מתמסדים? רומן חדש בין הגופים המוסדיים לביומד

בחודשים האחרונים יותר ויותר גופים מוסדיים נוטלים חלק בהנפקות פרטיות של חברות ביומד - תחום שהיה כמעט מוקצה מבחינתם בשנים האחרונות ■ מה הוביל למגמה הזאת, מה אומרים עליה מנהלי ההשקעות, והאם היא כאן כדי להישאר

מאז תחילת 2014, ובמידת מה אפילו מאז סוף 2013, החל גל של הנפקות פרטיות למוסדיים של חברות ביומד. עבור המוסדיים מדובר בסכומים קטנים יחסית, אך מבחינת החברות זוהי התפתחות משמעותית. מה הוביל למגמה הזו ומה סיכוייה לשרוד מול התנועה מטה של השווקים, שבאה לידי ביטוי בצורה בולטת יחסית בסקטור הביומד בוול סטריט ובתל אביב בחודשים האחרונים?

בחמש השנים שעד 2013 מעורבות משמעותית של מוסדיים בחברות הביומד הייתה נדירה יחסית. זאת הייתה אחת הטענות המרכזיות כלפי הסקטור בבורסה בתל אביב, שהמוסדיים אינם מעורבים בו מספיק. והנה, בתקופה האחרונה הדברים, כאמור, השתנו.

ההסבר הרשמי לשינוי הזה הוא שהמהלך של המוסדיים מושפע מהגאות הכללית שחוו עד לאחרונה השווקים, מגיוסים גבוהים יותר לקופות ולקרנות, ומהיעדר אלטרנטיבות ההשקעה בשל הריבית הנמוכה בארץ ובעולם. כל אלה דוחפים את מנהלי ההשקעות לעבר האפיק המנייתי, ולהשקעות בעלות פרופיל סיכון/סיכוי גבוה.

למעשה, זו הייתה המגמה שיצרה מלכתחילה את סקטור הביומד באחד העם בשנים 2005-2007, כאשר החתמים חיפשו נכסים מלהיבים חדשים שניתן להנפיקם ולגייס באמצעותם את הרכיב ההרפתקני של תיקי ההשקעות.

כעת, ההצלחות שרשמו לזכותן בחודשים האחרונים מספר חברות ביומד בתל אביב, מהוות את הגושפנקה לכניסתן לתחום גם של קופות וקרנות סולידיות יחסית. "התיק שלנו ברובו דפנסיבי, גם החלק הקטן בו שמשוקע בתחום הביומד, אבל חיפשנו גם מקורות צמיחה בתחום", מסביר משה רביניאן, מנהל תחום מניות ישראל בחברת הגמל והפנסיה של מיטב דש, שהשקיעה בגיוס הפרטי בביולייט ומשקיעה כבר כמה שנים בקמהדע.

"ראינו השקעה של הבעלים בהנפקה הציבורית, ושנה שנפרשת לפנינו שבה יתקבלו תוצאות של כמה ניסויים חשובים, והחברה אינה נסחרת במחיר שאיננו מרגישים בו נוח", הוא מתייחס להשקעה בביולייט. "כשנערך הגיוס הציבורי עוד לא הרגשנו בשלים לקבל החלטה, אך לאחר מכן קיימנו איתם פגישה אישית, והתרשמנו".

גם בבית ההשקעות אקסלנס החליטו להשקיע בביולייט. "אנו מתעניינים בתחום מדעי החיים", אומר רונן מטמון, מנהל השקעות ראשי באקסלנס גמל. "על רקע השווי המשתקף לאחרונה בעסקאות של מיזוגים ורכישות, ושוויים סחירים של חברות בחו"ל - אנו משווים זאת לפוטנציאל החברות בארץ ומוצאים את חלקן ראויות להשקעה".

מחכים להצפת ערך מחו"ל

עוד גורם המניע את המגמה של כניסת המוסדיים לתחום הוא הנטייה הגוברת של החברות להירשם למסחר בחו"ל, בין אם דרך הנפקה ראשונית במקרה שהחברה היא מצליחה מאוד וחלון ההנפקות פתוח, ובין אם באמצעות ADR (איגרת מעקב בוול סטריט אחר מניה הנסחרת בבורסה זרה), במקרים שבהם החברה עדיין לא מסוגלת להתמודד עם הנפקה ראשונית מסיבות שונות.

מגמה זו הובילה את המוסדיים להעריך כי חברות רבות בתחום עשויות להגיע לאירוע "מציף ערך" בצורה כזאת או אחרת, גם בלי לרשום הצלחה בניסויים או במכירות. לאור זאת, חלק גדול מן ההנפקות למוסדיים נעשו בחברות שעדיין לא התחילו להיסחר בארה"ב, אך הן בעלות פוטנציאל לעשות זאת בשנים הקרובות.

גורם מוסדי הפועל בתחום מאשר כי "המטרה היא שכל החברות בהן השקענו יגיעו בסופו של דבר לחו"ל, כי בנאסד"ק מתמחרים חלומות במחיר גבוה יותר מאשר בכל בורסה אחרת. אם החברה לא נראית כמי שתגיע לבסוף לנאסד"ק, זה לא כל כך מעניין אותנו".

לדברי שחר סיידון, בעלי חברת סייבל השקעות, ישנו גם חשש מסוים של המוסדיים הישראלים כי מרגע שהחברות הללו יצאו לחו"ל, יכולת התמרון שלהם תפחת. "כאשר החברות כבר מושכות את ההתעניינות של בתי השקעות זרים מחו"ל, המוסדיים הישראלים נדחקים מחוץ לתמונה", הוא מזכיר. "ראינו זאת בהנפקה הפרטית של חברת מזור, בביוליין ובחברות שנסחרות רק בארה"ב ואינן דואליות, כמו למשל אלקוברה ואורמד".

סיידון מציין כי המוסדיים הישראלים מבינים שאם לא יהיו ערניים לעסקאות מסוג זה, יהיה להם קשה לקבל נתח מן החברות בתנאים מועדפים כמו אלה להם זוכים עמיתיהם בחו"ל. "לכן קיימת יותר פתיחות מצדם לנפקות פרטיות של מניות חסומות, דבר שבעבר היה קשה להם לקבל".

ואכן, הגורם המוסדי שהזכרנו כאן מודה כי כיום הוא מוכן לקבל גם מניות חסומות כחלק קטן מן התיק, כדי להשתחרר מאי הוודאות שבמכרז הציבורי. וככל שהקרן גדולה יותר, כך גדל גם הרכיב שמוכנים מנהליה להקצות למניות חסומות.

ההתפתחות הזאת, מציין סידון, חשובה גם לחברות הביומד. לדבריו, הן אמנם פונות באופן טבעי לחו"ל, בעיקר אם הן בתקופה של הצלחה והשוק גואה, אבל חשוב להן מאוד לא להזניח את הבסיס המוסדי בבית. "בהנפקה שהובלנו לאחרונה לחברת איתמר מדיקל, היא קיבלה הצעות השקעה מחו"ל, אך דאגנו לפנות תחילה למוסדיים מקומיים, ונענינו בחיוב על ידי הפניקס ומגדל שהשקיעו 38.5 מיליון שקל יחד. אם איתמר מדיקל אכן תגייס בהמשך בחו"ל, כנראה זה יהיה כבר לפי שווי גבוה יותר".

מעניין לראות כי ככל שהתקדמה השנה, וככל שגברה הגאות בשווקים ובמדדי הביומד, הפכו התנאים שקיבלו המוסדיים בהנפקות דומים יותר לתנאים שקיבל הציבור. כך בעוד שב-2013 נדרש דיסקאונט עמוק מאוד כדי למשוך את המוסדיים לחברות הפעילות בתחום, הרי שב-2014 ההנחות כבר היו סבירות לגמרי.

"באיתמר מדיקל ניתנה הנחה של 10%, ללא אופציות וללא 'סוכריות' כפי שהחתמים מכנים זאת", אומר סיידון. גם בביוליט, שהשלימה גיוס פרטי בסכום כולל של כ-20.5 מיליון שקל, אחרי שביצעה גיוס ציבורי של 18.8 מיליון שקל, ניתן דיסקאונט של 5% בלבד למוסדיים על המחיר שקיבל הציבור (אם כי בין ההנפקה לציבור לגיוס המוסדי המניה עלתה מעט, כך שהדיסקאונט מול מחיר השוק היה עמוק יותר).

ביומד
 ביומד

ביומד מדד
 ביומד מדד

צרו איתנו קשר *5988