פסיקת בימ"ש: מתי ניתן להגביל זכויות בעל קניין רוחני?

בית המשפט המחוזי בתל אביב קבע כי בהתנגשות בין דיני קניין רוחני לבין דיני תחרות, במקרים שבהם המוצר המוגן בזכויות יוצרים הצליח, והוא בעל כוח שוק ממשי, ניתן יהיה להגביל את זכויותיו של בעל הקניין הרוחני רק במקרים שבהם מימוש זכויותיו יביא לפגיעה כה קשה בתחרות, שאיננה מתחייבת לשם יצירת תמריצים ליעילות

בהתנגשות בין דיני קניין רוחני לבין דיני תחרות, במקרים שבהם המוצר המוגן בזכויות יוצרים הצליח, והוא בעל כוח שוק ממשי, ניתן יהיה להגביל את זכויותיו של בעל הקניין הרוחני רק במקרים שבהם מימוש זכויותיו יביא לפגיעה כה קשה בתחרות, שאיננה מתחייבת לשם יצירת תמריצים ליעילות. כך קובעת שופטת בית המשפט המחוזי בתל אביב ד"ר מיכל אגמון-גונן, בפסק דין חדשני בתביעתה של חברת "דנ-אל פתרונות תוכנה" כנגד גיל סנפיר. השופטת החליטה השבוע (ד') לקבל את התביעה, ולאסור על סנפיר באיסור קבוע להפיץ תוכנה לניהול תיקי השקעות ומוצרים פיננסיים, הזהה באופן כמעט מוחלט לתוכנה "דנאל 2000" שפותחה על ידי "דנ-אל".

דנ-אל פיתחה את התוכנה "דנאל 2000" לפני כ-15 שנה, בעלות של 12-13 מיליון דולר, ואילו סנפיר פיתח את התוכנה שלו בשנת 2009. עם הגשת התביעה בשנה זו, הוצא צו מניעה זמני על הפצת התוכנה החשודה כמועתקת. השופטת אגמון-גונן דנה בפסק הדין באריכות בהתנגשות בין דיני זכויות יוצרים לדיני תחרות, וההשלכות הנובעות מהצורך לאזן ביניהם. דנ-אל טענה בתביעתה כי הדמיון בין התוכנות כה גדול, עד כי תוכנת סנפיר כולה, לרבות מסכי ההפעלה וממשקי המשתמש, זהה לתוכנת דנאל, וכי מרבית המסכים, הממשקים והדוחות בתוכנת סנפיר הועתקו על ידי סנפיר מדנאל. בהמשך התברר שסנפיר המשיכה לשווק את התוכנה בשינויים קלים, תחת השם "פיננסייר", ואולם בקשתה של דנ-אל לצו לפי פקודת בזיון בית משפט נדחתה על ידי השופטת.

"איזון בין הקניין הרוחני לנחלת הכלל - בדרישת המקוריות"

לא הייתה מחלוקת בין הצדדים, כי תוכנת מחשב מוגנת לפי חוק זכויות יוצרים, ודינה כדין יצירה ספרותית. עוד הוסכם שאין הגנה לפי חוק זכויות יוצרים על רעיון, וההגנה היא רק לגבי הביטוי המוחשי של הרעיון. בית המשפט דן הן בשאלה האם הופרו זכויות היוצרים של דנ-אל, ובהמשך, בהנחה שזכויות אלה אכן הופרו, בשאלה מה האיזון בין דיני הקניין הרוחני לבין דיני התחרות, והאם האיזון הראוי מטיל מגבלות על האופן שבו דנ-אל יכולה לנצל את זכותה על-פי דיני זכויות יוצרים, לקבלת סעד משפטי.

פסק דינה של אגמון-גונן משקף גישה עקרונית המצמצמת בתחולתן של זכויות היוצרים, בהמשך לפסק הדין המפורסם שלה בנושא שידורי הפרמייר-ליג. אגמון-גונן מציינת כי "על-אף ששיטת הקניית זכויות קניין פותרת כשל שוק, עדיין יש לה מחירים חברתיים, ובעיקרם צמצום נחלת הכלל. אחת מהדרכים לאזן בין הקניין הרוחני לנחלת הכלל הוא בדרישת המקוריות. דרישה זו הוכרה על ידי בית המשפט העליון כדרישת סף לקיומה של זכות יוצרים ביצירה". לדבריה, כאשר רעיון ניתן לביטוי במספר מצומצם של דרכים או בדרך אחת בלבד, לא תהנה היצירה מהגנת יוצרים כלל.

בית המשפט העליון קבע בעבר כי ההגנה על תוכנת מחשב אינה משתרעת רק על העתקתו של קוד התוכנה עצמו, אלא קיימת וחלה בשלושת שלבי הפיתוח של התוכנה - האפיון, העיצוב והתכנות. עוד נקבע, כי ההגנה משתרעת מעבר לקוד המילולי של התוכנה ומוענקת גם לצורה, למבנה, להזנת המשתמש, לסדר ולארגון.

ואולם ליבת פסק הדין עוסקת באיזון בין זכויות היוצרים לבין הצורך לעודד תחרות, ובפרט בשוק תוכנות המחשב. הנתבע, סנפיר, טען כי "הצרכנים יפגעו אם דיני הקניין הרוחני ימנעו ממנו ליצור ממשקי משתמש דומים עד זהים שיאפשרו לו לחדור לשוק הרלוונטי". אגמון-גונן בוחנת כיצד יש לאזן בין הרצון להעניק לדנ-אל זכויות יוצרים כדי שתמשיך בפיתוחים טכנולוגים, ומנגד לא להביא למצב שבו הקניין הרוחני יוחל כך שימנע ממתחרים חדשים להיכנס לשוק.

לדבריה, "סכנות רבות הנשקפות לתחרות בשווקים הטכנולוגים מוסוות תחת כנפי השימוש בקניין רוחני, ויעידו קרבות הענק המשפטיים בתחום הפטנטים הקשורים בטלפונים חכמים בין ענקיות התעשייה". היא מזכירה את פסק הדין בעניין מייקרוסופט בארה"ב, שבו הכיר בית המשפט בכך שהחברה מהווה מונופול בזכות ניצול לגיטימי של זכויות קניין רוחני שיש בידה, ואולם הוטלו מגבלות על כוח זה, כדי למנוע ניצול לרעה ופגיעה בתחרות. כך, נאסר על מייקרוסופט לקשור בין הספקת מערכת הפעלה, לבין שימוש בדפדפן שאיננו מתוצרתה. "במקרים מסוימים דיני הקניין הרוחני עלולים להביא להוצאת (או אי כניסת) מתחרים לשוק, תוך פגיעה בתחרות, ובסופו של יום בצרכנים, בחדשנות ובפיתוח עצמם", כתבה השופטת.

בתחום התוכנה, השאלה היא עד כמה לאפשר לבעל זכות היוצרים למנוע ממתחרים לפתח תוכנות דומות, כאשר הדמיון מאפשר כניסה לשוק, ודרישה למקוריות בכל שלבי התוכנה עלולה לההקשות על מתחרים להכנס לשוק. לדבריה, "יש להטיל מגבלות על מי שקיבל זכות קניין רוחני, ובענייננו, זכות יוצרים, כדי למנוע פגיעת יתר בשוק ובצרכנים. מגבלות אלו ניתן להטיל בשני אופנים. הראשון, באמצעות העיקרון של שימוש בלתי ראוי בזכות יוצרים (או בזכויות אחרות בקניין רוחני), והשני - באמצעות שיקול הדעת השיפוטי המאפשר להגביל את סעד האכיפה (מתן צו מניעה) במקרים אלו".

עם זאת קובע בית המשפט כי לא כל יתרון שמקנה קניין רוחני, פוגע בהכרח בתחרות. "דיני זכויות יוצרים נותנים תמריץ מראש, ואומרים ליוצר, למדען, לממציא - תשקיע את המאמצים המתחייבים, ואם תצליח ותרשום פטנט שיזכה להצלחה מסחרית, סרט או ספר שוברי קופות, אזי ניתן לך זכויות שימוש בלעדיות בו. זהו התמריץ, החוזה החברתי. מרגע שהוענקו זכויות הקניין הרוחני, לא מתחייב מכך כי הפטנט או היצירה יזכו להצלחה מסחרית, או שתהיה להם בלעדיות, או כוח שוק, בשוק מסוים. כאן נכנסים לתמונה דיני התחרות הבודקים את מצב הדברים בדיעבד, לאחר הענקת זכויות הקניין הרוחני. האם לבעל הזכויות יש כוח שוק מונופוליסטי כלכלי שעלול להביא לחסימת כניסת מתחרים לשוק הרלוונטי".

במקרה של דנ-אל וסנפיר, קובעת אגמון-גונן כי לא הוכחה טענתו של סנפיר שרק העתקה של ממשקי התוכנה המקורית מאפשרת כניסת מתחרים לשוק, כניסה שלא הייתה מתאפשרת בדרך אחרת. סנפיר גם לא הוכיח כי לדנ-אל יש כוח שוק מונופוליסטי בתחום התוכנית לניהול ניירות ערך ותיקי השקעות, ושאין דרך אחרת לחדור לשוק זה מלבד העתקת הממשקים כפי שהם. "מקום שבו המדובר בתוכנות מחשב ייעודיות, שיש מספר מוגבל של דרכים לבטא את הרעיון העומד בבסיסן, ולא הועתק קוד המקור של התוכנה, יהיה מקום לדרוש כי התוכנה שנטען לגביה כי הינה מפרה תהיה דומה דמיון כמעט מוחלט לתוכנה המוגנת על מנת לבסס את אותו דמיון מהותי".

חוות הדעת המומחים שנשמעו בבית המשפט גילו, כי בין שתי התוכנית יש דמיון מוחלט או כמעט מוחלט. לדברי השופטת, "גם אם אקבל את טענת הנתבע שלפיה קיים מספר מצומצם של דרכים לבטא את הרעיון שבבסיס תוכנת דנאל, הרי שהדמיון בין התוכנות עומד ברף הגבוה הנדרש להוכחת העתקה". עוד נקבע שסנפיר לא עמד בנטל ההוכחה שהתוכנה שלו לא הועתקה מדנאל. מאחר שסנפיר לא עמד בנטל להראות שצו-מניעה קבוע על הפצת התוכנה שלו יפגע בתחרות בשוק מעבר לנדרש, החליט בית המשפט לאסור באופן קבוע על הפצת תוכנת סנפיר. עוד צוין, כי לקביעות אלה עשויות להיות השלכות גם ביחס לתוכנת "פיננסייר" שמבית סנפיר. בנוסף חויב סנפיר בתשלום פיצוי בסך 80 אלף שקל, בתוספת 35 אלף שקל הוצאות משפט. דנ-אל יוצגה ע"י עו"ד יובל גבעון וטל פרנקל. סנפיר יוצג ע"י עו"ד אראל טמיר ואוהד אופרן. (ת"א 38918/12/09)