שופט בית המשפט המחוזי בתל-אביב, דוד רוזן, הופיע הבוקר (ד') בפאנל בכנס לשכת עורכי הדין באילת, והתייחס לפרשת הולילנד בה הכריע לאחרונה. "כל מה שהיה לי לומר, כתבתי. ואם אני נדרש להוסיף, אז אני אומר שאני שלם עם מה שכתבתי", אמר רוזן.
באשר לביקורת שנשמעה על פסק דינו בפרשת הולילנד ועל חומרת גזר הדין, אמר רוזן: "אני משתדל לקבל את הביקורות באהבה. אני לא לוקח את זה אישית, ולא ראיתי התקפות אישיות. מותר לבקר, זה בסדר גמור".
כשנשאל האם הוא מתחרט על השימוש במילה "בוגד" בגזר דינו של אהוד אולמרט - אשר עליה ספג ביקורת חריפה - השיב רוזן: "אתם באמת חושבים בתיק כזה שכל מילה שכתבתי חשבתי עליה ואני שלם אתה? כל מה ששופט מוציא תחת ידיו - לעיתים רחוקות יסכימו עמו, ולכן גם כשלא מסכימים, אני שומע וקורא ומתייחס לביקורת בכבוד רב. אני שומע דברים שלא נוח לי לשמוע, והם דברי טעם. אני שלם לחלוטין עם מה שכתבתי".
עוד הוסיף רוזן כי "כל שופט והרגישות שלו. יש שופטים שנושא הרכוש מטרף אותם, ויש שופטים שאלימות. אותו דבר עם זיכוי והרשעה. יש שופטים שקל להם יותר להרשיע מאשר לזכות ולהיפך. יש שופט שאני מכיר שקשה לו לזכות, אבל אני דווקא שופט שדי אוהב לזכות. איפה שאפשר לזכות אני אוהב לזכות, אז אני שלם עם מה שכתבתי. כל מה שהיה לי לומר כתבתי. בהחלט חלק גדול מהביקורת לא נוח לי לשמוע, אבל אני מתייחס לזה בכבוד.
"עם כל הכבוד לאגו שלי, אני משתדל לשים את האגו בצד ולהתייחס לדברים שנשמעים. יש גם דברי טעם. 99% מהאנשים לא מכירים את העובדות, והם קוראים את הביקורת, ולא נוח לי שאדם שלא מכיר את העובדות קורא רק את הביקורת, אבל אני מתייחס לזה בכבוד".
"אם יש לי שאלות, לא אשאל?"
עו"ד תמר אלמוג, כתבת המשפט של ערוץ 1 שהנחתה את הפאנל, שאלה את השופט רוזן גם על דיון הטיעונים לעונש של שולה זקן, במסגרתו פרשה זקן ראיות לכאורה שאספה כנגד אולמרט על מנת לשכנע לקבל את הסדר הטיעון אליו הגיעה עם הפרקליטות. על הליך זה נשמעו טענות כי אין מדובר בהליך תקין, כיוון שהוא עלול להשפיע גם על עניינו של ראש הממשלה לשעבר.
על כך אמר רוזן: "אוי, באמת. כל מה שהיה שם, מבחינת סדר זמנים... לאחר שהצדדים טענו, היא הופיעה וביקשה לשכנע לקבל את הסדר הטיעון. אם יש לי שאלות, אני לא אשאל? היו לי שאלות לשאול, וזה ברור, ושאלתי. אין לזה קשר לאולמרט, מה אולמרט? ענייניו של אולמרט הסתיים. משפטו הסתיים בגזר הדין. כל מה שנאמר, נאמר בקשר אליה".
עוד הוסיף רוזן: "לגבי ההשלכות הציבוריות אני לא אחראי, זה לא קשור אליי. אני אחראי להוציא פסק דין נאמן. וכשבאה נאשמת ומבקשת לקבל הסדר טיעון, ויש לי שאלות, איך אני לא אשאל? זה התפקיד שלי לשאול אותה. אם לא אשאל, איך אדע?".
חשיבותו של הליך השימוע
בהמשך הביע השופט רוזן את דעתו על חשיבותו של הליך השימוע בטרם הגשת כתב אישום, ובין היתר מתח ביקורת על גישת הפרקליטות שלא נאותה לקיים שימוע בכל מקרה.
"אני מבין את הסנגורים שרצים ומבקשים שימוע, אבל אני לא מבין את התביעה שלא רצה לעשות שימועים. מה שתובע בסופו של דבר רוצה בטח בינו לבין עצמו זה להגיש כתב אישום צודק. הוא רוצה לחפש את האמת ולעשות צדק. והנה מזדמנת לו הזדמנות - בא הצד השני, ויכול להיות שהוא יחשוף בפניו נתונים שהוא לא ידע. יכול והתובע יקבל את קו ההגנה שלעתיד ייפרש בפניו - מה יותר טוב מזה? התובע מקבל את קו ההגנה לפני המשפט, ועוד הרבה יותר טוב - הוא מקבל נתונים שהוא לא ידע, ואולי זה יכול לשנות את דעתו או לחזק את דעתו. אני לא בטוח כסנגור אם תמיד כדאי להם לרוץ לשימוע. לסנגור השיקולים הרבה יותר מורכבים, אבל מבינת התביעה זה הרבה יותר טוב".
עוד הוסיף רוזן: "אני גם לא מבין את הבעיה של חומר החקירה. לפי חוק, לסנגורים קמה זכות לקבל את חומר החקירה לאחר הגשת כתב אישום, אבל מה הבעיה לתת לסנגורים את חומר החקירה לקראת השימוע? אם כבר התגבשה דעתך, ואתה רוצה להגיש כתב אישום, אז למה לא לתת להם את חומר החקירה? אתה רוצה להגיש כתב אישום צודק, אז למה לא לאפשר לסנגורים להתכונן כמו שצריך לשימוע?".