לכתבה הקודמתהראל ויזל: "אני בז למי שמעמיד פנים שתרבות מעניינת אותו" לכתבה הבאהמנכ"ל דל ישראל: "המוטו שלי - לא לתת לזמן לנהל אותי"

נושאים הקשורים לכתבה

מנכ"ל "כרמית": "החיבור למנטאליות הישראלית היה לי קשה"

שיחת תרבות עם סטיב גרין, מנכ"ל "כרמית", המדבר על הפער בין הגינונים האירופיים מבית לבין ההתנהלות העסקית בישראל

11/08/2013, 07:16
ניר קיפניס

בעידן שבו רוב אזרחי המדינה הם צברים, פגישה עם סטיב גרין, יליד בלגיה ובעל הגינונים האירופים, היא כמו משב רוח צפוני ביום קיץ לוהט. גרין ואני יושבים ב"לילית". השעה עדיין מוקדמת ואנחנו כמעט היחידים במקום (ככל שחולף הזמן נוספים עוד ועוד שולחנות). לילית הייתה חביבה עלי עוד מהימים ששכנה בפינת הרחובות מזא"ה ורוטשילד, גם הפרויקט החברתי שהיא מקיימת, שבמסגרתו מועסקים במסעדה בני-נוער בסיכון, הוא מהיפים במקומותינו.

סיפור חיים מעניין יש לגרין: הוא גדל באנטוורפן בלגיה, למשפחה יהודית וציונית. למד בבית הספר היהודי "תחכמוני" והדריך בתנועת הנוער הציוני ותנועת מכבי.

"ביקרנו לא מעט בישראל" משחזר גרין, "אבי הוא יהלומן במקצועו, אבל עסקנות ציונית הייתה תמיד התחביב שלו. הוא היה נשיא מכבי אירופה והקים סניפים של התנועה בטורקיה וברוסיה".

עם כל הכבוד לציונות, היה צריך עוד אלמנט כדי להביא את גרין לישראל. במקרה שלו, זה היה כדורסל: "ב-1993, הגעתי למכבייה בישראל כשחקן בנבחרת בלגיה בכדורסל. ההרגשה הייתה מדהימה. המשחקים התקיימו בקיבוצים והילדים רצו אחרינו לבקש חתימות. הרגשנו כמו סופר-סטארים". גרין הציץ ונפגע, אבל חזר, לפחות בינתיים, לבלגיה. חובת השירות הצבאי לאזרחי בלגיה בדיוק בוטלה באותן שנים, מה שאיפשר לו להשלים בחמש השנים הבאות תואר ראשון ושני בהנדסת תעשייה וניהול. את ההזדמנות המקצועית הראשונה הוא קיבל מחברת "יונייטד ביסקוויט" ותוך זמן קצר הפך למנהל מותגים מקומיים לשיווק ברחבי אירופה. חתונתו של אחיו הבכור שעלה לישראל בגיל 18, הביאה אותו שוב לישראל, והפעם - לתמיד. המציאות הישראלית מצידה, לא דאגה לו לקבלת פנים נעימה. גרין: "זה היה בקיץ של שנת 2000. את ההתפטרות שלי מהעבודה הגשתי ב-21.9 וב-25.9 אריאל שרון עלה להר-הבית. בדיוק סיפרתי לכולם בבלגיה שישראל הולכת לקראת שלום, אבל במקום זה התחילה אינתיפאדה. המשפחה קצת נלחצה, אבל בדצמבר כבר הייתי בישראל".

- ואיך הצלחת להישאר בתחום המזון?

"במקום לחפש בלוחות הדרושים, נכנסתי לסופרמרקט, עברתי על המותגים והיצרנים והתחלתי לשלוח לכולם קורות חיים. קיבלתי הצעה מ'תנובה' שבדיוק השיקה מוצר חדש בשם 'יופלה'. הצטרפתי והפכתי למנהל 'קולאז', סדרת הגבינות 'המסריחות'. בהמשך קיבלתי גם את פיראוס ואת השף הלבן".

- איך אפשר למכור לישראלים גבינות מסריחות?

"זה היה מצחיק. בהתחלה שלחתי גבינות לאירועים ומסיבות כדי לקדם את המותג וקיבלתי תלונות. התלונה הכי מצחיקה הייתה כשקיבלתי טלפון זועם מלקוח שהתלונן על עובש. החזקתי בתפקיד 4 שנים ואז התחלתי לחפש אתגר מעניין יותר. ראיתי שמחפשים מנהל ייצור ב'כרמית' והמודעה ממש כאילו נוסחה בשבילי".

עניין של זמן

גם גרין התפתח יפה בחברה החדשה: מניהול הייצור, קיבל אחריות גם על השיווק לשוק הישראלי, הפך למשנה למנכ"ל ומ-2012 - למנכ"ל.

כמי שגדל בבית ספורטיבי (אביו זכה לפרס מפעל חיים על תרומה לישראל באמצעות הספורט. פרס שבו זכו בעבר אנשים מוכרים כמשה תאומים ושמעון מזרחי), גרין מקפיד לשחק כדורסל, או ליתר דיוק - הקפיד עד ששבר את אצבעו באופן שחייב ניתוח. מאז הוא מתאמן בחדר כושר פעמיים בשבוע ו"אשתי דחפה אותי לקבוצת ריצה".

- ומעבר לשמירה על הכושר, אתה גם חובב ספורט?

"אני רואה כדורגל וכדורסל בטלוויזיה. עוקב מרחוק אחרי נבחרת בלגיה בכדורגל וצופה גם במשחקי מכבי תל-אביב בכדורסל".

המעבר מבלגיה לישראל, היה כרוך, באופן לא מפתיע, בשינוי תרבותי מסוים. גרין מסכים: "החיבור למנטאליות הישראלית היה קשה. בבלגיה, למשל, אם נקבעה ישיבה לשעה מסוימת, כולם יגיעו בזמן גם אם הייתה תאונה עם הרוגים בדרך. פתאום בישראל יש איחורים, צעקות, מתפרצים אחד לדברי השני. לוקח זמן להתרגל. גם מחסום השפה היה קשה. בהתחלה ישבתי עם מילון עברי-צרפתי ותרגמתי את כל ספרי השיווק".

- ובטלוויזיה אתה צופה, או שגם כאן מחסום השפה עדיין קיים?

"אני רואה מעט. ב'מאסטר שף' צפיתי בגלל אשתי, לאח הגדול לא ממש התחברתי. הבנות דואגות שאשאר מחובר".

גלובס לחודש היכרות – כל הכתבות, המאמרים וטורי הדעה אצלך מדי ערב >>
 
גלריה