מנכ"לית יקב רמת הגולן: אני צופה עתיד ורוד לענף היין בארץ

ענת רושנסקי אינה שותפה לדאגות של קברניטי ענף היין בישראל: "כבר היום אני מזהה עלייה בכוח של היין הישראלי בחו"ל גם מעבר לשוק הכשר"

כמעט סוף אפריל, אבל בחוץ גשום וקריר, מה שמבריח חלק מהסועדים הקבועים שגודשים על-פי רוב את נמל תל-אביב ומשאיר לנו את "יוליה", אחת המסעדות הפופולריות בקצה הדרומי של הנמל, כמעט ריקה.

מזג-האוויר לא משפיע רק על הפגישה שלנו, אלא גם על החלטות מקצועיות שצריכות להתקבל באותו היום: במוצאי-שבת אמורות היו להיפתח בנמל חגיגות "ארץ היין" לציון 30 שנים ליקב רמת הגולן, אבל מעט לפני הפגישה שלנו הוחלט לדחות את פתיחת הפסטיבל שיימשך שבוע, ממוצאי השבת ליום שלישי, כך שאם אין לכם תוכניות אחרות, אתם מוזמנים בהחלט לטעימת רוחב שנערכת ממש בשעות אלה (ועד ליום שלישי הקרוב) במתחם המזח שבנמל תל-אביב.

לפעמים נדמה שענת רושנסקי לא מבינה בדיוק איך הגיעה לעמוד בראש היקב הענק הזה, "ילד" בן 30.

"ניהלתי את אולפני אלרום בקיבוץ, ושלום בלייר, מנכ"ל היקב שהיה גם חבר דירקטוריון באולפנים, הציע לי להיות מנהלת שיווק ומכירות. אהבתי לשתות יין, אבל לא היה לי ניסיון מקצועי קודם בתחום, גם לא בשיווק ומכירות, אבל הלכתי על זה".

בשנת 2008 פרש בלייר מתפקידו, ורושנסקי מונתה תחתיו למנכ"לית הראשונה של יקב גדול בישראל.

את רוב שנותיה הבוגרות חיה רושנסקי בצפון, אבל שורשיה נטועים ברמת-החי"ל בצפון תל-אביב: "אנחנו משפחה של 6 אחים ואחיות שאני הקטנה ביניהם. באתי ממשפחה חמה ותומכת. לצערי שני הוריי כבר אינם בחיים, אבל אנחנו בקשר הדוק, נמצאים תמיד אחד למען השני. עבורי זה מקור עוצמה שנותן לי כוח בכל מה שאני עושה".

התחנה הבאה בחייה של רושנסקי עברה בגרעין נח"ל לקיבוץ חדש בשם "קלע-גולן" שליד צומת ווסט. הקיבוץ לא שרד, אבל רושנסקי התאהבה בצפון ונשארה לגור אחרי שירותה הצבאי בקיבוץ אלרום, שם גם נישאה, ושם נולדו 3 ילדיה הגדולים.

לפני כמה שנים היא התגרשה ועזבה את הקיבוץ לטובת ראש-פינה ולטובת בן זוגה הנוכחי, מיכה ועדיה, היינן הראשי של יקב הרי גליל (שנמצא בבעלות חלקית של יקב רמת הגולן), שהוא אבי ביתה התינוקת.

את חופשת הלידה המקוצרת ניצלה רושנסקי למה שהיא מכנה "פרויקט מוזיקה": "אני מורידה מהדיסקים שלי למחשב מאות שירים: וודסטוק, ג'ניס ג'ופלין, ארתה פרנקלין, אלה פיצג'רלד, ג'אז, בלוז, נשמה, מוזיקה שחורה וגם מוזיקה ישראלית: הרבה אריק איינשטיין ושלום חנוך, גידי גוב, כוורת, גזוז, עברי לידר, מיכה שטרית, חמי רודנר. הבן שלי השמיע לי נתן גושן, ומאוד אהבתי, אז צירפתי גם אותו".

- את גם רואה הופעות?

"ראיתי את 'קולדפליי' בפריז עם שתי חברות טובות. הייתי כבר בחודש שביעי. אנחנו מתכננות בקרוב עוד גיחה להופעה ברומא. ראיתי גם את אלטון ג'ון בארצות-הברית, אבל את עיקר המוזיקה שלי אני שומעת בנהיגה. אני נוסעת הרבה, וזה זמן טוב עבורי לשיחות טלפון ולמוזיקה".

עוד תחביב של רושנסקי הוא בישול: "אני מבשלת הרבה. עוד כשגרתי בקיבוץ הייתי מ'המורדים' שבישלו בחדר. עם השנים השתכללתי: אני טועמת במסעדות ואחר-כך מנסה בבית. אני מבשלת בעיקר בסוף השבוע, והבנים כבר מתקשרים מהצבא ומזמינים. אנחנו גם שותים הרבה יין ביחד. יש לנו מאבק בבית אם הילדים יעדיפו את רמת הגולן או הרי גליל".

- דיברנו על מוזיקה, בישולים ויין, מה עוד עושים כשחוזרים מהיקב?

"אני אוהבת מאוד סרטים. לצערי סגרו את בתי הקולנוע בקריית שמונה ובכרמיאל, כך שנשארנו רק עם סרטים שמגיעים לראש-פינה וכמובן עם ה-VOD. אני אוהבת סרטים תקופתיים: המלכה אליזבת, מרגרט תאצ'ר, מיתולוגיה יוונית, תנ"ך - וגם את הקצה השני, סרטים עתידניים.

"בגדול סיפורים אמיתיים עושים לי את זה יותר, רק בשבת האחרונה ראינו את 'כוננות עם שחר' על החיסול של בן לאדן. מצד שני, נהניתי מאוד גם מ'חיי פיי', אהבתי גם את הספר וגם את הסרט. עוד סרט שאהבתי מאוד הוא ג'יימס בונד האחרון, 'סקייפול'".

- מה עם ספרים?

"זה בא לי בתקופות: יש תקופות שבהן אני לא מסוגלת לקרוא בכלל, ולעומתן יש שאני מסוגלת לסיים ספר בתוך יום או יומיים. אם להזכיר שמות, אז אני מאוד אוהבת את דוד גרוסמן ומאיר שלו".

הופכת חביות יין לעציצים

אחד הפרויקטים שבהם רושנסקי גאה במיוחד בעבודתה אינו שייך דווקא לתחום היין, אלא לעשייה החברתית: "פעם בשנה אנחנו סוגרים את היקב, וכל 150 העובדים יוצאים לעבוד עבור מישהו אחר. פעם זה שיפוץ יסודי של מרכז הקליטה בצפת, פעם אחרת זה היה פרויקט של הפיכת חביות יין לעציצים, יחד עם אוכלוסייה מוגבלת במחניים.

"זו זכות גדולה לפגוש אנשים ומצבים שלא פוגשים בכל יום בחיים. העובדים ביקב ממש מחכים ליום הזה ומעלים רעיונות לפרויקטים הבאים. בסוף היום הם ממש ב'היי'. עד היום לא תקשרנו את הנושא הזה, כי אנחנו לא עושים אותו למטרות יחסי ציבור, אבל החלטתי שאולי כן כדאי לדבר על זה כדי שעוד ארגונים יילכו בעקבותינו. זה חשוב ותורם גם למי שמקבל את הסיוע וגם לארגון עצמו".

אי-אפשר לקיים ראיון עם רושנסקי מבלי לתהות על מצבו הבעייתי של ענף היין הישראלי. אלא שבעוד כל קברניטי הענף מודאגים מאוד, היא דווקא מצליחה להפתיע: "כולם אומרים שהמצב רע, אבל לי לא ברור בכלל למה כולם בוכים, שכן בסך-הכול המצב הכלכלי בארץ טוב ויציב.

"יש כוחות בשוק שמקשים על הענף, כמו למשל רשתות השיווק שנלחמות ביניהן מלחמת מחירים על חשבוננו. גם המצב הלא ברור של יקבי כרמל אחרי המכירה לא מוסיף לבהירות, אבל אני אופטימית, כי כשיש עודף היצע, לאורך זמן הטובים ישרדו, והאיכות עוד תוסיף להשתפר.

"כבר היום אני מזהה עלייה בכוח של היין הישראלי בחו"ל גם מעבר לשוק הכשר, ובטווח של 3-5 שנים, אני צופה עתיד ורוד לענף".

רוצה להשאר מעודכן/ת בנושא הסיפורים הגדולים של השבוע?
✓ הרישום בוצע בהצלחה!
צרו איתנו קשר *5988