לכתבה הקודמתהמלכה הבלונדינית: אגנטה פלסקוג מלהקת "אבבא" משיקה אלבום חדש לכתבה הבאהבין כיכר פריז לשוק הטורקי: העיר התחתית בחיפה מתעוררת לתחייה

נושאים הקשורים לכתבה

הצל של הבורדו: היין השחור של קהור הגיע לארץ - אל תחמיצו

קהור הוא היין המפורסם של אזור פריגור שבצרפת, שלרוע מזלו נבלע בצלו הענק של המחוז השכן, בורדו המהולל ■ עכשיו אפשר להשיג בארץ

16/06/2013, 14:31
חיליק גורפינקל

לפני המון שנים נסענו, אשתי ואני, לפריגור. כן, כבר אז, כשהיינו צעירים ולא הבנו כלום, יצא שכמעט תמיד נסענו למקומות שיש בהם אוכל טוב. פריגור היא כידוע מכה של חובבי האוכל הצרפתי הכפרי המסורתי, במיוחד מהזן המשמין וה"בריא". כמהין, טרין כבד אווז, קונפי אווז, קסולה וכל שאר המרעין בישין המרחיבים דעתו של אדם, אך מצרים את עורקיו.

ערב אחד ישבנו מול אדן החלון במלון קטן, בכפר שאת שמו כבר שכחתי, מעל נהר הדורדון, וצפינו בשקיעה האיטית. כמו ערוץ נשיונל ג'יאוגרפיק, אבל בחיים.

אכלנו שעועית מקופסה ושתינו יין אדום ישר מהבקבוק. זה היה רגע רומנטי. השעועית הייתה השעועית הכי טובה שאכלתי בחיים שלי. ליין קראו קהור (Chors). נדמה לי שלקהור עצמה לא הגענו בטיול ההוא. אבל את היין זכרנו גם זכרנו. שנים אחר כך, כשהתחלתי לעבוד בעולם היין, הבנתי מה שתינו. התחלתי לחפש את היין הזה, ולא מצאתי.

לימים פתחה איטה שרף אטלס את המסעדה הקטנה שלה ביהוד, מסעדת איטה, זו שאחר כך נדדה לשדרות רוטשילד ואחר כך הלכה בדרך כל בשר. איטה הייתה מסעדה שניסתה לעשות את הבלתי אפשרי - למכור לילידים אוכל מפריגור. לכן כנראה לא שרדה. לא הספקתי לאכול בה מעולם. אבל איטה עשתה עוד משהו. היא ייבאה יין קהור לישראל. יחד עם המסעדה, הלכו גם עסקי היבוא לעולמם.

אני המשכתי לחפש. פגשתי את היין בתערוכות יין, ומדי פעם הזדמן לו איזה בקבוק תועה גם לכאן. לפני זמן-מה נתקלתי בו שוב. על מדפי "דרך היין" שכבו לא פחות משלושה סוגים שונים של יין מיקב שאטו לגרזט, יקב נהדר מקהור.

קהור הוא היין המפורסם ביותר של אזור פריגור והדורדון. אבל בהיותו שכן של אזור אחר, קצת יותר מפורסם, הלוא הוא אזור בורדו המהולל, הוא נבלע כדרך הטבע בצלו של השכן הענק. לא רבים יודעים, או זוכרים, שהמלבק ((Malbec, זן הענבים המככב ביינות קהור, היה פעם הצלע החמישית בבלנד הבורדולזי המהולל.

הייתה אפילו צלע שישית - ענבי הקרמנר (Carmenere), המככבים כיום דווקא ביינות צ'יליאניים ייחודיים, כשם שענבי המלבק זוכים לרנסנס דווקא בארגנטינה השכנה. יחד עם הקברנה סוביניון והמרלו המוכרים, הקברנה פרנק והפטי ורדו, שאפילו בו כבר משתמשים אצלנו, זן המלבק היה עד המאה ה-20 זן חשוב בבורדו. אחר כך הלך ונעלם מנופה יחד עם הקרמנר. אלא שההיסטוריה של המלבק אינה בורדולזית דווקא.

היין של קהור, שכיום הוא נחלתם של חובבי יין מסורים בלבד, ושל תושבי האזור כמובן, נחשב במשך מאות בשנים לאחד מטובי היינות בעולם. היסטוריית גידול הענבים באזור זה של דרום מערב צרפת מתחילה עוד בימי הרומאים. אפילו אחרי שנעקרו כרמי הענבים לטובת החיטה המזינה, זכר הקיסר הרומאי פרובוס את איכות היין המקומי, והחזירם לחיים במאה השלישית.

בימי הביניים נודע היין של קהור כיין של האפיפיורים. כינויו, היין השחור, ניתן לו בשל צבעו הכהה להפליא. הצבע העמוק לווה באחוזי אלכוהול מרשימים (עד 15%) ולא שגרתיים ביינות צרפתיים, ובעצם בשום יין עד סוף המאה ה-20 - להוציא יינות מחוזקים כמו פורט ושרי, שלהם מוסיפים כידוע קצת כוהל. אל העוצמה ואל הצבע הללו התלווה טעם עמוק ויוצא דופק, עשיר בטאנינים (הגורמים כידוע לעפיצות לא נעימה בצעירותם, אך מבטיחים ליין חיים ארוכים ונהדרים בבגרותו).

בביתו שבקהור מכונה עינב המלבק אוקסרואס (Auxerrois) או קוט (Cot) ויש לו עוד שמות רבים ברחבי צרפת. אבל כל זה לא ממש חשוב. מה שחשוב הוא שגם מי שאינו מחבב יינות כבדים מדי, כמוני למשל, לא יישאר אדיש אל מול קסמיו הכובשים של יין הקהור.

טיפה

ספרות ואהבה ביקב

יקב אמפורה מזמין למפגש על כוס יין עם הסופר מאיר שלו. בהרצאה ידבר שלו על אהבה בתנ"ך, וידגים דרך סיפורו של יעקב ושתי נשותיו, רחל ולאה, אישיותו של יעקב, יחסי הנישואים המורכבים עם האחיות וההבדל בין חיי האהבה של יעקב לאלה של אביו יצחק. שישי 14.06, 16:00, 110 שקלים, כולל כוס יין. יש לרכוש כרטיסים מראש בטל' 04-9840702 או במייל info@amphoraewines.com

טעימה

יינות שאטו לגרזט

Chateau Lagrezette Purple Malbec. ה"פרפל" הוא מעין מבוא ליינות קהור. למרות, ואולי בגלל, שהוא עשוי מ-100% ענבי מלבק, הוא מתפקד כמעין גרסה למתחילים של טעמי העינב והאזור. המון פרי לצד מעט עץ, המשולב בו בעדינות והיטב. יין ידידותי למשתמש. 65 שקלים

Chateau de lagrezeete - Chevalier de Legrazeete. זה כבר משהו אחר לגמרי. החד-ממדיות, גם אם המצוינת, של ה"פרפל", מפנה מקומה אחר כבוד למורכבות עתירת טעמי פרי שחור ועץ אלון ברקע. 91% ענבי מלבק עם קצת מרלו לריכוך וטאנט (Tannat לעוד קצת כוח דרומי (עוד נדבר על הענב הזה פעם). יין רציני, מורכב וטעים עד מאוד. 110 שקלים

Chateau de Lagrezette. מה לעשות, לפעמים הכי יקר הוא גם הכי טוב. לפחות אפשר להתנחם בעובדה שמול יינות בורדו השכנה, זה עדיין לא כסף. יין הדגל של לגרזט מורכב מ-87% ענבי מלבק בתוספת 12% מרלו ו-1% בודד של ענבי טאנט. כאן כבר לא משחקים כמעט בכלל במגרש הכוחני המפורסם של קהור. היין משפריץ טונות של שארם, אלגנטיות ותחכום, ועדיין מבלי לוותר על העוצמה, שהיא הפעם מרוסנת. יין נפלא באמת. 220 שקלים.

הכתבה המלאה במגזין G - לקבלת הגיליון ועיתון גלובס לחודש מתנה >>
 
גלריה