גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

ענן המכוניות שמסביב

מקומות בעלי דימוי "ירוק" ו"מתקדם" כמו קופנהגן שבדנמרק, מתגלים במערומי זיהום האוויר שלהם כשיוצאים מלב העיר אל פרבריה, כך מגלה מחקר במימון בינלאומי שערך חוקר ישראלי ומציע מדד חדש ל"ערים ירוקות" הכולל גם את סביבתן הפחות אופנתית. מקומה של ישראל במדד אינו מעודד, אבל לפחות הפתרונות ברורים

"לפי OECD אנו לא רק משליכי המזון הכי גדולים, אלא גם מי שנוסעים הכי הרבה ברכב פרטי", אומר פרופ' אראל אבינרי ממכללת אפקה להנדסה בתל אביב.

אבינרי מתייחס לסקר שערך הארגון בישראל ומצא כי הנסועה של משק בית שלרשותו עומד רכב אחד לפחות הייתה ב-2011 כ-211 קילומטרים בשבוע לנפש בממוצע, או 11 אלף ק"מ בשנה, בקירוב.

נתון זה ממקם אותנו במקום הראשון מבין 11 מדינות שנדגמו, וזה מפתיע כי ישראל היא מדינה ששטחה קטן. לשם השוואה, בקנדה ואוסטרליה הענקיות נוסעים רק 7.7 ו-8.1 אלף קילומטר בשנה, בהתאמה.

סקר OECD בישראל כלל גם רכבי ליסינג על אף שהמחקר היה על "רכב בבעלות". וטוב עשו כי השונות גדולה: לפי למ"ס, רכב ליסינג נסע ב-2012 כ-31.4 אלף ק"מ, יותר מפי שניים מרכב בבעלות שהסתפק ב-14.3 אלף ק"מ, והממוצע הוא 16.3 אלף ק"מ לשנה.

אבינרי, שעומד בראש המרכז לתשתיות תחבורה ולוגיסטיקה במכללת אפקה, רחוק מלהיות מופתע מהממצא, שאותו הוא מכיר דרך תוצר הלוואי - זיהום האוויר. "היקף הנסועה הגדול היא אחת הסיבות שבגללן אנחנו פולטים כאן הרבה פחמן. אנחנו לא משתמשים די בתחבורה ציבורית, רוכבים פחות על אופניים והולכים פחות ברגל".

לפי נתונים של OECD, 56% מהישראלים העירוניים נוסעים מדי יום לעבודה ברכב, כמו בקנדה הקפואה ואוסטרליה הענקית; ביפן ושוויץ הנתונים הם 30% ו-26%, בהתאמה. עוד 33% מאתנו משתמשים בתח"צ (זאת בדומה ליתר המדינות).

תחבורה שרירית (שנעשית בכוח שרירי הרגליים), היא באופן מובהק עניין לא אהוד או אפשרי אצלנו: רק 10% צועדים ברגל, לעומת 19% בצרפת ו-32% בספרד. ו-2% בלבד רוכבים על אופניים, לעומת 35% בהולנד ו-15% בשבדיה.

אבינרי הוביל מחקר, במימון האיחוד האירופי, שלראשונה מאפשר השוואה מהימנה בין נתוני זיהום האוויר ב-150 ערים באירופה, זיהום שלמכוניות יש תרומה לא מבוטלת ליצירתו (ראו תיבה).

ממלכת דנמרק

סולם אחיד כזה יאפשר לעשות סדר בעולם הטוענים ל"ירוק". כך למשל מסתבר שלא הכול ירוק בממלכת דנמרק. קופנהגן הבירה שנחשבת לידידותית לסביבה ומקבלת על כך פרסים, התגלתה במערומיה.

"יש תחרות בין ערים שמנסות למצב את עצמן כ'עיר חכמה', 'עיר תרבות', וגם 'עיר ירוקה'. וזאת כדי להשתמש לבניית המותג", מסביר אבינרי.

נתונים ברמה העירונית, יבהירו לראשי ערים, וליתר קובעי המדיניות, איפה הם באמת נמצאים בהשוואה לאחרים: "יש פה עניין פסיכולוגי, כשיש דירוגים זה נותן מוטיבציה להתקדם".

תיקון גבולות

נחזור לקופנהגן: "מצאנו שלב העיר אכן 'ירוק' עם הרבה שימוש באופניים ויש גם רכבת קלה. אבל אם יוצאים לפרברים ולעיירות הקטנות המרוחקות, שהן חלק מהמטרופולין, התמונה אחרת לגמרי. יש מכוניות, זיהום, פקקים ופליטות הפחמן", מסביר אבינרי, שיעמוד בראש תוכנית לימודים חדשה לתואר שני בתחומי הנדסה וניהול מערכות תשתית, שתיפתח בקרוב במכללת אפקה.

ואכן המציאות מראה שדיירי הפרברים עובדים, לומדים ומבלים בעיר, ולכן היחידה התרבותית-כלכלית הרלוונטית היא העיר המורחבת על פרבריה. ברוח זו, המדד של אבינרי לא מתחשב בגבולות המוניציפליים הרשמיים.

איש (באיחוד האירופי) לא ידע עד היום כמה פליטות נוצרות ברמה העירונית, זה לא תקין משום שרוב הפתרונות להפחתת פליטות הם ברמה העירונית, למשל תשתיות תחבורה להולכי רגל ורוכבי אופניים.

נתונים שוטפים ברמה העירונית עשויים לגרור ויכוח בנוגע לגבולות לחישוב הזיהום, למשל האם "להעמיס" על תושבי עיר אחת את הזיהום של תושבי עיר סמוכה. אבינרי לא מודאג: "זיהום אוויר לא מכיר בגבולות ולכן אין סיבה שאנחנו נחשוב בצורה הזו. עשינו עבודה טכנית, והמטרה לא הייתה לצאת בהצהרות פוליטיות".

נמוך ברבע השלישי

ישראל היא מהמתקדמות במדידת פליטות ברמה העירונית, את הנתונים מפרסם "פורום ה-15", של הערים החזקות בישראל. אבינרי מדגיש כי עבודתו לא כללה את ישראל, אך היא בת-השוואה עם נתוני הפורום, שחושבו בשיטה דומה.

2.2 מיליון טון פחמן דו-חמצני הם היקף הפליטה השנתית שמייצר תושב הרצף העירוני ת"א-ר"ג-גבעתיים. נתון זה היה שולח את בירת העסקים הישראלית למקום ה-110 באירופה מתוך 150 ערים, כלומר אי שם בתחתית הרבע השלישי בדירוג של אבינרי.

"זה נתון לא טוב, כאשר חושבים מה היא ת"א ומה היא ישראל", אומר אבינרי, "אנחנו מדברים על עיר קטנה. אנחנו לא עשירים ולא גדולים כמו ארה"ב או קנדה או אפילו איטליה שם צריכים לנסוע מרחקים עצומים.

"בעולם, כשיש מרחב עירוני צפוף, הציפיה היא לפחות פליטות פחמן. ואצלנו זה הפוך, גוש דן ות"א מייצרים הרבה מאוד פליטות". זו התוצאה, והסיבה, לפחות אחת מהן, היא שאנו כאמור שיאנים עולמיים בנסיעה ברכב פרטי.

הגבלת חניה ותנועה בלב העיר

"אם ת"א רוצה להוריד את פליטות הפחמן עליה להתבונן בערים דומות לה מבחינה גיאוגרפית, גודל אוכלוסייה ורמת פיתוח, וטובה ממנה במבחן הפליטות, ולבדוק מה יש בה שחסר בת"א", אומר אבינרי.

הוא מעלה שתי דוגמאות רלוונטיות לעניין זה: הנובר (גרמניה) עם ממוצע של 1.2 טון לשנה, ופרנקפורט עם ממוצע פליטות סביר של 1.68 טון.

"מן הסתם ברוב הערים האלו קיימות חלופות אטרקטיביות לרכב הפרטי," מוסיף אבינרי, ואכן הדרך הדרך לטפס במעלה הסולם הירוק, כלומר להפחית פליטות, עוברת דרך פחות נסיעות ברכב הפרטי, וניסיונות להחדרת טכנולוגיות רכב ואנרגיה אלטרנטיביים המפחיתות את רמת הפליטות.

צעדי מדיניות מתאימים לא חסרים: הגבלת תנועה של כלי רכב בערים ואף סגירת מרכזי ערים לתנועת מכוניות, צמצום מקומות חניה, הטלת אגרות גודש, מיסוי שימוש במכוניות ובדלק, ובמקביל השקעות בתשתיות תחבורה ציבורית ועידוד השימוש בה.

"אין אדם שלא נפגע"

תחבורה במנועי שריפה פנימית מייצרת 25% מסך פליטת CO2 במדינות המתועשות, ובהן ישראל. הצטברות גזים אלו באטמוספירה גורמת לשינויי אקלים, ועקב כך לאסונות בקנה מידה עולמי, אובדן חיים, מקומות מגורים, פרנסה וחקלאות.

"אין אדם שלא נפגע מזה כי ההשפעה עולמית, והסכנה היא בעיקר לגרים בארצות חמות שמתחממות עוד ובאזורים עם פחות מקורות מזון ומים, היא בהחלט יכולה לגרום למלחמות ולנדידה", טוען אבינרי. כך חזו כבר לפני שנים את ההגירה ההמונית מאפריקה למזרח התיכון בשל מחסור במזון, ולדבריו "מומחי אקלים סבורים שהתופעות האלו יתעצמו".

עוד כתבות

מערכת ReDrone של אלביט / צילום: אלביט מערכות

הנקמה של פוטין בהודו, ומערכת יירוט הרחפנים החדשה של אלביט

אלביט הציגה ללקוחות אירופאיים את מערכת היירוט המתקדמת שלה, אלג'יריה מצאה מענה בסין מול עוצמת המל"טים מתוצרת ישראל, ארה"ב שמה את מבטחה בלייזר, והנקמה של פוטין בראש ממשלת הודו • השבוע בתעשיות הביטחוניות

אולם הקונצרטים בו התרחש הפיגוע במוסקבה / צילום: Reuters

הפיגוע במוסקבה הביא את אירופה להגביר כוננות מפני מתקפת דאעש

צרפת ואיטליה פרסמו אזהרות מפיגועי דאעש בשטחן, כשהחשש עולה לקראת חג הפסחא ● המתקפה ברוסיה העלה גם לפני השטח את האזורים העניים ביותר במדינה, בהם צובר ארגון הטרור השפעה

מתחם חזית הים בחיפה / הדמיה: מן-שנער-יעד אדריכלים

נסגר המכרז הראשון של רמ"י בחזית הים בחיפה: כמה תשלם הזוכה?

יורו ישראל זכתה במכרז של רמ"י על קרקע של 23 דונם, להקמת 500 יחידות דיור ושטחי מסחר באחד מהמתחמים המסקרנים בישראל ● החברה תשלם על הקרקע, הסמוכה לבית החולים רמב"ם בחיפה, כ-205 מיליון שקל כולל הוצאות פיתוח

בנק ההשקעות ג'יי. פי מורגן / צילום: Reuters, Mike Segar

האסטרטג של הבנק הגדול בעולם: "אתם לא תדעו כשהירידות יגיעו"

בבנק ג'יי פי מורגן שוב מזהירים מפני ירידות בשווקים, למרות שהתחזיות שלהם לא פוגעות כבר שנתיים וחצי ● האם הפעם התחזיות שלהם יתממשו? ומה הם ממליצים למשקיעים?

ינקי קוינט, מנכ''ל רמי ומ''מ מנהל רשות החברות / צילום: יוסי זמיר

מתחנות כוח ועד מוסכי רכבת: בענף התשתיות טוענים שרמ"י תוקעת מיזמים

בפנייה דחופה מבקשים במינהל התכנון מרשות מקרקעי ישראל לשחרר היתרים למיזמי תשתית לאומיים ● ברקע זה, גורמים בענף טוענים כי פרויקטים גדולים, בהם תחנות כוח ומוסכים של הרכבת הקלה, תקועים בגלל התנהלות הרשות ● רמ"י: "חלק מהפרויקטים יצאו לדרך"

מבצע לתשלום חלקי על דירה על הנייר / צילום: דרור מרמור

מספר הדירות שנרכשות רק עולה, אז למה נתוני המשכנתאות נמוכים?

נתוני המשכנתאות החדשות שניטלו ממשיכים לדשדש כבר כמה חודשים, למרות העלייה ברכישת דירות ● האם מבצעי הקבלנים המאפשרים לשלם רק 10% בתשלום הראשון ואת היתר במסירה, יתבטאו במשכנתאות בעוד שנתיים־שלוש?

דוד פתאל / צילום: איל יצהר

לאחר שלוש שנים של הפסד, אירופה עזרה לדוד פתאל לחזור להרוויח

עם סיומה של השנה הסתכמו הכנסותיה של פתאל ב-6.93 מיליארד שקל, עלייה חדה של 26.6% ביחס לשנה שקדמה לה ● בשורה התחתונה רשמה פתאל רווח נקי של 45.2 מיליון שקל ● הסיבות לעלייה: שיפור בשיעורי התפוסה במלונות הרשת, עלייה במחיר של חדר ממוצע למתארחים ושיפור בשערי החליפין

מה חדש בדוחות / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, חומרים: shutterstock

כלל: רווח של 305 מיליון שקל ב-2023, השפעת רכישת מקס עוד קטנה

מדור חדש של גלובס יביא את הסיפורים של עונת הדוחות בבורסת ת"א שאולי פספסתם ● והפעם: אימקו מסכמת את 2023 עם רווח כ-6.2 מיליון שקל לאחר שרשמה הפסד בתקופה המקבילה, כלל הציגה דוח רבעוני חזק, אך טרם רשמה רווח משמעותי מרכישת חברת כרטיסי האשראי מקס והרווח הנקי של מור השקעות זינק בכ-60% ● מדור חדש

מישל וונטסוס, לשעבר מנכ''ל ביוג'ן / צילום: Quris

"ביוג'ן הייתה פסגת הקריירה שלי עד כה": המנכ"ל לשעבר מדבר על התוכניות לעתיד

מישל וונטסוס היה מנכ"ל ביוג'ן בתקופה שבה הייתה במוקד תשומת הלב בעקבות התרופה החדשנית שלה לאלצהיימר, אבל בסוף שילם בכיסאו על הכישלון שלה בשוק ● בראיון ל"גלובס", הוא מגיב על הביקורת שהושמעה נגדו, מספר אילו חברות מעניינות אותו עכשיו ומדבר על ההשקעה שלו בקיוריס הישראלית ● על המיזם החדש שהוא מקים בסינגפור, הוא עדיין לא מוכן לפרט

שר האנרגיה אלי כהן (משמאל) בפגישה עם שר האנרגיה של קפריסין ג'ורג' פפנסטאסיו / צילום: שלומי אמסלם, לע''מ

מתעלמת מטורקיה: ישראל מקדמת את חיבור רשת החשמל עם קפריסין ויוון

בפגישה עם שר האנרגיה של קפריסין, ג'ורג' פפנסטאסיו, דן שר האנרגיה והתשתיות אלי כהן בנוגע לשיתוף פעולה בתחום האנרגיה ● השניים סיכמו כי פרויקט הכבל החשמלי התת-ימי שיחבר את רשת החשמל של ישראל לקפריסין וממנה ליוון, ואל רשת החשמל האירופית, יקודם בעדיפות גבוהה

מנכ''ל NICE, ברק עילם / צילום: CRC Media

מלך השכר של ת"א: המנכ"ל שהרוויח כ-90 מיליון שקל ב-2023

עיקר התגמול של מנכ"ל נייס ברק עילם – הוני ● במשך שנותיו כמנכ"ל נייס צבר תגמולים בהיקף של כ-460 מיליון שקל לפי שער החליפין הנוכחי ● שכר של כ-17 מיליון שקל למנכ"ל אלביט אשתקד

מנכ''ל האוצר שלומי הייזלר בוועידת מרכז הנדל''ן באילת / צילום: נאו מדיה

מנכ"ל האוצר נגד מנהל רשות המסים: "מס דירה שלישית ירחיק משקיעים משוק הנדל"ן"

לפי מנכ"ל האוצר, שלומי הייזלר, החזרת "מס דירה שלישית" כבר בתקציב הקרוב לא נמצאת על הפרק ● על הביקורת שהעביר ינקי קוינט בכנס התשתיות של גלובס בשבוע שעבר, הוא עונה: "אמירות חמורות ואין בהן דבר וחצי דבר. באוצר יש אנשים מופלאים" ● וזו התוכנית שלו למלא את קופת המדינה, נוכח הגירעון המחמיר

מרכז תל אביב / צילום: טלי בוגדנובסקי

בעל דירה סירב לחתום על פרויקט תמ"א וזכה ב־320 אלף שקל נוספים

בעל דירה בפרויקט תמ"א 38 בת"א, שהוא גם בעלים של חלק מהחצר, ביקש פיצוי של 1.2 מיליון שקל ● המפקחת על המקרקעין קבעה בהסכמת הצדדים כי אכן מגיע לו פיצוי תמורת חתימתו

אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, צילום: שלומי יוסף

העליון מגדיר מחדש את גבולות שכר הטרחה לעורכי דין בתביעות ייצוגיות

פסק דין שאישר פשרה עם סופרגז ואמישראגז קבע תקדימים בעניין שכר טרחת עורכי דין בתביעות ייצוגיות ● בין השאר נקבע כי שר הטרחה יוגבל לפי מדרגות מקסימליות, ודרך היישום לתשלום הובהרה ● בשוק יש שמברכים על ההסדרה, ואולם אחרים מזהירים: תפגע בתמריץ להשיג פיצוי מרבי

חברת הסייבר הישראלית Coro (קורו) / צילום: CORO

המשבר בהייטק נגמר? סטארט-אפ ישראלי שני מודיע בתוך שבוע על גיוס של 100 מיליון דולר

חברת קורו (Coro) הישראלית, העוסקת במכירת מערכות סייבר לעסקים קטנים ובינוניים, הודיעה על גיוס של 100 מיליון דולר ● ככל שנודע, כספי הגיוס כולם הושקעו בחברה ולא בקניית מניות מיזמים או משקיעים קודמים ● כל הגיוס התבצע מקרנות הון סיכון זרות

וול סטריט / צילום: Shutterstock

וול סטריט ננעלה בעליות; אנבידיה צללה בכ-3%

הנאסד"ק עלה ב-0.5% ● מדד דאקס עלה ב-0.5%, הקאק ירד ב-0.3% ● גולדמן סאקס: לשוק המניות בארה"ב יש אפסייד מוגבל ● נובוקיור וסייברוואן מזנקות בטרום מסחר ● ערב הפסחא, מחירי הקקאו בשיא כל הזמנים, מה זה אומר לגבי יצרניות הממתקים הגדולות ומחירי השוקולד?

תוכנית בת גלים / הדמיה: דרמן ורבקל אדריכלות

1,300 דירות במקום בסיס חיל הים בחיפה

תוכנית 'בת גלים' להקמת שכונה חדשה אושרה בוועדה המחוזית חיפה ● הרשויות שיכולות לקבל תמיכה מהרשות להתחדשות עירונית ● וגם: מאות יחידות דיור חדשות בגליל המערבי ● חדשות הנדל"ן

הראלי בוול סטריט יימשך? זה מה שמלמדת ההיסטוריה

מדד המניות המוביל S&P 500 עשוי לסיים את הרבעון הראשון עם עלייה של 10% ● האם ניתן להסיק מכך שהמשך השנה יתאפיין בראלי? לפי מחקרים של כמה גופי השקעות, החדשות הרעות נוטות להגיע במחצית השנה השנייה

גל בר-דעה, מנכ''ל וואן זירו / צילום: איל יצהר

הבנק הדיגיטלי כבר שרף כ-800 מיליון שקל; המנכ"ל: "המשקיעים ימשיכו לתמוך"

לוואן זירו כבר יש כ-100 אלף לקוחות והמנכ"ל גל בר דעה מעריך כי "נהפוך לרווחיים כשנגיע ל-200 אלף לקוחות" ● את 2023 סיים הבנק של אמנון שעשוע עם הפסד של 357 מיליון שקל, אך בר דעה אופטימי:  "ההכנסה מלקוח יותר גבוהה ממה שחשבנו. אם נמשיך כך ונגביר פעילות אנחנו על דרך המלך"

בורסת תל אביב / צילום: שלומי יוסף

מגמה מעורבת בבורסה המקומית; אלקטריאון מזנקת ב-13%, אופקו ב-11%

מדד ת"א 35 עולה ב-0.1% ות"א 90 יורד ב-0.7% ● אל על השלימה גיוס של 100 מיליון דולר ● הבורסה בת"א מסכמת רבעון ראשון בעליות נאות במדדים המובילים ● לאומי על הדולר המתחזק: "מציע למשקיעים הצעה שאי אפשר לסרב לה" ● באופנהיימר צופים "רוח גבית לשוק המניות האמריקאי לפחות עד שנת 2025"