אחים לעסק: "כשיש תקלה בינינו, אמא נכנסת באמצע"

ערק מצדה, כפר מעיליא

"כשיש תקלה מסוימת בינינו, אמא נכנסת באמצע"

בעלים: ג'ריס (43); ודיע חדיד (44). פעילות: מזקקת בוטיק לזיקוק ערק בשיטות מסורתיות לבנוניות. מס' עובדים: 2. ותק: שנתיים.

ג'ריס וודיע חדיד ירשו מאביהם מינימרקט ומפעילים גם אטליז. הרעיון להקים מזקקת בוטיק לערק הגיע מחבר לבנוני, צד"לניק לשעבר (היום מנהל המפעל), בעל מומחיות בייצור ערק מדורי דורות במולדתו, שהתאכזב מהערק הישראלי שאיננו מיוצר כאן והיה חסר טעם.

"יש בינינו שיתוף פעולה", אומר ג'ריס על היחסים עם אחיו, ואנחנו מדברים ומתייעצים על הכול. אני רואה הרבה אנשים שעבדו עם האחים שלהם והסתכסכו, ואני מקווה שלא נגיע לזה. הנשים שלנו מסתדרות וזה מאוד עוזר. אנחנו חיים אחד מעל השני, אוכלים כל יום ביחד אצל אמא, זה מאחד אותנו, מקווה שהילדים שלנו ישמרו על זה וימשיכו אותנו".

- ומה קורה כשיש מחלוקות? לא מגיעים לארוחה?

"אמא שלנו דואגת שהיחסים בינינו יהיו תקינים. כשיש תקלה מסוימת היא נכנסת באמצע".

אופטיקה זיגי שאול, חיפה

כולם מרוויחים אותה משכורת

בעלים: דני שאול (55), אופטומטריסט; רמי שאול (53) - מנהל; עדי שאול (47)- אופטומטריסט; מיכל גודסמן (45) - קניינית.

סניפים: הכרמל, לב המפרץ, קניון חיפה והגרנד קניון. מס' עובדים: 28. ותק: 19 שנה.

האחים שאול פיתחו את העסק המשפחתי של הוריהם, זיגי ושושנה שאול, שפתחו ב-1957 במרכז הכרמל חנות אופטיקה. האחים השתלבו בעסק המשפחתי, אבל עם התחלת דור הקניונים החליטו לפתח ולהרחיב אותו. ב-1994 פתחו את החנות בלב המפרץ, ב-1997 בקניון חיפה וב-1999 בגרנד קניון. רמי השתלב בעסק ב-1997 אחרי שמכר חברה לייבוא משקפיים.

- איך ארבעה אחים מסתדרים בחנות?

"אנחנו כל הזמן ביחד בעסק, וכולנו מרוויחים אותו דבר. תמיד בעסקים משפחתיים יש אח אחד עם עיניים גדולות, ואצלנו זה לא כך. ברגע שיש פרגון אין שום בעיה".

מלון שטרקמן ארנה, נהריה

הדמיון מבלבל את אורחי המלון

בעלים: אורנה (30), שירן (27), דפנה (22) והודיה (21). מס' עובדות: 10. ותק: הוקם ב-1959, שופץ לפני שנה וחצי. אורנה שטרקמן, מבעלי מלון שטרקמן נהריה, נתקלת לעתים באורח במלון שמתחיל איתה שיחה "מהאמצע", אף על פי שלא פגשה אותו מעולם. מהר מאוד היא מבינה שהאורח שוחח עם אחת משלוש אחיותיה, שעובדות ומתגוררות איתה במלון, ובגלל הדמיון ביניהן, טעה לחשוב שדיבר איתה.

"אנחנו דור שלישי, גדלנו פה ועזרנו תמיד: בארוחת הבוקר, עם המגבות", מספרת אורנה. "אבא שלי נפטר לפני כעשור ואז לאט לאט תפסנו פיקוד. בשנה וחצי האחרונה עשינו שיפוץ ומיתוג מחדש, ומלון ארנה הפך לשטרקמן ארנה. היה חשוב שכל אחת מארבעתנו תצא ללמוד ובמקביל תעבוד בעסק. לי יש תואר שני במינהל עסקים וייעוץ ארגוני ואני בפן של הניהול העסקי; שירן, רואת החשבון, בצד של הכספים; והקטנות שיש ביניהן הבדל של שנה - בהזמנות ובטיפול השוטף. אני מתרגשת שגם הודיה, שבדיוק השתחררה מהצבא, מתכוונת להתחיל השנה בלימודי תיירות - זו ממש סגירת מעגל".

- האם העובדה שאתן אחיות תורמת לעסק?

"כל אחת מאיתנו 'שמה עין' על משהו אחר, אבל כולנו מאוד מעורבות. כל אחת מאיתנו ממלצרת ועובדת כחדרנית בשעות הצורך ואחת מאיתנו נכנסת אחרי החדרנית שניקתה לחדר כדי לבדוק שהכול תקין. לכל אחת מפריע משהו אחר: אם הסדין לא מיושר, הווילון עקום. זה הצד הייקי שלנו, מאוד חשוב לנו שהכול יהיה פיקס".

- יש ויכוחים?

"גם אם יש ריבים, זה עובר אחרי ארבע דקות. בגלל אופי העבודה בשירות אנחנו מדברות בשקט: הדיבור הוא רק בעיניים או בוואטס אפ. קיבלנו חינוך שאם אנחנו רוצות להצליח, אנחנו צריכות להיות כולן ביחד".

I-DO תכשיטים, רמת גן

מצא אוצר - וקיבל תמורתו הכשרה לאחים

בעלים: חנן (32) - יהלומן, נשוי; טל (26) - צורף; ועידן אביטן (20) - מעצב תכשיטים. פעילות: עיצוב טבעות אירוסין. ותק: שלושה חודשים.

חנן אביטן עובד בבורסה ליהלומים כבר עשר שנים וחלם להכשיר את אחיו בתחום, ויום אחד נפלה לידיו הזדמנות פז: הוא מצא במתחם הבורסה תכשיטים בשווי 1.100 מיליון שקל. אביטן החזיר את האוצר לבעלים, יצרן תכשיטים שמייצר עבור החברות הכי יוקרתיות, שהציע לאביטן תמורה על האזרחות הטובה. "סירבתי לקבל כסף", אומר אביטן, "אבל ביקשתי אוניברסיטה טובה. האיש אמר לי: 'הגעת להרווארד של התכשיטים' והסכים להכשיר את האחים שלי ללא תשלום".

- למה החלטתם לעבוד יחד?

"היחסים בינינו מצוינים והיה לנו חלום ילדות לעשות משהו ביחד. אני מוכר יהלומים לאנשים פרטיים וגילינו שבחנויות בקניון מוכרים במחירים גבוהים ב-60% מהמחירים שלנו. אנחנו שוכרים מקום בדמי שכירות זעומים במתחם הבורסה, לא מושכים משכורות ועושים הכול תחת קורת גג אחת. כך אנחנו גם יכולים לשמור על מחירים נמוכים וגם לעצב עפ"י הזמנה".

רהיטי דה לוקס נמני

האב מימן את העסק כדי לחבר בין האחים

בעלים: גבריאל (31) ורוני נמני (33). פעילות: יבואני מותג רהיטי העור Dolce divani. סניפים: ארבעה: אזור, בת ים, ראשון לציון ואשדוד. מס' עובדים: 10. ותק: 7 שנים. גבריאל נמני חזר בתשובה בשנות ה-20 שלו. כאברך בכולל עבד בעבודות מזדמנות וחיפש את עצמו. "יצאתי לעבוד במחסן של ביצים, במינימרקט, בחנות למוצרי חשמל. נזרקתי ממקום למקום", הוא מספר, "עד שהחלטתי שצריך לעשות משהו. התחברתי מאוד לעולם הרהיטים והחלטתי שזה יהיה התחום שאעסוק בו".

היחסים עם אחיו רוני, שעבד כקצב, לא היו טובים. כדי לקרב בין האחים הציע האב לשניים הלוואה של 70 אלף שקל והעמיד לרשותם חנות שהייתה בבעלותו ללא דמי שכירות במשך שנה. "העבודה חיברה בינינו היום. פעם היינו נפגשים רק בחגים", אומר גבריאל. "התחלנו מאפס, לא היה לנו שקל וכיום מוכרים לרשתות ולחנויות".