גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

המהפכה ברפואת הילדים: האם המערכת מוכנה לעומס?

פרופ' פרנק אוברקלייד, ממובילי טרנד רפואת הילדים ההתנהגותית בעולם, מתכוון להכשיר את הרופאים באיתור בעיות התפתחותיות והתנהגותיות ולהפוך אותם בין השאר ליועצי הנקה ושינה

פרופ' פרנק אוברקלייד / צילום: יחצ
פרופ' פרנק אוברקלייד / צילום: יחצ

רופאי ילדים רואים הרבה גרונות. הרבה גרונות והרבה אוזניים. פרופ' פרנק אוברקלייד, רופא ילדים מאוסטרליה, רוצה "להוציא מהגרון" את הרופאים ולשנות באופן משמעותי את הגדרת התפקיד שלהם, והוא רוצה להתחיל את המהפכה הזאת בישראל.

בעולם קוראים לטרנד שאוברקלייד מוביל "רפואת ילדים התנהגותית והתפתחותית", והכוונה היא לכך שרופא הילדים יהיה כתובת למגוון רחב של בעיות, כמו הפרעות אכילה, קשיי תקשורת, התפתחות מוטורית, הפרעות שינה, הרטבה, חרדות ועניינים נוספים שעד היום רופא הילדים לא היה כתובת לגביהם, לפחות לא בעיני רוב הציבור בישראל.

למעשה, סקר שנעשה באחרונה גילה שבכל השאלות הללו הורים פונים קודם כול לגננת, אחר כך לחבר או בן משפחה, אחר כך לאינטרנט ורק בעדיפות שלישית לרופא הילדים. גם הרופאים עצמם לא מרגישים שהם כתובת בעניינים כאלה, שלא הוכשרו בהם כלל.

"פרויקט גושן" שמניע אוברקלייד בישראל ומיזם "ביקור בריא" בקופת חולים מאוחדת שבה הוא מעורב אמורים לשנות את פני הדברים. בחזונו של אוברקלייד, רופא ילדים המקבל ילד לטיפול בגלל דלקת בגרון או כל דבר אחר יפנה להורה וישאל, "יש עוד משהו שמטריד אותך?" וגם יוכל לתת מענה ראשוני לכל בעיה שתעלה.

לפי אותו חזון, רופא יוכל לברר אם הילד חרדתי ועצבני משום שאינו ישן או שאולי הוא אינו ישן משום שהוא עצבני; האם ילד אינו אוכל כי יש לו בעיית עיכול או שמדובר בבעיה התנהגותית. הרופא יוכל להנחות את ההורים כיצד לפעול, ורק אם התערבותו הראשונית לא תועיל יפנה את הילד והוריו לגורם מקצועי אחר.

היום, הורים פונים לגורם מקצועי פרטי או מופנים ישירות לשירותי התפתחות הילד מטיפת חלב. "אם לרופא יהיו מעט כלים הוא יוכל אולי לפתור חלק מהבעיות לפני ההגעה למערך התפתחות הילד, שבו התורים ארוכים", אומרת ד"ר חוה גדסי, המיישמת את התוכנית בישראל, לצד אוברקלייד. "התורים ארוכים עד כדי אי רלוונטיות בחלק מהמקרים, כי אם ילד צריך להמתין חצי שנה כדי שיעזרו לו להתפתח, בינתיים הוא כבר התפתח, ולאו דווקא כפי שרוצים".

חלון ההזדמנויות: טיפול עד גיל 5

אוברקלייד פועל מתוך תחושת דחיפות עזה. הוא מאמין גדול וקיצוני למדי בתזה שלפיה יש חלון הזדמנויות מסוים מאוד להתפתחות תקינה. לדבריו, ילדים מגבשים את הבסיס העיקרי לחייהם מכל בחינה - בריאותית, קוגניטיבית והתנהגותית - עד גיל חמש, ומה שלא נעשה עד אז, קשה מאוד לתקן בהמשך.

מבחינת אוברקלייד, כל הילדים בסכנה. "המוח הצעיר הרבה יותר רגיש לזיהום, לסטרס, להיעדר גירויים", הוא אומר ל"גלובס". הוא מביט בילדים בני 3-4 שצורכים ממתקים, ורואה את הסוכרת שיפתחו בגיל 50; בילד משועמם בסביבה נחשלת הוא רואה את חוסר היכולת לניוד חברתי בעתיד; בהפרעת קשב קלה הוא רואה את הפוטנציאל של ילד להפוך לפושע או מובטל אם לא יטופל.

אוברקלייד מאמין שניתן לעצור את כל אלה בשלב מוקדם. "לעולם לא נוכל לרפא את הבעיות שאפשר למנוע", הוא מצהיר. "מסגרות התיקון כמו בתי חולים, בתי סוהר ומערכות הוראה מתקנת - כולן על סף קריסה, והדרישות מהן רק מתגברות. אין לנו ברירה אלא לעצור את הבעיות הללו כשהן קטנות כדי ליצור כלכלה בת קיימא".

תחושת הדחיפות הזאת מתנגשת באסכולת "המוח הגמיש" של מומחים בתחומי הפסיכולוגיה והנוירולוגיה, ולפיה חלון הזמן הקריטי הוא פחות קריטי מכפי שחשבנו. לפי אסכולה זו, בני אדם יכולים תמיד להשתנות ולכן אולי כדאי להימנע מהתערבות מוקדמת מדי, כדי לאפשר לדברים להסתדר מעצמם ובתוך כך לחסוך באופן משמעותי במשאבים ובלחץ.

"גמישות המוח אף פעם לא נעלמת לגמרי, אבל נחלשת מאוד עם כל שנת חיים אחרי השנים הראשונות", עונה על כך אוברקלייד. "אפשר ללמוד שפה בגיל 60, אבל הדבר ידרוש מידת מאמץ שונה לגמרי וגם התוצאה תהיה אחרת. יש דוגמאות קיצוניות יותר, כמו לימוד שפה לילד חירש. אם לא מתערבים בזמן, עד גיל 3 לכל המאוחר, תישאר בילד פגיעה שפתית קשה.

"בעבר דיברנו על 'חלונות קריטיים' והיום מדברים יותר על 'חלונות רגישים' (sensitivity windows) שבהם ההתערבות היא האפקטיבית ביותר. זה נכון לא רק להתפתחות המוח. למשל, יש מחקרים המראים שרצפטורים של טעם ומנגנוני הרעב והשובע מתקבעים בגיל מאוד מוקדם ואחר כך קשה מאוד לשנותם".

10 דקות לתור: זה חייב להשתנות

אוברקלייד מנהל מרכז אקדמי במלבורן, אוסטרליה, שפועלים בו 200 חוקרים של שיטות להעצמה קהילתית שתשפר את בריאות הילד. המטרה המוצהרת של המרכז היא לרדת ממגדל השן ולהשפיע על בריאות הקהילה בפועל. אוברקלייד ביצע תוכניות התערבות כאלה במדינות רבות. הוא עבד במדינות אפריקה, בסביבות נחשלות בארה"ב וגם בסביבות עשירות יותר.

הרומן שלו עם ישראל החל לפני 6-7 שנים, כשהיה פרופסור אורח באוניברסיטת בן גוריון. באותה תקופה נשא הרצאה בפני רופאים במחלקת הילדים של בית החולים הדסה ועורר התלהבות. מתוך הקשר שנוצר נולד "פרויקט גושן", על שם המסעדה שבה הוקם ובה נפגשו רופאי ילדים בכירים.

הפרויקט הוא מיזם משותף של בית החולים לילדים של הדסה, האיגוד הישראלי לרפואת ילדים, החברה הישראלית לרפואת ילדים אמבולטורית, משרד הבריאות וקופות החולים, והוא מתמקד בהכשרת רופאי ילדים בהתערבות התפתחותית-התנהגותית.

"אנחנו מתכננים לפעול בשלוש רמות", אומר אוברקלייד. "ברמה הראשונה, כל רופא ילדים בישראל יקבל הכשרה קצרה וממוקדת בהתפתחות ילדים ויהיו לו תשובות לשאלות על בכי, גמילה מחיתולים, הנקה וליקויי התפתחות; ברמה השנייה, ניצור שכבת רופאים 'מומחי התפתחות', שיקבלו הכשרה נרחבת בשיטה שלנו.

ברמה השלישית, נפנה רופאים לפרויקטים ספציפיים של הצלת ילדים משכבות מוחלשות, למשל במגזרי החרדים והערבים. באוכלוסיות הללו פועלים היום מלכ"רים איכותיים, אבל ילדים רבים באים במגע קודם כול עם רופא המשפחה ולעתים רק בגיל מאוחר הולכים לגן עירוני או לגן רשמי. לכן הרופא חייב להיות קשוב למגוון הבעיות שלהם, לא רק הבריאותיות".

"שירותי הרפואה והרווחה בישראל מצוינים", מוסיפה גדסי, "אבל הבעיה היא בחיבור ביניהם. רופא יכול לשבת 100 מטר ממועדונית ובכלל לא לדעת שהיא קיימת. הורים משתפים אותו בבעיות שקשורות לרווחה, ואין לו שום תשובה לתת להם".

בהשראת החזון של אוברקלייד החליטו בקופת חולים מאוחדת להקצות לכל ילד פגישה של חצי שעה בשנה עם רופא ילדים במטרה לאתר מחלות כרוניות ובעיות התנהגותיות-התפתחותיות. חצי השעה הזאת אמנם מכבידה על המערכת, אבל לדברי אוברקלייד זו רק ההתחלה. בהמשך יקצו לכך זמן רב יותר.

- אתה רואה את רופא הילדים משמש גם כיועץ הנקה ותזונה?

"כן, כי לא כל ההורים יכולים להגיע ליועצים הללו ולא כולם בכלל מודעים לכך שיש בעיה, אז אף שהדבר מעמיס על הרופאים והם לא תמיד רואים את זה כחלק מהמקצוע שלהם, אין ברירה, כי אין לנו דרך אחרת להגיע עם הנושאים הללו לציבור הרחב.

"את הסיפור הזה של 10 דקות לתור חייבים בכל מקרה לשנות. אני לא חושב שהייתי מסוגל להיות רופא ילדים במערכת כזאת. מה התענוג בלהיות רופא ילדים אם אינך יכול ליצור קשר עם ילד? הרי אני הגעתי למקצוע כדי להיות בקשר עם אנשים ובאופן ספציפי עם ילדים. זה האתגר של מערכת הבריאות, והוא יחסוך כסף בהמשך".

פרופ' אלי סומך, ראש איגוד רופאי הילדים, מסכים עם הטענה שמעבר לרפואת ילדים התפתחותית והתנהגותית היא כורח המציאות. "אפילו רביצה מוגזמת מול הטלוויזיה היא עניינו של רופא, כי היא מובילה להשמנה ובעיות בריאות", הוא אומר, אבל הוא גם מודה שהרופאים יתקשו להתמודד עם העומס ודרושה חשיבה מעמיקה על התקצוב. "אנחנו צריכים גיבוי. זו הדרך היחידה שנוכל ליישם את רפואת הילדים החדשה", הוא אומר.

"אנחנו היום במו"מ עם הקופות וזה באמת נושא רגיש", אומרת גדסי, "מערכת התגמול של רופאי הילדים היום ממש לא ערוכה לזה. המערכת מתמרצת אותם להגיע לאבחנה רפואית במהירות האפשרית ולא להשאיר הרבה מקום לשאלות - לא לשאלות שלהם להורים ולא לשאלות של ההורים אליהם. אנחנו מסבירים שהחיסכון במשאבים למערכת הבריאות הוא לא רק בעתיד הרחוק, כשנמנע מן הילדים של היום סוכרת ולחץ דם. הוא גם מיידי, כי בבעיות הפתירות יחסכו הפניות מיותרות להתפתחות הילד ובבעיות גדולות, למשל אוטיזם, הזיהוי המוקדם יוביל לטיפול יותר יעיל".

טיפת חלב: למה לא להשקיע בה?

לשאלה אם בהעברת התחומים הללו לאחריות רופאים, לא נגלוש לעולם של רפואת יתר של ילדים ונסתכן בהפיכת כל בעיית התנהגות לעניין רפואי, עונה אוברקלייד: "זו באמת הבעיה כשמאבחנים ילדים בבדיקות סקר נוקשות בלי לתת ביטוי להבדלים בין-אישיים. דווקא בעולם של היום, כדי לקבל שירות צריך דיאגנוזה. כדי לקבל תמיכה של מומחה תקשורת, צריך הגדרה של 'אוטיזם'.

כדי לקבל הכוונה בגמילה, צריך אבחנה של 'לא שולט בצרכים'. הדיאגנוזה ברגע הראשון מועילה לכולם. ההורים מקבלים מסלול טיפול ברור והרופאים עושים את מה שהוכשרו לו בבית החולים. אבל מה שהילד צריך הוא לפעמים לא טיפול רפואי ממש אלא תשומת לב וטיפול תומך. העובדה שמתאים לעשות זאת אצל רופא לא אומרת שהטיפול צריך להיות 'רפואי' ממש, צריך פשוט לשנות את אופן החשיבה של כולם".

- אולי איש הקשר הראשוני לא צריך להיות רופא הילדים, אלא גורם אחר שכולם צריכים לפגוש חצי שעה בשנה - פסיכולוג או עובד סוציאלי. כך לא נהפוך רופאים למה שאינם וגם נחסוך משאבים, כי רופא זה עניין יקר.

גדסי: "לרופא ממילא כולם הולכים, וכך אנחנו גם מפחיתים את הסטיגמה דווקא. כולם מטופלים באותו מקום".

- מה תפקידה של "טיפת חלב" במערכת הזאת?

סומך: "בטיפת חלב מטפלים בילדים עד גיל שנתיים, והבדיקות מבוצעות במקביל לחיסונים. לאחר מכן יש היענות מאוד נמוכה לתורים ואנחנו מאבדים את המומנטום בשנים קריטיות. אבל טיפת חלב היא מערכת מצוינת וייתכן שהמומחים המיוחדים שלנו לרפואה התפתחותית יישבו דווקא שם".

יעל סגל, פסיכולוגית קלינית המנהלת את המכון לקשר הורה-תינוק ע"ש זיאמה ארקין במרכז הבינתחומי הרצליה, חושבת שהיה עדיף להשקיע את המשאבים בטיפוח של מרפאות טיפת חלב. "הרעיון הבסיסי של התוכנית מצוין, הפיצול בין המקצועות של הפסיכולוג והרופא בעייתי והניסיון לחבר ביניהם חשוב", היא אומרת, "אבל מניסיוני, התוצאות הטובות ביותר עבור הילד מושגות כאשר נמצאים בקשר ותיאום עם רשת מרפאות טיפת חלב.

"אם יוסיפו ויטפחו את הכשרת העובדים שם התוצאות יהיו טובות עוד יותר. זו הרשת שבה צריך להשקיע את המשאבים - ברופאים ובאחיות. אין לי ספק שלאחר חיזוקה הורים יגיעו לשם לייעוץ והדרכה. יש בקהילה צמא גדול לשירות כזה. מדוע להעמיס על רופא הילדים ייעוץ הנקה? אחות טיפת חלב תעשה זאת מצוין לאחר שהרופא שיושב לצדה יפנה את הילדים אליה. הערך המניעתי של שיתוף פעולה עם טיפת חלב ראוי לתשומת לבם של יוזמי התוכנית. חבל שמזניחים את המערכת החשובה ביותר ברפואה הראשונית והאפקטיבית ביותר באיתור מוקדם ומניעה".

סגל תוהה גם על מהות ההכשרה של הרופאים. "אם ההכשרה תהיה פורמלית בלבד, כלומר מערך קורסים חד-פעמי, ההצלחה תהיה חלקית בלבד. כדי לשמור על רמה מקצועית הולמת חייב להיות שיתוף פעולה יומיומי בין המומחים השונים, שיתוף המתאפשר במיוחד במסגרת התחנות של טיפות החלב".

ד"ר ליזה רובין, מנהלת המחלקה לאם וילד במשרד הבריאות, האחראית על מערך טיפות חלב, דווקא בעד הכשרת רופאים לטיפול ראשוני בבעיות שאינן לגמרי רפואיות. "חשוב שהרופאים שעובדים בקהילה יידעו להתמודד עם הבעיות ההתפתחותית וההתנהגותיות, אבל הטיפול המעמיק צריך להיות במכונים להתפתחות הילד. רופאי ילדים בקהילה הם שותפים שלנו. יש בעיות לא מעטות שניתן לטפל בהן טיפול ראשוני, למשל בעיות שינה לא חמורות, שניתן לפתור על ידי הדרכה קצרה יחסית. זה לא במקום מכונים להתפתחות הילד".

עוד כתבות

חדוה בר/ צילום איל יצהר

בנק ישראל לא מרוצה מהבנקים ותוקף: "חיוני שהם ימשיכו לספק אשראי, בדגש על עסקים קטנים ובינוניים ומשקי בית"

המפקחת במכתב לראשי המערכת הבנקאית: "אני שבה וקוראת לכם לבחון מחדש את מדיניות התמחור של ההלוואות בעת הזו, ובפרט ללקוחות שערב המשבר עמדו בתשלומים כסדרם, ואשר סביר להניח שהקושי שלהם הוא נזילותי באופיו"

דוד אמסלם / צילום: יוסי זמיר

הפורום הכלכלי הערבי: לא מקבלים מספיק מידע על הקורונה

במכתב מבקשים חברי הפורום מהשר לפעול באופן מיידי כך שגם אזרחי ישראל דוברי השפה הערבית יקבלו את המידע שכל כך חסר להם בנוגע לנגיף הקורונה והשלכותיו הכלכליות, הבריאותיות והחברתיות

רמי גראור / צילום: איל יצהר

מנכ"ל שירות התעסוקה: "אף אחד לא חזה כזה צונאמי של אבטלה"

מנכ"ל שירות התעסוקה, רמי גראור, מספר על הרגע שבו התברר שיהיו יותר ממיליון מובטלים, על החלשים שפוטרו ראשונים ועל הרופאים הפרטיים שהגיעו ללשכות, ומעריך כי מאות אלפים יתקשו לחזור למעגל העבודה ● פורטפוליו

פגישת עבודה דרך זום  / צילום: רויטרס

מנכל זום: נפסיק להשקיע בפיתוח פיצ'רים ונתמקד בתיקון בעיות אבטחה

בחודשים האחרונים זום ראתה עלייה חדה בשימוש בפלטפורמה שלה בצל משבר הקורונה ● אריק יואן: החברה  תתמקד בפתרון של בעיות אבטחה ופרטיות

זוהר לוי - יו"ר סאמיט / צילום: יחצ

שיאני השכר: 18 מיליון שקל לזוהר לוי בסאמיט, 12 מיליון שקל לחן ליכטנשטיין באדמה

רף הכניסה לדירוג 100 שיאני השכר בבורסה בת"א - 4.5 מיליון שקל ● בין השיאנים שהחברות אליהן משתייכים פועלות בחו"ל - כמה ממנהלי חברת הנדל"ן איי.די.או, שקיבלו סכומים חד-פעמיים בגין סיום תפקידם על רקע שינוי השליטה בחברה ● רק שתי מנהלות בין מאה שיאני השכר הישראלים

גבי שוחט: בענף הבניה הקורונה היא לא כח עליון - כתבות הנדל"ן שעשו את השבוע / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי , גלובס

מי מכר 6 דירות בלבד במרץ, ודילמת שכר הדירה. כותרות הנדל"ן

אחרי שמכר את אלעד מגורים, יצחק תשובה מכר השבוע מגרשים ב-400 מיליון שקל לקבוצת חג'ג' ● באוצר הציתו השבוע סערה בענף הנדל"ן כשקבעו שהקורונה לא נחשבת ככוח עליון, בינתיים ● ויחסי משכירים שוכרים עלו לדיון נוקב כמעט בכל מקום ● סיכום שבועי מורחב

ענת אדמתי  / צילום: ענבל מרמרי

"צריך לחלץ אנשים לפני שמחלצים תאגידים גדולים": תוכנית היציאה מהמשבר של פרופ׳ ענת אדמתי

פרופ' ענת אדמתי, אחת הכלכלניות המשפיעות בעולם בעשור האחרון, מסבירה בראיון מיוחד "לגלובס" איך הקורונה הציפה למעלה סתירות בקפיטליזם האמריקאי, עוקצת את טראמפ ("האמת היא הקורבן") וגם נותנת טיפ למקבלי ההחלטות בישראל

דסק הנדל"ן / צילום: שאטרסטוק

הקבלנים מנסים לשרוד את הקורונה: עד מתי הם יחזיקו מעמד

נראה שכל מי שיכול עוצר עסקאות, למעט יצחק תשובה שכחלק מהמרדף שלו אחרי מזומנים עומד למכור שני מגרשים בבבלי לקבוצת חג'ג' תמורת 400 מיליון ש' ● מה התפקיד של גבי שוחט ואיך מכתב קצרצר שלו הוליד סערה נדל"נית ● הצטרפו לשידור לייב של דסק הנדל"ן ב"גלובס" שמסכם שבוע

כחלון ונתניהו / צילום: Amir Cohen, רויטרס

80 מיליארד שקל ומהר: מאחורי הקלעים של תוכנית הסיוע למשק

ראש הממשלה הכריז השבוע על הכוונה להעניק מענקים לחג למשפחות עם ילדים, וגם לקשישים ● האם ייתכן שהדרג המקצועי במשרד האוצר בכלל לא ידע על זה? ● השבוע בפודקאסט "הצוללת", מאחורי הקלעים של תוכנית הסיוע למשק להתמודדות עם משבר הקורונה ● האזינו

מנהל רשות המסים ערן יעקב./ צילום:  כדיה לוי

בעקבות הפרסום בגלובס: המדינה תהפוך את המענק לעצמאים לקצת יותר משתלם

האפשרות להגשת הבקשות למענק באתר רשות המסים יוצאת לדרך • מוקדם יותר השבוע פרסמנו כאן כי המענק כפוף לתשלום מס • בעקבות הביקורת ב"גלובס" ניתנו הקלות שונות למקבלי המענק ובוטלה החובה לשלם ביטוח לאומי עליו

מייסד אינסייט ג'ף הורינג / צילום: מתוך flickr

המשקיעה הכי משמעותית בהייטק הישראלי גייסה 9.5 מיליארד דולר

קרן אינסייט האמריקאית גייסה את הקרן ה-11 בעיצומו של המשבר ● לחברה אחזקות בשורה של חדי קרן ישראליים, בהם מאנדיי, סייסנס, JFrog ועוד

סונדר פיצ'אי, מנכ"ל אלפאבית וגוגל, השבוע בנאום בבריסל  / צילום: Yves Herman, רויטרס

גוגל משיקה אתר שמאפשר לראות באיזה מדינות הבידוד החברתי עובד

האתר כולל פילוח לפי מדינות, ושופט את הצלחת המדיניות על פי מדדים כמו שהות בפארקים, חנויות, מקומות עבודה ועוד

מפעל רכב מושבת 
של GM בקוריאה הדרומית
צילום: רויטרס, Yonhap News Agency

עוד מכה נוחתת על תעשיית הרכב: חשש מגל פשיטות רגל של ספקים

ספקית רכיבים גרמנית הודיעה היום על פשיטת רגל ויצרנית רכב חשמלית עצמאית הגישה בקשה להקפאת הליכים ● גרמניה מושיטה רשת ביטחון לחברות סטארט-אפ

חיטוי של שכונה ברומא, איטליה / צילום: Mauro Scrobogna/LaPresse, AP

האם מספר המתים באיטליה גבוה בהרבה מהנתונים הרשמיים ?

ניתוח של "וול סטריט ג'ורנל" מעלה כי באזורים שהוכו במיוחד במגפה, איטליה לא מדווחת על אלפי מקרי מוות ●   "אנשים מתים מבלי שנבדקו כי הזמן והמשאבים מוגבלים", אומר יוג'ניו פוסאטי, סגן ראש העיר קוצ'אליו

ג'ראד קושנר / צילום: Leah Millis, רויטרס

פרשנות: קושנר ישיר לנו סולו - החתן הראשון של ארה"ב יצא למתקפה

החתן הראשון של ארה"ב מתייצב בפעם הראשונה בפני המיקרופונים בתדרוך היומי על מצב הקורונה ויוצא בהתקפה חסרת תקדים על כשירותם והתאמתם של מושלים וראשי ערים ש"אין להם מושג מה מתרחש במדינותיהם"

רשות המיסים / צילום: איל יצהר

בפחות מיממה: 40 אלף עסקים נמצאו זכאים למענקי סיוע

ביום שני הקרוב צפויים עשרות אלפי עסקים לראות את סכום הכסף לו הם זכאים - בין 3,000 ל-6,000 שקלים - בחשבונם ● מטרת הרשות להעביר כמה שיותר כספי מענקים שאושרו לפני חג הפסח

קובי שגב, מנכ"ל קרנות אילים הפורש / צילום: תמר מצפי, גלובס

מאחורי החודש הגרוע בתולדות תעשיית הקרנות: כולם נדבקו בווירוס, אבל היו כמה שיותר

שוק קרנות הנאמנות בישראל איבד כמעט רבע משוויו ברבעון הראשון של 2020 ● היקף חסר תקדים של פדיונות מהקרנות ברבעון, שעיקרם נעשה בחודש מרץ בשל השפעות משבר הקורונה, שבר את כל השיאים השליליים בשוק

מתחם לבדיקות קורונה בהאנוי, וייטנאם / צילום: Hau Dinh, AP

הגרף היומי - בין האנוי לבני ברק: וייטנאם צפופה וענייה, איך יש בה אפס מתים מקורונה?

עד כה, נראה כי במשאביה המוגבלים, מצליחה וייטנאם להתמודד עם מגפה עולמית שהובילה מערכות בריאות בעולם לסף קריסה

חובש של מד"א לפני ביצוע בדיקת קורונה / צילום: Ariel Schalit, AP

זה המבחן שעשוי להבחין בסימני קורונה מוקדמים, ואתם יכולים לבצע אותו לבד

חולי קורונה רבים מדווחים כי איבדו באופן זמני את חוש הטעם והריח ● כעת מכון ויצמן והמרכז הרפואי וולפסון פיתחו פלטפורמה המאפשרת לבצע ניטור עצמי של חוש הריח במטרה לאתר מקרי קורונה בשלבי ההתפתחות המוקדמים

אתגר 14 הימים של "גלובס" / צילום: unsplash, גלובס

זה המחיר הכבד שישלמו האוכלוסיות החלשות במדינה: הצטרפו לאתגר 14 הימים של גלובס

ניוזלטר חדש של "גלובס" מגיש לכם מדי יום את מיטב התכנים והפודקאסטים שלנו • נכנסתם לבידוד? כתבו לנו ונשמח לארח לכם לחברה