כמה עוד מ"פואד"?

"ארץ נהדרת" ברוכת כישרונות, אך הרגעים המתים שלה הולכים ומתארכים

"ארץ נהדרת", יום ו' 21:30, ערוץ 2 קשת

אחרי פתיחה מאכזבת, החלטתי לתת ל"ארץ נהדרת" חודש של חסד לפני שאכתוב עליה שוב, בעיקר מתוך ההבנה שגם כאשר עומדים לצדך מיטב הכישרונות בתחום הכתיבה והמשחק בישראל, עדיין להצחיק מדינה שלמה בכל סוף שבוע מחדש זו משימה כמעט בלתי אפשרית.

יחד עם זאת, למרות כמה רעיונות טובים, "ארץ נהדרת" של העונה נתקעה בשלב שגורם לחיוך, לא לצחוק. יש כמובן כמה יוצאים מן הכלל - כמו למשל דמות החזן הצבאי של טל פרידמן שאולי לא שוחטת, אבל ודאי בועטת בעוז בפרה הכי קדושה שלנו; או למשל כמעט כל הדמויות שמגלם יובל סמו המוכשר, במיוחד זו של השף המאצ'ו-מלוקק "משה משה" - אלא שביניהם יש יותר מדי רגעים מתים.

אז נכון, הרעה החולה של להקת "ארבע" כבר מאחורינו, וכך גם הזוג האופנתי, המאוהב והמעצבן שהיה אמור להיות אחת ההברקות של העונה הזאת ולמרבה המזל נפטר בדמי ימיו.

ועדיין, כמה "פואד" עוד אפשר לשאת? עד מתי יחשוב מישהו שהגרגורים והחרחורים שהצליחו להצחיק בפעם הראשונה, יכולים לשאת על גבם עוד אייטם מרכזי?

לפעמים נדמה כי ההתעקשות של יוצרי התוכנית להיות רלוונטיים לעניינים החשובים, מסיטה אותם ממה שהם אמורים להתמקד בו - להיות מצחיקים.

שלא אובן לא נכון: "ארץ נהדרת" היא עדיין תוכנית ברוכת כישרונות ששווה לשרוד גם רגעים מתים שלה כדי לזכות בפאנץ' איכותי, חבל רק שהרגעים הללו הולכים ומתארכים.