היזם שמנסה להקים בנק השקעות חברתי ראשון בישראל

סר רונלד כהן משיק את המיזם השאפתני שלו - בנק השקעות חברתי - גם בישראל ■ בכירי הכלכלה המקומית התגייסו לעזור וגם עם רה"מ הוא כבר נפגש ■ הקונספט פשוט: להשקיע במגזר החברתי - ולקבל תשואה וערך חברתי

גם אם המיזם השאפתני של רונלד כהן, להקים בישראל בנק השקעות חברתי, שיחולל מהפכה של ממש בצורת פעולתו של המגזר השלישי, יעלה יפה - להיסטוריונים יהיה קשה לתאר באופן רומנטי במיוחד את הפגישות שהפכו אותו למציאות. שלא כמו מהפכנים אחרים ששינו את ההיסטוריה במעבדות נוצצות או במרתפים טחובים, כהן עורך את הפגישות שלו בקומה ה-35 של המגדל המשולש בעזריאלי.

הישראלים קשי היום שמתרוצצים בעיר המזיעה שלמטה - ושאולי יהנו בעתיד מפירות המהפכה - נראים ממרומי המגדל כמעט כמו נמלים קטנות ונטולות נשמה. גם העובדה שחלק מהמהפכנים לעתיד לבושים בחליפות מהודרות ומדברים על אגרות חוב, על שיעורי ריבית ועל רגולטורים, תוך כדי נשנוש מאפים טריים ואיכותיים, אינה מסייעת.

ובכל זאת, מדובר במהפכנים שלהוטים לסייע לישראל לפתור בעיות גדולות בתחומי החינוך, הבריאות, שיקום האסירים והנוער בסיכון. כהן, חלוץ קרנות ההון סיכון בבריטניה והאיש שהקים ב-1972 את קרן אייפקס, שבמשך השנים השקיעה בישראל יותר מ-2 מיליארד דולרים (רכישת השליטה בבזק ובתנובה היו שתיים מהשקעותיה הגדולות והמוכרות), הצליח לגרום ללא מעט תותחים כבדים להתגייס להגשמת החזון.

בין הנוכחים בסדרת הפגישות שמתקיימות בחודשים האחרונים תחת מטרייתה של קרן פורטלנד שהקים כהן, אפשר למנות את מנכ"לית בנק לאומי לשעבר גליה מאור, את סגן החשב הכללי במשרד האוצר יאיר טל, את דידי לחמן-מסר, בעבר המשנה ליועמ"ש, את חנוך ברקת מקרן דואליס שמשקיעה בעסקים המעסיקים בני נוער בסיכון, את איש ההייטק הוותיק איציק דנציגר (בעבר מנכ"ל קומברס) עם מיכל זימלר מקרן IVN שמשקיעה בפיתוח כלכלי ובטכנולוגיה בחינוך, את ססיל בליליוס מקרן אימפקט פירסט וגם את האפוטרופוס הכללי ד"ר דוד האן, שתפקידו בסיפור, כפי שנראה בהמשך, מרכזי וחשוב.

כל הנציגים המכובדים שותפים לחזונו של כהן ליצור בישראל מה שהוא מכנה "בנק השקעות חברתי", שיהווה צינור חדשני ומקורי להזרמת הון לעסקים שיוצרים ערך חברתי ניתן למדידה. לדברי כהן ואנשיו, בישראל פועלים כ-32 אלף ארגונים ללא מטרות רווח במגוון תחומים חברתיים, שממומנים בעיקר על-ידי גופים פילנתרופיים מחוץ לישראל. מאחר שבשנים האחרונות, כתוצאה מהמשבר הכלכלי הבינלאומי ומאירועים נקודתיים כמו שערוריית מיידוף, נחלש בצורה ניכרת זרם התרומות לארגונים הללו, הם נתקלים בקשיים. בעולם ששרוי במצוקת מימון ורוצה במקביל לראות תוצאות יעילות לכספים שבכל זאת מוזרמים, נדרש מנגנון חדש שימשוך הון אל המגזר החברתי.

"הקונספט שלנו אומר 'אל תתנו רק מענקים למגזר הזה, אלא תשקיעו בו ותקבלו גם תשואה פיננסית וגם ערך חברתי - שורה תחתונה כפולה", אומר אחד מהאנשים שכהן גייס לעניין, איציק בן שטרית, הבעלים של "עתודה", חברה שמספקת שירותי ייעוץ פיננסיים ופנסיוניים. "אני מאמין גדול בחזון של רונלד כיוון שאם אתה דורש תשואה פיננסית, אתה בוחן את ההשקעה בכלים מקצועיים ואתה תראה תוצאות. כפי שקרן פרייבט אקוויטי מעורבת בניהול ובבקרה של הפעילות בחברות שהיא משקיעה בהן, כך גם קרנות השקעה חברתיות פועלות. הן רוצות להבטיח למשקיעים הן את התשואה הפיננסית והן את התשואה החברתית - יצירת הערך החברתי. אם אתה יכול למדוד ערך חברתי, אתה יכול גם לייצר ממנו הכנסה - המדינה חוסכת בתקציבים וכו'.

"זו מעין אבולוציה של המגזר השלישי. אתה צריך לזכור שעסק שהוא מלכ"ר מתקיים בתת תנאים. אם ליזם חברתי יש רעיון והוא מגייס תרומות ואפילו תקציבים מהמדינה, הוא כל הזמן עסוק בגיוס תרומות. במקביל, התרומות בתחום הזה הולכות למי שמצליח לגייס יותר ולאו דווקא לאלה שמייצרים את הערך החברתי הגבוה ביותר. קרן השקעות חברתית אמורה להגיד ליזם החברתי 'אל תתעסק כל הזמן בגיוס תרומות אלא תתרכז בהגעה ליעדים החברתיים שאתה אמור להגיע אליהם ותפתח את הארגון שלך'".

כהן כבר הצליח לגרום לכל זה לקרות בבריטניה. מאז 2012 פועל שם בנק ההשקעות החברתי שהוא הקים העונה לשם .Big Society General BSG, שהקמתו ארכה מעל עשור, משמש ככלי להזרמת כספים לעסקים שיוצרים ערך חברתי במגוון דרכים. במקביל - כפי שעושים מוסדות פיננסיים מהסוג המוכר יותר - הוא מנפיק אגרות חוב. והנה ההסבר: איגרת החוב החברתית מגייסת הון ממשקיעים פרטיים למטרת מימון של ארגונים חברתיים הפועלים בזירות מסוימות (למשל, העלאת שיעור התעסוקה בקרב גברים חרדים או נשים ערביות, הורדת שיעור הסוכרת בקרב ילדים או צמצום חזרתם לכלא של אסירים משוחררים). אם הארגון החברתי מצליח במטרותיו, הממשלה חוסכת בהוצאותיה על אוכלוסיות היעד האמורה. החיסכון מכומת וחלקו מוחזר למשקיעים באג"ח החברתי על-ידי הממשלה.

לשימוש בכלי הפיננסי הייחודי הזה יש חמישה יתרונות: המשקיע יכול לייצר החזר פיננסי על השקעתו; הארגון החברתי ממומן בשיטה שמאפשרת לו לפעול ביציבות ולאורך זמן; הממשלה חוסכת בהוצאותיה; הסיכון הפיננסי מועבר למשקיע פרטי והסוגיה החברתית מטופלת. לכל אלה ניתן להוסיף עוד יתרון, פחות רשמי: כל הצדדים עושים משהו חיובי. ומה קורה אם האיגרת מגיעה למצב של חוסר פירעון? "במקרה כזה", אומר כהן בחיוך, "אפשר לראות בהשקעה תרומה פילנתרופית רגילה". שיטת אגרות החוב החברתיות, יש לציין, כבר עובדת בבריטניה (ראו מסגרת), בארצות הברית ובאוסטרליה והוכיחה את עצמה.

הפוליטיקאים בחוץ

סביב השולחן העגול שכינס רונלד כהן מתפתח דיון, ודמות מובילה במשק מעירה בדאגה, שכדי שבית השקעות חברתי כמו זה המוצע כאן יצליח, הוא חייב להיות אוטונומי בהחלטותיו, כלומר הפוליטיקאים חייבים להישאר מחוץ למעגל ההחלטות. ומצד שני, בית השקעות כזה לא יקום בלי תמיכת הפוליטיקאים שיידרשו להריץ שינויי חקיקה למענו.

כהן יודע שמדובר במשוכה לא פשוטה. בבריטניה, הוא אומר, הממשלה הסכימה שהעצמאות הכרחית להצלחת הפרויקט, אך דרשה תוכנית עסקית. "ממשלה יכולה להחליט שדבר כזה יהיה מעל הפוליטיקה, שיהיה חלק מהמדיניות, אך לא חלק מהפוליטיקה. התחלנו את בית ההשקעות תחת ממשלת הלייבור, וכאשר נבחרו השמרנים (בראשות דיויד קמרון) לשלטון, הם אימצו את המדיניות והוחלט להציב את המיזם מחוץ לזירה הפוליטית. האם בישראל נצליח להציב את המיזם מחוץ לזירה הפוליטית? אני לא יודע. הניחוש שלי הוא שזה אפשרי". ניחוש או קצת יותר מזה? כהן מספר כי פגש את ראש הממשלה נתניהו בפגישת "אחד על אחד" לדון בכך, ו"הוא הבין זאת לחלוטין, ורוצה שזה יקרה".

- הוא גם הסכים לעיקרון העצמאות?

"דיברנו יותר על אגרות החוב החברתיות...", נע כהן בכיסאו באי נוחות, ואילו ירון נוידרפר, מנכ"ל קרן פורטלנד, נחלץ לעזרתו: "עוד מוקדם מדי לדבר על עקרונות. קודם נביא מודל שעובד, ורק אחר כך נשאל שאלות פוליטיות.

"מה שאנחנו כן יודעים, זה שטיפול בבעיות חברתיות נמצא גבוה בסדר העדיפויות של הממשלה. משרד ראש הממשלה ארגן שולחן עגול לדיון בנושאים האלה. יש לנו תמיכה ממשלתית בנושא האג"ח החברתיות, והעובדה שדוד האן, האפוטרופוס הכללי, היה כאן, מעידה שלוקחים אותנו ברצינות".

כהן ידוע כתומך נלהב של פתרון הסכסוך הישראלי-פלסטיני וקרן פורטלנד, שבמשרדיה אנחנו יושבים, השקיעה למעלה ממיליארד דולרים בבניית בתים ברמאללה ובשכם, ובין השאר תמכה בהקמת העיר הפלסטינית החדשה רוואבי של היזם בשאר אל-מסרי. האם יחיה בשלום עם השקעה חברתית בהתנחלויות?

כהן: "ככל שזה נוגע לי, מי שרוצה להשקיע, יעשה את ההכרעות המוסריות שלו. אישית וכקרן פורטלנד, אני מאמין בפתרון שתי מדינות לשני עמים. לא אהיה מעורב בהתנחלויות, ואני חושב שהאתגר הגדול שלנו איננו 400-300 אלף איש המתגוררים מעבר לקו הירוק, אלא השבעה מיליון שמתגוררים בגבולות הקו הירוק, ש-25% מהם חיים מתחת לקו העוני ורבים מהם סובלים מבעיות חברתיות קשות כגון אבטלה כרונית, נשירה ממעגל הלימודים ועוד. אישית, אני מעוניין לתמוך בתושבים שבגבול הקו הירוק, וכמובן דרך פורטלנד בפלסטינים היושבים מעבר לו".

באוגוסט 2011, בעת מחאת האוהלים, כהן לא היסס לערוך ביקור הזדהות עם המוחים. היה בכך אלמנט אירוני. אחד הסמלים של המחאה היה מחיר גבינת הקוטג'. תנובה, יצרנית הקוטג', נמצאת בבעלות אייפקס, הקרן שיסד כהן.

"בעיית יוקר המחיה והיקף התחרותיות שיכולה להשפיע על המחירים בישראל, היא נושא מאוד חשוב בזמנים קשים כלכלית. אפשר לראות שהעלייה במחירי מוצרים הייתה בעייתית, כאשר רמת החיים של האנשים נדחקה כלפי מטה מסיבות שונות. אבל למרות שהמוחים בישראל באותו זמן התמקדו ביוקר המחיה, יש עוד שאלות פתוחות. שוויון בנטל, למשל, או האם החברה הוגנת והאם היחיד נושא משא הוגן יחסית לאחרים.

"הבעיות העיקריות של החברה הישראלית הן תעסוקה לאוכלוסיות מסוימות כמו חרדים וערבים, ובעיקר נשים ערביות, שסובלות מאחוז אבטלה גבוה; יש גם בעיות של משפחות הרוסות ושל אלימות. הנושאים הללו מעוררים אי נחת היום בכל מקום בעולם.

"אני עכשיו בן 67, והדור שלי חשש בעיקר מפני מלחמה גרעינית. הדור של היום מודאג מבעיות סביבתיות וחברתיות והוא חושב שאם לא נדאג לזה, לא תהיה לנו חברה דמוקרטית שתשרוד".

- בוא נחזור רגע לתנובה. התחושה בזמנו הייתה - לפחות בשלבים הראשונים - שהיא אדישה למחאה, שהיא איחרה להגיב, וסבלה בשל כך מנזק תדמיתי קשה.

"אולי לקח לתנובה זמן, אבל הם לקחו זאת לתשומת לבם, ונראה שהחברה הצליחה לבצע כמה פעולות תיקון כגון הפחתת מחיר הקוטג', והדברים נראים בסדר עכשיו.

"אבל אין זה נאה שאתייחס עתה לתנובה. כשעזבתי את אייפקס ב-2005 אמרתי שלא אביט אחורה. ועדיין אני רוצה לומר שאני מאוד גאה שאייפקס השקיעה יותר משני מיליארד דולר בישראל ולהזכיר שכשהקמתי אייפקס-לאומי ב- 1993, לא היה הון סיכון בישראל ולא ידעו אם זה יעבוד. יש לי הרגשה שיקרה אותו דבר עם יזמות חברתית. היום לא יודעים כאן אם זה יעבוד, ויום אחד זה יהיה מאד גדול ומשמעותי".

הכתבה המלאה - במגזין G

רוצה להשאר מעודכן/ת בנושא הסיפורים הגדולים של השבוע?
✓ הרישום בוצע בהצלחה!
צרו איתנו קשר *5988