הקשר המשפחתי: חברות הענק שנולדו בסלון הבית

רות ואליוט הנדלר, ביחד עם הרולד מטסון, הקימו את העסק המשפחתי שלהם ב-1945, בקליפורניה, בסדנה לא יוקרתית ולא מרשימה בה מכרו מסגרות לתמונות. אבל כשהם ראו שהעיסוק הצדדי של אליוט - ריהוט לבתי בובות - מצליח אף יותר מהעסק המרכזי, הם החליטו להתרכז בצעצועים. העסק התפתח, וכשב-1959 רות הגתה את הרעיון של בובת הברבי. המסלול להצלחה הפנומנלית הונח. היום העסק המשפחתי הזה נקרא "מטאל", והוא חברת הצעצועים הגדולה בעולם. בעצם, זו אחת מ-500 החברות הגדולות בעולם, כך לפי מגזין פורבס, והיא מעסיקה עשרות אלפי אנשים ברחבי העולם.

קשר משפחתי

כשאתם מסתכלים על העסק המשפחתי שלכם, שעשוי להיות עסק קטן של מוצר לא מאוד מלהיב לכאורה, כמו מסגרות לתמונות, כדאי לזכור את הדוגמה של מטאל ודומותיה, שהתחילו כעסק קטן של בני זוג, אולי זהם והילדים שלהם, שנרתמו כולם למשימה המשפחתית, וכך יחד עם העוצמה של המסגרת והנאמנות שבאות ביחד עם קשר הדם, הפכו את העסקים הקטנים האלה לחברות חובקות עולם. יש לפעמים חסרונות לעסקים משפחתיים, על המתח והאינטמיות שבהם, אבל יש עסקים שמוכיחים שאין דבר טוב יותר להצלחה מאשר קשר דם בין העובדים.

כמו רות ואליוט, גם מונה והרברט היימן התחילו בקטן: בית קפה קטן בלוס אנג'לס נפתח ב-1968. אבל המחוייבות של השניים - למצוא את פולי הקפה ועלי התה הטובים בעולם - הפכו את הקפה השכונתי לרשת חובקת עולם שאתם מכירים כ"קופי בין" (קיצור ישראלי ל"The coffee bean & tea leaf", שאגב - כל סניפיה כשרים!), ומחזיקה 900 סניפים ב-23 מדינות. כמו רבים אחרים שהקימו עסק משפחתי שגדל למימדי ענק, גם מונה והרברט מכרו את העסק, בשנת 1998. אבל בשונה מעסקים אחרים, הרשת הענקית הזו נשארה עסק משפחתי: מי שרכש אותה היו שני אחים, ויקטור וסאני ססון, שהתחלה קנות מהזוג היימן את הזכויות לרשת במזרח הרחוק, ואז השתלטו על הרשת כולה.

סופר-משפחתי

כשמסתכלים על "וול-מארט ", למשל, קשה לדמיין אותה כעסק קטן, ובצדק. יש לה יותר מ-2 מיליון עובדים ברחבי העולם, מה שהופך אותה למעסיק הפרטי הגדול ביותר על פני כדור הארץ, עם 8,500 חנויות. אבל החברה הגדולה בעולם כולו, החלה גם היא כעסק משפחתי. למעשה היא עדיין כזו: משפחת וולטון, עדיין מחזיקה בבעלותה של 48% מהחברה. סם וולטון הקים את הסניף הראשון באמצע המאה הקודמת עם טריק אחד פשוט: למכור את אותם המוצרים במחיר קצת יותר נמוך. כל המשפחה שלו עבדה בחנות וזה השתלם - בשנים האחרונות הרווח השנתי של החברה הסתכם ביותר ממאה מיליארדים כל שנה. הכל, נזכיר, התחיל בסניף אחד שאבא הקים והמשפחה התגייסה לתפעל.

לפעמים, זה דורש יותר מניסיון אחד: ענקית הממתקים "הרשי" החלה לפני די הרבה שנים בסניף אחד של חנות ממתקים, ב1873, בפילדלפיה. אבל הסניף הזה נסגר אחרי כמה שנים עקב חוסר ההצלחה, ומילטון הרשי עבר לייצור קרמל. רק אחרי שהוא מכר את החברה לייצור קרמל ברווח נאה, הוא החליט לעבור למה שהפך את החיים של כולנו למתוקים יותר: שוקולד. מה שהתחיל כיוזמה משותפת של מילטון ואשתו קת'רין (שהיו בשלב הזה, יש להודות, כבר מליונרים כבדים), הפך לענקית שוקולד שמפרנסת אלפי משפחות.

כשמשלבים משפחה וחברים

ענקית מתוקים נוספת שהתחילה כעסק משפחתי היא "בן אנד ג'רי'ז". נכון, בן כהן וג'רי גרינפילד לא היו קרובי משפחה, אלא חברים טובים, אבל במשך הרבה שנים שתי המשפחות של השניים היו מעורבות בעסק הקטן, שהפך לעסק די גדול. העסק הזה, שנמכר בשנת 2000 לענקית המזון "יוניליוור" בעבור מאות מיליוני דולרים, סידר את כל בני המשפחה לשארית חייהם.

ואם אתם מסתכלים על העסק הקטן שאתם מנהלים ביחד עם בן או בת הזוג שלכם וחושבים על אפשרויות מיזוג, כדאי כמובן לחשוב על אחד המותגים המוכרים ביותר בעולם (ואחד הרווחיים שבהם), מק'דונלדס , שהחל כמסעדת המבורגים שפתחו האחים ריצ'רד ומאוריס מק'דונלדס ב-1940 בקליפורניה. בזכות שיווק מבריק ורעיונות מבריקים כמו הדרייב-ת'רו, מק'דונלדס משרתת, באמצעות 1.7 מיליון עובדיה, 68 מיליון לקוחות (אחוז מאוכלוסיית העולם!) כל יום, ב-34 אלף המסעדות של הרשת ב-118 מדינות. והכל התחיל, ממש כמו העסק המשפחתי שלכם, מחנות אחת של בני אותו דם.