לכתבה הקודמתרשמו ביומן: היהלום הנדיר והגדול בעולם עומד למכירה לכתבה הבאהגולד סטאר - איזה גאדג'טים יעשו לכם שנה טובה?

יחזקאל לזרוב: "התמחות בתחום אמנות אחד היא לא מעניינת"

יחזקאל לזרוב חושב שהמחול הוא האמנות אליה כולם יכולים להתחבר ■ הוא עוסק היום בעיקר בכתיבת מחזות ובימוי, אוהב מוזיקה וצילום, ומאמין שאי אפשר להתמקד בתחום אמנות אחד

07/09/2013, 18:28
כתבה זו היא חלק מסדרת הכתבות "אורות גבוהים" העוסקת במובילי תרבות, והיא שיתוף פעולה בין "גלובס" וחברת "לובינסקי" יבואנית סיטרואן
יחזקאל לזרוב / צילום: דויד עדיקא
יחזקאל לזרוב / צילום: דויד עדיקא

יחזקאל לזרוב, שחקן, במאי וכוריאוגרף ישראלי, מתקשה בעצמו להחליט לאיזה תחום אמנות הוא משתייך באופן מלא, ואולי הוא בעצם לא באמת צריך להחליט.

"האמת שאני מתחבר לכל התחומים. בשנים האחרונות הפעלתי את פסטיבל 'בוידעם', מה שחיבר אותי למגוון אמנויות. זו השנה השלישית שהפסטיבל הזה, שמציג עבודות ביקורים מתקיים".

- אם כבר מדברים על מגוון תחומי יצירה, על אילו יצירות גדלת? בספרות ובמוזיקה למשל?

"זו שאלה קשה".

- דווקא חשבתי שלך יהיה קל לענות.

"אני זוכר את הספר 'המחברת הגדולה', ובמוזיקה זה היה בעיקר לאונרד כהן. יכול להיות שהם השפיעו בהמשך גם על ההתפתחות שלי. במקרה של לאונרד כהן, אני זוכר שהיתה לי קלטת שלו, ובאמצע השיר סוזאן, היא נקטעה. זה הפריע לי, עד שיצאו הדיסקים. חוץ מכהן, האזנתי המון גם ל-U2, ולמייג'ור טום של דיויד בואי".

- אתה גם מנגן?

"לא. לצערי זה הדבר היחיד שלא יצא לי לעשות. הפרעת הקשב שלי לא מאפשרת לי להתרכז, וזה מביא לי 'נרב' באצבעות הידיים".

- הפרעת הקשב לא מפריעה ללמוד טקסטים ארוכים בעל פה?

"בהחלט כן. לכן זה לוקח לי הרבה מאוד זמן".

- אז בתור חובב מחול, תאטרון, קולנוע ובכלל אמנויות במה, איזה תחום אתה הכי אוהב?

"שוב, קשה לי לענות. תמיד עסקתי בכמה תחומים במקביל. גם רקדתי, גם צילמתי וגם ציירתי, וזה התחיל מאז שהייתי ילד קטן. הייתי ילד של כל החוגים. גם שירה כתבתי לאורך השנים, עד שהתחלתי לכתוב מחזות וסרטים".

למרות הלבטים, לזרוב משוכנע למדי שלמחול יש קסם שונה. "יש לו יכולות להשפיע על כולנו. לא סתם כולם רוצים לזוז ולרקוד. זה משחרר וגורם להתעלות. אבל גם כאן, תמיד הרגשתי שאני חייבת לעשות עוד משהו במקביל, כמו למשל צילום. זה חלק מהאני מאמין שלי. התמחות בתחום אמנות אחד היא לא מעניינת".

- אבל כששואלים אותך מה אתה. אז אתה רקדן? שחקן? מחזאי?

"מה שאני באותו הרגע. היום למשל, אני מביים. אני עסוק כרגע במחזה 'איגלו', שכתבתי בהתחלה לפסטיבל ישראל, הוא מציג בתיאטרון תמונה ובחול המועד סוכות נופיע בפסטיבל 'בציר חדש' ביבנה. זה מחזה לשניים..."

- למה דווקא לשניים?

"ככה זה יצא, אבל חלק מהעניין בסיפור המחזה, הוא שאלה שניים שהם בעצם אחד. רקדנית שמייצגת את הצד הפגיע, והשוטר הטוב שמייצג את הצד שמכוון. בגדול, זה מחזה שמדבר על הדחקה וחוסר יכולת להתמודד עם הרגע. איגלו, לצורך העניין, הוא מרחב מוגן שמאפשר להקפיא את הרגע".

- כתבת הרבה מחזות.

"נכון. כתבתי שני סרטים קצרים, את המחזה 'חזי', ועוד. אני כל הזמן כותב. זה מוזר, בדיוק אמרתי לאשתי, שכמה שאני כותב וזה התחום בו אני בעיקר עוסק, אני עדיין לא מגדיר את עצמי ככה. אגב, אני תמיד כותב לעצמי. כותב ומביים, ככה שאני לא מסתפק רק בכתיבה. אני כותב לשם היצירה".

- מה אתה קורא עכשיו?

"התחלתי לקרוא את 'השלג השחור' של בולגקוב. לקח לי חודש להשיג את הספר הזה, כי הוא נדיר. בסוף מצאתי אותו לשמחתי בחנות ספרים משומשים".

גלובס לחודש היכרות – כל הכתבות, המאמרים וטורי הדעה אצלך מדי ערב >>
 
גלריה