להם מגיע? מדינול דורשת פטור ממס על 750 מיליון דולר

רשות המסים ומדינול של קובי ויהודית ריכטר ניסו במשך כשנה להגיע להסכמה באשר לטענת החברה כי על הפיצוי שקיבלה חל פטור ממס מלא או חלקי, בגין היותו הכנסה ממפעל מאושר ■ הרשות דורשת מס בשיעור 20%-30%

נכשל המשא-ומתן בין חברת המכשור הרפואי מדינול של אנשי העסקים קובי ויהודית ריכטר לבין רשות המסים, בניסיון להגיע להסכמה באשר לשיעור המס שהחברה צריכה לשלם בגין הפיצוי בסך 750 מיליון דולר שקיבלה מחברת בוסטון סיינטיפיק. התיק נקבע לאחרונה להליך הוכחות בפני שופט בית המשפט המחוזי בתל-אביב, מגן אלטוביה - כך נודע ל"גלובס".

עוד נודע ל"גלובס" כי למרות שהמשא-ומתן בסוגייה נמשך כבר יותר משנה, והתיק, כאמור, כבר נקבע להוכחות, בכירי רשות המסים ונציגי מדינול עושים בימים האחרונים מאמצים נוספים להגיע לפשרה מוסכמת ביניהם, כדי לנסות ולייתר את הצורך בהליך משפטי.

הוויכוח בין מדינול, המיוצגת בידי עורכי הדין פיני רובין ואיל רז ממשרד גורניצקי, לבין רשות המסים באשר למס שהחברה צריכה לשלם בגין הפיצוי, נטוש מזה זמן רב.

מדובר בסכסוך בעל משמעות כלכלית אדירה: בעוד שרשות המסים סבורה כי על מדינול לשלם מס בשיעור שבין 20% ל-30% מהפיצוי שקיבלה - כלומר 150-225 מיליון דולר (553-830 מיליון שקל) - טוענת מדינול כי היא זכאית לקבל פטור מלא או חלקי על תשלום מס בגינו.

הנימוק המרכזי של מדינול להקלה המשמעותית במס הוא שהפיצוי שקיבלה צריך להיחשב כהכנסה ממפעל מאושר, ולפיכך צריך להיכנס לגדרי חוק עידוד השקעות הון ולהיות פטור ממס.

המגעים בין הרשות למדינול החלו לפני כשנתיים, וביוני 2013, לאחר שהנושא נחשף ב"גלובס", מסר עו"ד פיני רובין, בא-כוחה של מדינול, כי "יש להניח שהדיון המשפטי בנושא אפילו לא יתחיל, מאחר שהצדדים נמצאים בשיחות קונסטרוקטיביות לקראת פתרון מוסכם ביניהם, שייתר את הדיון ויביא את הצדדים על סיפוקם".

ואולם, הזמן חלף, והסכמה בין הצדדים לא נמצאה כאמור, לפחות בינתיים, לאור ההתעקשות של מדינול על עמדתה מזה והתעקשות רשות המסים לגבות מס מלא מהצד השני.

מדינול היא חברה פרטית למכשור וציוד הרפואי והיא אחת החברות הישראליות המצליחות ביותר בהיסטוריה. החברה כבשה את כותרות העיתונים באמצע העשור הקודם בעקבות משפט מתוקשר שניהלה מול חברת בוסטון סיינטיפיק.

החברה הישראלית טענה כי בוסטון, שהייתה שותפתה לשיווק סטנטים ללב, החליטה על דעת עצמה להתחיל לייצר ולשווק סטנטים משל עצמה, תוך הפרת הסכם בין הצדדים. מדינול תבעה מבוסטון פיצוי של 2-4 מיליארד דולר, ובוסטון הגישה תביעת נגד משלה.

הסכסוך הסתיים בסתיו 2005 לאחר התדיינות משפטית מתישה בבית משפט הניו-יורק עם פיצוי של 750 מיליון דולר למדינול - הגבוה ביותר שאי-פעם הורה בית משפט לשלם לחברה ישראלית.

הכנסה הונית?

ואולם, המאבק של חברת מדינול על הזכות לקבל את כספי הפיצוי המלאים מחברת בוסטון סיינטיפיק לא הסתיים באותה פשרה ועבר להתנהל בחזית אחרת - מול רשות המסים בישראל.

המחלוקת המשפטית בין רשות המסים לבין מדינול היא בעיקרה בשאלה האם - כטענת הרשות - הפיצוי בסך 750 מיליון דולר שקיבלה מדינול צריך להיחשב כפיצוי הוני ששולם לחברה בגין פגיעה בעסקיה, ולכן הוא לא יכול להיחשב כהכנסה של החברה ממפעל מאושר שפטורה ממס; או שמא - כטענת מדינול - מדובר בכסף שצריך להיחשב כהכנסות שהחברה השיגה ממפעל מאושר, שמגיע לה לקבל עליהם פטור מלא או חלקי ממס, וזאת מכוח חוק עידוד השקעות הון.

מדינול מבססת את טענתה על הסכם הפיצוי שנכרת בינה לבין בוסטון סיינטיפיק, שבו נקבע, לדבריה, באופן מפורש כי הפיצוי בסך 750 מיליון דולר הוא עבור רווחים מסחריים שמדינול הייתה מפיקה מייצור של סטנטים ומכירתם לבוסטון, לו קוימו ההסכמים בין הצדדים.

מדינול סבורה כי היא זכאית לפטור ממס לפי חוק עידוד השקעות הון במקרה זה, גם מכיוון שלאורך השנים היא פעלה בתום-לב ותוך מילוי כל החובות והקריטריונים שמאפשרים לקבל הטבות לפי החוק. לדבריה, בוסטון סיינטיפיק פעלה נגדה בחוסר תום-לב ובמזיד והפרה את ההסכמים עמה.

החברה מלינה על כך שלאחר שהיא ניצחה את בוסטון וקיבלה את הפיצוי המגיע לה, התברר לה כי רשות המסים מבקשת לנצל את המצב ולגזול את ממנה את ההטבות שמגיעות לה מהמדינה.

לפי המידע שהגיע ל"גלובס", רשות המסים סבורה מנגד, כאמור, כי הפיצוי שקיבלה מדינול מבוסטון לא יכול להיכנס לגדר חוק עידוד השקעות הון.

לגרסתה של הרשות, הפטורים ממס למפעלים מאושרים ניתנים למפעלים שפועלים בארץ, כאשר התכלית במענק הפטורים היא לעודד השקעות ותעסוקה בארץ; ואילו לטענת רשות המסים, במקרה של חברת מדינול מדובר בפיצוי שניתן ללא קשר לרווחיה בארץ, אלא על הפרת פטנט שחברת בוסטון סיינטיפיק השתמשה בו בחו"ל.

מרשות המסים נמסר בתגובה כי "בשל חובת הסודיות בחוקי המס אנחנו מנועים מלהתייחס לשאלות בעניינו של נישום ספציפי".

במשרד עורכי הדין גורניצקי ושות' סירבו להגיב לדברים.