרק סירה אחת יכולה לעבור בהן, וענפי העצים משתרגים מלמעלה ויוצרים קתדרלת טבע ירוקה, עם ציוצי ציפורים ושלווה גדולה. בקיץ עורכים פה פסטיבלים מקסימים - מיצבי אמנות צפים על המים, שוק צף עם מוכרים בתלבושות מסורתיות.

פיקרדי מורכבת משלושה מחוזות, שכל אחד מהם נקרא על-שם הנהר שחוצה אותו: הסום (Somme), האואז (Oise) והאיין (Aisne). נהר הסום הוא המוכר שבכולם, ולא בנסיבות משמחות. הקרב על הסום היה אחד הקרבות הגדולים במלחמת העולם הראשונה. במשך חודשים ארוכים ניסו אוגדות של הצבאות הצרפתי והבריטי לכבוש את הביצורים הגרמניים, תוך כדי כתישה הדדית והפצצות בלתי פוסקות. בתום כמה חודשי מלחמה נוראית, שגבתה את חייהם של יותר ממיליון(!) קורבנות משני הצדדים, התברר שהכוחות התקדמו רק עשרה קילומטרים, ואפילו לא שיפרו את עמדותיהם.

המערכה על הסום הייתה לסמל לאיוולתה של המלחמה באשר היא ולסבל המיותר שהיא גורמת, והונצחה בעשרות סרטים ודרמות טלוויזיוניות תקופתיות. אזורי הקרבות, ובעיקר אתרי הזיכרון ושורות הקברים המשתרעות מלוא האופק הם אתרי תיירות פופולריים.

הפער בין יופיו ושלוותו של הנוף לבין הידיעה מה התרחש בו פוצע את הלב. אחת האטרקציות התיירותיות באזור מציעה לרחף מעל שדות הקטל בכדור פורח. לא ניסינו, אבל זו אולי הדרך הנכונה להשקיף על כל זה, מלמעלה - על האיוולת האנושית ועל יופיו של העולם, זה לצד זה.

מידע מעשי

איך להגיע: ברכבת - בערך שעה נסיעה מתחנת Gare du Nord בפריז (כעשרים רכבות ביום); במכונית - בערך שעה ורבע נסיעה מפריז בכביש המהיר A16

Hortillonnage: סיורי שיט בסירה בין האיים הצפים מתקיימים בין אפריל לאוקטובר. אפשר גם לסייר עצמאית ברגל או באופניים. הפסטיבל שבמסגרתו מתקיים השוק הצף, שבו מוכרי הירקות והפרחים שטים בסירות בתלבושות מסורתיות, מתקיים מדי שנה ביום ראשון השלישי של חודש יוני

עוד באמיין: כדאי לבקר בביתו של ז'ול וורן המשמש כיום מוזיאון. חלקו משמר את חדרי השינה, האירוח והאוכל, כמו גם את חדר העבודה של הסופר, וחלקו מוקדש להמצאות שנבנו בהשראתו, כגון דגם של הצוללת נאוטילוס מ"עשרים אלף מייל מתחת למים", מכונות מעופפות שונות ומשונות, מפות ענק ועוד ועוד, כגון עותקים מספריו בשפות רבות. כמו רוב האטרקציות, הוא נמצא במרחק הליכה מהקתדרלה ומלשכת התיירות המקומית

הקרב על הסום: ב-25 באפריל מתקיים יום אנז"ק (ANZAC Day), יום זיכרון לחיילים האוסטרלים והניו זילנדים שנפלו בהמוניהם במערכה על הסום, ומתקיימים טקסי זיכרון והנצחה. אלפי אוסטרלים וניו זילנדים מגיעים מדי שנה להשתתף בטקסים בבית הקברות Villers Bretonneux.

רוצה להשאר מעודכן/ת בנושא הסיפורים הגדולים של השבוע?
✓ הרישום בוצע בהצלחה!
צרו איתנו קשר *5988