גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

מחקר סיכון המשכנתאות חפיפניקי

6 שנים עד שהתעוררו והודיעו: חבר'ה, זה מסוכן, זו בועת נדל"ן

1. בוקר מצוין לפרופ' סטנלי פישר, המשקיף על בועת הנדל"ן הישראלית הרחק-הרחק ממקום התהוותה, אי שם באמריקה, לאחר שבתקופתו המריאו מחירי הדירות ב-50%, 60%, 70%, 80% ואפילו 100% ויותר, תלוי באזור ובמיקום הדירה.

בוקר טוב גם לד"ר קרנית פלוג, המומלצת של פישר להחליפו, שבראיון האחרון איתה שוב השתמשה במנטרה של "היצע" ו"ביקוש" בשוק הנדל"ן והתעקשה לא לגלגל על לשונה את המילה שפישר אסר להגות בבנק ישראל לאורך הקדנציה שלו: "בועה".

בוקר נפלא וחג שמח למחליף של פישר, בין אם יהיה זה מריו בלכר, צבי אקשטיין או ויקטור מדינה. אתם עומדים לרשת חתיכת תיק, וזה לא יהיה פיקניק: דולר חלש מדי, שוק נדל"ן חזק מדי, קצב נטילת משכנתאות מסחרר מדי, נתונים כלכליים חלשים מדי וקוקטייל שיש בו יותר מדי נורות אזהרה.

צפרא טבא גם למחברי המחקר "סיכון הלווים בשוק המשכנתאות" של בנק ישראל, שפורסם השבוע ועשה הרבה רעש. מה שמדהים במחקר שלכם זה לא מה שכתוב בו, ותכף נצלול יחד עם הקוראים לפרטים, אלא התאריך שבו נכתב - ספטמבר 2013. שש שנים בערך מיום התנפחות הבועה, אחרי שכל הסוסים ברחו מהאורווה, אחרי שקצב המשכנתאות הגיע לשיא, אחרי עלייה מטאורית במחירי הדירות - סוף-סוף מואיל בטובו בנק ישראל להודיע לציבור: חבר'ה, זה מסוכן וזו למעשה בועת נדל"ן שבתורה טיפחה בועת משכנתאות, שבתורה עלולה להוביל לכמה תרחישים שסופם מי ישורנו, כפי שפורט במחקר.

הסכנות, האזהרות, ההתרעות - כל אלה נכתבו ב"גלובס" ובחלק מכלי התקשורת האחרים שוב ושוב ושוב, והן ייכתבו שוב ושוב ושוב, אבל לאורך כל כהונת פישר החליט בנק ישראל ששוק הנדל"ן בסך הכול מציית לחוקי ההיצע והביקוש של ספרי הכלכלה, שום בועה לא מתפתחת, והעניינים הם בהחלט בשליטה.

המחקר האחרון שגילה את אמריקה באיחור אופנתי מעלה אצלנו שורה של הרהורים נוגים. כלכלנים נוהגים בדרך כלל לפגר בניתוח שלהם אחרי המציאות בפערי זמן בלתי נסבלים. פעמים רבות כשהם מנתחים בסכיני איזמל את המיתון, ההתאוששות כבר נמצאת בפתח. וכך גם להיפך: כשהם חוקרים את הגאות, המיתון דווקא נמצא מעבר לפינה. אולי צריך לקוות (תלוי מי) שהמחקר הברור מאליו ששוחרר השבוע יבשר על תחילת הנסיגה בשוק הדיור, אבל איש, כמובן, לא יכול לסמוך על עיתוי כזה או אחר; אפשר רק לסמוך על עובדה אחת הברורה לכול: הריבית האפסית, המנוע העיקרי שמאחורי הבועה בשוק הנדל"ן, תמשיך ללוות אותנו תקופה לא קצרה במיוחד.

ההרהור הנוגה השני נוגע ליחסים שבין מחלקות מחקר כלכליות לבין המזמין שלהם. בדיוק כמו שהערכת שווי בסקטור הפרטי תואמת להפליא את הרצון של כותבי הצ'קים, גם אם כולם מעידים עליה שהיא "בלתי תלויה", כך גם בסקטור הציבורי. מחלקות המחקר באוצר או בבנק ישראל או בכל גוף ממשלתי אחר מתאימות את עצמן בדרך כלל באופן מופלא לאג'נדות של הבוס. אלו לא יחסים כתובים, אלא יחסים של "רוח המפקד", של "כל אחד מבין מה צריך לעשות בלי להגיד לו מה לעשות".

כל עוד פישר סבר שאין קטסטרופה בשוק הנדל"ן או בשוק המשכנתאות, מחלקת המחקר שלו לא העזה לחלוק עליו, לבד מהקביעה הכללית שהריבית הנמוכה היא הגורם הדומיננטי בניפוח הבועה (שני שלישים), קביעה שפישר לא אהב וניסה להדחיק. כשבנק ישראל החל להבין (במיוחד דודו זקן, המפקח על הבנקים) שנוצר פה סחרור מסוכן, מחלקת המחקר שלו התחילה לשחרר את הרסן. צירוף מקרים? אנחנו לא קונים את זה.

2. הקביעה הכי מוזרה של המחקר המתוקשר שפורסם השבוע הייתה שבמשך חמש שנים, בין 2008 ל-2012, עלתה ההכנסה הממוצעת של משק בית ב-20% (!) מחירי הדירות עלו, כמובן, הרבה יותר, ולכן המחקר ניסה להבין כיצד מממנים הרוכשים החדשים את העלייה החדה במחירי הדירות. אנחנו מניחים שכמה קוראים, שמייצגים משק בית ממוצע בישראל, מתפוצצים עכשיו מצחוק: בנק ישראל קבע שההכנסה הכוללת שלנו עלתה ב-20% - האם זו בדיחה? הם שואלים את עצמם, כי אם זו בדיחה, זה ממש הומור רע. ואם זו קביעה, אז זו באמת בדיחה של קביעה.

הנתון הזה במחקר לא רק מוזר, הוא פשוט לא מדויק כלל וכלל ומנותק לחלוטין מהמציאות. המחקר מגלה לקוראיו שהנתון לגבי ההכנסה הממוצעת של משקי הבית נלקח מסקר ההכנסות של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה ומאחר שהנתון מפורסם בתדירות שנתית, הניח המחקר, שימו לב, שינוי שנתי לינארי במהלך חודשי השנה. לכן, מ-2012, הניח המחקר, הכנסת משקי הבית צפויה לגדול בקצב שנתי של 4.5%, בהתאם לקצב הגידול הממוצע בשמונה השנים האחרונות. לא להאמין! המחקר של הכנסות משק הבית בכלל התבסס על סקר (לא נעים לנו לומר, אבל לפעמים סקר זה די שקר) ומניח גידול של 4.5% מדי שנה.

איפה הם חיים שם בבנק ישראל? האם באמת מישהו חושב שההכנסות הכוללות של משק בית ממוצע בישראל צומחת ב-4.5% בכל שנה? אה, שכחנו, אולי ההכנסות הממוצעות של עובדי בנק ישראל צומחות כך בגלל הסכמי השכר השערורייתיים, תנאי העבודה המפנקים והשכר המנופח ממילא. אגב, הסקר של הלמ"ס מתבצע ברמה רבעונית, ונדגמים בו 15,000 משקי בית המתבקשים להשיב על שאלות הנוגעות להכנסותיהם, אך אין הם נדרשים להציג הוכחות כמו תלוש משכורת או דוחות מהבנקים.

כדי להמחיש עד כמה המספרים במחקר מופרכים, ניגשנו לנתוני מינהל הכנסות המדינה, האמינים בעינינו הרבה יותר משום שאלה נתוני אמת, המבוססים על נתוני השכר והדירות של רשות המסים ומשקפים הכי טוב את המציאות. בלי סקרים, בלי שטיקים ובלי שקרים.

■ רוכשי דירות ראשונות בעשור האחרון:

נתוני המינהל קובעים ש"כאשר בוחנים את התפתחות השכר של הזוגות הצעירים שרכשו דירה בעשור האחרון בולטת העובדה שדווקא כאשר מחירי הדירות הגיעו לרמות השיא שלהן, נכנסו לשוק הדיור זוגות צעירים עם שכר נמוך יותר. הדבר בולט במיוחד בקרב רוכשי דירות חדשות. כך, בשנת 2008, עמד השכר החודשי החציוני של רוכשי דירה ראשונה, מקבלן, על 7,800 שקל (בחודש, ליחיד), גבוה ב-14% מרמת השכר של הרוכשים בשנת 2004, והרמה הגבוהה ביותר של פרמטר זה בעשור האחרון.

"משנת 2009 החלה מגמה של ירידה בשכר הזוגות הצעירים, בשיעור מצטבר של 25%, עד הרבעון השלישי של 2011, וזאת כאמור אף שבאותה תקופה מחירי הדירות החדשות שרכשו רשמו עלייה של 14%. בקרב רוכשי דירות יד שנייה (שהינם זוגות צעירים) ניכרת התנהגות שמרנית יותר: עד 2009 נרשמה עלייה רצופה בשכר הרוכשים, ובמצטבר מסתכם הגידול בכ-20% מבחינה נומינלית. בקרב רוכשי דירות חדשות עומד שיעור השינוי המצטבר באותה נקודת זמן על כ-8% בלבד".

המסקנה שלנו: נכון שהנתונים שציטטנו מתייחסים לרוכשי הדירות ולא לכלל האוכלוסייה, אבל לא סביר שהשכר למשק בית עלה בחדות ואילו שכר רוכשי הדירות ירד בחדות.

■ מאפייני רוכשי דירות להשקעה:

קצת נתונים שלא קשורים לשכר (תכף נגיע גם אליהם) ומדברים בעד עצמם: משקל השכירים מסך רוכשי הדירות להשקעה עמד, נכון למחצית 2009, על 61%, עלייה של 4% לעומת 2006. השאר, 39%, הם מנהלי חברות ועצמאים. מנהלי החברות בלבד מהווים 15% - משקלם בשוק רוכשי הדירות להשקעה כמעט כפול ממשקלם היחסי באוכלוסייה. המשמעות של הנתונים הללו הם ששנת הגאות לוותה בהצטרפות של שכירים נוספים ממעמד הביניים להשקעה בנדל"ן.

אפשר להניח שאתם מכירים אותם, זה השכן ממול, בן המשפחה ששיחק אותה או אתם בעצמכם, שקניתם דירה כי "הדירות כל הזמן עולות" ו"צריך להשאיר משהו לילדים" ובלאו הכי הריבית על הכסף בבנק אפסית. משקל המשקיעים בכלל בשוק הדיור הגיע בשיאו לכשליש מהפעילות בשוק וחזר באחרונה לשיעורים נורמליים, כרבע מהפעילות בשוק הנדל"ן.

במחקר עדכני יותר של המינהל נקבע שהשכר הממוצע של מי שרכשו דירה להשקעה ברבעון השני עמד של כ-17.3 אלף שקל ברוטו, ליחיד (שימו לב: זה מעמד ביניים קלאסי), גבוה בכ-4% משכר רוכשי דירה להשקעה ברבעון הראשון, אולם עדיין נמוך ב-11% בהשוואה לרמות השיא בשכר הרוכשים שנרשמו ברבעון האחרון של 2010. גם נתוני השכר הרב-שנתיים של המשקיעים לא ממש מעידים על קצב העלייה שעולה מסקר הלמ"ס.

שוב, נכון שמדובר רק ברמות השכר של המשקיעים בשוק הנדל"ן, אבל די בנתוני האמת הללו כדי להפריך את נתוני הסקר הכלליים של הלמ"ס. הרי אוכלוסיית המשקיעים היא בעלת רמות השכר הגבוהות ביותר בין משפרי הדיור וכמובן הזוגות הצעירים. לכן אם ההכנסה הכוללת למשק בית עלתה ב-20% אליבא דלמ"ס, אפשר להניח, מתוך ההכרה המצערת של התפתחות האי-שוויון בישראל, ששכר המשקיעים עלה אף בשיעור גבוה יותר - ממצאים שאינם סבירים כלל לאור התפתחות שכרם של המשקיעים בפועל.

בקיצור, אין שום עדות ואין שום ממצא מנתוני האמת המעיד שההכנסה הכוללת של משק הבית עלתה בתוך חמש שנים בלבד ב-20%. להיפך, יש לא מעט עדויות שהמספר הזה פשוט מנותק מהמציאות, כולל בדוח של בנק ישראל עצמו על התפתחות השכר הריאלי.

לכן, ההתבססות על סקרי הכנסות שנתיים של הלמ"ס בהערכת סיכוני הלווים בשוק הנדל"ן היא חפיפניקית וכמובן ממעיטה מחומרת המצב שבלאו הכי חמור. הרי אם ההכנסה תקועה, מחירי הדירות מתנפחים, ההחזרים גבוהים (ויהיו גבוהים עוד יותר כשהריבית תעלה), מצבם של הלווים הוא בכי רע, וזה מה שפישר ולהקתו לא השכילו להבין: בועת הנדל"ן משעבדת דורות שלמים, בהתחייבות לכל החיים, בשביל דירה מצ'וקמקת, כמה קירות שסוגרים על 100 מ"ר, קצת פחות, קצת יותר, בסטנדרט בנייה ממוצע, דירה שצריכה לעלות לא יותר מ-600 או 700 אלף שקל. וכל זה בשוק תעסוקה שלוחץ את השכר כלפי מטה וב"שוק החיים", נקרא לו, שלוחץ את מחירי המזון והשירותים לציבור כלפי מעלה.

חלק מהרוכשים מבסוטים עד הגג: הדירה שלהם "על הנייר" שווה הרבה יותר ממחיר הרכישה, הם משלים את עצמם שהם יותר עשירים, אבל הם יבינו שלא כך הוא כשיעמדו בפני אחד משלושת התרחישים: אם ירצו לשפר דיור עכשיו, יגלו שזה תענוג שיעלה להם מאות אלפי שקלים; אם יחכו עוד שנה, שנתיים או שלוש, יגלו שהריבית תתחיל לטפס, ההחזרים החודשיים יתחילו לעלות ומחיר הדירה שלהם יתחיל לרדת; ואם בכל זאת ימשיכו ליהנות משוק נדל"ן רותח, נגיד, עד חתונה של אחד מילדיהם, הם יגלו שהזאטוטים יתקשו לקנות דירה בסביבתם, אלא אם כן אבא ואמא ישימו איזה צ'ק נחמד של מאות אלפי שקלים על השולחן.

3. לפישר היה אליבי מצוין. אם הייתי חונק את הנדל"ן עם ריבית גבוהה, הוא אמר, הייתי חונק איתו גם את המשק, גורר אותו למיתון כבד, מדרדר את שוק התעסוקה, והאנשים היו בלי עבודה וגם בלי דירות. לכן, התיק נופל על הממשלה שלא דואגת להיצע בשוק הנדל"ן (גם נכון, אבל בנק ישראל יודע שהיצע הוא לא עניין לפתרון קסמים ובנבכי הביורוקרטיה הישראלית לוקח לקדם תהליכי בנייה במשך שנים ארוכות).

למרות האליבי המוצלח, פישר ובנק ישראל אינם פטורים מאחריות, במיוחד לאחר שהנגיד לשעבר שווק לציבור כ"מבוגר האחראי". הבנק ידע דבר מאוד בסיסי: ריבית ריאלית נמוכה או שלילית היא המנוע של כל בועה וכל ספקולציה, במניות או בבטון, משחר ההיסטוריה הכלכלית. לכן מתבקש לתהות מדוע הבנק פעל בשוק המשכנתאות מאוחר מדי ועשה בשלב הראשון מעט מדי. האם חוסר האיזון שבין מיסוי הרווחים בשוק הנדל"ן (למעשה, פטור עד ההוראות החדשות השנה) למיסוי בשוק ההון, לא האיץ את הנהירה לשוק החם ולמה פישר במקום לדרבן את הממשלה לפעולה בכיוון הזה ויתר לחלוטין.

רק מבחן ההיסטוריה יספק לנו תשובות על הנזקים מבועת הנדל"ן הישראלית, אבל תשובה אחת כללית, לא ממש כלכלית, יש לנו כבר: הזוגות הצעירים, הדורות המשועבדים והדורות שעוד ישתעבדו, ממש לא עניינו את פישר, לא ממש מעניינים את בנק ישראל, לא ממש מעניינים את הפוליטיקאים ואת גילדת רואי החשבון ועורכי הדין. זה חלק מהניתוק שעליו דיברנו בטור הקודם, הניתוק של האליטה מנתיניה. רוב הפוליטיקאים, רוב הפקידים הבכירים, רוב רואי החשבון ועורכי הדין הוותיקים הרי מחזיקים בבעלותם, הישירה או העקיפה, דירות להשקעה, אחת או יותר. מצדם שהבועה תימשך לנצח ופראיירים משועבדים נוספים ימשיכו להצטרף אליה מדי יום.

eli@globes.co.il

כך התנפח שוק המשכנתאות

עוד כתבות

בנק ההשקעות ג'יי. פי מורגן / צילום: Reuters, Mike Segar

האסטרטג של הבנק הגדול בעולם: "אתם לא תדעו כשהירידות יגיעו"

בבנק ג'יי פי מורגן שוב מזהירים מפני ירידות בשווקים, למרות שהתחזיות שלהם לא פוגעות כבר שנתיים וחצי ● האם הפעם התחזיות שלהם יתממשו? ומה הם ממליצים למשקיעים?

מנכ''ל האוצר שלומי הייזלר בוועידת מרכז הנדל''ן באילת / צילום: נאו מדיה

מנכ"ל האוצר נגד מנהל רשות המסים: "מס דירה שלישית ירחיק משקיעים משוק הנדל"ן"

לפי מנכ"ל האוצר, שלומי הייזלר, החזרת "מס דירה שלישית" כבר בתקציב הקרוב לא נמצאת על הפרק ● על הביקורת שהעביר ינקי קוינט בכנס התשתיות של גלובס בשבוע שעבר, הוא עונה: "אמירות חמורות ואין בהן דבר וחצי דבר. באוצר יש אנשים מופלאים" ● וזו התוכנית שלו למלא את קופת המדינה, נוכח הגירעון המחמיר

אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, צילומים: AP, דוברות הכנסת, שאטרסטוק

הדרך לאספקת הפגזים האמריקאיים לישראל עוברת בטורקיה

היחסים בין נשיא טורקיה, רג'פ ארדואן ונשיא ארה"ב, ג'ו ביידן, מתהדקים למרות היחסים המעורערים שהיו בין השניים לאורך השנים ● מדיווח בלומברג, מתברר כי ארה"ב מנהלת מו"מ עם טורקיה לצורך רכישת פגזים וחומרי נפץ, שיאפשרו לה להאיץ את קצב הייצור שלה ולשלוח את חלקם לישראל

צילום: ap, AP23024601572019_e5rllq

וול סטריט סגרה את הרבעון הראשון הטוב ביותר מאז 2019; מדד S&P 500 שבר שיא חדש

שיא חדש גם לדאו ג'ונס ● סיכום הרבעון הראשון באירופה: השווקים עלו בכ-7% ● בלומברג: "שוק הקקאו קורס", וולס פארגו: "עליית המחיר תגולגל אל הצרכנים" ● מייסד בורסת הקריפטו FTX נידון ל-25 שנות מאסר ● הצמיחה בארה"ב עמדה על 3.4%, יותר מהצפוי ● ג'יי.פי מורגן: "אתם לא תדעו כשהירידות יגיעו" ● מחר "יום שישי הטוב" אין מסחר בוול סטריט ובמדינות רבות אחרות

חרדים בלשכת הגיוס / צילום: מיטב ודובר צה''ל

בג"ץ: לעצור תשלומים לישיבות שתלמידיהן לא מתגייסים החל מה-1 באפריל

בג"ץ הוציא את צו הביניים בשל היעדר מקור חוקי להעברת התשלומים ● וכעת, מיום שני הקרוב יופסק התקצוב לתלמידי ישיבות שחייבים בגיוס ● השופטים אימצו עמדה מחמירה מזו של היועמ"שית ● התנועה לאיכות השלטון: "צו הביניים הזה מהווה צעד תקדימי בדרך לשוויון, וציבור המשרתים מודה לבית המשפט על החלטתו החשובה"

ביתן של קבוצת צ'אנגן בתערוכת מכוניות בסין / צילום: ap, Ng Han Guan

קבוצת הרכב השלישית בגודלה בסין בדרך לישראל

משלחת בכירה של צ'אנגן (Changan) סינית נערכת לייצא לישראל, הכניסה של החברה לישראל היא חלק ממהלך ההתרחבות הגלובלית שעליו הכריזה השנה ● מרצדס E קלאס והקרוסאובר של פורד: הדגמים החשמליים שבדרך ● השבוע בענף הרכב

מירי רגב, ליכוד / צילום: אלכס קולומויסקי-ידיעות אחרונות

ועדות חקירה ממלכתיות תמיד הטילו אחריות אישית על ראש הממשלה?

עד כמה חריפה הביקורת שנמתחה על נתניהו בדוח מירון בהשוואה היסטורית? בדקנו ● המשרוקית של גלובס

עינת גנון / צילום: בר שניר

פרויקט הענק מתעכב: עוד פרישה מהמרוץ לניהול רשות המטרו

עינת גנון, סמנכ"לית הרשות להתחדשות עירונית, הודיעה על פרישה מהמרוץ לניהול רשות המטרו, לאחר שלאחרונה גם צחי דוד, סגן הממונה על התקציבים באוצר לשעבר, הסיר את מועמדותו לתפקיד ● כעת נותר מועמד אחד לבחירה, והמכרז עומד בפני ביטול

קבינט המלחמה. ללא נשים במוקד קבלת ההחלטות / צילום: קובי גדעון-לע''מ

המלחמה חושפת את אוכלוסיית הנשים לסיכונים חריגים. איך אפשר להתמודד איתם?

מדור "המוניטור" של גלובס והמרכז להעצמת האזרח עוקב אחר ביצוע החלטות ממשלה משמעותיות ● הפעם, בשיתוף שדולת הנשים, על האתגרים שמציבה המלחמה בפני נשים ● נשים סובלות יותר מהיעדר ביטחון אישי וכלכלי - ובכל זאת הן לא נמצאות במוקד קבלת ההחלטות

חברת הסייבר הישראלית Coro (קורו) / צילום: CORO

המשבר בהייטק נגמר? סטארט-אפ ישראלי שני מודיע בתוך שבוע על גיוס של 100 מיליון דולר

חברת קורו (Coro) הישראלית, העוסקת במכירת מערכות סייבר לעסקים קטנים ובינוניים, הודיעה על גיוס של 100 מיליון דולר ● ככל שנודע, כספי הגיוס כולם הושקעו בחברה ולא בקניית מניות מיזמים או משקיעים קודמים ● כל הגיוס התבצע מקרנות הון סיכון זרות

משה ארבל, שר הפנים / צילום: מארק ישראל סלם - הג'רוזלם פוסט

בעקבות חשיפת גלובס: השר ארבל קורא לנתניהו לאפשר כניסת פועלי בניין פלסטינים לישראל

שר הפנים מציין במכתבו: "גוברות ההערכות כי אלפי פועלים פלסטיניים מיהודה ושומרון מועסקים שלא כדין בענף" ● הוא קורא לראש הממשלה לבחון הסדרה של הכנסת הפועלים לישראל, בין היתר על ידי בחינה פרטנית של כל פועל והגבלת גיל

איל וולדמן / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

שר החינוך התקפל ולאיל וולדמן יוענק פרס ישראל

לפני מספר שבועות הודיע שר החינוך יואב קיש כי הוא מבטל את טקס פרס ישראל, זאת בין היתר על רקע הפרסומים כי אחד מן הזוכים הוא היזם איל וולדמן ● כעת, חזר בו קיש מעמדתו והוא מכריז כי הטקס יתקיים כסדרו בשדרות ● ומי עוד בין הזוכים?

גזירת סרט בפתיחת משרדי ASI, חברת הבת בהודו יחד עם שגריר ישראל בהודו, נאור גילאון / צילום: תעשייה אווירית

מתחת לרדאר: התעשייה האווירית הקימה חברה בת בהודו

התעשייה האווירית השיקה השבוע את חברת הבת ההודית שלה בניו דלהי ● החברה הוקמה במסגרת שיתוף הפעולה בין התעשייה האווירית לבין DRDO, גוף המחקר והפיתוח בנושאי הגנה של ממשלת הודו

חיילים צרפתים מפטרלים בפריז / צילום: Reuters, Benoit Tessier

באירופה מתכוננים לאירוויזיון ואולימפיאדה תחת חשש כבד מחטיפות ופיגועים

אירוויזיון במאלמו, אליפות היורו בגרמניה ואולימפיאדה בפריז: שורת האירועים ההמוניים באירופה הקיץ, במקביל למלחמה בעזה והסיכון הגבוה לטרור איסלמי, מעלים את הכוננות בה לשיאים חדשים ● האמצעים שעל הפרק: שימוש ברחפנים והחזרת הנוכחות המשטרתית בגבולות

הורים לילדים שגילם עד שלוש יקבלו החל מתלוש השכר הקרוב תוספת של נקודות זיכוי / אילוסטרציה: Shutterstock

הטבת המס הגדולה שהבטיחה הממשלה נכנסה לתוקף. מה יקרה לנטו שלכם?

הורים לילדים שגילם עד שלוש יקבלו החל מתלוש השכר הקרוב תוספת של נקודות זיכוי, אשר תגדיל להם את ההכנסה הפנויה ● ואולם, מומחים טוענים כי הטבת המס לא תשפיע על מי שבאמת זקוק לה

אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, צילום: שלומי יוסף

העליון מגדיר מחדש את גבולות שכר הטרחה לעורכי דין בתביעות ייצוגיות

פסק דין שאישר פשרה עם סופרגז ואמישראגז קבע תקדימים בעניין שכר טרחת עורכי דין בתביעות ייצוגיות ● בין השאר נקבע כי שר הטרחה יוגבל לפי מדרגות מקסימליות, ודרך היישום לתשלום הובהרה ● בשוק יש שמברכים על ההסדרה, ואולם אחרים מזהירים: תפגע בתמריץ להשיג פיצוי מרבי

דם אברמוב בקמפיין בנק הפועלים / צילום: צילום מסך

בלי אסקפיזם ועם לוחם בשיקום, הפרסומת של בנק הפועלים היא הזכורה ביותר

פרסומת הבנק, שבה מככב הלוחם הפצוע אדם אברמוב, היא גם המושקעת ביותר עם כ–1.6 מיליון שקל ● מדירוג הזכורות והאהובות של גלובס וגיאוקרטוגרפיה עולה כי השבוע התברגו שתי פרסומות חדשות: מנורה מבטחים וטאצ' ● הפרסומת של ביטוח 9 היא האהודה ביותר גם השבוע

מערכת ReDrone של אלביט / צילום: אלביט מערכות

הנקמה של פוטין בהודו, ומערכת יירוט הרחפנים החדשה של אלביט

אלביט הציגה ללקוחות אירופאיים את מערכת היירוט המתקדמת שלה, אלג'יריה מצאה מענה בסין מול עוצמת המל"טים מתוצרת ישראל, ארה"ב שמה את מבטחה בלייזר, והנקמה של פוטין בראש ממשלת הודו • השבוע בתעשיות הביטחוניות

מנכ''ל NICE, ברק עילם / צילום: CRC Media

מלך השכר של ת"א: המנכ"ל שהרוויח כ-90 מיליון שקל ב-2023

עיקר התגמול של מנכ"ל נייס ברק עילם – הוני ● במשך שנותיו כמנכ"ל נייס צבר תגמולים בהיקף של כ-460 מיליון שקל לפי שער החליפין הנוכחי ● שכר של כ-17 מיליון שקל למנכ"ל אלביט אשתקד

דובר צה''ל, תא''ל דניאל הגרי / צילום: דובר צה''ל

דובר צה"ל: בכיר בחמאס חוסל בביה"ח שיפא

נזק נגרם לחצר בית בשלומי אחרי רצף אזעקות בגליל המערבי • דיווח: ישראל תקפה אזור פעילות של חיזבאללה בדמשק, 2 נפצעו • בית הדין בהאג הורה לישראל להכניס סיוע לעזה ללא הגבלה • מוקדם יותר: פצוע בינוני בפיגוע ירי בכביש 90 מצפון ליריחו • עדכונים שוטפים