דאע"ש / צילום: רויטרס
עריפת ראשי מתנגדים, כריתת ידיו של אדם ש"העז" לעשן סיגריה או אביון שגנב תפוח עץ, אונס נשים, ירי בכיכר העיר על אישה שחשפה קצוות שערה, שריפת בגדי נשים שהוצגו בחלון הראווה של חנות בגדים, הרס והשחתת מבני תרבות ומונומנטים היסטוריים, שוד בנקים וכספות פרטיות, השתלטות על בארות נפט, תשתיות תקשורת ומקורות כלכליים של המדינה תוך רצח, ביזה והטלת אימה בתושבים - דמיינו את כל הדברים הללו מתרחשים ברצועת עזה, מרחק נגיעה מערים ומיישובים ישראליים. עכשיו דמיינו את האנשים האלה נכנסים למנהרות בעזה ויוצאים מהם בשטחי קיבוץ ישראלי, מטר מחדר האוכל או חדר הילדים, עומדים פנים מול פנים מול "הכופר הציוני" כשבידם נשק אוטומטי ועיניהם יוקדות משנאה.
בימים אלה, בשעה שישראל מתמודדת במערכה קשה מול חמאס וסופגת אבדות קשות בנפש, מתחזק ברקע אויב חדש, אכזרי, קיצוני יותר, מפחיד יותר, שמעוניין ליצור את העולם האסלאמי האידיאלי הטהור בכל המזרח התיכון (לכל הפחות), וגם בישראל.
האויב הזה הוא הארגון שהפך לשם הכי חם בימים אלה בעולם האסלאמי - ארגון דאע"ש. פירוש שמו הוא "אלדולה אלאסלאמיה פי אלעראק ואלשאם", ובעברית: המדינה האסלאמית בעיראק ובלבנט. אותו לבנט שאליו מתייחס השם, כולל גם את ישראל (ראו מסגרת).
כמי שמורגלים בחיים בצד קיצוניות אסלאמית, נדמה שעוד ארגון קיצוני לא אמור להפחיד אותנו, אך נוכח המציאות שמציירים מזרחנים ובכירים לשעבר באמ"ן, ודמות הארגון האכזרי התורן, קשה להיוותר אדישים. הארגון, שבראשו עומד כיום אבו-בכר אלבגדאדי (שכבר זכה לכינוי "האיש המסוכן בעולם"), שולט ביד קשה בערים שונות בעיראק ובסוריה, ויש לו בסיס גם בתימן. שיטות הפעולה שלו כה קיצוניות עד כי גם אל-קאעידה פלטו אותו משורותיהם. לדברי ד"ר אל"מ (מיל.) משה אלעד, מומחה לסכסוך הישראלי-פלסטיני ממכללת גליל מערבי, ומי שבעבר שימש בתפקידים בכירים בשטחים בצבא, "מדובר בארגון ג'יהאד סלאפי שנולד בסוף מלחמת האזרחים בעיראק, ומשנת 2004 הוא השתייך לאל-קאעידה, אך בשלב מסוים אל-קאעידה פלטו אותו, כי הוא ארגון מאוד קיצוני ומאוד אכזרי ואל-קאעידה ראה בו סכנה. המטרה של דאע"ש היא להקים מדינה אסלאמית בעיראק ובסוריה הגדולה, וכל האמצעים כשרים. אם בדרך צריך להרוג את רוב אזרחי הערים שנכבשות, זה מה שיהיה".
בין היתר, כבש דאע"ש את רוב שטחה של העיר מוסול, העיר הגדולה ביותר בצפון עיראק, והעיר תכרית. בנוסף, על פי פרסומים שונים שולט דאע"ש כבר על יותר משליש משטחה של סוריה, ובו חלקים גדולים מהעיר א-רקה, עיר מרכזית הממוקמת על הפרת, וחלקים בעיר דיר א-זור.
"חבורות של פרחחים"
ד"ר אל"מ אלעד מתאר את המציאות שחווים כיום תושבי ערים בעיראק ובסוריה, שנשלטות על ידי הארגון: "הם יורים באנשים באמצע הרחוב, אונסים, כורתים ראשים. אם אדם לא מוכן לתת להם משהו, הם יורים בו ברחוב או עורפים את ראשו, מביאים את ראשו למשפחה שלו ואומרים להם: 'שלמו לנו עכשיו, אחרת גם הראשים שלכם יהיו כאן'. הם עושים דברים שהדעת לא יכולה לתפוס".
לדבריו, אל-קאעידה, שאינו נתפס - בלשון המעטה - כארגון הומניטרי וסלחן, לא נמצא באותה סקלת אכזריות. "אל-קאעידה לא רוצה להיתפס היום כארגון של מרצחים. הוא רוצה להיתפס כארגון אידיאולוגי נקי, לכן הוא זרק אותם. דאע"ש מורכבת מחבורות של פרחחים, שאלמלא הם התעסקו עם דת, עם הארגון הזה שכביכול הוא ג'יהדיסטי, אז יכלו באותה מידה להיות שודדים, פיראטים או סתם פרחחי רחוב. אלה קבוצות אוכלוסייה מאוד מאוד קשות, שההתנהגות שלהן איומה, חסרת מוסר וחסרת ערך לחיי אדם, והכול בשם הדת לכאורה. מדובר בארגון שמורכב מערב רב של אספסופים, כולל אספסוף אמריקאי לא גדול, של כמה אלפי אמריקאים שהם משלמים להם, חבורות אופנוענים כאלה שמנבלים את הפה והצטרפו לג'יהדיסטים. שמעתי אותם כמה פעמים בהקלטות במהלך הקריירה שלי, וזה פשוט מחריד לראות מי הגיע לשם, ממש עבריינים לשעבר הצטרפו אל המוסלמים האלה".
גם סא"ל במיל' מרדכי (מוטי) קידר, לשעבר בכיר באמ"ן וכיום מזרחן ומרצה במחלקה לערבית ומזרח תיכון באוניברסיטת בר אילן, מציג תמונה של ארגון שמנסה להחזיר את העולם אחורה בזמן, תוך שימוש בטרור ובהפחדה. "דאע"ש בקטע של יישום השריעה (הדין הדתי האסלאמי) באופן הכי דווקני שיש והכי קיצוני שלה", הוא אומר, "הם הולכים חמושים ברחובות של הערים שהם מנהלים, ודורשים מחנויות בגדי נשים שלא יציגו בחלון ראווה אף בגד, גם לא חולצות ושמלות צנועות. המקסימום שמותר להציג זה שלט עם הכיתוב 'בגדי נשים'. הסחורה צריכה להיות במגירות ורק אם אישה רוצה לקנות חולצה שיוציאו לה".
הארגון מתנגד גם לצריכת סמים ואלכוהול, אך באותה נשימה אוסר עישון סיגריות רגילות וטבק. סא"ל במיל' קידר: "יש להם כמובן תפיסה קיצונית בכל הנוגע להתמכרויות, וסיגריות זה סמים מבחינתם. הם שורפים את כל הסחורה שנתפסת בכיכר העיר והם לא מראים את זה תמיד, אבל הם הורגים את כל מי שנתפס משתמש. עישון שווה גזר דין מוות. הם אוסרים משחקי מזל, מחרימים קלפים ושש-בש וכל המשחקים שעובדים עם קוביות, כי קוביות זה מזל. בסרטים שהם מוציאים עכשיו הם פחות מתרברבים בהרג שהם זורעים, אבל את האמת עליהם אפשר לראות בסרטים שפרסמו בתחילת דרכם, שם הפגינו את כל דרכי ההרג, והראו איך הם ממש יורים באנשים סתם ברחוב כיוון שהם חשבו שהם שיעים, או משספים גרונות של בוגדים".
יורם שוייצר, ראש התוכנית "טרור ומלחמה בעצימות נמוכה" במכון למחקרי ביטחון לאומי ולשעבר יועץ לאסטרטגיות לוחמה בטרור למשרד ראש הממשלה ולמשרד הביטחון, מבהיר כי "אסטרטגיית הפעולה של דאע"ש גוזרת בעצם השתלטות על שטח, שימוש במורא והטלת אימה כדי להמשיך לשלוט. הם מוציאים להורג אנשים בפומבי כאסטרטגיית הפחדה, מחילים את שלטון האסלאם ההלכתי על הנשלטים - לנשים אסור ללכת בלי ליווי, הן הולכות עם כיסוי ראש וגוף מלאים, אסור לשמוע מוזיקה, אסור לשחק כדורגל - הם מפוצצים מונומנטים היסטוריים, כרגע של השיעים בעיקר, כי בשיעים הם רואים כופרים גדולים יותר מאשר היהודים והנוצרים, ומשתמשים ע"י הפחדה באנשי הממשל המקומי כדי לקיים ממשל תקין לכאורה. לאנשי הממשל הם מציעים לפעול איתם ולקבל משכורת או למות, וכך הם מצליחים לקיים איזה סוג של ממשל שכאילו ממשיך את הממשל הקודם, כשהאסטרטגיה שלהם היא אסטרטגיה של הפחדה והרתעה".
"שן תחת שן, עין תחת עין"
השאיפה של דאע"ש דומה לשאיפות של כל ארגון ג'יהאדיסטי אסלאמי אחר - להפוך את העולם כולו לאסלאמי, טהור, חף מכל סממן של הקדמה או המערב. אלא שבדאע"ש בחרו את התוואי הקיצוני ביותר של האידיאולוגיה הזאת.
אלוף במיל' עמוס ידלין, לשעבר ראש אגף המודיעין (אמ"ן) בצה"ל וכיום ראש המכון למחקרי ביטחון לאומי, מגדיר את דאע"ש "ארגון אסלאמיסטי קיצוני ביותר". לדבריו, "בראיית עולמם, הסדר העולמי הנוכחי, שבו נחלקת המפה לפי מדינות ריבוניות, הוא תוצר של כפייה מערבית על ציביליזציה אסלאמית עתיקה. באופן פרקטי, הם שואפים לבטל גבולות בין מדינות מוסלמיות ולחזור לשלטון הח'ליפות (מנהיגים דתיים) בכל האזור שיונהג לפי חוקי השריעה. במקרה של הגבול הסורי-עיראקי הם הצליחו, וביטלו הלכה למעשה את ריבונות המדינות באזורים אלה. שיטות הלחימה שלהם אכזריות ביותר וכוללות עריפת ראשים, הוצאות המוניות להורג והרג חסר אבחנה של אזרחים. אף כי דאע"ש ארגון קטן, הם זכו לסיוע מסוים מצד השבטים הסונים באזורים שבו הם פועלים, ונחלו הצלחות צבאיות משמעותיות ובתוכן כיבוש ערים מרכזיות בעיראק".
אל"מ במיל' אלעד מוסיף כי "האידיאולוגיה שלהם זאת התפיסה האסלאמית הטהורה, ללא מתינות. רוב הארגונים של האחים המוסלמים אומרים שבסופו של דבר העולם יצטרך להיות אסלאמי שפועל עפ"י השריעה, ההלכה, ויהיה בו ח'ליף (מנהיג דתי), שהיהודים והנוצרים יצטרכו להחליט אם לציית לו ולהיות אזרחים סוג ב' או למות. וכמובן אם השריעה פועלת, אז החוקים שיהיו זה שן תחת שן, עין תחת עין, כורתים יד למי שגונב תפוח וכדומה".
לדברי סא"ל במיל' קידר, "מדובר ברצון של הארגון להחזיר את מדינות האסלאם למאה ה-7, לתקופה הטהורה, הצרופה של האסלאם, לפני שחדרו לתוכו כל החידושים השליליים, הן מתרבות המערב והן מתרבות העמים הנכבשים כמו הודו, הבודהיסטים, וכל הדברים האחרים שהכניסו לאסלאם כל מיני דברים שליליים מבחינתם".
האידיאולוגיה הזאת, כאמור, לא חדשה. כל ארגון טרור מחזיק בה, אז למה דאע"ש מובדל מהארגונים הפועלים לצדו? דרך היישום האכזרית כאמור, והלחץ שלו ליישם את תוכניותיו, הם שמבדילים אותו מאחרים.
"בסופו של דבר אין הבדל עמוק בסיסי עקרוני בין חמאס לבין דאע"ש", מבהיר קידר, "כל ההבדל הוא באמצעים שהם נוקטים כרגע בדרך אל המטרה הסופית. המטרה הסופית של שניהם היא להשליט את האסלאם על כל העולם. זו המטרה של כולם, מהאחים המוסלמים במצרים ועד דאע"ש. השאלה היא עד כמה אצה להם הדרך. לאחים המוסלמים יש קצת יותר סבלנות, הם לא נוקטים אמצעים דרסטיים, הם לא רוצחים בצורה כזאת נוראה ואיומה, לעומת דאע"ש שרוצים אסלאם עכשיו".
שוייצר מבהיר עוד כי "האידיאולוגיה של דאע"ש זהה לאידיאולוגיה של אל-קאעידה, למרות שהם נמצאים איתם בעימות היום. הוויכוח בינם לבין אל-קאעידה הוא על אסטרטגיית הפעולה הקונקרטית, ויש גם ויכוחים על יוקרה ועל עוצמה אישית, ובעצם מאבק על כוח, שנע סביב ההבדלים בגישה של אל-קאעידה שספג סה"כ מעל 25 שנה של עימות, עם התוצאות שלו, ונוטה להיות פרגמטי יותר בהתייחסות שלו לסוגיות שעומדות על הפרק. הארגון 'הצעיר' יותר נוטה להיות פזיז יותר ופחות פרגמטי. אבל גם אל-קאעידה וגם רבים מהארגונים שמשתייכים לג'יהאד העולמי, דבקים במטרתם להקים ח'ליפות אסלאמית עולמית שמתחילה בהקמת ח'ליפות אסלאמית קטנה וסביבה לבנות את העולם המוסלמי שמציית לח'ליף".
יש לדאע"ש כסף ואמצעים
כדי לממש תוכנית שאפתנית כל כך - הכפפת העולם לסדר עולמי חדש-ישן, כנוע ונטול סממנים מערביים מודרניים - צריך כסף. הרבה כסף. ומתברר שלדאע"ש יש. מקורות המימון שלהם מגוונים, החל בתרומות וכלה בשוד ודמי חסות, והם לא בוחלים בשום אמצעי כדי להשיג את מיליוני הדולרים הנדרשים להמשך פעילותם.
האלוף במיל' ידלין מסביר כי "דאע"ש החל באמצעות תמיכה מסוימת מסעודיה, אם כי לא ממקורות רשמיים. עם זאת, יש עצימת עיניים מסוימת מצד בית המלוכה, מכיוון שדאע"ש מדאיגים מאוד את איראן, שהיא הסכנה המרכזית מבחינת הסעודים. מלבד זאת, דאע"ש השתלט על שדות הנפט הסורים, ולאחרונה גם על הבנק המרכזי במוסול, מהערים הגדולות בעיראק".
מאחורי האמירה המרוככת "השתלטו על בנק" מסתתרת מציאות עבריינית הרבה יותר: דאע"ש שודדים כל בנק בכל עיר שהם מגיעים אליה, ולמעשה בוזזים כל מקום שניתן לבזוז, תוך חיסול כל התנגדות בדרך. "חלק מהכספים שדאע"ש לקחה בעיראק הגיעו מגניבות, שוד ומקרי ביזה, ודברים מהסוג הזה, שמאפיינים יותר מאפיה או ארגוני שודדים ולאו דווקא ארגון צבאי או מחתרתי", אומר אל"מ במיל' אלעד, וסא"ל קידר מוסיף כי "ברגע שהם כובשים עיר הם פורצים מיד לכל הבנקים, מרוקנים את כל הכספות, גם האישיות, גונבים תכשיטים שיש בבנקים ובוזזים כל מה שיש בבתי העשירים שהם מסלקים, חוטפים אנשים בשביל לסחוט כופר. אלה כבר פרקטיקות ארוכות בשנים".
לדברי שוייצר, "שוד הבנקים הפך אותם לארגון מהעשירים בעולם. יש להם מיליוני דולרים בידיים. בנוסף, הם השתלטו על מקורות אנרגיה עתירי הכנסה שהם מפעילים, או לפחות גובים את התפוקה שלהם, מאגרי גז ונפט, והם אפילו מוכרים למשטר של אסד את הנפט מהאזורים שהם השתלטו עליהם בסוריה. זה אבסורד שהוא משלם להם למרות שהם נלחמים בו, אבל זה מה שקורה. כך שיש להם הרבה מאוד כסף והרבה מאוד אמצעים".
בין היתר, השתלטו דאע"ש לפני כמה חודשים על שדה נפט במזרח סוריה, וכיום מהווה השדה הזה אחד ממקורות המימון העיקריים שלהם. איך משתלטים על שדה נפט עשיר ומניב, ואף אחד לא עוצר אותך? "הם קודם הורגים אותך ואח"כ שואלים מי היית ומה רצית", אומר סא"ל קידר.
בנוסף, בדומה לארגונים אסלאמיים אחרים ברחבי המזרח התיכון, גם לדאע"ש יש שורת תורמים ונדבנים מרחבי העולם הערבי. "כשמדברים על מימון ארגונים אסלאמיים צריך ללכת אחרי הכסף לאדם אחד, ששמו יוסוף קרדאווי", אומר אל"מ אלעד. "הוא אוסף מימון לכל ארגוני הטרור האסלאמיים. הוא מחלק לכולם ולא מקפח אף אחד. הוא עומד בראש ארגון שנקרא קואליציית הצדקה, 'אינטילף אל-חייר' בערבית, שחולשת על עולם ומלואו. יש לארגון סניפים בכל העולם וזה מקצר תהליכים. למה הוא תומך בכולם? כי הוא מאמין ששילוב כוחות של כל הגופים, אם זה חמאס או התנועה האסלאמית או דאע"ש, יביא לתוצאות הרצויות של השתלטות האסלאם על העולם. הכסף מגיע בעיקר מהשייח קרדאווי, ויש כמובן קבוצות נוספות שמעבירות לדאע"ש תרומות , בין היתר, מקטאר, ערב הסעודית וכוויית, אבל שם התרומה היא על בסיס דמי חסות ברמה לאומית - מאיימים על אנשים כדי שיתרמו. אומרים להם כדאי לכם לתת, והם נותנים כי הם פוחדים. הם אומרים שזה מרצונם, אבל ההערכות הן שמדובר בסחיטה, כי אומרים להם 'אנחנו יכולים להתנכל לכם לצינור גז, או לצינור דלק, וחבל'".
"למעשה", מסביר אלעד, "הם מפחידים לא רק את מי שמתנגד להם, אלא גם את מי שאיתם, והם אכזריים בצורה מטורפת, אכזריות שאין רבה ממנה".
במקביל לכל מקורות המימון הללו, ארגון דאע"ש מצויד כיום בנשק המשוכלל ביותר שקיים, בשווי של מיליוני דולרים, באדיבות ארה"ב. ארה"ב ציידה את צבא עיראק בכלי נשק מסוגים שונים, טילים, מסוקים, רכבי האמר ממוגנים, אך השלל הרב הזה הגיע לידיים הלא נכונות - לדאע"ש.
"הם משתלטים על בסיסים נטושים וכבשו בעיקר מפקדות של הדיביזיה העיראקית שהאמריקאים ציידו, חימשו ואימנו", מסביר סא"ל קידר, "יש להם היום כלי רכב ממוגנים, האמרים וכלי רכב קרביים. במפקדות האלה יש הכול - נשקיות, כלי נשק כבדים, חומרי נפץ וכלים וכל מה שצריך כדי להשמיד את אויבך. יש להם כמות בלתי נדלית של אמצעי לחימה בשווי מיליוני דולרים. החיילים העיראקים ברחו והשאירו הכול מאחור. אף אחד בעיראק לא רוצה למות בשביל המדינה. זה לא כמו אצלנו שהמדינה של החיילים והחיילים של המדינה, וכל אחד נלחם פה בשביל המדינה שלו. זה לא כך בעולם הערבי. המדינה נתפשת כזר, היא נתפשת ככובש, כיצור לא שלנו אלא של האליטה השולטת, השבט השולט".
לסיכום אומר שוייצר, דאע"ש מצוידים היטב כדי לחולל נזק במזרח התיכון. לפעמים הם מצוידים יותר ממה שהם צריכים. "יש בידם כיום אמצעי לחימה מתוחכמים מאוד, שאת חלקם הם לא יודעים בכלל להפעיל. טנקים משוכללים ובעיקר מסוקי אפאצ'י, ואין להם טייסים. יש להם שילוב של אמצעי לחימה מתוחכמים בכמות גדולה, שאותה הם יכולים לשנע לכל מיני אזורי לחימה באזור שלנו, כולל העברה של אמצעי לחימה למורדים בסוריה שמשתייכים למחנה שלהם ולאזורי לחימה אחרים, ובהם סיני, תימן ולוב. זאת בעצם הכוונה הגדולה שלהם".
