גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

החברה לישראל השקיעה מאות מ' ד' בקורוס - והמיזם לא מתרומם

החברה לישראל השקיעה עד כה כ-600 מיליון דולר ביצרנית הרכב הסינית קורוס, שתיכלל בקרוב בהנפקת קנון בבורסה ■ אילו קשיים ניצבים בפניה, מה הפוטנציאל שלה, ומה אורך החבל שישחררו לה המשקיעים בטרם תראה רווחים?

החודש פורסם שחברת קנון, שנולדה במסגרת תהליך הארגון מחדש של קבוצת החברה לישראל, תונפק גם בבורסה הישראלית, לצד הנפקתה בניו יורק. חלק מהחזקות הליבה של החברה החדשה, דוגמת צים וטאואר, הן חברות עם שורשים ישראליים המוכרות היטב למשקיעים המקומיים. אבל בפורטפוליו של החברה החדשה ניתן למצוא גם החזקה מהותית נוספת - יצרנית הרכב קורוס, המוחזקת בשיעור של כ-50% - שהיא סוג של חידה.

החברה הזאת, לא זו בלבד שהיא מגיעה מענף תעשייתי זר לשוק הישראלי, עיקר פעילותה מתמקד - כרגע לפחות - בשוק הרכב הסיני המרוחק, שהוא פאזל מורכב בפני עצמו. החברה לישראל, מצדה, עשתה עד כה רק את המינימום ההכרחי כדי לחשוף את קורוס בפני המשקיע הישראלי ומקורות האינפורמציה הרשמיים העיקריים על פעילותה העסקית של יצרנית הרכב הצעירה הם הדוחות התקופתיים והיבשים של החברה לישראל והודעות היח"צ של החברה בשוק הבינלאומי.

הדוחות הכספיים סיפקו לאחרונה "שורה תחתונה" שמצביעה על הפסדי עתק שהולכים ונערמים בשלבים הראשונים של תהליכי הייצור, הפיתוח והשיווק בקורוס, אבל התמונה הכוללת מורכבת יותר. לפיכך, בסיוע מקורות סיניים, ננסה לפזר כאן חלק מהמסתורין על מצבה הנוכחי ועל עתידה האפשרי של קורוס.

עתיד מבטיח, הווה מעורפל

קורוס, שהוכרזה רשמית ב-2011, היא למעשה הגלגול השני של המיזם המשותף בין החברה לישראל לבין יצרנית הרכב הסינית צ'רי. במקור נועדה החברה, תחת השם קוואנטום צ'רי, להתמקד בשוק היוקרה והפרימיום אבל המשבר הכלכלי של 2008 גרם לשינוי כיוון חד וכיום היא מתמקדת בשלב הראשון בפלח העממי והרחב ביותר של שוק הרכב הסיני, שמכונה בסין "סגמנט C".

למרות השותפות הפיננסית עם יצרנית רכב מקומית גדולה ומנוסה כמו צ'רי, בחרה קורוס מההתחלה ליצור בידול והפרדה מהשותפה ולהקים חברת רכב "מבראשית" - מגיוס צוות בינלאומי, דרך תכנון עצמאי של פלטפורמות הרכב (באמצעות מאגנה כקבלנית חיצונית), ללא הסתמכות על פלטפורמה קיימת של צ'רי, והקמת מערך חלפים ולוגיסטיקה שנסמך על חברות בינלאומיות מהשורה הראשונה של תעשיית הרכב, ועד הקמת מפעל ייצור ומערך שיווק והפצה.

זהו מסלול נדיר מאוד כיום בתעשיית הרכב הבינלאומית, שהמוטו הנוכחי שלה הוא "איחוד פלטפורמות וקיצוץ בעלויות". לאורך הדרך זרמו לפרויקט קרוב ל-600 מיליון דולר מקופתה של החברה לישראל, לצד מאות מיליונים נוספים שהשקיעה במיזם צ'רי. עד כה גויס אשראי בהיקף של כמיליארד דולר מקונסורציום של בנקים סיניים.

במיזם כה מורכב ושאפתני יש מטבע הדברים עיכובים בלתי מתוכננים במסלול המקורי. על פי מקורות בסין, תהליך ההרצה וההקמה של המפעל היה ארוך מהרגיל ודרישות האיכות הגבוהות הביאו לקצב ייצור ראשוני נמוך באופן משמעותי מקצב של 150 אלף מכוניות בשנה, שעליו הוצהר בתחילת הדרך. גם לוח הזמנים להשקת הדגמים החדשים השתנה ככל הנראה לאורך הדרך וכיום יוצאת החברה לשוק עם שני דגמים מרכזיים על אותה פלטפורמה: מכונית סדאן ומכונית האצ'בק, שנוספה לאחרונה להיצע. בשנה הבאה יצטרף להיצע, על אותה פלטפורמה, גם דגם SUV.

המכוניות של קורוס הציגו סטנדרטים חדשים של איכות ביחס ליצרנים המקומיים בסין, זכו לכיסוי אוהד בכלי התקשורת הסיניים והבינלאומיים ואף רשמו הישג תדמיתי גלובלי מרשים כאשר הפכו למכוניות הסיניות הראשונות שצלחו בהצלחה יתרה את מבחני הבטיחות האירופיים של NCAP(New Car Assesment Program).

אלא שנתוני המכירות של קורוס ב-12 החודשים הראשונים הסתכמו באלפים בודדים, למרות השקעה לא מבוטלת בפרסום ויצירת חשיפה למותג החדש - דבר שהדליק לא מעט נורות אזהרה בתקשורת הסינית. השבוע אף ציטט העיתון "וול סטריט ג'ורנל" את דברי מנכ"ל החברה בכנס בינלאומי ולפיהם המודעות למותג קורוס בסין היא "רחוקה מאוד מהציפיות".

במלכודת הפרימיום

נראה שהבעיות המעכבות כיום את תהליך החדירה הראשוני של קורוס נובעות במידה רבה מקשיי המיתוג של החברה בשוק הסיני. תהליך היצירה וההחדרה של כל מותג רכב בינלאומי חדש הוא תהליך יקר וממושך מאוד - לקיה, למשל, לקח כמעט 20 שנה לקבל הכרה בינלאומית רצינית - אבל קורוס בחרה מלכתחילה במסלול קשה במיוחד של מיתוג "פרימיום", במונחים סיניים (כלומר, פנייה לבורגנים סינים), שמציב בחזית את הטכנולוגיה, את האיכות ואת הידע המערבי. את המיתוג הזה מלווה מחיר בסיס הגבוה בכ-20% מהערך מהממוצע של קבוצת המשפחתיות מתוצרת מקומית בסין וניצב קרוב מאוד לזה של מותגי פרימיום מבוססים כמו פולקסווגן.

בסין מעריכים שבמידה מסוימת התמחור של קורוס לא היה רק בחירה של מיתוג אלא גם אילוץ כלכלי, בשל השימוש ברכיבים יקרים ואיכותיים וההשקעה הראשונית הכבדה. אבל בשורה התחתונה, נראה שבנקודת הזמן הנוכחית הגישה שלפיה "טכנולוגיה ואיכות ימכרו את המותג" היא בעייתית בפלח שוק שחלק גדול מהמכוניות בו נמכרות עדיין "על המשקל", בליווי תחרות מחירים עזה. מצב זה בולט במיוחד בערי הדרג השני של סין, שאינן חשופות לתרבות צריכה מערבית מתקדמת כמו הערים הגדולות.

למותג קורוס גם אין בסין "מטריית תדמית" של יצרנים אירופיים, יפניים או אמריקאיים גדולים ומוכרים, שממנה נהנים רוב מיזמי הרכב המשותפים ליצרנים סיניים וליצרנים בינלאומיים. גם ההחלטה שלה ליצור "חומת ברזל" בין המותג קורוס למותג של החברה-השותפה צ'רי לא מסייעת רבות להאצת תהליך האימוץ.

התוצאה היא שנוצר היום מצב המזכיר את שאלת "הביצה והתרנגולת": כדי להרחיב את החדירה ואת המכירות באופן מאסיבי, קורוס צריכה להרחיב באופן משמעותי את מערך המפיצים שלה בסין. אלא שהמכירות האיטיות מרתיעות דילרים פוטנציאליים מפני ביצוע ההשקעה הכבדה הנדרשת להקמת סוכנויות הפרימיום של המותג. נכון לרגע זה, יש לחברה כ-60 דילרים ברחבי סין והיא שואפת להגיע לרשת של 100 דילרים עד סוף 2014 - איחור של כשנה בלוח הזמנים.

הפוטנציאל לטווח ארוך

למרות הקשיים, הצליחה קורוס לבנות בשנים האחרונות "קרש קפיצה" מרשים לשוק הרכב הסיני ואסור לזלזל בפוטנציאל שטמון בו. זהו שוק הרכב הגדול ביותר בעולם כיום והוא רושם בעקביות נתוני צמיחה חיוביים מאוד, "בולע" מיליוני מכוניות חדשות בשנה ורחוק מאוד ממיצוי פוטנציאל ההתרחבות. כל יצרן רכב עולמי בעל שם שרוצה להבטיח את עתידו נוכח הרוויה והשפל בשוקי המערב משקיע כיום בהרחבת פעילותו בשוק הסיני. מעבר לכך, זהו גם שוק רווחי מאוד, ויצרנים שמצליחים לנגוס ממנו נתח מהותי מרוויחים כיום מיליארדי דולרים בשנה מהפעילות.

השאלה הגדולה היא כמה סבלנות תהיה לשותפים של החברה לישראל במיזם ומה אורך החבל שיסכימו לשחרר השותפים והמלווים של קורוס נוכח רמת הסיכון וההפסדים הנערמים. הדאגה הזאת הובילה כנראה בחודש שעבר את מנכ"ל החברה לישראל, ניר גלעד, להעניק ראיון נדיר לעיתון הכלכלי הסיני "אקונומיק אובזרבר".

בראיון אומר גלעד שההחלטה להיכנס לפרויקט נבעה ממניעים של השקעה אסטרטגית ארוכת טווח, בהתבסס על קצב הצמיחה של שוק הרכב הסיני והתל"ג במדינה. "ב-2007 שותף אחר שלנו חבר לצ'רי ולמדנו ממנו שהחברה מתכוונת להתרחב לחו"ל ולשדרג את פעילותה התעשייתית. זו נראתה הזדמנות מצוינת והחלטנו לשתף פעולה עם צ'רי ולהשקיע בתעשיית הרכב הצומחת". לדברי גלעד, "אנחנו תמיד מחפשים הזדמנות לגוון ולהגדיל את תחומי ההשקעה שלנו. גיוון השקעות מסייע לנו לנהל טוב יותר את הסיכונים".

"כמשקיעים", מוסיף גלעד, "אנחנו סבלנים מאוד ושמים לב יותר להשקעות ארוכות טווח ולתשואה".

גלעד נשאל על ידי המראיינים לגבי מצבה הנוכחי של קורוס והאם הוא סבור שהפרויקט טומן בחובו יותר סיכון מאשר ההערכות המוקדמות. בתשובה, גלעד לא מסר נתונים והערכות עדכניות וחזר על המסר שמדובר בהשקעה ארוכת טווח: "כמשקיעים אנחנו תמיד מצפים לקבל החזר מהיר יותר על כל השקעה. זו הציפייה הטבעית של כל משקיע. אבל אנחנו לא זונחים את הרעיון שנקבע מבראשית להשקעה כה גדולה: סבלנות והתמדה ארוכת טווח. היו הרבה דעות שקיבלו פומבי באינטרנט שציינו שקצב המכירות איטי והביצועים לא מספקים. אבל אסור לשכוח שזהו תהליך של בניית מותג חדש מאפס... מטבע הדברים זקוקה קורוס לזמן כדי להשיג תוצאות".

ולנו לא נותר אלא לצטט את השאלות שהעלה עורך הראיון, דווקא בתחילתו: "איך תגלה קורוס את הדרך המעשית?", "איך היא תתחיל לייצר רווחים אחרי שהתחילה מאפס?", ובעיקר "לכמה זמן היא עוד תזדקק?"

מיזם הרכב קורוס

בעלות: החברה לישראל (50%), צ'רי הסינית (50%)

נתונים כספיים של המיזם*

השקעה: החברה לישראל השקיעה בקורוס 596 מיליון דולר. לאחר פרסום הדוחות החצי-שנתיים החליטה החברה להעמיד למיזם הלוואת בעלים של 130 מיליון דולר, בשני שלבים: 60 מיליון ברבעון הרביעי של 2014 ו-70 מיליון ברבעון הראשון של 2015. כלומר, ההשקעה הכוללת של החברה לישראל בקורוס תגיע בתחילת 2015 ל-726 מיליון דולר

מכירות: קורוס החלה למכור כלי רכב מתוצרתה בדצמבר 2013 ועד סוף הרבעון השני של 2014 מכרה 2,540 כלי רכב. במחצית הראשונה של השנה הסתכמו מכירות החברה ב-54 מיליון דולר

הפסדים: קורוס מעריכה שלא תגיע לרווחיות במהלך 2014-2015. הפסדי המיזם במחצית 2014 הסתכמו ב-137 מיליון דולר. הפסדי המיזם בשנים 2012-2013 הסתכמו ב-255 מיליון דולר ו-108 מיליון דולר בהתאמה

* נכון ל-30.6.2014

עוד כתבות

שר הביטחון יואב גלנט ורה''מ בנימין נתניהו / צילום: מארק ישראל סלם - הג'רוזלם פוסט

רה"מ אישר: ראש השב"כ ייצא לשיחות בקהיר, ראש המוסד לקטאר

צה"ל מאשר: חיסלנו את סגן מפקד יחידת הרקטות והטילים של חיזבאללה ● בין ההרוגים בתקיפה בנמל התעופה בחלב ישנם גם חיילים מצבא אסד, דווח כי מערכות ההגנה האווירית הופעלו • מוקדם יותר נפצעו 2 בתקיפה שיוחסה לישראל באזור דמשק • דובר צה"ל עדכן כי בכיר חמאס חוסל בפעילות בבית החולים שיפא ● עדכונים בולטים

פרויקט תמ''א 38 בחיפה / צילום: פאול אורלייב

משרד המשפטים יוזם: יזמי התחדשות עירונית יתחייבו מראש על מועד מסירת הדירות

שורת תקנות שיזם משרד המשפטים, שיידונו בקרוב בוועדת הפנים של הכנסת, יחייבו יזמי התחדשות עירונית במתן מועדי מקסימום לאישור תוכנית הפרויקטים שלהם ואכלוס הדירות שהם מקימים ● תקנות בולטות נוספות הן חשיפת ערבויות מחייבות, גילוי ניגוד אינטרסים של היזמים, וידוא שהדיירים מבינים את ההסכם ועוד

משה ארבל, שר הפנים / צילום: מארק ישראל סלם - הג'רוזלם פוסט

בעקבות חשיפת גלובס: השר ארבל קורא לנתניהו לאפשר כניסת פועלי בניין פלסטינים לישראל

שר הפנים מציין במכתבו: "גוברות ההערכות כי אלפי פועלים פלסטיניים מיהודה ושומרון מועסקים שלא כדין בענף" ● הוא קורא לראש הממשלה לבחון הסדרה של הכנסת הפועלים לישראל, בין היתר על ידי בחינה פרטנית של כל פועל והגבלת גיל

מה חדש בדוחות / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, חומרים: shutterstock

כלל: רווח של 305 מיליון שקל ב-2023, השפעת רכישת מקס עוד קטנה

מדור חדש של גלובס יביא את הסיפורים של עונת הדוחות בבורסת ת"א שאולי פספסתם ● והפעם: אימקו מסכמת את 2023 עם רווח כ-6.2 מיליון שקל לאחר שרשמה הפסד בתקופה המקבילה, כלל הציגה דוח רבעוני חזק, אך טרם רשמה רווח משמעותי מרכישת חברת כרטיסי האשראי מקס והרווח הנקי של מור השקעות זינק בכ-60% ● מדור חדש

דוד פתאל / צילום: איל יצהר

לאחר שלוש שנים של הפסד, אירופה עזרה לדוד פתאל לחזור להרוויח

עם סיומה של השנה הסתכמו הכנסותיה של פתאל ב-6.93 מיליארד שקל, עלייה חדה של 26.6% ביחס לשנה שקדמה לה ● בשורה התחתונה רשמה פתאל רווח נקי של 45.2 מיליון שקל ● הסיבות לעלייה: שיפור בשיעורי התפוסה במלונות הרשת, עלייה במחיר של חדר ממוצע למתארחים ושיפור בשערי החליפין

מרכז תל אביב / צילום: טלי בוגדנובסקי

בעל דירה סירב לחתום על פרויקט תמ"א וזכה ב־320 אלף שקל נוספים

בעל דירה בפרויקט תמ"א 38 בת"א, שהוא גם בעלים של חלק מהחצר, ביקש פיצוי של 1.2 מיליון שקל ● המפקחת על המקרקעין קבעה בהסכמת הצדדים כי אכן מגיע לו פיצוי תמורת חתימתו

ניסאן X-TRAIL / צילום: יח''צ

המכונית של ניסן שמוכיחה: שוק הבנזין עדיין חי ובועט

ניסאן X-TRAIL, הטורבו-בנזין החדשה של ניסאן, מוכיחה שגרסאות הבנזין לא אמרו את המילה האחרונה: היא זריזה, נוחה ומרווחת

מבצע לתשלום חלקי על דירה על הנייר / צילום: דרור מרמור

מספר הדירות שנרכשות רק עולה, אז למה נתוני המשכנתאות נמוכים?

נתוני המשכנתאות החדשות שניטלו ממשיכים לדשדש כבר כמה חודשים, למרות העלייה ברכישת דירות ● האם מבצעי הקבלנים המאפשרים לשלם רק 10% בתשלום הראשון ואת היתר במסירה, יתבטאו במשכנתאות בעוד שנתיים־שלוש?

אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, צילום: שלומי יוסף

העליון מגדיר מחדש את גבולות שכר הטרחה לעורכי דין בתביעות ייצוגיות

פסק דין שאישר פשרה עם סופרגז ואמישראגז קבע תקדימים בעניין שכר טרחת עורכי דין בתביעות ייצוגיות ● בין השאר נקבע כי שר הטרחה יוגבל לפי מדרגות מקסימליות, ודרך היישום לתשלום הובהרה ● בשוק יש שמברכים על ההסדרה, ואולם אחרים מזהירים: תפגע בתמריץ להשיג פיצוי מרבי

איציק וייץ, מנכ''ל קבוצת קרסו מוטורס / צילום: אלעד גוטמן

המספרים חושפים: כך הפך מותג בנזין סיני אלמוני למכרה הזהב של קבוצת קרסו

הכתבה הזו היתה הנצפית ביותר השבוע בגלובס ועל כן אנחנו מפרסמים אותה מחדש כשירות לקוראינו ● מהדוח השנתי של יבואנית הרכב עולה כי המותג צ'רי, שמכירותיו זינקו ב-2023, הקפיץ את נתח השוק שלה וסייע לה להציג רווח מכובד בתקופה קשה ● אבל ל"אסטרטגיה הסינית" הזו, שמשנה בצורה משמעותית את הפוקוס העסקי של הקבוצה, יש מחיר - ובראשו דריסת מותגים ותיקים

קבינט המלחמה. ללא נשים במוקד קבלת ההחלטות / צילום: קובי גדעון-לע''מ

המלחמה חושפת את אוכלוסיית הנשים לסיכונים חריגים. איך אפשר להתמודד איתם?

מדור "המוניטור" של גלובס והמרכז להעצמת האזרח עוקב אחר ביצוע החלטות ממשלה משמעותיות ● הפעם, בשיתוף שדולת הנשים, על האתגרים שמציבה המלחמה בפני נשים ● נשים סובלות יותר מהיעדר ביטחון אישי וכלכלי - ובכל זאת הן לא נמצאות במוקד קבלת ההחלטות

מישל וונטסוס, לשעבר מנכ''ל ביוג'ן / צילום: Quris

"ביוג'ן הייתה פסגת הקריירה שלי עד כה": המנכ"ל לשעבר מדבר על התוכניות לעתיד

מישל וונטסוס היה מנכ"ל ביוג'ן בתקופה שבה הייתה במוקד תשומת הלב בעקבות התרופה החדשנית שלה לאלצהיימר, אבל בסוף שילם בכיסאו על הכישלון שלה בשוק ● בראיון ל"גלובס", הוא מגיב על הביקורת שהושמעה נגדו, מספר אילו חברות מעניינות אותו עכשיו ומדבר על ההשקעה שלו בקיוריס הישראלית ● על המיזם החדש שהוא מקים בסינגפור, הוא עדיין לא מוכן לפרט

גזירת סרט בפתיחת משרדי ASI, חברת הבת בהודו יחד עם שגריר ישראל בהודו, נאור גילאון / צילום: תעשייה אווירית

מתחת לרדאר: התעשייה האווירית הקימה חברה בת בהודו

התעשייה האווירית השיקה השבוע את חברת הבת ההודית שלה בניו דלהי ● החברה הוקמה במסגרת שיתוף הפעולה בין התעשייה האווירית לבין DRDO, גוף המחקר והפיתוח בנושאי הגנה של ממשלת הודו

קרן כהן חזון, מנכ''לית ובעלת השליטה בתורפז / צילום: ששון משה

תורפז רוכשת יצרני חומרי טעם בלגית-גרמנית תמורת 48 מיליון דולר

תורפז צפויה לרכוש את קבוצת קלאריס & ווילך באמצעות חברת הבת שלה - פיט ● החברה מייצרת חומרי הגלם היחודיים לתחום הבשר והאפייה ומחזור המכירות שלה הסתכם ב-35.1 מיליון דולר ב-2023

מערכת ReDrone של אלביט / צילום: אלביט מערכות

הנקמה של פוטין בהודו, ומערכת יירוט הרחפנים החדשה של אלביט

אלביט הציגה ללקוחות אירופאיים את מערכת היירוט המתקדמת שלה, אלג'יריה מצאה מענה בסין מול עוצמת המל"טים מתוצרת ישראל, ארה"ב שמה את מבטחה בלייזר, והנקמה של פוטין בראש ממשלת הודו • השבוע בתעשיות הביטחוניות

אסף גולדברג, מנכ''ל סלייס עד לאחרונה / איור: גיל ג'יבלי

בדיקת אי הסדרים בעיצומה, אז איך זה שאפשר להפקיד חיסכון לכל ילד בסלייס

רשות שוק ההון מצאה לאחרונה אי סדרים חמורים בהתנהלותו של בית ההשקעות סלייס ● למרות זאת, באתר הביטוח הלאומי סלייס מוצגת כאפשרות להפקדת כספים בתוכנית "חיסכון לכל ילד" ● עד תחילת מאי לא ניתן יהיה למשוך כספים מקופות סלייס, אך הרגולטור לא מודאג

מנכ''ל NICE, ברק עילם / צילום: CRC Media

מלך השכר של ת"א: המנכ"ל שהרוויח כ-90 מיליון שקל ב-2023

עיקר התגמול של מנכ"ל נייס ברק עילם – הוני ● במשך שנותיו כמנכ"ל נייס צבר תגמולים בהיקף של כ-460 מיליון שקל לפי שער החליפין הנוכחי ● שכר של כ-17 מיליון שקל למנכ"ל אלביט אשתקד

אסדת קידוח ''לוויתן'' / צילום: אלבטרוס

במשרד האנרגיה בוחנים: הקמת מתקן להנזלת גז בהשקעה של 7 מיליארד דולר

חלק משמעותי מיצוא הגז של ישראל תלוי היום במצרים, ומתקן הנזלה יאפשר יצוא לרחבי העולם כדי לבזר את הסיכונים ● מי יממן את עלויות ההקמה האדירות?

מנות במחתרת התאילנדית / צילום: דניה ויינר

אחת המסעדות התאילנדיות הטובות בישראל מסתתרת בכלל בחצר של בית

עגלת קפה שמגישה מאפה פיסטוק נדיר, מרכז הוליסטי שגם הציניקנים יתמסרו לו, מיזם אמנות נשי ומסעדה שאפשר למצוא בה בננה לוטי משובחת ● יום בפרדס חנה כרכור

אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, צילומים: AP, דוברות הכנסת, שאטרסטוק

הדרך לאספקת הפגזים האמריקאיים לישראל עוברת בטורקיה

היחסים בין נשיא טורקיה, רג'פ ארדואן ונשיא ארה"ב, ג'ו ביידן, מתהדקים למרות היחסים המעורערים שהיו בין השניים לאורך השנים ● מדיווח בלומברג, מתברר כי ארה"ב מנהלת מו"מ עם טורקיה לצורך רכישת פגזים וחומרי נפץ, שיאפשרו לה להאיץ את קצב הייצור שלה ולשלוח את חלקם לישראל