גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

נתניהו התכוון למנות את פרשן "ישראל היום" בועז ביסמוט ל"פרויקטור להרחקת מסתננים" - ולהעניק לו 200 אלף שקל בונוס אם יסלק 2,500

רה"מ היה גם מוכן להעניק לביסמוט שכר של 30 אלף ש' ללא מע"מ, עם מנגנון בונוסים נדיב - אך המינוי, שפרטיו נשארו עד כה בסוד, לא יצא אל הפועל

ראש הממשלה בנימין נתניהו בחר מועמד ללא מכרז, אגף התקציבים והחשכ"ל אישרו מתן בונוסים מופלגים בעלות של מאות אלפי שקלים - ופרטי ההסכם היו אמורים להישמר בחשאיות.

מסמך נדיר וסודי שהגיע לידי "גלובס" מגלה כיצד התכוון נתניהו למנות את הפרשן הבכיר של "ישראל היום", בועז ביסמוט, ללא מכרז, לתפקיד "פרויקטור חיצוני מיוחד לנושא הרחקת מסתננים", על אף שמשרד החוץ הציע לתפקיד מועמדים משלו. מדובר בתפקיד שנועד לתווך "מאחורי הקלעים ובפרופיל נמוך" בין ישראל למדינות קולטות ושתמורתו יקבל הפרויקטור עמלה שמנה בגובה מאות אלפי שקלים בעבור כל מסתנן שיגורש מהארץ.

על-פי פרטי החוזה, שבמסגרתו היה אמור ביסמוט למצוא מדינות שיסכימו לקלוט את המסתננים שהגיעו לישראל, היה אמור ביסמוט לפרוש מתפקידו כפרשן ועורך חדשות החוץ של "ישראל היום" ולקבל בנוסף לשכר חודשי של 30 אלף שקל, לא כולל מע"מ וכיסוי מלא של טיסות ושהייה בחו"ל, גם בונוסים חריגים, שאינם מקובלים במגזר הציבורי.

מהמסמך עולה כי במשרד ראש הממשלה הגיעו למסקנה שעל מנת להחזיר מסתננים לאפריקה, הערוץ הדיפלומטי של משרד החוץ אינו אפקטיבי, ולכן יש צורך בהעסקת אדם בעל קשרים ענפים, שיפעל "מתחת לרדאר".

"השימוש בכלים הקונבנציונליים ובכלל זה הערוץ הדיפלומטי של משרד החוץ אינו יעיל משום שתופעת ההסתננות והפליטות היא תופעה גלובלית ומדינות העולם אינן מביעות נכונות לקלוט את המסתננים. המסקנה מתובנה זו היא הצורך במינוי פרויקטור חיצוני מיוחד, בעל ניסיון דיפלומטי עשיר, בעל היכרות עם יבשת אפריקה ובעל יכולת ליצור קשרים עם גורמים בכירים במדינות היבשת, אשר יפעל בנחישות בפרופיל נמוך וביעילות מטעם הצוות הבינמשרדי מאחורי הקלעים לאיתור מדינות צד ג', שיהיו מוכנות לקלוט מסתננים השוהים כיום בישראל, וזאת על-ידי הפעלת קשרים אישיים, יצירתיות וחשיבה מחוץ לקופסה", מנומק במסמך.

נתניהו התעקש על ביסמוט

הלל פרימן, שהיה עוזרו של מנכ"ל משרד ראש הממשלה דאז, אייל גבאי, מסביר מעל גבי המסמך כי לתפקיד נבחנו כמה מועמדים אפשריים שהוצעו ע"י משרד החוץ, אך נתניהו העדיף את ביסמוט. "לאחר בדיקה מקדמית מבקש ראש הממשלה לתקשר עם ביסמוט, לשעבר שגריר ישראל במאוריטניה, בעל תואר שני בלימודי אפריקה וביחסים בינלאומיים, דובר אנגלית וצרפתית. הוא בעל הכישורים הנדרשים לבצע את המשימה. בפנייה המקדמית שערכנו הביע ביסמוט את נכונותו לבצע את המשימה ולצורך כך אף לעזוב את עבודתו הנוכחית לאלתר. בין ראש הממשלה למר ביסמוט מתקיימים יחסי אמון מלאים. ההליך המבוקש לביצוע התקשרות פטור ממכרז, בחירת ראש הממשלה".

בתמורה ליחסי האמון האלה היה זוכה ביסמוט לתנאים מפליגים. על-פי המסמך, הגיע משרד ראש הממשלה ל"מודל עסקי", באישור החשב הכללי ואגף התקציבים, שעל-פיו ההתקשרות עם ביסמוט תעשה לחצי שנה עם אפשרות להארכה לחצי שנה נוספת. ההסכם לא נחתם בסופו של דבר, מסיבות שאינן ידועות ל"גלובס" ושהצדדים לא היו מוכנים להגיב עליהן, אך הוא שופך אור על הסכומים ועל מנגנון התמריצים שמשרד ראש הממשלה היה מוכן לשלם.

משרד ראש הממשלה מסביר במסמך כי מנגנון הבונוסים החריג נוצר "על מנת לתמרץ את הפרויקטור בעבודתו". על-פי הסיכום, בעבור ההסכם הראשון שהיה נחתם עם מדינה צד ג' שהייתה מוכנה לקלוט מסתננים מישראל, ושאליה היה מצליח ביסמוט להרחיק לפחות 500 מסתננים, נקבע בונוס של 100 אלף שקל. לו היה מצליח במסגרת הסכם זה להרחיק מעל 2,500 מסתננים, היה אמור הבונוס לעמוד על 200 אלף שקל.

על הסכם עם מדינה צד ג' נוספת היה צפוי הפרויקטור לקבל 50% מסכומים אלה, ועל הסכם שלישי 30%. על כל הסכם עם מדינה נוספת היה אמור לקבל ביסמוט בונוס של 10%.

מנגנון התמריצים לא מסתיים כאן. בנוסף, על כל הסכם שייחתם במהלך שלושת החודשים הראשונים לעבודתו היה אמור הפרויקטור לזכות בבונוס של 15% על עצם חתימת ההסכם; על כל הסכם שייחתם בין החודש הרביעי לשישי היה אמור הבונוס לעמוד על 5%. על פי המסמך, אם הייתה מוארכת ההתקשרות, היה צפוי הפרויקטור לקבל על כל חתימת הסכם בין החודש השביעי לתשיעי בונוס של 85% מהסכומים של אותו ההסכם, ובעבור כל הסכם שיחתם בין החודש העשירי ל-12, בונוס של 60% מגובה הסכום של ההסכם.

לנוכח הסכומים שנקבעו, והיו יכולים להעמיד את משרד ראש הממשלה במבוכה, נכתב על גבי המסמך כי "לנוכח רגישות הנושא והעיסוק בנושאים בינלאומיים עדינים ורגישים נבקש כי פרטי ההתקשרות יהיו סודיים ולא יפורסמו ברבים".

במסגרת סדרה של דיונים שהקדישה הממשלה לנושא ב-2010, התקבלה החלטה להטיל על מנכ"ל משרד ראש הממשלה, אייל גבאי, לעמוד בראש צוות בינמשרדי שיפעל למימוש צעדים אופרטיביים במישור המדיני, שיאפשרו את הרחקתם של השוהים הבלתי חוקיים אל מחוץ למדינת ישראל. הצוות הבינמשרדי התכנס שלוש פעמים והחליט לבחון אפשרויות למצוא מדינות צד ג', בעיקר באפריקה, שיהיו מוכנות לקלוט את המסתננים.

כפי שנכתב במסמך, "פעילות הפרויקטור צריכה להיות מתואמת עם הגורמים הרלוונטיים, לרבות משרד החוץ, על מנת לוודא כי פעילותו תשמור על מגוון האינטרסים של המדינה ולא תפגע בביטחונה באופן כלשהו. מובן שפעילות הפרוקיטור תתואם גם מול אגף תקציבים שהעביר את התחייבותו לכך שהפרויקטור ילווה על-ידי אגף תקציבים לרבות היבטי התקציב הכרוכים בפעילות זו".

יש לציין כי לביסמוט, השוהה בדרום אפריקה בימים אלה במסגרת סיקור הלווייתו של נלסון מנדלה, היכרות נרחבת עם מדינות אפריקה. בשנת 2004 מונה לשגריר ישראל במאוריטניה, ובמשך ארבע שנות שהותו שם אף היה מעורב בטיפול בבעיות הגירה של אפריקאים לאירופה. לביסמוט תואר שני בלימודי אפריקה וביחסים בינלאומיים. קודם לכן, במשך 14 שנה דיווח עבור "ידיעות אחרונות" ממדינות ערב, סיקר חזיתות מלחמה שונות בעולם ומגוון אירועים פוליטיים, דיפלומטיים ובינלאומיים.

ממשרד ראש הממשלה לא נמסרה תגובה.

מחיר למסתנן

עוד כתבות

עינת גנון / צילום: בר שניר

פרויקט הענק מתעכב: עוד פרישה מהמרוץ לניהול רשות המטרו

עינת גנון, סמנכ"לית הרשות להתחדשות עירונית, הודיעה על פרישה מהמרוץ לניהול רשות המטרו, לאחר שלאחרונה גם צחי דוד, סגן הממונה על התקציבים באוצר לשעבר, הסיר את מועמדותו לתפקיד ● כעת נותר מועמד אחד לבחירה, והמכרז עומד בפני ביטול

יזמיות המגורים מדווחות על עלייה בקצב מכירת הדירות בחודשים האחרונים / צילום: שלומי יוסף

דוחות חברות הנדל"ן מגלים: "המשבר ההיסטורי" נמשך בקושי חודשיים

למרות נבואות הזעם והמחסור המתמשך בעובדי בניין בצל המלחמה, יזמיות המגורים מדווחות על התאוששות ● מחודש דצמבר נרשמת עלייה בקצב מכירת הדירות, לא נרשמים עיכובים במסירות, לפי בכירים בענף רוב אתרי הבנייה חזרו לעבוד, ואפילו מדד המניות הענפי רושם תשואת שיא

חברת הסייבר הישראלית Coro (קורו) / צילום: CORO

המשבר בהייטק נגמר? סטארט-אפ ישראלי שני מודיע בתוך שבוע על גיוס של 100 מיליון דולר

חברת קורו (Coro) הישראלית, העוסקת במכירת מערכות סייבר לעסקים קטנים ובינוניים, הודיעה על גיוס של 100 מיליון דולר ● ככל שנודע, כספי הגיוס כולם הושקעו בחברה ולא בקניית מניות מיזמים או משקיעים קודמים ● כל הגיוס התבצע מקרנות הון סיכון זרות

קרן כהן חזון, מנכ''לית ובעלת השליטה בתורפז / צילום: ששון משה

תורפז רוכשת יצרני חומרי טעם בלגית-גרמנית תמורת 48 מיליון דולר

תורפז צפויה לרכוש את קבוצת קלאריס & ווילך באמצעות חברת הבת שלה - פיט ● החברה מייצרת חומרי הגלם היחודיים לתחום הבשר והאפייה ומחזור המכירות שלה הסתכם ב-35.1 מיליון דולר ב-2023

אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, צילומים: AP, דוברות הכנסת, שאטרסטוק

הדרך לאספקת הפגזים האמריקאיים לישראל עוברת בטורקיה

היחסים בין נשיא טורקיה, רג'פ ארדואן ונשיא ארה"ב, ג'ו ביידן, מתהדקים למרות היחסים המעורערים שהיו בין השניים לאורך השנים ● מדיווח בלומברג, מתברר כי ארה"ב מנהלת מו"מ עם טורקיה לצורך רכישת פגזים וחומרי נפץ, שיאפשרו לה להאיץ את קצב הייצור שלה ולשלוח את חלקם לישראל

מתחם חזית הים בחיפה / הדמיה: מן-שנער-יעד אדריכלים

נסגר המכרז הראשון של רמ"י בחזית הים בחיפה: כמה תשלם הזוכה?

יורו ישראל זכתה במכרז של רמ"י על קרקע של 23 דונם, להקמת 500 יחידות דיור ושטחי מסחר באחד מהמתחמים המסקרנים בישראל ● החברה תשלם על הקרקע, הסמוכה לבית החולים רמב"ם בחיפה, כ-205 מיליון שקל כולל הוצאות פיתוח

ינקי קוינט, מנכ''ל רמי ומ''מ מנהל רשות החברות / צילום: יוסי זמיר

מתחנות כוח ועד מוסכי רכבת: בענף התשתיות טוענים שרמ"י תוקעת מיזמים

בפנייה דחופה מבקשים במינהל התכנון מרשות מקרקעי ישראל לשחרר היתרים למיזמי תשתית לאומיים ● ברקע זה, גורמים בענף טוענים כי פרויקטים גדולים, בהם תחנות כוח ומוסכים של הרכבת הקלה, תקועים בגלל התנהלות הרשות ● רמ"י: "חלק מהפרויקטים יצאו לדרך"

המדינה החדשה שמצטרפת להליך נגד ישראל בהאג

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל במלחמה • והפעם: רוב האמריקאים מתנגדים להמשך המלחמה, הממשלה הצרפתית מצהירה שלא סיפקה נשק לישראל מאז ה-7 באוקטובר, ואירלנד מצטרפת לתביעה נגד ישראל בהאג ● כותרות העיתונים בעולם 

הסכם אינו נדרש כתנאי עבור זוגות במערכות יחסים כאלה ואחרות / צילום: Shutterstock, Viacheslav Lopatin

זוג הקפיא עוברים ואז נפרד. האם האישה תוכל להשתמש בהם?

כשלושה עשורים לאחר פרשת נחמני, בתי המשפט עדיין נאלצים לדון בתביעות בלתי אפשריות לגבי גורלם של עוברים מוקפאים ● מן הראוי היה לחייב כל זוג שפונה לבצע הפריה חוץ-גופית, לחתום על הסכם שמתייחס לאפשרות הריאלית של פרידה במהלך הזמן שחולף בין יצירת העוברים המוקפאים לבין השימוש בהם

מישל וונטסוס, לשעבר מנכ''ל ביוג'ן / צילום: Quris

"ביוג'ן הייתה פסגת הקריירה שלי עד כה": המנכ"ל לשעבר מדבר על התוכניות לעתיד

מישל וונטסוס היה מנכ"ל ביוג'ן בתקופה שבה הייתה במוקד תשומת הלב בעקבות התרופה החדשנית שלה לאלצהיימר, אבל בסוף שילם בכיסאו על הכישלון שלה בשוק ● בראיון ל"גלובס", הוא מגיב על הביקורת שהושמעה נגדו, מספר אילו חברות מעניינות אותו עכשיו ומדבר על ההשקעה שלו בקיוריס הישראלית ● על המיזם החדש שהוא מקים בסינגפור, הוא עדיין לא מוכן לפרט

דם אברמוב בקמפיין בנק הפועלים / צילום: צילום מסך

בלי אסקפיזם ועם לוחם בשיקום, הפרסומת של בנק הפועלים היא הזכורה ביותר

פרסומת הבנק, שבה מככב הלוחם הפצוע אדם אברמוב, היא גם המושקעת ביותר עם כ–1.6 מיליון שקל ● מדירוג הזכורות והאהובות של גלובס וגיאוקרטוגרפיה עולה כי השבוע התברגו שתי פרסומות חדשות: מנורה מבטחים וטאצ' ● הפרסומת של ביטוח 9 היא האהודה ביותר גם השבוע

דוד פתאל / צילום: איל יצהר

לאחר שלוש שנים של הפסד, אירופה עזרה לדוד פתאל לחזור להרוויח

עם סיומה של השנה הסתכמו הכנסותיה של פתאל ב-6.93 מיליארד שקל, עלייה חדה של 26.6% ביחס לשנה שקדמה לה ● בשורה התחתונה רשמה פתאל רווח נקי של 45.2 מיליון שקל ● הסיבות לעלייה: שיפור בשיעורי התפוסה במלונות הרשת, עלייה במחיר של חדר ממוצע למתארחים ושיפור בשערי החליפין

אסדת קידוח ''לוויתן'' / צילום: אלבטרוס

במשרד האנרגיה בוחנים: הקמת מתקן להנזלת גז בהשקעה של 7 מיליארד דולר

חלק משמעותי מיצוא הגז של ישראל תלוי היום במצרים, ומתקן הנזלה יאפשר יצוא לרחבי העולם כדי לבזר את הסיכונים ● מי יממן את עלויות ההקמה האדירות?

הראלי בוול סטריט יימשך? זה מה שמלמדת ההיסטוריה

מדד המניות המוביל S&P 500 עשוי לסיים את הרבעון הראשון עם עלייה של 10% ● האם ניתן להסיק מכך שהמשך השנה יתאפיין בראלי? לפי מחקרים של כמה גופי השקעות, החדשות הרעות נוטות להגיע במחצית השנה השנייה

קבינט המלחמה. ללא נשים במוקד קבלת ההחלטות / צילום: קובי גדעון-לע''מ

המלחמה חושפת את אוכלוסיית הנשים לסיכונים חריגים. איך אפשר להתמודד איתם?

מדור "המוניטור" של גלובס והמרכז להעצמת האזרח עוקב אחר ביצוע החלטות ממשלה משמעותיות ● הפעם, בשיתוף שדולת הנשים, על האתגרים שמציבה המלחמה בפני נשים ● נשים סובלות יותר מהיעדר ביטחון אישי וכלכלי - ובכל זאת הן לא נמצאות במוקד קבלת ההחלטות

מבצע לתשלום חלקי על דירה על הנייר / צילום: דרור מרמור

מספר הדירות שנרכשות רק עולה, אז למה נתוני המשכנתאות נמוכים?

נתוני המשכנתאות החדשות שניטלו ממשיכים לדשדש כבר כמה חודשים, למרות העלייה ברכישת דירות ● האם מבצעי הקבלנים המאפשרים לשלם רק 10% בתשלום הראשון ואת היתר במסירה, יתבטאו במשכנתאות בעוד שנתיים־שלוש?

מרכז תל אביב / צילום: טלי בוגדנובסקי

בעל דירה סירב לחתום על פרויקט תמ"א וזכה ב־320 אלף שקל נוספים

בעל דירה בפרויקט תמ"א 38 בת"א, שהוא גם בעלים של חלק מהחצר, ביקש פיצוי של 1.2 מיליון שקל ● המפקחת על המקרקעין קבעה בהסכמת הצדדים כי אכן מגיע לו פיצוי תמורת חתימתו

אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, צילומים: AP (Mosa'ab Elshamy), אתר החברה, שאטרסטוק

באפריקה הצעירים מנצחים, וביפן מייצרים חיתולים רק בשביל קשישים

בסנגל בוחרים נשיא חדש וצעיר, ובאירופה רוצים להפקיע את הריבית הרוסית ● בינתיים, סין נזכרת שהיא אינה רוצה בחורבן המערב, וארה"ב מנסה למנוע את מושחתי העולם מלהלבין בנדל"ן ● חמישה אירועים מהשבוע שהיה בעולם 

מנכ''ל האוצר שלומי הייזלר בוועידת מרכז הנדל''ן באילת / צילום: נאו מדיה

מנכ"ל האוצר נגד מנהל רשות המסים: "מס דירה שלישית ירחיק משקיעים משוק הנדל"ן"

לפי מנכ"ל האוצר, שלומי הייזלר, החזרת "מס דירה שלישית" כבר בתקציב הקרוב לא נמצאת על הפרק ● על הביקורת שהעביר ינקי קוינט בכנס התשתיות של גלובס בשבוע שעבר, הוא עונה: "אמירות חמורות ואין בהן דבר וחצי דבר. באוצר יש אנשים מופלאים" ● וזו התוכנית שלו למלא את קופת המדינה, נוכח הגירעון המחמיר

שי אהרונוביץ׳, מנהל רשות המסים / צילום: ניב קנטור

מס דירה שלישית חוזר לשולחן: "המערכות כבר מוכנות"

לדברי מנהל רשות המסים, שי אהרונוביץ', המדינה צריכה ליצור אחידות ולהפסיק לשנות את שיעורי מיסוי הנדל"ן בתדירות גבוהה ● עוד הוא הוסיף כי צריך לחשוב על מס דירה שלישית: "מבחינתנו זה צעד נכון שיעלה בתקציב 2025"