יואב צוראל | מנכ"ל חברת FeeX

"ההמונים הם אלה שמשנים היום את המציאות הפיננסית"

כארבעים דקות אל תוך הריאיון במשרדי FeeX בתל אביב, יואב צוראל מבקש לעצור לרגע. "אני חושב שעשיתם טעות", הוא אומר, ספק בציניות, ספק בכנות. "אנחנו עובדים על משימה מאוד חשובה, אבל אני לא מרגיש שהרווחתי את מקומי ברשימה".

את התשובה לתהיה הזו שלו אנחנו מקבלים לאורך כל הראיון כשהנייד שלו לא מפסיק לרטוט. צוראל מציג בהתנצלות את צג המכשיר, להראות לנו שהוא חייב לענות כי מדובר במשתמשים ששולחים מיילים ומבקשים להגיד תודה. "יש ימים שבהם אני נשאר ער עד השעות הקטנת של הלילה כדי לענות למיילים האלה. זאת הגאווה הגדולה שלי".

צוראל, 28, משמש כיום כמנכ"ל הסטארט-אפ FeeX, שפיתח שירות חינמי המסייע לצרכנים להקטין את העמלות שהם משלמים בגין שירותים פיננסיים. במילים אחרות, מדובר בחברה שמסבירה בבירור לכל מי שיש לו קופת גמל, קרן השתלמות ובקרוב מאוד גם לכל מי שיש לו קרן פנסיה וחשבון בנק - כמה הוא פראייר וכמה הוא באמת צריך לשלם. הכול ללא עלות, באדיבות חוכמת ההמונים ועל-גבי סקאלה המכונה "מד הפראייר".

"אנחנו פשוט מביאים לאנשים את כל המידע שהם צריכים כדי שיהיה להם ביטחון לעשות את שיחת הטלפון שממנה הם כל-כך מפחדים", מסביר צוראל. לדבריו, לפי העדכונים שהחברה מקבלת מהמשתמשים, היא חסכה ללקוחותיה למעלה מ-15 מיליון שקלים בעמלות בתוך חצי שנה בלבד.

צוראל טוען שתמיד הייתה לו זווית מרדנית, אבל לצאת לקרב נגד ענקים פיננסיים כמו חברות ביטוח, בתי השקעות ובנקים זה לא משהו שהיה באג'נדה שלו. "FeeX התחילה כמיזם בתוכנית היזמות של המרכז הבינתחומי, וכבר אז היה ברור לי ולדויד וייס, שייסד איתי את החברה, שאנחנו רוצים לעשות משהו גדול משמעותי. ארבעה חודשים חיפשנו רעיונות, ובינתיים כל הקבוצות האחרות כבר התקדמו, הכינו מצגות, דיברו עם משקיעים. בתור מנכ"ל המיזם, שלא היה ממש קיים, הבנתי שנכשלתי".

אלא שצוראל לא ממש הספיק להתבוסס בכישלונו. באותו יום ממש נכנס לתמונה אורי לוין, ממייסדי Waze, ששימש כמנטור של הקבוצה. "לוין אמר: יש לי רעיון", צוראל משחזר, "הוא אמר: שמתי לב שבמשך שנים אני משלם עמלות מאוד גבוהות על ניהול קרן ההשתלמות שלי, ושיניתי את זה בשיחת טלפון אחת. תבדקו איפה עוד בעולם הפיננסי אפשר לעשות את זה".

צוראל, שבתיכון אפילו לא סיים בגרות במתמטיקה, פנה לאדם שהוא הכי סומך עליו: אבא שלו, שמוליק צוראל, שהוא גם מנכ"ל התאחדות המלונות בישראל. "שאלתי את אבא מה דמי הניהול שהוא משלם בקרן ההשתלמות שלו, והוא לא ידע. הבנתי שאם הוא לא יודע, סימן שעלינו על משהו".

אחרי שגם וייס חזר עם רשמים דומים, לוין החליט להיכנס למיזם כמשקיע יחד עם היזם הסדרתי אייל הלחמי, והעסק התחיל לרוץ.

"השקנו את הפעילות במאי, אחרי שנה וחצי של הקמה. במהלך התקופה למדנו את התחום וגילינו שזה לא מדע טילים אלא שהשפה הזאת מסובכת בכוונה. היום יש לנו למעלה מעשרת אלפים משתמשים שמעלים המון דוחות, והפידבק שאנחנו מקבלים הוא שהם רוצים יותר עזרה ממה שאנחנו נותנים להם. אנשים מרגישים שאין להם על מי לסמוך חוץ מאיתנו".

אז היום, כשאתה מסתכל אחורה, בעצם עמדת במשימה שהצבת לעצמך?

"תראי, אחד הלקוחות אמר לי שפיקס היא לא חברה, אלא תנועה. מבחינתי, זאת ההצלחה".

"להקים עסק זה רכבת הרים"

עם כל הכבוד לתחושת השליחות, כדי לשרוד צריך כסף - וכולנו יודעים שברוב המקרים הוא מגיע מעבר לים. לכן, בעוד מספר שבועות יארוז צוראל את חפציו ויעבור להתגורר בניו יורק כדי לנהל משם את הפעילות ש-FeeX אוטוטו משיקים בארצות הברית.

"המטרה שלנו היא שבסופו של דבר, כל אדם שיש לו חשבון בנק ישתמש ב-FeeX. בקרוב אנחנו מעלים את השירות לקרנות פנסיה ובהמשך נשיק גם שירות לביטוחי מנהלים, למשכנתאות ולפיקדונות בבנקים".

אתה לא מפחד לצאת נגד תאגידי ענק דורסניים כמו בנקים וחברות ביטוח?

"אני לא מפחד כי אני לא לבד. זאת בעיה שכולנו סובלים ממנה ואנחנו בזה ביחד. ההמונים הם אלה שמשנים היום את המציאות הפיננסית, אני רק נותן מידע איך לעשות את זה. אנחנו שומרים על מודל של מתן ערך ללקוחות, ולכן השירות הוא חינם ללקוחות פרטיים. כרגע המשקיעים איתנו, ואנחנו מאמינים שהמודל העסקי שלנו, שכולל גביית תשלום מעסקים, בהחלט ישים".

האופטימיות המושכלת הזו של צוראל היא אולי הכרחית נוכח הצעדים הראשונים שעשה עם FeeX. בלא מעט מקרים, פשוט אמרו לו בפנים שזה לא יעבוד. הוא אפילו נפגש עם יושב ראש אחד הבנקים הגדולים, שאמר לו של-FeeX אין סיכוי. "הרגשתי תחושת מפלה, אבל אז הבנתי שאני צריך להתמודד ולא להיכנע. בתור ילד הייתי נשבר די בקלות".

נשמע טבעי עבור מי שהתחיל בלי בגרות.

"הייתי ילד מרדן", הוא מחייך. "אחרי הטיול בדרום אמריקה הלכתי להשלים בגרויות, עבדתי קשה וכל התואר נשכתי שפתיים".

האירוע שבו באמת הכיר ביכולותיו, לטענתו, היה בצבא. "בזמן שהשלמתי בגרויות, קיבלתי צו 8 למבצע עופרת יצוקה (צוראל שירת כקצין בצנחנים, ל' א'). הגעתי לבסיס וראיתי קבוצה של שלושים איש שאני לא מכיר. אמרו לי, 'זאת המחלקה שלך, ובעוד שלושה ימים אתם נכנסים לעזה'. חשבתי שהשמיים נפלו עליי. לא ידעתי איך אני אנהל אותם בלחימה, זה דבר מאוד לא טבעי. אמרו לי, 'זאת המציאות, תתמודד'. הבנתי שאין לי מה לעשות ושזה מה שהולך לקרות, אז התאמנו לילות כימים ובתוך שלושה ימים היינו מוכנים. אחרי שבוע חזרנו בשלום. זה הפיל לי את האסימון שאני יכול לעשות דברים".

לדבריו, מה שעוד עזר לו הוא לימודי האגרוף התאילנדי, שם הבין שמי שחוטף נופל, ושלפעמים צריך להרים ידיים ולהישמר. את שעות הפנאי שלו הוא אוהב להעביר בריצה, ותחרות הטריאתלון "איירון מן" היא מעין חלום עבורו.

"העולם העסקי דורש נחישות ומרדנות, ואלה תכונות שיש בי, ואני גם מאוד ישיר, מה שגורם לי להיות לבד לא מעט פעמים. כי אם מישהו לא מתפקד, אני מיד אומר לו, וברמה האישית זה גורם לניתוק. מצד שני, הישירות הזאת מזרזת תהליכים, כי אני יודע שלהקים עסק זה רכבת הרים, פעם אתה למעלה ופעם אתה למטה".

אתה כבר מחכה לאקזיט?

"האמת היא שאין לי חלום של אקזיט ענק. זה לא מה שאני מחפש. זה גם לא מספיק חזק בשביל להחזיק אותי על רכבת ההרים המטורפת הזאת".