"אם הדולר לא יעלה ל-3.8 שקלים, תהיה פה קטסטרופה"

יו"ר נשיאות הארגונים העסקיים, צביקה אורן: "אני קורא לנגידת בנק ישראל להתעשת. החקיקה הפופוליסטית עלולה להביא לפיטורי אלפי עובדים" ■ אוריאל לין: "למצוא את האיזון הנדרש בין זכויות העובדים לזכויות המעסיקים"

"לא מעניין אותי מה האג'נדה של הנגידה קרנית פלוג ומה המשחקים שלה, אנחנו חייבים לקרוא לה להתעשת. אם הדולר לא יעלה תהיה פה קטסטרופה" - כך אמר היום (ג') צביקה אורן, יו"ר נשיאות הארגונים העסקיים, בדיון בוועדת הכלכלה של הכנסת במסגרת יום המגזר העסקי.

אורן חזר ותקף את נגידת בנק ישראל כפי שעשה כבר תקופה ארוכה מאז ירידת הדולר ל-3.5 שקלים ופחות, וקרא להעלות את שער הדולר ל-3.8 שקלים. הוא קבל על הרגולציה החמורה לדעתו נגד המגזר העסקי וטען כי היא מהווה מכשול כבד על המגזר בישראל.

אורן הזהיר מפני "פיטורי אלפי עובדים במשק כתוצאה מגל החקיקה הפופוליסטית שנועדה להיטיב עם ציבור העובדים, אך הלכה למעשה מטילה אחריות פלילית על המעסיקים בשורה ארוכה של נושאים".

התעשיינים, מן הסתם, סובלים מהדולר הנמוך שפוגע לדבריהם פגיעה אנושה ביצוא. במסגרת המחאה עלו קריאות לקבוע מחיר רצפה לדולר סביב שער של 3.4 שקלים, אך נכון לעכשיו בנק ישראל מתנגד. הקריאות קיבלו לפני שבועיים את ברכת הדרך של פרופ' צבי אקשטיין, המשנה לנגיד לשעבר.

בנק ישראל מבצע מעת לעת רכישות של דולרים במטרה להשפיע על שערו, אבל המהלכים המוגבלים האלה לא מהווים ממש השפעה על שוק המט"ח, ואנליסטים אומרים כי אין לבנק ישראל השפעה ממשית בשוק.

בדיון בוועדת הכספים לפני שבועיים פלוג אמרה כי "הרגישות של יצוא לשער חליפין איננה מאוד גבוהה ועומדת על 0.2%, קרי, כל תיסוף של 1% בשער החליפין משפיע רק ב-0.2% ביצוא - זו רגישות שאיננה מאוד גובה, כאשר ענפי ההיי-טק הם אלו שרגישים הכי פחות". דבריה עוררו זעם רב בקרב היצואנים.

אתמול פרסמה הלמ"ס כי היצוא הישראלי השקלי ירד בשנת 2013 ב-2% לעומת 2012, עם זאת, היצוא הישראלי בדולרים עלה דווקא ב-5%. נתונים אלו מדגישים את תלונות היצואנים המתלוננים ברמת השער דולר-שקל הנמוך. נזכיר כי בשנת 2013 התחזק השקל (שער ממוצע) ביחס לרוב המטבעות הנסחרים בישראל: ביחס לדולר הוא התחזק ב-6.8% לאחר היחלשות של 7.2% בשנת 2012 וביחס לאירו התחזק ב-3.3%.

נשיא איגוד לשכות המסחר אוריאל לין הציג בפני חברי הכנסת בדיון למעלה מ-170 חוקים, תיקוני חקיקה והצעות חוק שהונחו על שולחנה ומהווים לדבריו מכשול רגולטורי כבד על המגזר העסקי בישראל. "עלינו למצוא את האיזון הנדרש בין זכויות העובדים לזכויות המעסיקים", אמר לין.

מנכ״ל להב (לשכת ארגוני העצמאים והעסקים בישראל), מוטי שפירא, שהוביל הבוקר את הדיון בנושא קידום עסקים קטנים, אמר כי ״הבעיה המרכזית כיום היא שאין מחויבות ממשלתית כוללת ותכנית מסודרת לקידום עסקים קטנים ובינוניים. דוגמא לכך ניתן לראות בחברות הגז. כפי שפורסם, 90% מהשליטה בידי חברות גדולות ורק 10% בידי החברות הקטנות.

"הממשלה צריכה להפסיק לראות בעסקים הקטנים כמכונה להכנסות המדינה. הממשלה, על כל שלוחותיה, צריכה להפנים שהעסקים הקטנים הם נכס שמניב תעסוקה, צמיחה והכנסה למשק. בעולם המערבי הגישה שונה ומקלה כדי לאפשר לעסקים הקטנים לממש את הפוטנציאל שלהם, בישראל זה עובד הפוך".

בתוך כך, נשיא לשכת רואי חשבון, דודי גולדברג אמר היום בדיון בוועדת הכספים כי "אני מחזיק הצעת חוק לקידום העסקים הקטנים ובינוניים וכתוב בה שהממשלה רואה חשיבות רבה בקידום עסקים קטנים ובינוניים אך לצערי קורה בדיוק ההיפך. מדינת ישראל משולה בעניין זה לרפת, כי המדינה כל הזמן חולבת את העסקים הקטנים והבינוניים. בישראל מעודדים חברות הייטק אבל לא עסקים קטנים".

את יום המגזר העסקי מובילים חברי הכנסת גילה גמליאל ואראל מרגלית בחסות יו"ר הכנסת יולי אדלשטיין.

צרו איתנו קשר *5988