רו"ח של גופים פיננסיים ייבחרו במכרז כל 10 שנים

‎המפקח על הבנקים והממונה על שוק ההון, הביטוח והחיסכון מגבשים הסדר לבחירת רוה"ח של הבנקים, חברות הביטוח ובתי ההשקעות ■ ההסדר המתגבש: חובת מכרז כל 10 שנים ובחירה מחייבת של שני משרדי רו"ח שיחלקו את הביקורת

המפקח על הבנקים, דודו זקן, והממונה על שוק ההון הביטוח והחיסכון באוצר, דורית סלינגר, עומדים לקראת סיום סדרת השימועים למשרדי רואי החשבון וגיבוש הסדר לבחירת רואי החשבון, שיחול על כל הגופים המנהלים כספי ציבור - בנקים, חברות ביטוח ובתי השקעות.

הבסיס המתגבש: חובת קיום מכרז בכל 10 שנים ובחירה מחייבת של שני משרדי רואי חשבון שיחלקו את הביקורת ביניהם באופן שווה ומלא (מה שלא קיים כיום בתאגידים שיש להם ביקורת משותפת) - הן את נפח הביקורת והן את האחריות עליה. לכל צד ניתנת האפשרות להפסקת ההתקשרות בהודעה מראש של שנה אחת.

לעניין המחיר, בשל החשש שהמכרזים יחתכו את מחירי הביקורת באופן העלול לאיים על איכותה, מתגבשת עמדה שלפיה המחיר המינימלי שכל משרד יוכל להגיש לא יהיה נמוך מהממוצע שהגוף המבוקר שילם ב-5 השנים האחרונות. כל זה יקרה רק בתום 3 שנים, לפחות, ממועד פרסום ההנחיה הרגולטורית המשותפת - מרווח זמן שיאפשר למשרדי רואי החשבון התארגנות, לימוד והעמקת ההתמחות.

עם זאת, ההסדר המסתמן אינו מטפל כלל בבעיית נתח השוק וריכוזיות הביקורת של המשרדים הנבחרים, ולמעשה מאפשר קיבוע המצב הנוכחי שבו משרד רואי חשבון אחד, סומך-חייקין, מבקר 4 מתוך 5 הבנקים המרכזיים, ומשרד רואי חשבון אחר, קוסט-פורר-גבאי את קסירר, מבקר 4 מתוך 5 חברות הביטוח הגדולות. כמו כן, נכון לעכשיו עדיין לא התגבשה עמדה המתייחסת לדרישת החלפה בתום איזושהי תקופת זמן.

שני הרגולטורים נמנעים במכוון מהתערבות אקטיבית וישירה בבחירת המשרדים ומאכיפה רגולטורית לדילול ריכוזיות הביקורת. לעמדתם, יישום עקרונות הממשל התאגידי, חובת מכרז ופיקוח רגולטורי שוטף, מהווים שיטה המבטיחה שקיפות הליכי בחירה, מחייבת יותר מתמיד את אחריות ועדת הביקורת של הדירקטוריון גם בבחירת רואה החשבון וגם במעקב אחר עבודתו.

כך, לצד התפתחות תהליך המאפשר שותפות מלאה בביקורת בין משרדים מיומנים וותיקים יותר ופחות, תתפתח אפשרות ויגדל התמריץ למשרדי רואי חשבון נוספים - מעבר למשרדים הגדולים והמובילים כיום - לגייס מומחים, להעמיק ידע ולהתמחות בפיננסים; מה שיגדיל, לאורך זמן, את מספר המשרדים המסוגלים לקיים בהצלחה את הביקורת על מוסדות המנהלים כספי ציבור ויפחת הסיכוי שאותו משרד ייבחר שוב ושוב.

במקביל גם יקטן הסיכוי שיהיה ניצול לרעה של הקשר המתמשך בין רואה החשבון למנהלי התאגיד המבוקר, מה שעלול להוביל למצבים של ניגוד עניינים שבהם כמה משרדי רואי חשבון מובילים פועלים מול מנהלי בנקים ותאגידים פיננסיים אחרים, בעבור לקוחות אחרים שלהם.

מגזר ייחודי

לפני כשבועיים פנתה ח"כ שלי יחימוביץ' (העבודה) לוועדת השרים לחקיקה, בבקשה להאיץ את הטיפול בהצעת החוק שהגישה במאי השנה עם ח"כ רובי ריבלין (ליכוד) וח"כ מאיר שטרית (התנועה), לחייב בחוק רוטציה של רואי חשבון המבקרים את כל המוסדות המנהלים כספי ציבור.

שרת המשפטים ציפי לבני, העומדת בראש הוועדה, דחתה את הבקשה ומסרה כי משרד האוצר ביקש לדחות את הדיון כדי לאפשר סיום השימועים לקראת סוף דצמבר, וגיבוש הסדר משותף לממונה על הביטוח והפנסיה, המפקח על הבנקים ורשות ניירות ערך, שצפוי להתפרסם לקראת סוף פברואר. אם ההסדר שיתגבש יהיה מקובל על חברי הכנסת - הם יוותרו על הצעת החוק שלהם.

גורם משמעותי שהביא לעמדה הנוכחית שאינה מתערבת בפועל במינוי רואי חשבון ואינה מחייבת רוטציה, הינו מסמך ועדת באזל ממארס השנה, שהתגבש לאחר תגובות בקיץ האחרון. במסמך נקבעו עקרונות ליכולות ולדרישות מרואי החשבון של הבנקים, פיקוח ועדות הביקורת והתקשורת בין רואי החשבון מול ועדות הביקורת והרגולטורים.

המסמך מציין כי מגזר הבנקאות ייחודי ונבדל ממגזרים אחרים, בעל מודל תפעולי ייחודי והשפעה קריטית על היציבות הפיננסית במדינה. לפיכך העיקרון המוביל הוא שלמבקר החיצוני חייבים להיות ידע ומומחיות בענף במידה שתאפשר לו התמודדות גם עם הרגולציה המקומית והעולמית, וגם עם הסיכונים הפנימיים והחיצוניים.

המסמך מציין את החשיבות בחיזוק התהליכים מול ועדת הביקורת, שבסמכותה לבחור את המבקר ואת חשיבות ואחריות הפיקוח שלה על עבודתו. מסמך באזל מתייחס לקונפליקט, שגם ישראל מצויה בו, בין החשש הנובע מהקשר האישי המתמשך בין מבקר ותיק להנהלת הבנק, שעלול להוביל להטיות בביקורת, לקיבעון של טעויות, לניגוד עניינים, לשיקולים זרים ולפגיעה בעצמאות המבקר כגורם קריטי ליציבות, ובין הסיכון - אי-הוודאות המקצועית שעלולה להיגרם מהחלפתו.

הסיכון הוא שרואה החשבון החדש נעדר את עומק הידע וההבנה של ההליכים והמערכות בבנק, מה שמסכן את היכולת לזיהוי סיכונים ולתגובה הולמת להם. בכל מקרה, הגורם האחראי הוא ועדת הביקורת של הדירקטוריון.

מהאוצר נמסר בתגובה לידיעה: "אגף שוק ההון, ביטוח וחיסכון במשרד האוצר, יחד עם המפקח על הבנקים בבנק ישראל, נמצאים בעיצומו של הליך קבלת תגובות מהגורמים הרלוונטיים. בתקופה הקרובה נפרסם את המסקנות מתהליך העבודה המשותף".

צעד ראשון בפיקוח על בתי ההשקעות?

עד כה, כאשר דובר על טיפול בריכוזיות בתחום ראיית החשבון בגופים פיננסיים, ההתייחסות הייתה לבנקים ולחברות הביטוח. החידוש המשמעותי כעת הוא החלת המגבלות המתגבשות גם על בתי ההשקעות.

לבתי ההשקעות אין ממש רגולטור שמפקח עליהם, וכעת אנו רואים בפעם הראשונה את משרד האוצר מספח סמכויות בנושא, וצפוי להטיל מגבלות משמעותיות. בתי ההשקעות, שמרביתם מנהלים את דוחותיהם הכספיים אצל משרד אחד, יצטרכו כעת לבחור שני משרדים, וכן לבצע אחת ל-10 שנים מכרז בתחום.

בה בעת שהמגבלות על הבנקים וחברות הביטוח הלכו והתהדקו במשך השנים, בתי ההשקעות נפלו בין הכיסאות והצליחו לחמוק מהוראות שונות. נכון, רשות ניירות ערך מפקחת על פעילות קרנות הנאמנות, תעודות הסל וניהול התיקים, ואגף שוק ההון מפקח על פעילות הגמל והחיסכון ארוך הטווח; אבל מה לגבי פיקוח על הגוף עצמו, ולא רק על המוצרים שלו?. האם נכון שגופים שמנהלים נתחים כה גדולים מכספי הציבור יתנהלו בלי שהם צריכים לתת למישהו דין וחשבון על האופן שבו הם מתנהלים?

בתי ההשקעות נהפכו בשנים האחרונות לשחקנים מרכזיים מבחינת ניהול כספי ציבור. הם מנהלים חסכונות במאות מיליארדי שקלים, אחראים על חלק משמעותי מהאשראי העסקי במשק ומעסיקים אלפי עובדים.

ישנו ארביטראז' רגולטורי בולט מאוד בין הגופים הפיננסיים בישראל: על הבנקים חל הפיקוח ההדוק ביותר על-ידי בנק ישראל, אחריו חברות הביטוח המפוקחות על-ידי משרד האוצר, ואילו על בתי ההשקעות כמעט ולא חל פיקוח (רק על המוצרים שלהם).

כעת, בפעם הראשונה נעשה יישור קו בין הגופים בנושא ראיית החשבון. לנו נותר לקוות כי זהו רק צעד ראשון לקראת שיתוף-פעולה בין הרגולטורים לפיקוח יעיל ונכון על הגופים השונים במשק.

סומך-חייקין שולטים בבנקים; קוסט-פורר בביטוח

במשך השנים תחום ראיית החשבון בענף הפיננסים נחשב ריכוזי, ואולם סוגייה זו עלתה לסדר היום הציבורי לפני שנתיים כמעט, כאשר טיוטת דוח של קרן המטבע הבינלאומית התריעה מפני מונופול בתחום ראיית החשבון בבנקים.

בדוח לא צוין במפורש שמו של משרד רואה החשבון; ואולם ככל הנראה הכוונה הייתה למשרד KMPG סומך-חייקין, שמטפל בדוחות כל הבנקים חוץ ממזרחי-טפחות ומבנק ירושלים.

סומך-חייקין, בראשות רו"ח גד סומך, נחשב אחד ממשרדי רואי החשבון המובילים והגדולים בישראל. מלבד שליטה בתחום הבנקאות, הוא מטפל בשורה ארוכה של חברות גדולות במשק, וסומך נחשב מקורב ויועץ לרבים מהמנהלים הבכירים במשק.

אחרי סומך-חייקין נמצאים משרדי חשבון נוספים, אך בהפרש ניכר בנתח השוק: BDO זיו-האפט מטפל בבנק הפועלים ובדיסקונט עם סומך-חייקין; קוסט-פורר מטפל בלאומי עם סומך-חייקין; ומשרד דלויט-ברייטמן-אלמגור מטפל במזרחי-טפחות.

עוד נציין כי בבנק הבינלאומי ובמזרחי-טפחות יש משרד רואה חשבון אחד שמטפל בבנק, כך שהשניים יצטרכו להכניס משרד נוסף כאשר ההוראות החדשות ייכנסו לתוקפן.

בענף הביטוח, מי ששולט בביקורת באופן היסטורי הוא EY קוסט-פורר-גבאי (ארנסט אנד יאנג). את הבולטות של המשרד בתחום המקצועי הזה הם השיגו באמצעות עזרא גבאי ובנו בני גבאי, שיחד עם שורה של בעלי מקצוע צמחו יחד עם ענף הביטוח והשינויים הרגולטוריים הרבים שחלו בו, וזאת תוך קשר הדוק עם הרגולציה כגורם מתווך ורלבנטי לפני עריכת שינויים בשוק.

הפירמה מייעצת לשורה ארוכה של חברות ביטוח, כולל קטנות ובינוניות - בין היתר גם של חברת הביטוח הצעירה והחדשה של בית ההשקעות פסגות. למעשה, ארנסט אנד יאנג מבקרים 5 מתוך 6 קבוצות הביטוח הגדולות בענף, ומבקרים גם 6 חברות קטנות ובינוניות אחרות.

אחרי ארנסט אנד יאנג נמצא משרד KPMG סומך-חייקין שמבקר 3 חברות - כולן נמנות עם הגדולות בענף. החברה היחידה שמקבלת שירותי ביקורת חיצונית שלא משני המשרדים הללו היא חברת AIG, שבבעלות קבוצת AIG העולמית, המקבלת שירותים אלה מקסלמן וקסלמן.

סוגיית הריכוזיות בענף הפיננסים נחשבת סוגייה מעוררת מחלוקת וויכוחים סוערים - בכל זאת מדובר בתחום ששכר רואי החשבון שלו מגיע בשנה ל-200 מיליון שקל בקירוב.

מצד אחד, בעבר אמרו בבנק ישראל ובאוצר כי "ריכוזיות גבוהה והיעדר תחלופה בין מבקרים מעלים חשש שיחסים ארוכי-טווח בין מבקר למבוקר עלולים לפגוע באי-תלות, בביקורתיות ובספקנות מקצועית של המבקר". מנגד, יש הטוענים כי קיימת חשיבות גדולה למקצועיות בתחום זה הנחשב מורכב למדי, ולכן צריך להיזהר ולא להעביר בקלות פעילות בתחום לגופים שאין להם מספיק ניסיון, תשתיות וידע בביקורת בענף הפיננסים.

מבקר
 מבקר

רוצה להשאר מעודכן/ת בנושא שוק ההון?
✓ הרישום בוצע בהצלחה!
צרו איתנו קשר *5988