בשנים האחרונות השפים הפכו לכוכבים, והבילוי במסעדות שלהם הפך לבין החביבים ביותר על הישראלים. את המגמה הזו ליוו תוכניות ריאליטי כמו "מאסטר שף" ו"משחקי השף", שהוציאו מהארון בשלנים חובבים, כשבמקביל להן התחזקו גם תוכניות הבישול "הרגילות" של ימי שישי בערב, שהחלו לקבל זמן רב יותר על המסך הקטן בסלון הבית. מספר הבשלנים החובבים גדל משמעותית, ועמו הצורך בתעשייה שלמה - סירים, מחבתות, תבניות אפייה ושאר גאדג'טים, שישאירו את העגבנייה עסיסית ויוציאו את הקרוקומבוש כמו שצריך. אבל מעל כל אלה, לפני מקדחת הירקות, המעשנת או פורס הביצים, כל שף יגיד לכם שבמטבח הכי חשוב זה סכין טובה.
נראה שהישראלים הפנימו את המסר הזה. אחד האינדיקטורים הוא חברת רוסולינג - היבואנית הרשמית של סכיני ארקוס מספרד. החברה המשפחתית רשמה צמיחה של יותר מ-100% ב-5 השנים האחרונות: ממחזור מכירות של 12 מיליון שקל לחברה שמגלגלת כיום כ-30 מיליון שקל, וממשיכה לצמוח.
"הצלחנו להפוך את ארקוס לסכין הנמכרת והמוכרת ביותר בישראל. בהרבה מקרים השם ארקוס הפך לשם גנרי לסכינים", מספר דן רוזנפלד, הבעלים של רוסולינג, "אפילו החבר'ה בספרד מופתעים. מכרנו בשנה יותר מחצי מיליון סכינים. אם פעם היינו מביאים סחורה בדואר בחבילות של 25 ק"ג, היום זה כבר בקונטיינרים".
"הפכנו את ישראל לאחד השווקים הכי חזקים, רק לאחרונה עקפנו גם את רוסיה", מצהיר איציק שגב, מנהל השיווק וחתנו של דן, "מחוץ לספרד אנחנו מקום ראשון בנתח השוק, וזה מעיד על מה שעשינו כאן".
"ניבאו לנו שחורות"
אבל לפני 5 שנים המצב היה שונה לגמרי. דן ובת זוגו ושותפתו, נאוה רזון שהיא גם מנכ"לית החברה, קיבלו לידם את החברה מאביו המנוח של דן, צבי רוזנפלד, בשנות השמונים המאוחרות ב"מצב לא טוב", לדברי דן. כמה שנים מאוחר יותר השניים הקימו את החנות "פור שף" ברחוב קרליבך. "בזמנו הייתה רק תוכנית בישול אחת של צחי בוקששתר וקרליבך היה רחוב מת. כולם ניבאו לנו שחורות. במקביל לעבודה בחנות לקחנו שף והתחלנו לעשות סדנאות בישול, וזה התחיל לתפוס. אבל זו הייתה עבודה מתישה מאוד. היינו מסיימים לעבוד בחמש אחה"צ, נוסעים לפור שף עד 11 בלילה ולא ישנים מהדאגות. וגם שמנתי 8 קילו מהשאריות בסדנאות".
- למה דווקא סכינים?
"אבי, שהיה בעל מפעל למוצרי עור ופלסטיק שייצר גם ערכות למניקור, פתח בשנת 1969 את חברת רוסולינג בע"מ לצורך יבוא מספריים למניקור מהעיר סולינגן שבגרמניה. בסולינגן הוא פגש יצרני סכינים למטבח, ומשם הדרך הייתה קצרה לכניסה לשוק כלי המטבח. בשנים 75'-77', כאשר האינפלציה בארץ הייתה בשיאה, נאלץ אבי להפסיק את ייצור מוצרי העור והחל לפתח את נושא יבוא כלי המטבח. במסגרת נסיעותיו ברחבי אירופה לחפש ספקים, הוא פגש את גרגוריו ארקוס, בעל מפעל הסכינים ארקוס שבספרד, והפך להיות הלקוח הראשון שלו מחוץ לתחומי ספרד.
"האבות עבדו יחד, אני והבן רוברטו, שהוא כיום בעל הבית במפעל, השתחררנו מהצבא - אני מצה"ל והוא מהצבא הספרדי - בערך באותו הזמן. שנינו היינו בני 24-23, ושנינו בני 62 היום. מזה כבר אפשר להבין שזו מערכת יחסים של משפחה. בסוף שנות ה-60 ארקוס יצאו בפעם הראשונה לתערוכה, שעד היום היא הגדולה בגרמניה, ומדי שנה רוברטו בא לשבת איתנו בשולחן ומדבר על רוסולינג. פעם אחת הוא גם הוציא תמונה של שני האבות ושלנו כשהיינו צעירים".
איציק: "הם מגיעים לארץ פעם בשנה, וכבר הפכו לשגרירים של ישראל".
דן: "הם גם לומדים מאיתנו. שרה ארקוס, הבת של רוברטו, כל כך מרוצה מאיציק שהיא רוצה לשכפל אותו לעוד מדינות".
- איך ומתי התחלתם לצמוח?
"כשאני קיבלתי את החברה עדיין עבדנו עם אבא, אז זה היה על אש קטנה. הוא כבר היה חולה אבל היה לו קשה לשחרר ולתת לנו לעבוד לבד. עד שנכנס הדור הצעיר שלנו - החתן שלי איציק, מנהל השיווק; הבת שלי דניאל שאחראית על הרכש; ובן נוסף יונתן - רוסולינג הייתה חברה קטנה של 3-2 אנשים, ואחרי זה הכול כבר השתנה".
- מה השתנה?
דן: "הם הביאו איתם חזון של התפתחות, שהיה לי ברור שצריך למנף אותו. נכנסנו לפאזה חדשה כשהתחלנו לפרסם. עד 2012 עבדנו עם החומרים של ספרד. ב-2012 התחלנו לעבוד עם משרד פרסום, והבנו שהנכס הכי גדול של ארקוס, מעבר לספרד, זה שזה מפעל שהתחיל כבית מלאכה משפחתי ב-1745 והיום הוא אחד המפעלים הגדולים בעולם לייצור סכינים. השוק אמנם מלא בחברות של סכינים, אבל לרובן אין הידע והמומחיות של למעלה מ-250 שנה.
"תקציב הפרסום שלנו עומד על יותר ממיליון וחצי שקל, הרוב הולך לטלוויזיה, וזה מצדיק את עצמו" מוסיף דן, "אני עשיתי דבר שאבא שלי לא עשה, אני שחררתי. נתתי לדור הצעיר יד חופשית, ויצאתי להשיג את המימון. למשל הבנתי שצריך להשקיע במחשוב - תוכנות חדשות למשל, שעלו מה שהיה נראה לי אז סכום עצום של 150 אלף שקל. היה לי קשה לשכנע גופים פיננסיים להשקיע בי, לך תמצא מישהו שייתן לך כסף כי יש לך דור צעיר, והייתי צריך למצוא את הגופים שיבינו אותי ויאמינו בי.
"היום אנחנו עובדים עם חברת פרסום צעירה, שמדריכה אותנו לגבי המיתוג. אנחנו עובדים עם חברת מדיה לתוכן שיווקי בטלוויזיה, ואנחנו בקשר הדוק איתם לגבי תוכניות שמתאימות לגישה שלנו וליכולת הכלכלית שלנו. החבר'ה האלה מאוד מקצועיים. אני מאוד מעריך את הדור הצעיר. לאט לאט הגיעו עסקאות והתחלנו להראות תוצאות".
איציק: "היה לנו מזל, לפחות חלק ניכר של מזל, שנכנסנו לפרסום בזמן. בענף שלנו המוצרים היו נמכרים לפי מה שהמוכרן בחנות חושב עליך, לא היו מותגים".
דן: "לקחנו סיכון עם הנושא של הפרסום. זה היה הימור לא נורמלי. לזכותם של הספרדים ייאמר שהם עזרו לנו, לא סכומים גדולים אבל עדיין כסף והיום הם קוצרים את הפירות".
- אילו עסקאות גדולות עשו את ההבדל עבורכם?
דן: "עשינו עסקה גדולה עם חֶבֶר, שבלי הילדים לא הייתי עומד בה. הם הזמינו מאתנו ברגע האחרון, והצלחנו להביא להם 60 אלף סכינים תוך חודש וחצי. זה היה מבצע לא נורמלי. חוץ מזה, אנחנו עושים מבצעים עם סופר פארם כבר שנה שלישית. אני אישית כבר לא נמצא בעסקאות האלה, זה בעיקר הדור הצעיר, אבל אני גאה בהם ושמח שיש מחליפים".
איציק: "עוד משהו שעשינו זה הליידי ארקוס. כשהסתובבתי בחנויות שמתי לב שנשים קצת נרתעות מסכיני השף הגדולות, ועדיין מחפשות את הסכין הקטנה עם ידית הפלסטיק הפשוטה, אז החלטנו לשדרג אותן. לקחנו סכין קיימת, שדרגנו לה את האריזה וקראנו לה ליידי ארקוס, וזה עבד מאוד יפה. השנה יש לנו שת"פ עם עמותת אחת מתשע, שעוסקת בסרטן השד, ובקרוב תצא מהדורה מוגבלת של הסכין הזו עם ידית ורודה, כשאת ההכנסות נתרום לעמותה. אנחנו מחפשים לעשות את הדברים טיפה אחרת".
להתמודד מול הסינים
רוסולינג פונה הן לצרכן הפרטי והן לצרכן המוסדי, ובשנים האחרונות הרחיבה את פעילותה ליבוא של מגוון כלי מטבח ובית - ממחבתות וסירים, דרך תבניות ומוצרי סיליקון, ועד גדג'טים, טיימרים, משקלים, ומה לא.
דן: "מחבתות וסירים הם 50% מההוצאות על כלי בית, ואנחנו מרחיבים את המותג גם לתחומים הללו. יש לנו מיזם משותף עם קרין גורן למוצרים מתחום האפייה. יצרנו עמה קשר, הראנו לה את המוצרים והיא הייתה מוכנה לתת לנו את השם שלה. יש לנו שת"פ איתה גם בתחום של תבניות הסיליקון. אנחנו מייצגים את המפעל הכי גדול באיטליה של סיליקונים, יותר מ-200 דגמים של תבניות. את הסירים והמחבתות אנחנו מייבאים מהחברה האמריקאית נורדיק. אנחנו היבואנים הבלעדיים של 90% מהחברות שאנחנו עובדים איתן. לא מוכנים לעבוד עם חברה ללא יבוא בלעדי. מלבד אלה, אנחנו גם חוזרים לתחום הקמעונאי, עם חנויות בקניון איילון ובקרוב גם במתחם שרונה".
- מה האתגרים שלכם?
איציק: "עד השנים האחרונות לא הייתה מודעות גדולה לאיכות, לנוחות של הכלים. בגלל שאנחנו מביאים מוצרים באיכות גבוהה האתגר העיקרי הוא להתמודד מול כל המפעלים הסינים, שמביאים מוצרים זולים ופחות איכותיים. כחלק מזה התחלנו להגביר נוכחות באינטרנט, והיום אנחנו מציעים מוצרים גם בחנויות מקוונות ובאתר שלנו".
- מה החלום?
איציק: "בישראל? לשרוד. הצלחנו להגיע למצב שבו אנחנו מובילים את שוק הסכינים בארץ, ועכשיו אנחנו רוצים לשמור על זה, ולפתח את העסק בתחומים האחרים. אנחנו רוצים להגיע גם לקמעונאי וגם לצרכן".
העיסוק בסכינים וכלי בית הפך את בני המשפחה לבשלנים?
איציק: "דניאל ונאוה הן חובבות בישול, אנחנו והשאר חובבי מסעדות".
דן: "בזכות העסק יש לנו גם הרבה חברים בתחום, שאול בן אדרת, משה שגב, בוקששתר. כל הזמן אנחנו מתעסקים באוכל".
- מה אף אחד לא יודע עליכם?
דן: "לא מכירים אותנו בתור רוסולינג, אלא בתור ארקוס, כי מיתגנו את השם הזה חזק מאוד. יש כאלה שחושבים שאני ארקוס. זו אחת הבעיות, כי בגלל שהחלטנו שזה הכיוון שלנו אנחנו מצטנעים מאחורי המותגים שלנו, והם עומדים בפרונט. אז מה שלא יודעים עלינו זה כל מה שסיפרנו עכשיו".
רוסולינג
שנת הקמה: 1969 מייסד: צבי רוזנפלד תחום פעילות: יבוא סכיני ארקוס וכלי בית
מחזור מכירות שנתי: כ-30 מיליון שקל מספר עובדים: 22