מתקני הגז חשופים לפגיעת טרוריסטים בגלל סחבת בממשלה

למרות עבודת מטה שנמשכת שנים ולמרות חשיבותם האסטרטגית, ההגנה על מתקני הגז חלקית בלבד ■ משרד הביטחון: "פועלים להצטיידות בספינות"

מתקני הגז הטבעי של ישראל בים התיכון לא מוגנים באופן מספק וחשופים לפגיעה מצד מדינות עוינות וארגוני טרור - כך מזהיר מבקר המדינה.

המבקר מצא כי עיכובים בקבלת ההחלטות במועצה לביטחון לאומי (מל"ל) שבמשרד רה"מ, במערכת הביטחון ובצה"ל הובילו לכך שההגנה שניתנת כיום לאתרים אלה חלקית בלבד. זאת, על אף ההכרה בפוטנציאל הכלכלי העצום של תשתיות הגז למשק. על אף זאת, המבקר מזהיר כי לפגיעה במתקני הגז עלולות להיות השפעות כלכליות ואסטרטגיות משמעותיות על ישראל, ואף עלולות להרתיע חברות בינלאומיות בפעילותן בתחום, ובכל לגרום לשיבושים משמעותיים של החיים בישראל.

"במציאות שבה משתפר מצב הכלכלה ומעמדה הבינלאומי של ישראל בתחום הפקת הגז, בד בבד על התלות המתפתחת במשק בהספקתו, עלולים מתקני הגז לשמש יעד לפגיעה מצד מדינות עוינות וארגוני טרור", מזהיר המבקר, "חיזבאללה השמיע איומים מפורשים לפגוע באסדות הגז של ישראל. האיומים על מתקן ההפקה תמר ומתקן ים-תטיס, המכילים בקביעות גז מתלקח ומערכות מכניות מורכבות ונמצאים בסמיכות לרצועת עזה ואינם מרוחקים משמעותית מהחוף, מגוונים ויש להיערך אליהם בהתאם".

מהדוח עולה, כי עבודת מטה לגיבוש תוכנית הגנה על המתקנים התאפיינה בסחבת של גורמים שונים, בהם המל"ל, המטה ללוחמה בטרור, חיל הים, משרד הביטחון ועוד. עבודת המטה של המל"ל החלה בסוף 2010 והצעת המחליטים לאישור הקבינט הביטחוני הוכנה לדיון באפריל 2013, והיא כוללת את תכולות מערך ההגנה המרחבית במים הכלכליים, את לוחות הזמנים להצטיידות באמצעים להגנה זו ואת התקציב הכרוך בכך. הקבינט דן בהצעה בספטמבר 2013 ורק כעבור כחודשיים החליט להטיל על צה"ל את המשימה.

המבקר קבע, כי גם במועד סיום הביקורת, בדצמבר האחרון, ההגנה על המתקנים חלקית, עקב האמצעים הבלתי מספקים שיש באפשרות צה"ל להקצות למשימה. "עדיין קיימות פעולות שעל הצבא להשלים בתוכנית ההגנה על המתקנים והתמשכות עבודת המטה האריכה את התקופה שבה הם מצויים בסיכון. סיכון זה לא חלף עם החלטת הקבינט, והאיומים על המתקנים ומשך הזמן הנדרש למימוש היכולת של צה"ל בנושא היו ידועים למל"ל בעת שערך את עבודת המטה. אלה היו אמורים להביא לקיצור לוח הזמנים עד לקבלת החלטה בקבינט". על רקע הדברים, המבקר ממליץ לבחון דרכים להקדים רכש של אמצעי הגנה על המתקנים.

מהביקורת עולה עוד, כי בזמן שעבודת המטה התנהלה בעצלתיים, בצה"ל ניסו לקדם החלטה: באוקטובר 2012 התריע סגן הרמטכ"ל דאז, יאיר נוה, בפני ראש המל"ל דאז, יעקב עמידרור, על העיכובים: "אנו נכנסים לפרויקט ישראל ברגל שמאל".

ההגנה על המתקנים להפקת הגז נעשית באמצעות חברות אבטחה פרטיות ומתבססת על מאבטחים שרובם יוצאי יחידות קרביות. המבקר מצא כי מתקנים אלה טרם הוכרזו כ"מפעלים חיוניים" בעת חירום, כך שהמאבטחים שעוסקים בהגנה עליהם בשגרה עשויים להיקרא למילואים ולא ניתן יהיה לחייבם להישאר בעבודה.

זאת, על אף שבעת חירום האיומים על המתקנים יגברו. הסמכות על הכרזת מפעלי חיוניים נמצאת בידי משרד הכלכלה, אך משם נמסר למבקר כי משרד האנרגיה לא ביקש ממנו שיכיר במתקנים כמפעלים חיוניים. במשרד רה"מ אמרו למבקר כי הואיל וההגנה על מתקנים אלה באחריות צה"ל, זה יידרש להפעיל בעת חירום שיקול דעת ויחליט אם לגייס את המאבטחים. המבקר כותב, כי "לא ראוי להותיר לפתחו של צה"ל את ההחלטה בנושא, שכן אינו אחראי על האבטחה במתקנים אלה".

ממשרד הביטחון נמסר, כי "משהתקבלה החלטת ממשלה, המשרד פועל להוצאה לפועל של עסקת ההצטיידות בספינות לחיל הים ואמצעים נוספים בלוח הזמנים הקצר ביותר".

מדובר צה"ל נמסר כי "במסגרת עבודת מטה שהתקיימה, הוצגו בפני הקבינט תפיסת ההגנה והתוכנית לשם מילוי משימה זו. המערך הייעודי עתיד לכלול ספינות שטח, ספינות ביטחון שוטף, כלי טיס בלתי מאוישים, איסוף מודיעין ועוד. בתוך כך, ובהתאם להחלטת הקבינט, חיל הים מבצע את משימתו באמצעים העומדים לרשותו ומקיים סיורים במרחב ההגנה שהוגדר לו".