הנקראות ביותר

המלכה הבלונדינית: אגנטה פלסקוג מלהקת "אבבא" משיקה אלבום חדש

אגנטה פלסקוג - הבלונדינית של להקת הפופ העילאית "אבבא" חוזרת באלבום סולו עשירי עם שירים חדשים, אחרי יותר מ-25 שנה

יש רק קומץ בוגרי להקות חיים שחולקים עם הגברת פלסקוג את חווית הנשיאה בעול משקל הישגי העבר של להקותיהם. וכפי ששום אלבום של יוצאי הרולינג סטונס ולד זפלין ופינק פלויד לא באמת קרב לשיאי להקות-האם, כך גם ארבעת אנשי להקת הפופ העילאית משבדיה לא דגדגו את השירים העל-זמניים של אבבא. במבט לאחור, רק ג'ון לנון, פול מקרטני וג'ורג' האריסון מהביטלס ולו ריד, ג'ון קייל וניקו מהוולווט אנדרגראונד העמידו שירים ואלבומים שלא נפלו מאלו של להקת-האם שלהם.

באבבא, עם החלוקה הברורה ליוצרים הגברים ולמבצעות הנשים, זה לא קרה גם למוזיקאי הכי פעיל מביניהם, בני אנדרסון. החדש של אגנטה פלסקוג הוא אלבום סולו עשירי שלה, וחמישי באנגלית, לא כולל האלבומים עם אבבא ואלו שהקליטה עם בניה. והוא ראשון עם שירים חדשים מאז 1987, יותר מרבע מאה. ואין מה לעשות, ואין בכך צדק או הגינות: פלסקוג, לפחות לאוזניים מחוץ לשבדיה, תמיד תימדד מול להיטי הפופ מהטובים אי פעם שהובילה בקולה. עכשיו, בתזמון די חופף לפתיחת מוזיאון אבבא בסטוקהולם, פלסקוג חוזרת לבמה הבינלאומית כשלצידה הכותב-מפיק יורגן אולפסון, שבעבר ייצר להיטים, בין היתר, לבריטני ספירס, סלין דיון, ליאונה לואיס וקלי לקרקסון. אולפסון בנה לה אלבום שעיקרו בלדות אירופאיות סבירות, בקצבים מתונים מאוד. כאלו שמהלכות על התפר העדין שבין הצדעה לעבר שלה ושל מאזיניה הוותיקים, לבין נגישות לטכנולוגיה ולאסתטיקה עכשוויות.

ונדרשות כמה האזנות כדי לאתר יופי בין השירים הכמעט מהונדסים מדי הללו, מפני שבהאזנות ראשונות קופצים לאוזן בעיקר החריגים: "הייתי צריכה לשוב איתך הביתה" הוא דואט עם בוגר טייק ד'את, גארי בארלו, והמפגש הבין דורי לא מסעיר שום ניצוצות אבל כן מעורר לחלוחית באלבום המהורהר בעיקרו. ו"תרקוד את הכאב שלך" הוא לא רק חריג דיסקואידי עם הסאונד הכי עדכני, אלא גם אחד הלחנים החזקים פה. אלא שכאמור, עם ההאזנות מסתבר שגם בצבר הבלדות הכמעט מנומסות מדי נחבאים לחנים יפים. אז לא, שום דבר כאן לא יצמח לשיר מצמרר ובלתי נשכח כמו "תודה על המוזיקה" של פלסקוג באבבא. אבל "בחזרה לרדיו" הוא שיר עשיר מלודית שמתכתב לא רק עם מתיקות אבבאית אלא גם, איך לא, עם "yesterday once more" של הקארפנטרס, עוד קלאסיקת אמצע הדרך מושלמת משנות ה-70.

בגיל 63 פלסקוג , כך נדמה, מתעקשת לרחוק מאלילת הפופ שהייתה בנעוריה. זה טבעי ומובן לחלוטין, אבל קצת מצער שבמקביל לא ניסתה להתקרב יותר לעבודותיהם של לא מעט כוכבי פופ ורוק בעשור השביעי לחייהם שמצד אחד זנחו את עזוז הנעורים אבל מצד שני עדיין מפגינים סקרנות אמנותית. "א" הוא בעיקר מוצר מכובד. חבל שאינו מסעיר.

רוצה להשאר מעודכן/ת בנושא הסיפורים הגדולים של השבוע?
אני מאשר/ת קבלת תוכן פירסומי מגלובס
נושאים נוספים בהם תוכל/י להתעדכן
נדל"ן
גלובס טק
נתוני מסחר
שוק ההון
נתח שוק
דין וחשבון
מטבעות דיגיטליים
✓ הרישום בוצע בהצלחה!
עקבו אחרינו ברשתות