יש כאן פוטנציאל להמצאות שישנו את החיים של כולנו

פרופ' שי שוהם, מהפקולטה להנדסה ביו-רפואית מזהה בישראל פוטנציאל רב, ומאידך הוא מודה שהיו בעבר גם כמה "פספוסים קריטיים" של חברות שיכלו לצמוח, אולם לא המשיכו במסלול המצופה. "אלסינט למשל, היתה קטר תעשיית ההיי-טק הישראלית בשנות ה-80 וה-90, אבל אז היא נמכרה בעבור 'נזיד עדשים''". מזכיר שוהם את התהליך במסגרתו עברה הפעילות לאלביט. עם זאת, נראה כי בכל זאת היום ניתן לראות המשך לפעילותה של החברה המקורית במיזמי הפיתוח של GE ופיליפס בישראל.

פיתוחים טכנולוגיים מצילי חיים

כך או כך, שוהם מאמין כי מדובר בתחום מרתק באופן יוצא דופן, כאשר בקרב חברות הטכנולוגיה הישראליות למכשור רפואי, יש דוגמאות לגאווה של ממש.

"אני אישית מאוד אוהב את אינסיטייק (InSightec) - זו חברה לטיפול מונחה הדמיה. הסיפור הגדול הוא שהיא התחילה בטיפול במיומות, והיום כבר יש מגוון של גידולים סרטניים שהיאה פיתחה להם טיפול. בנוסף, יש לה מערכות לטיפול לא פולשני במוח - במקרים של פרקינסון, למשל. היא כבר פועלת באישור, מובילה בעולם, וישראלית לגמרי. דוגמה נוספת היא גיוון אימג'ינג (Given Imaging) שנמכרה. היא הייתה חלוצה עולמית כשפיתחה את הגלולה עם המצלמה הזעירה".

- הפיתוח מתחיל ברופא שמגלה את צורך, או במהנדס שמפתח טכנולוגיה?

"יש ויש. לפעמים זה מהנדס שפיתח טכנולוגיה ומחפש יישום, ולפעמים זה הרופא שיש לו רעיון. אבל הרבה פעמים הכול מתחיל בכלל ממי שמכיר את שני התחומים, כלומר מהנדס ביו-רפואי, ויש לא מעט דוגמאות לכך. אצלנו בטכניון, להרבה מחברי הסגל יש חברות סטארט-אפ".

נקודה מעניינת נוספת עליה מצביע פרופ' שוהם, היא שבישראל קיימים מקרים רבים בהם אל ההנדסה הביו-רפואית, מגיעים מהנדסים דווקא מתעשיות ביטחוניות. "הם מתמחים למשל בטכנולוגיות מזעור וקירור הנדרשת בשני התחומים".

- השכר בהנדסה ביו-רפואית זהה לשכר של מהנדס תוכנה או חשמל?

"שכר זה נושא סבוך, כי הוא קשור לביקוש והציע - אבל לבוגרי הטכניון יש יתרון ברור בשוק. לפעמים השכר בהנדסה ביו-רפואית נמוך במעט משל מהנדסי חשמל, אבל לא ניתן לקבוע את זה באופן גורף, והעתיד פתוח. יש לי שתי מסטראנטיות מתחילות שמצאו מיד עבודה בשכר גבוה".

חקר המוח הוא אינסופי

- יש יותר בנים או בנות בתחום הזה?

"יש אצלנו בדיחה פנימית, לפיה הנדסה ביו-רפואית היא הנדסת חשמל לבנות. כן, יש יחסית הרבה נשים, ואולי זה בגלל ההיבט הרפואי-טיפולי. בעקרון מגיעים אל התחום כל אלה שאהבו בתיכון ביולוגיה, פיזיקה ומתמטיקה - ועכשיו יכולים לשלב בין כל המקצועות. אגב, זה תחום מאוד קוסמופוליטי - משמח לדעת שיש בתחום גם הרבה בני מיעוטים - וחברת אלפא אומגה למשל, חברה מאוד מעניינת, נוסדה בנצרת, והיא מהמובילות בתחום הנחיית אלקטרודות במוח".

- חקר המוח הוא אינסופי.

"נכון. חקר המוח הוא הסיבה לכך שבכלל הגעתי לתחום. עשיתי תואר ראשון בפיזיקה עוד קודם לצבא, ובמהלך השירות הבנתי שזה תחום מרתק. רציתי לבדוק את הקשרים שבין ההי-טק לחקר המוח. למדתי חישוביות עצבית, וכשהחלטתי להתמקד בטכנולוגיה, נסעתי ללמוד הנדסה ביו-רפואית ביוטה בארה"ב, שם עבדתי עם פרופסור ריצ'רד נורמן, שהוא חלוץ הצ'יפים למוח. הצ'יפ הזה יוצר אלגוריתמים שיכולים לדעת מה בן האדם עומד לעשות. בהמשך עברתי לפיתוח טכנולוגיות אופטיות להפעלת מערכות עצביות".

- אפשר להגיד שהתחום רק הולך וצומח?

"בהחלט. זה כאמור גם אחד התחומים הכי דמוקרטים ושוויוניים, והוא פתוח לכולם".

לפרטים על המסלול של הטכניון להנדסה ביו-רפואית בקמפוס שרונה ת"א, לחצו כאן.