הנקראות ביותר

"התחלתי לקרוא ספרים רק בגיל 26; 'החטא ועונשו' שינה אותי"

ירון ברובינסקי הוא יוצר ושחקן רב תחומי, העסוק בימים אלה בהקמתה של פלטפורמה אינטרנטית חדשה ליוצרים ■ הוא אוהב לקרוא, לשחק ולהאזין לשנסונים צרפתיים

ירון ברובינסקי / צילום: אלה אוזן
ירון ברובינסקי / צילום: אלה אוזן

ירון ברובינסקי מוכר וודאי לרבים ממסך הטלוויזיה ("דייט בחשיכה"), אולם דווקא אל הזירה הזו, הוא מודה שהוא פחות מתחבר. "מכל האפשרויות, את המשחק בתיאטרון אני אוהב במיוחד. בשנים האחרונות אני חלק מהחגיגה הטלוויזיונית, אבל מה שאני אוהב יותר זה ליצור ולכתוב".

בימים אלה מעלה ברובינסקי, יחד עם רועי ורנר ואדם בני, פלטפורמה חדשה לתכני רשת קצרים ומצולמים תחת השם: Bimkom.TV. "הרעיון הוא שהכל מצולם במכשירי אייפון או אייפד, ופתוח לכל מי שחושב שיש לו רעיון".

- יוצרים מקצועיים? אנשי ברנז'ה?

"לא רק. יש מספר אנשי ברנז'ה שמשתתפים, אבל קיבלנו לא מעט רעיונות טובים נוספים. בדיוק לשם כך פתחנו דיאלוג עם כל מי שמבקש. תוכן שילך לאיבוד ביוטיוב, יוכל לקבל כאן חשיפה טובה".

- לאיזו מוזיקה אתה מאזין בבית?

"זה מגוון מאוד. בשבוע הבא למשל, אני נוסע לברלין להופעה של לאונרד כהן. הייתי בהופעה של כוורת, וזה היה מטורף. אני גם אוהב את ניק קייב, טום וויטס. מאזין במידה שווה למוזיקה לועזית, עברית וגם קלאסית. אבא שלי היה כנר בפילהרמונית, אז גדלתי על זה. הנה, עכשיו על האייפון יש לי יצירות של מוצארט, שופן ובטהובן".

- גם בקולנוע אתה מעדיף קלאסיקות?

"אני מתחבר להכל. עם השנים, אני חייב להודות, שאני פחות מתחבר לסרטים האמריקאים, ונוטה יותר לקולנוע אירופאי - בריטי, גרמני וגם לטורקי וישראלי. אני אוהב סרטים בריטים קטנים וצנועים. יש גם יוצאי דופן. סרטי פנטזיה אני אוהב. כל סרטי שר הטבעות הם החוויה הקולנועית הגדולה ביותר שעברתי. גם בסרטי ג'יימס בונד יש לי דוקטורט".

- אתה קורא ספרים?

"קורא לא מעט, אבל לצערי פחות מכמה שאני רוצה. בשנה האחרונה אני לא מצליח להתמיד בקריאה, ואפילו לא מסיים ספרים. זה נורא מרגיז אותי, כי עד לא מזמן הייתי תולעת ספרים. אני בדיוק עובד עכשיו בתיאטרון על מחזה שמבוסס על ספר ישראלי, שזה סגנון שאני מאוד אוהב. אגב, לא תמיד הייתי כזה. התחלתי לקרוא וליהנות מקריאה רק בגיל 26, אחרי שקראתי את החטא ועונשו. הוא היה מבחינתי המקפצה לעולם הספרים".

- תיאטרון הוא האהבה הגדולה שלך?

"כן, אני משחק שנים. לפני 3 שנים עברתי מתיאטרון הקאמרי לתיאטרון ב"ש. לאחרונה שיחקתי ב'הכל אודות חווה'".

- תמיד רצית לשחק?

"אני לא זוכר מה זה היה בדיוק, אבל התגלגלתי לבית צבי. חוץ ממשחק, אני מתחבר מאוד לכל מה שקשור לעולם היצירה הצרפתי. אני פרנקופיל. חייתי בצרפת, אמא שלי גדלה שם. דיברנו על מוזיקה? אני אוהב שאנסיונרים כמו שארל אזנבור. בשנת 2004, כשהוא היה בן 80, הלכתי בפעם הראשונה להופעה שלו, וכשהוא היה בן 87 נסעתי שוב לראותו אותו, באולם האולימפיה בפריז".

כתבה זו היא חלק מסדרת הכתבות "אורות גבוהים" העוסקת במובילי תרבות, והיא שיתוף פעולה בין "גלובס" וחברת "לובינסקי" יבואנית סיטרואן
רוצה להשאר מעודכן/ת בנושא הסיפורים הגדולים של השבוע?
אני מאשר/ת קבלת תוכן פירסומי מגלובס
נושאים נוספים בהם תוכל/י להתעדכן
נדל"ן
גלובס טק
נתוני מסחר
שוק ההון
נתח שוק
דין וחשבון
מטבעות דיגיטליים
✓ הרישום בוצע בהצלחה!
עקבו אחרינו ברשתות
לכתבה הקודמתיחזקאל לזרוב: "התמחות בתחום אמנות אחד היא לא מעניינת"