אתיופיה על המפה: משרד עו"ד ישראלי נפתח באדיס אבבה

לאחר שנים של מלחמות, נהנית אתיופיה מיציבות ודמוקרטיה ■ עם צמיחה של 10%, כוח עבודה זול ומערכת מס מיטיבה - המשקיעים הזרים החלו לזרום ■ עו"ד אלי דורון: "אם בעבר הטרנד היה מזרח אירופה, כעת היעד להשקעות הוא אפריקה"

בימים בהם ישראל מתלבטת ומחפשת את האיזון בין פיתוי משקיעים זרים והענקת הטבות מס לחברות בינלאומיות, מול הצורך בשוויון מס, מתברר כי מדינות אחרות בעולם לא מתלבטות ומציעות תנאי מס מיטיבים למשקיעים זרים וחברות בינלאומיות שיזרימו אליהן את כספם. כך עשתה בשנים האחרונות בריטניה, שהפכה למעין מקלט מס אפשרי לעשרות טייקונים מכל העולם; וכך עושות גם אירלנד ומדינות אחרות.

כעת, מתברר, כי גם אפריקה מתעוררת, ובמיוחד אתיופיה. "באפריקה קיים פוטנציאל גדול להשקעות, ובעיקר באתיופיה, מדינה המונה כ-85 מיליון נפשות, שצומחת בשיעור מרשים של 10% לשנה ונמצאת כיום לפני פריצה כלכלית חסרת תקדים, האמורה להעביר אותה ממעמד של מדינת עולם שלישי למעמד של מדינה מתקדמת", מסביר עו"ד אלי דורון, שותף מייסד במשרד דורון-טיקוצקי-צדרבוים.

לדבריו, לאחר שנים רבות של מלחמות, מזה כ-20 שנה נהנית אתיופיה מעידן חדש של יציבות, דמוקרטיה ומוטיבציה רבה לשפר את כלכלת המדינה.

"עושה רושם שהממשל באתיופיה הפנים כי הדרך להתפתחות כלכלית ורווחת הציבור עוברת דרך המשקיע הזר, ומשכך על המדינה לעשות ככל שביכולתה לטובת עידוד משקיעים זרים להגיע לאתיופיה, וכך היא עושה באמצעות מערכת מס מיטיבה ושורה של תמריצים", הוא אומר.

לדברי עו"ד דורון, "אנשי העסקים הישראלים ידועים בתור כאלה שמרבים לחפש הזדמנויות להשקעה ברחבי העולם. היינו עדים בשנים האחרונות לפעילות השקעתית נרחבת של אנשי עסקים ישראלים במדינות מזרח אירופה, בהן מצאו שווקים בעלי תשואה גבוהה. אם בעבר הטרנד היה מזרח אירופה, כעת היעד הוא אפריקה עם דגש על אתיופיה".

ולא רק הישראלים זיהו את הפוטנציאל. משקיעים זרים מרחבי העולם מתחילים לזרום לאתיופיה. "הם מבינים כי נכון מבחינתם להעתיק את פעילותם היצרנית, באופן מלא או חלקי לאדמת אתיופיה, מאחר ששם הם ייהנו, בין היתר, מכוח עבודה זול, בעלות של 40-100 דולר לחודש; פטור ממס על יבוא הציוד והמיכון לטובת הקמת התשתית העסקית והיצרנית באתיופיה; ופטור על יצוא תוצרת המפעלים המוקמים באתיופיה לפרקי זמן הנמדדים בשנים", מסביר עו"ד דורון.

שיעורי מס אטרקטיביים

במסגרת פעילותו להשגת היעד של משיכת המשקיעים הזרים, העביר המחוקק האתיופי חקיקת מס, לפיה משקיע זר המקים חברה אתיופית ומעביר אליה 200 אלף דולר לפחות, יזכה למעמד של "משקיע זר", שמקנה לחברה שבבעלותו פטור ממיסי יבוא לטובת יבוא מלוא הציוד הנדרש לאתיופיה לשם הקמת המפעל, ופטור מתשלום מס בגין ההכנסות הנובעות מיצוא תוצרתה.

כמו כן, שיעורי המס באתיופיה נחשבים לאטרקטיביים ביותר. כך, למשל, מסביר עו"ד דורון, מושתים שיעורי מס חברות נמוכים על חברות העומדות בתנאים מסוימים.

"חברה נחשבת כתושבת אתיופיה לצורכי מס בתנאי שהמשרדים הראשיים של החברה ממוקמים באתיופיה, הניהול האפקטיבי של החברה מתבצע באתיופיה והחברה רשומה בלשכת המסחר של משרד המסחר והתעשייה באתיופיה. מס החברות באתיופיה עומד על 30%, אולם ניתן פטור לחברות של משקיעים זרים העוסקות ביצוא. חברות אלה, בהנחה שהן מנוהלות מאתיופיה - לא ימוסו בישראל, גם אם הן בבעלות ישראלית".

בנוסף, המס על הדיבידנד באתיופיה עומד על 10%, ואולם ככל שהדיבידנדים מושקעים על-ידי בעל המניות בחברה לטובת הרחבת פעילותה - הדיבידנדים פטורים ממס.

עו"ד דורון מוסיף כי "שיעור המס על ריבית או על תמלוגים באתיופיה עומד 5%; מס רווח הון בגין מכירת מניות הוא 30%; מס רווח הון בגין מכירת מבנה עומד על 15%; מיסוי יחידים הוא פרוגרסיבי עד לתקרה של 35%"; ולא פחות חשוב מכך, המע"מ באתיופיה, עומד על שיעור 15% - 3% פחות מישראל.

לכל היתרונות הללו ניתן להוסיף את העובדה כי אתיופיה חתומה על מספר רב של אמנות למניעת כפל מס, ובכלל זה עם חלק נכבד ממדינות ערב, מדינות האיחוד האירופי, מדינות אפריקאיות וכן מדינת ישראל.

סניף ישראלי ראשון באתיופיה

משרד דורון-טיקוצקי-צדרבוים, שזיהה את "הדבר הבא" - והבחין כי יותר ויותר חברות ואנשי עסקים ישראלים נכנסים לשוק האפריקאי בכלל ולשוק האתיופי בפרט - הקים לאחרונה סניף חדש של המשרד באתיופיה, בעיר הבירה אדיס אבבה. מדובר במשרד עורכי הדין הראשון בקרב המשרדים הישראלים, שפתח סניף בבירת אתיופיה.

עם פתיחת הסניף החדש, ייצג המשרד את כניסת חברת כרומגן לשוק האתיופי. החברה תספק בשלב הראשון דודי שמש לבתי חולים ומבני ציבור באתיופיה, ובשלב שני - למגורים. הסניף עתיד לשמש כלשכת מסחר לצורכי קידום עסקים בין ישראל לבין מדינות אתיופיה ואריתריאה השכנה, ובנוסף יעניק מענה משפטי שוטף לעסקים שיוקמו על אדמת אתיופיה במסגרת זאת.

משרד דורון-טיקוצקי ושות', המעסיק בארץ 50 עורכי דין, רואי חשבון וכלכלנים, מתוכם 10 שותפים, עוסק בתחומי המשפט האזרחי-מסחרי ובעל התמחות ספציפית במיסוי ישראלי ובינלאומי ועסקאות בינלאומיות.

המשרד, שפעל עד כה בזירה הבינלאומית במדינות שונות, בהן רומניה וקפריסין, חבר כעת, בפרויקט חלוצי ראשון מסוגו, למשרד יאסו-פרי, הכולל 3 עורכי דין ישראלים, ילידי אתיופיה, ובהם עו"ד אליעזר יאסו-גיל, שירכז את פעילות הדסק האתיופי ופעל להקמת הסניף באדיס אבבה ביחד עם עו"ד אסף הופמן, שותף ומנהל מחלקת מיסוי בינלאומי במשרד דורון-טיקוצקי-צדרבוים, ועו"ד אלי דורון, שותף ומייסד המשרד.

הסניף האתיופי מתמחה במתן פתרונות משפטיים ומסחריים כוללים לחברות ואנשי עסקים ישראלים המנהלים עסקים באתיופיה ואריתריאה, או השואפים להיכנס לשוק האתיופי המתפתח, לטובת הקמת מפעלים, כניסה ליזמות נדל"ן מקומית, קידום מיזמים בתחום החקלאות, התיירות, הקמעונאות ועוד.

לדברי עו"ד דורון, "הסניף האתיופי ילווה ישראלים המבקשים לחדור אל אתיופיה - משלב איתור העסקה המתאימה והשותפים העסקיים לטובת קידום עסקאות על אדמת אתיופיה, בהם נציגים בלעדיים לשיווק, ניהול ועוד; דרך בניית תכנון המס והקמת החברות הנדרשות באתיופיה ומחוצה לה, כך שהמשקיע יניב מפעילותו מקסימום רווח נקי לאחר מס; וכלה במתן חוות-דעת משפטיות המבטיחות נטרול חשיפה פלילית והתנהלות תקינה ושקופה".

נהירת משקיעים

עו"ד דורון מוסיף כי "גם יחסי המסחר בין ישראל ואתיופיה בתנופה. כך, העובדה שבישראל ישנם למעלה מ-100 אלף אזרחים ממוצא אתיופי, כמו גם הקרבה הגיאוגרפית (רק שלוש שעות טיסה), מהוות בסיס מצוין לקידום ופיתוח מערכת יחסים כלכלית-עסקית. כמו כן, ניתן לזהות מספר גופים כלכליים באתיופיה המגלים עניין בישראל, וברור כעת כי היקף הפעילות המסחרית בין המדינות נמצא בעלייה מתמדת".

לדבריו, "בשנים האחרונות ניתן לזהות שינויים מהותיים שמתרחשים מעל ומתחת לפני שטחה של אתיופיה, שהלכה למעשה יש בהם כדי לסמן את אתיופיה כמדינה בעלת פוטנציאל כלכלי-השקעתי גבוה. אם נוסיף לכך את היצע כוח העבודה הזול יחסית, שעם השנים התקדם והתפתח כחלק מתהליך של אקדמיזציה, וכמו כן את התמריצים ההמשמעותיים המוענקים על-ידי השלטון המקומי לעידוד היצוא - ניתן בנקל להבין את נהירתם המאסיבית של משקיעים זרים, שזיהו את הפוטנציאל הכלכלי, ואגב כך מגיעים ללא הרף, ומכל רחבי העולם, בתופעה שפועלה היוצא הינו צמיחה כלכלית משמעותית, שניכרת במדינה.

"עובדה זו, לא חמקה אף מעיניי המשקיעים הישראלים, חלקם ממוצא אתיופי, שמגיעים לאתיופיה כדי לקיים פעילות עסקית - החל מחקלאות, דרך ייעוץ בתחומים שונים לגורמים מקומיים וכלה בהשקעות לא מבוטלות בתשתיות המדינה".