גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

חישוב שווי השימוש בישראל - כמו "פשרה בין סוחרי סוסים"

מחקר עדכני של ארגון OECD בנושא חישוב שווי השימוש ברכב צמוד מגלה שישראל נותרה הרחק מאחור: עודף גבייה על מחיר הרכב וחוסר בגבייה על שימוש בו בפועל

שר האוצר יאיר לפיד / צילום: איל יצהר
שר האוצר יאיר לפיד / צילום: איל יצהר

כמו כולם, גם אנחנו חיפשנו השבוע ידיעות חיוביות ומנחמות, ומצאנו אחת כזו במקום לא צפוי: רשימת הצעות החוק שהוגשו לכנסת. תחת הכותרת "הצעת חוק לתיקון פקודת מס הכנסה, חישוב שווי שימוש ברכב לשומרי שבת וחג", מציעים חברי הכנסת משה גפני ואורי מקלב להטיל שווי שימוש מופחת על רכב צמוד שמקבלים עובדים שומרי שבת. הנימוק: "הוצאות הרכב של עובדים אלה נמוכות לאור העובדה שפרמיות הביטוח, צריכת הדלק והבלאי לרכב נמוכים באופן משמעותי, כיוון שהרכב אינו בשימוש בשבתות וחגים".

מה כל כך חיובי ומנחם בהצעת החוק הזו? בעיקר העובדה שאפילו בימי מצוקה אלה נבחרי הציבור שלנו עדיין לא איבדו את חוש ההומור ואת האופטימיות. צריך הרבה מהם כדי להאמין שהאוצר יסכים להעניק הקלות סקטוריאליות לאחד המסים המניבים ביותר שלו - משהו כמו 5 מיליארד שקל בשנה.

אם מגישי ההצעה היו מתייעצים עם ארגוני העובדים הגדולים, שמייצגים את העובדים בעלי הרכב הצמוד, קרוב לוודאי שהיו מקבלים עצה בנוסח "עזבו את זה. למה לפתוח את תיבת פנדורה". אבל כיוון שמכסה התיבה כבר נפתח עבורנו, זו בהחלט הזדמנות טובה להציץ פנימה.

בנבכי הקומבינה

"שווי השימוש", נזכיר, הוא חלק במס ההכנסה שמנסה להעריך ולמסות את שווי ההטבה של השימוש הפרטי היחסי ברכב צמוד לעובד. זוהי סוגיה טעונה בישראל, שנוגעת ישירות ל"נטו" של יותר מ-300 אלף שכירים במשק, רובם בתפקידי מפתח. שווי השימוש הנוכחי נקבע ב-2009 לאחר שנים ארוכות של מאבק בין העובדים לאוצר, וכיום הוא מחושב לפי 2.5% לחודש ממחיר המחירון של הרכב החדש.

מאז הושג אותו "סטטוס קוו" מתייחסים מאות אלפי שכירים בישראל אל האחוז המיסטי הזה כאל סוג של כוח טבע - שיטת חישוב אבסולוטית ובלתי ניתנת לשיפור, שירדה אלינו מהשמים ונחקקה באבן. אבל לא כך הוא.

בחודש שעבר פרסם ארגון OECD דוח עבודה בנושא "הטיפול בשווי השימוש ברכבי חברה ובהוצאות התחבורה של העובדים". הדוח מנתח לעומק את שיטות חישוב שווי השימוש ברכב צמוד שנהוגות ב-27 מדינות חברות בארגון (ישראל לא כלולה ברשימה) ומתברר שלא, שלא כל החוכמה מרוכזת אצלנו. במדינות רבות תופסים כיום ציי רכבי העבודה הצמודים חלק משמעותי בשוק ולפיכך מקדישים הרגולטורים מחשבה רבה לחישוב ועדכון השווי הנכון וההוגן של אותה הטבה.

המטרה שאליה שואפות (או לפחות צריכות לשאוף) המדינות היא שווי השימוש שהשפעתו "נייטרלית", כלומר הימנעות מגביית מס יתר מהעובד אך גם ממס חסר שמתעלם מעלויות לוואי למדינה, כמו זיהום אוויר ועומסי תנועה כתוצאה משימוש יתר ברכב הצמוד.

בהשוואה בינלאומית, נראית השיטה הישראלית כמעין הסכם פשרה בין סוחרים ממולחים בשוק, שכל אחד מנסה לעבוד על האחר. ניקח למשל אותו מספר מיסטי של "2.5% ממחיר המחירון של הרכב". חלק גדול ממדינות OECD אינן מתבססות על "מחיר המחירון" הרשמי מתוך הכרה שהוא רחוק מלשקף את הערך האמיתי של הרכב. גם בישראל יש כיום פער עצום של כ-20% - בהערכה מתונה - בין מחיר המחירון למחיר "האמיתי" שבו נמכר הרכב בפועל.

כך, למשל, רוב מקבלי הרכב הצמוד בישראל משלמים כל חודש 2.5% ממחיר המחירון המלא של רכב משפחתי, שעומד על 129 אלף שקל. בפועל, אף אחד בשוק הרכב לא משלם את הסכום המלא הזה ואנחנו לא מדברים רק על חברות ליסינג וציים, שמקבלים הנחות של 25% אלא גם על לקוחות פרטיים, שזוכים להנחות של 10%-15% בלי להתאמץ.

זה לא הכול: בהשוואה למדינות OECD, בשיטת שווי השימוש הישראלית מקבלי הרכב הצמוד נדפקים פעמיים. פעם אחת כאשר המדינה מחשבת את שווי השימוש על פי מחיר המחירון הפיקטיבי ופעם שנייה בגובה המס, שעומד על 2.5%. הממוצע בין המדינות שנבדקו עומד על כ-1.5% ממחיר הרכב בלבד. רק נורבגיה - מחלבת מסים ידועה - מטילה מס בשיעור דומה לשלנו על מחיר המחירון. גרמניה, למשל, שיש בה שוק ענק של ציי רכב צמודים, מסתפקת ב-1% בלבד ממחיר המחירון. בארה"ב מחושב הבסיס לתשלום על פי "מחיר השוק ההוגן של המכונית".

הדלק על חשבון הברון

אז איך זה שמאות אלפי בעלי רכב צמוד לא צועדים עם לפידים בוערים לעבר משרד האוצר? כיוון שכחלק מההסכם הלא-כתוב מקבלי הרכב הצמוד מקבלים "פיצוי" סמוי בדמות התעלמות של שווי השימוש מעלויות הדלק בפועל ומהיקף הנסועה בפועל. כלומר, כדי שהרכב הצמוד יהיה משתלם לעובד, הוא צריך להמיר חלק גדול מהשימוש ברכבו הפרטי לשימוש ברכב העבודה. כלומר, מוטיבציה לשימוש יתר ברכב, על כל עלויות הלוואי הנגזרות - זיהום, פקקים, בטיחות וכו'.

כדי לנטרל את המוטיבציה הזאת, חלק לא מבוטל ממדינות OECD מוסיפות לחישוב שווי השימוש הבסיסי עלות בהתאם לקילומטרז' בפועל שנוסע הרכב בשנה. יש גם מדינות מתוחכמות יותר כמו גרמניה ואיטליה, שמחשבות את המרחק בין מקום מגוריו של העובד לבין מקום העבודה, ומטילות מס על פי היחס בין נסיעות לעבודה לבין נסיעות "פרטיות". בעל הרכב יכול לבחור בשיטת החישוב המועדפת עליו (נסועה בפועל, אחוז ממחיר הרכב, או גם וגם). הנתונים מושגים באמצעות דיווחים של העובדים, מנהלי הכספים בארגונים או מטכנולוגיות כמו מערכות ניווט וטלמטיקה.

זה לא הכול. על פי דוח OECD, לא מעט מדינות מפחיתות במדורג את שווי השימוש בהתאם לגיל הרכב. בבלגיה, למשל, פוחת שווי השימוש בשיעור מדורג של עד כ-25% כבר מהשנה השנייה לשימוש ברכב. זה צעד הגיוני במיוחד במדינה כמו ישראל, שבה "איבוד הערך" הוא כה מואץ עד שעובד יכול לנסוע בשנה השלישית ברכב ששוויו האמיתי כמחצית ממחיר המחירון שלו כחדש.

ירוק יחסי

הדוח מגלה שבמדינות רבות משמש שווי השימוש להפקת בונוסים נלווים למדינה כמו עידוד לציים לרכישת כלי רכב "ירוקים". גם אצלנו זה קיים, בצורה עקיפה מאוד: הטבות המס ה"ירוק" אמורות היו להפחית את מחיר המחירון היחסי של כלי רכב ידידותיים לסביבה, וכך להפחית גם את שווי השימוש ולעודד ציים לרכוש אותם. בפועל, חמש שנים אחרי כינון השיטה, השפעתה כמעט זניחה. ברוב כלי הרכב הלרוונטיים לציים, הטבת המס הירוק "נעלמת" בכיס של היבואנים וחברות הליסינג ומחירי המחירון נותרים יציבים להפליא - וכך גם שווי השימוש שנגזר מהם.

במכוניות "מיני*" ההשפעה גדולה יותר, אבל עוד לא ראינו ציים גדולים שמעבירים את העובדים ממשפחתיות למכוניות מיני מנימוק של הפחתת שווי שימוש. בבריטניה, לשם השוואה, שבה משקלם של ציי הרכב דומה לשלנו, אחוז שווי השימוש נקבע במדורג בהתאם לרמת הפליטה של הרכב. ישר ולעניין.

בשלב זה אנחנו כבר יכולים לשמוע את נחרות הבוז של האוצר. "בלתי אפשרי ובלתי מעשי לחשב שומה פרטנית לכל נהג ונהג. אין מערכת עם כוח אדם או מחשוב שיכולים לתמוך בזה". ובכן, המחקר של OECD מראה שזה אפשרי, וזה נעשה בפועל במדינות עם ציים של 2-3 מיליון כלי רכב צמודים. מי אמר שאין מצבי WIN-WIN במיסוי.

כיצד מחושב שוי השימוש במדינות OECD

עוד כתבות

אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, צילומים: AP, דוברות הכנסת, שאטרסטוק

הדרך לאספקת הפגזים האמריקאיים לישראל עוברת בטורקיה

היחסים בין נשיא טורקיה, רג'פ ארדואן ונשיא ארה"ב, ג'ו ביידן, מתהדקים למרות היחסים המעורערים שהיו בין השניים לאורך השנים ● מדיווח בלומברג, מתברר כי ארה"ב מנהלת מו"מ עם טורקיה לצורך רכישת פגזים וחומרי נפץ, שיאפשרו לה להאיץ את קצב הייצור שלה ולשלוח את חלקם לישראל

מנכ''ל NICE, ברק עילם / צילום: CRC Media

מלך השכר של ת"א: המנכ"ל שהרוויח כ-90 מיליון שקל ב-2023

עיקר התגמול של מנכ"ל נייס ברק עילם – הוני ● במשך שנותיו כמנכ"ל נייס צבר תגמולים בהיקף של כ-460 מיליון שקל לפי שער החליפין הנוכחי ● שכר של כ-17 מיליון שקל למנכ"ל אלביט אשתקד

חיילים צרפתים מפטרלים בפריז / צילום: Reuters, Benoit Tessier

באירופה מתכוננים לאירוויזיון ואולימפיאדה תחת חשש כבד מחטיפות ופיגועים

אירוויזיון במאלמו, אליפות היורו בגרמניה ואולימפיאדה בפריז: שורת האירועים ההמוניים באירופה הקיץ, במקביל למלחמה בעזה והסיכון הגבוה לטרור איסלמי, מעלים את הכוננות בה לשיאים חדשים ● האמצעים שעל הפרק: שימוש ברחפנים והחזרת הנוכחות המשטרתית בגבולות

אייל בן סימון, מנכ''ל הפניקס / צילום: יחצ ענבל מרמרי

ביום האחרון לפני הפקיעה: מנכ"ל הפניקס אייל בן סימון מכר מניות

מנכ"ל הפניקס וסמנכ"ל הכספים שלו מימשו יחד 170 אלף אופציות במחיר של 37.48 שקל למניה ● המימוש בוצע יום לאחר שהחברה דיווחה על תוצאותיה הכספיות לשנת 2023, רווח של 1.1 מיליארד שקל המשקף תשואה להון של 10.5%

מבצע לתשלום חלקי על דירה על הנייר / צילום: דרור מרמור

מספר הדירות שנרכשות רק עולה, אז למה נתוני המשכנתאות נמוכים?

נתוני המשכנתאות החדשות שניטלו ממשיכים לדשדש כבר כמה חודשים, למרות העלייה ברכישת דירות ● האם מבצעי הקבלנים המאפשרים לשלם רק 10% בתשלום הראשון ואת היתר במסירה, יתבטאו במשכנתאות בעוד שנתיים־שלוש?

חנן מור, מנכ''ל קבוצת חנן מור / צילום: איל יצהר

הנושים זעמו, וחנן מור ידולל ל-1% ממניות קבוצת הנדל"ן שהקים

לפי הסדר החוב המתגבש, חנן מור יחזיק כ-1% ממניות החברה ● במקביל, יוקצה לנושי החברה, בעיקר בנקים וגופים מוסדיים, מניות שיהוו כ-96% מהון החברה

קבוצת רוכבי אופניים עם טל ברודי. מימין: ריבה פרידמן בורוביק / צילום: דבורין תקשורת

מקבוצות אופניים ועד קבלת פנים בחזרה לבית: הארגון שמלווה מפונים במלחמה

מאז פרוץ המלחמה מלווה ארגון "הרוח הישראלית" אלפי משפחות של מפונים, ואף גייס תרומות בהיקף של 2.5 מיליון שקל ● מ"מ המנכ"לית, ריבה פרידמן בורוביק: "האתגר הגדול הוא שיקום הקהילות"

בנק ההשקעות ג'יי. פי מורגן / צילום: Reuters, Mike Segar

האסטרטג של הבנק הגדול בעולם: "אתם לא תדעו כשהירידות יגיעו"

בבנק ג'יי פי מורגן שוב מזהירים מפני ירידות בשווקים, למרות שהתחזיות שלהם לא פוגעות כבר שנתיים וחצי ● האם הפעם התחזיות שלהם יתממשו? ומה הם ממליצים למשקיעים?

חרדים בלשכת הגיוס / צילום: מיטב ודובר צה''ל

בג"ץ: לעצור תשלומים לישיבות שתלמידיהן לא מתגייסים החל מה-1 באפריל

בג"ץ הוציא את צו הביניים בשל היעדר מקור חוקי להעברת התשלומים ● וכעת, מיום שני הקרוב יופסק התקצוב לתלמידי ישיבות שחייבים בגיוס ● השופטים אימצו עמדה מחמירה מזו של היועמ"שית ● התנועה לאיכות השלטון: "צו הביניים הזה מהווה צעד תקדימי בדרך לשוויון, וציבור המשרתים מודה לבית המשפט על החלטתו החשובה"

מירי רגב, ליכוד / צילום: אלכס קולומויסקי-ידיעות אחרונות

ועדות חקירה ממלכתיות תמיד הטילו אחריות אישית על ראש הממשלה?

עד כמה חריפה הביקורת שנמתחה על נתניהו בדוח מירון בהשוואה היסטורית? בדקנו ● המשרוקית של גלובס

סם בנקמן-פריד / צילום: ap, Bebeto Matthews

סם בנקמן-פריד, מייסד בורסת הקריפטו FTX, נידון ל-25 שנות מאסר

בנובמבר האחרון חבר מושבעים בארה"ב מצא את סם בנקמן-פריד אשם ● היום, השופט בתיק קבע כי הוא ירצה 25 שנות מאסר ● "אני הייתי המנכ"ל ולכן האחריות היא עלי", אמר בנקמן-פריד עם מתן גזר הדין

הראלי בוול סטריט יימשך? זה מה שמלמדת ההיסטוריה

מדד המניות המוביל S&P 500 עשוי לסיים את הרבעון הראשון עם עלייה של 10% ● האם ניתן להסיק מכך שהמשך השנה יתאפיין בראלי? לפי מחקרים של כמה גופי השקעות, החדשות הרעות נוטות להגיע במחצית השנה השנייה

מתחם חזית הים בחיפה / הדמיה: מן-שנער-יעד אדריכלים

נסגר המכרז הראשון של רמ"י בחזית הים בחיפה: כמה תשלם הזוכה?

יורו ישראל זכתה במכרז של רמ"י על קרקע של 23 דונם, להקמת 500 יחידות דיור ושטחי מסחר באחד מהמתחמים המסקרנים בישראל ● החברה תשלם על הקרקע, הסמוכה לבית החולים רמב"ם בחיפה, כ-205 מיליון שקל כולל הוצאות פיתוח

מישל וונטסוס, לשעבר מנכ''ל ביוג'ן / צילום: Quris

"ביוג'ן הייתה פסגת הקריירה שלי עד כה": המנכ"ל לשעבר מדבר על התוכניות לעתיד

מישל וונטסוס היה מנכ"ל ביוג'ן בתקופה שבה הייתה במוקד תשומת הלב בעקבות התרופה החדשנית שלה לאלצהיימר, אבל בסוף שילם בכיסאו על הכישלון שלה בשוק ● בראיון ל"גלובס", הוא מגיב על הביקורת שהושמעה נגדו, מספר אילו חברות מעניינות אותו עכשיו ומדבר על ההשקעה שלו בקיוריס הישראלית ● על המיזם החדש שהוא מקים בסינגפור, הוא עדיין לא מוכן לפרט

בנימין נתניהו ואריה דרעי / צילום: עמוס בן גרשום, לע''מ

דרעי: "בג"ץ מתעמר בלומדי התורה, אות קין", גנץ: "בג"ץ פסק את המובן מאליו" | התגובות הפוליטיות על צו הביניים

הפוליטיקאים הגיבו על החלטת בג"ץ שקיבל את עמדת היועמ"שית ● גולדקנופף: "אות קלון וביזיון, ניאבק בכל דרך על זכותו של כל יהודי ללמוד תורה ולא נתפשר" ● דרעי: "מבין את הלוחמים שלא רוצים לשרת עכשיו בצבא" ● גנץ: "הגיעה העת שהממשלה תעשה את המובן מאליו"

ביתן של קבוצת צ'אנגן בתערוכת מכוניות בסין / צילום: ap, Ng Han Guan

קבוצת הרכב השלישית בגודלה בסין בדרך לישראל

משלחת בכירה של צ'אנגן (Changan) סינית נערכת לייצא לישראל, הכניסה של החברה לישראל היא חלק ממהלך ההתרחבות הגלובלית שעליו הכריזה השנה ● מרצדס E קלאס והקרוסאובר של פורד: הדגמים החשמליים שבדרך ● השבוע בענף הרכב

פרויקט תמ''א 38 בחיפה / צילום: פאול אורלייב

משרד המשפטים יוזם: יזמי התחדשות עירונית יתחייבו מראש על מועד מסירת הדירות

שורת תקנות שיזם משרד המשפטים, שיידונו בקרוב בוועדת הפנים של הכנסת, יחייבו יזמי התחדשות עירונית במתן מועדי מקסימום לאישור תוכנית הפרויקטים שלהם ואכלוס הדירות שהם מקימים ● תקנות בולטות נוספות הן חשיפת ערבויות מחייבות, גילוי ניגוד אינטרסים של היזמים, וידוא שהדיירים מבינים את ההסכם ועוד

ביתן אינטל בגרמניה / צילום: Shutterstock

אינטל תכננה להשקיע 86 מיליארד דולר באירופה. סטארט־אפ קטן מקשה עליה

קרב פטנטים שחברת שבבים קטנה מנהלת נגד אינטל בגרמניה עשוי לחבל בתוכניות של הענקית באירופה כולה ● ניצחון משמעותי לתביעה נרשם החודש, עם הוצאת צו מניעה זמני נגד מכירת כמה מעבדים של אינטל ● השאלה הגדולה: האם ייפתחו משפטים דומים ביבשת?

מנכ''ל האוצר שלומי הייזלר בוועידת מרכז הנדל''ן באילת / צילום: נאו מדיה

מנכ"ל האוצר נגד מנהל רשות המסים: "מס דירה שלישית ירחיק משקיעים משוק הנדל"ן"

לפי מנכ"ל האוצר, שלומי הייזלר, החזרת "מס דירה שלישית" כבר בתקציב הקרוב לא נמצאת על הפרק ● על הביקורת שהעביר ינקי קוינט בכנס התשתיות של גלובס בשבוע שעבר, הוא עונה: "אמירות חמורות ואין בהן דבר וחצי דבר. באוצר יש אנשים מופלאים" ● וזו התוכנית שלו למלא את קופת המדינה, נוכח הגירעון המחמיר

מערכת ReDrone של אלביט / צילום: אלביט מערכות

הנקמה של פוטין בהודו, ומערכת יירוט הרחפנים החדשה של אלביט

אלביט הציגה ללקוחות אירופאיים את מערכת היירוט המתקדמת שלה, אלג'יריה מצאה מענה בסין מול עוצמת המל"טים מתוצרת ישראל, ארה"ב שמה את מבטחה בלייזר, והנקמה של פוטין בראש ממשלת הודו • השבוע בתעשיות הביטחוניות