"גם נגיסה בזן חדש של מלפפון יכולה לתת לי השראה"

מיכל אנסקי חיה, נושמת וטועמת אוכל ■ מקורות ההשראה שלה הם אינסופיים ■ "כילדה אני זוכרת את הנסיונות של אמא שלי עם ניואנסים של כבד קצוץ"

מיכל אנסקי / צילום: דן פרץ
מיכל אנסקי / צילום: דן פרץ

את מיכל אנסקי, דור שלישי לנשים שמעבירות את מירב זמנן להגדרתה, "תוך השראה, במחשבה ובקשר רגשי למטבח", קשה, ואולי לא צריך כבר להציג. היום, אחרי ששפטה בתוכנית 'מאסטר שף', נראה כי ניתן להגדיר אותה רב תחומית, כאשר הנושא המוביל את כל עיסוקיה הוא כמובן האוכל.

"סבתא שלי היתה טבחית ענקית. היא השפיעה על אמא שלי, שהגדירה את המטבח הישראלי, והיתה מהראשונים שכתבו על אוכל בצורה המייחדת אותה". אימה של מיכל, שרי אנסקי, חשפה אותה מגיל צעיר לעולם הקולינרי, והיא שנתנה לה להבין שמדובר בעולם ומלואו.

"הרצינות שלה והיסודיות מאוד השפיעו עלי. כילדה אני זוכרת את הנסיונות שלה על ניואנסים של כבד קצוץ למשל, היא ניסתה אינספור נסיונות, עד שהגיעה לדבר האולטימטיבי. הזמן שהיא השקיעה והרצינות שלה, השפיעו על העבודה שלי כשופטת ומבקרת מזון. ובכלל, לקחתי את הנושא ברצינות, המשכתי לאקדמיה ולמדתי מדעי הגסטרונומיה באיטליה".

בראשית השנה יצא לאור ספר הבישול שכתבה מיכל אנסקי, "אוכל מהבית". בספר הזה היא מנסה לבטא את הטעמים והריחות עליהם גדלה.

- מה נותן לך השראה?

"כשאני מבשלת וצריכה לחשוב על מתכונים, מקומות ההשראה שלי הם אינסופיים. לפעמים מספיק לנגוס בזן מסוים של מלפפון כדי להבין אותו טוב יותר, ואז אני בונה בראש מנה חדשה. חשוב לי להיות סקרנית, ולהרחיב את מנעד חומרי הגלם".

- יש עוד דברים שמשפיעים עליך? מוזיקה? ספרות?

"אם סופר יודע לכתוב, כמו הארוקי מורקמי למשל, זה יכול לתת לי השראה. אני אוהבת את איך שהוא מתאר את הגיבור שלו, שהוא בדרך כלל גבר צעיר שמכין ארוחה לבד לעצמו. בספר האחרון 1Q84 יש גיבורה שמכינה לעצמה אוכל. זה לא עניין של מה בכך לבשל במיוחד לעצמך. לי זה חשוב כי אני אף פעם לא אוכלת 'על הדרך'.

- השפעת על אנשים אחרים?

"כן. הבת שלי טועמת הכל מגיל 3 חודשים. זה אולי קיצוני, אבל אין דבר שהיא לא אוהבת. אפילו חריף. זה תפקידינו כהורים לעודד את הסקרנות של הילדים, ולעודד אותם. אני מאוד לא אוהבת את זה שיש ילדים שאוכלים פסטה בלי כלום. הרבה מאוד מזה מגיע מההורים שחוששים".

- הטעם שלך השתנה עם השנים?

"החיך של כולנו משתנה מהתקופה שאנו ילדים. יכול להיות שחצילים לא היה משהו שאהבתי. גם לא בשר כבש. היום אני משוגעת על זה".

- יש משהו שלא תאכלי?

"לא".

כתבה זו היא חלק מסדרת הכתבות "אורות גבוהים" העוסקת במובילי תרבות, והיא שיתוף פעולה בין "גלובס" וחברת "לובינסקי" יבואנית סיטרואן
יומן קורונה:
ניוזלטר יומי על כל מה שצריך לדעת
הרשמה
הרישום נכשל
✓ הרישום בוצע בהצלחה!
צרו איתנו קשר *5988