גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

כך הפכו ההאקרים לבעלי המקצוע הכי מבוקשים ברשת

אחרי שקיבלו הוכחה שאפילו ענקית כמו אפל אינה חסינה לפריצות, יותר ויותר חברות פונות לאנשים היחידים שיכולים למנוע אותן: ההאקרים עצמם ■ מאירועי "מטמון באגים" המוניים, דרך "פריצות" מוזמנות ועד לצמיחה המדאיגה של שוק אפור לווירוסים

באוגוסט 2013 גילה האקר פלסטיני, המכנה את עצמו "חליל", פרצת אבטחה בפייסבוק, שאפשרה לכל משתמש ברשת החברתית לפרסם הודעות על קירותיהם של משתמשים אחרים. מרוצה מהגילוי, הוא שלח לחברת הענק הודעה על הפרצה. מאחר שזמן לא רב לפני כן השיקה פייסבוק תוכנית Bug Bounty ("מטמון באגים"), שמציעה להאקרים 500 דולרים עבור כל פרצת אבטחה שיצליחו לגלות - חליל ציפה לתגמול. אנשי פייסבוק לא לקחו אותו ברצינות, אז חליל החליט להוכיח להם עד כמה הגילוי חשוב, ופרסם הודעה בחשבונו של מייסד החברה ומנכ"לה, מארק צוקרברג.

דקות לאחר פרסום ההודעה - המנומסת, יש לציין - עובד מצוות האבטחה של פייסבוק יצר קשר עם חליל וביקש פרטים על הפרצה. הפוסט שלו על הקיר של צוקרברג נמחק כלא היה, ולאחר מכן, באקט די בוטה של כפיות טובה תאגידית, נחסם חשבון הפייסבוק שלו. על 500 הדולרים שללא ספק הגיעו לו איש לא אמר מילה. חליל פרסם את הסיפור ברשת, יחד עם הוכחות נלוות. האקרים מרחבי העולם הקימו עבורו אתר לאיסוף תרומות במקום 500 הדולרים שפייסבוק סירבה לתת. בתוך זמן קצר הגיע סכום התרומות ליותר מעשרת אלפים דולרים.

הסיפור הקטן הזה מדגים את היחסים החדשים שהולכים ונרקמים בשנים האחרונות בין חברות ענק לבין האקרים ברחבי העולם. מצד אחד, יותר ויותר חברות מבינות שכדי לשמור על מערכותיהן בטוחות אין די בשימוש באנשי צוות האבטחה הפנימי שלהן; מצד שני, היחסים מול ההאקרים עדיין מלווים בחשדנות, ובלא מעט מקרים שזורים בחשיבה מזלזלת ומתנשאת - דבר, כפי שראינו במקרה של חליל, שעלול לחזור אליהן בבומרנג של מבוכה כפולה.

"מה שטוב בתוכניות כמו באג באונטי זה שאתה לוקח צבא של מאות או של אלפי האקרים מרחבי העולם", מסביר שי רוד, האקר שעוסק באופן קבוע ורציף במציאת פרצות למערכות של חברות גדולות. "יותר מעשרה אנשים פועלים בשבילך על אותו אזור במערכת ובודקים אותו לעומק. לכל אחד יש ראייה שונה, ואתה תקבל שירות טוב יותר".

בהשאלה מתיאור חייו של ניאו, גיבור טרילוגיית המטריקס, רוד מנהל "חיים כפולים": בשעות היום יש לו עבודה מכובדת בחברת אבטחת המידע Avnet; בלילה הוא הופך לצייד ראשים פרטי באירועי באג באונטי של חברות שונות.

- רואים מזה כסף?

"אני מרוויח מזה כסף, אבל ברשותך אני לא אגיד לך כמה. בוא רק נגיד שיש לי חבר קרוב מאירופה, שבעבודה של כמה שנים בתחום רכש לעצמו בית יפה".

רוד מספר שחברות גדולות לא השכילו לצפות כמה פניות מהאקרים הן יקבלו בעקבות פתיחת תוכניות הבאג באונטי שלהן, ושבעקבות זאת, עבר התחום אבולוציה מהירה בשנה וחצי האחרונות: "תחשוב שאם אתה מקבל דיווח על פריצה, אתה צריך גם מישהו שיבדוק אותה ממש ויאמת שזה דיווח מדויק, ושלאחר מכן גם יעביר אותה לקבוצת הפיתוח על מנת שהאנשים שם יתקנו את הפרצה", הוא אומר. "כשאתה מקבל מאות דיווחים אתה מתחיל להיות מוצף".

- ואז יש גם כל מיני האקרים שדורשים תשלום.

"נכון. אתה כמובן תעדיף לטפל בבעיות קריטיות לפני שתטפל בבעיות קלות יותר, ויש גם בעיות שהחברה לא תראה לנכון לשלם כסף על איתורן, כי הם מאתרים בעיות שלא באמת מעניינות את החברה או חשובות מספיק עבורה. מה שקורה במצב כזה הוא שיש הרבה האקרים המתוסכלים מזה שהם לא מקבלים את הכסף שהם חושבים שמגיע להם. הם מתחילים לטעון שלא שילמו להם, מאשימים את החברה בכך, ופוגעים בתדמית שלה ברשת, או במקרה החמור יותר - הם עשויים לפרסם את החולשות של החברה באופן לא אתי. זה תחום מאוד-מאוד בעייתי".

- ואיפה נכנסת האבולוציה?

"מה שקורה היום - וזה התחיל מארגונים יותר קטנים מפיי פאל או מגוגל, שאין להם המשאבים להפעיל צוותים שיעברו על הדיווחים - זה שקמו חברות שעובדות כמו מתווכים. הן ספקיות שירותים, שבעצם באות לחברות ומציעות להן להעביר דרכן את הפעלת הקהילה של ההאקרים ואת האימות של הדיווחים שלהם".

שלוש החברות המפורסמות בתחום הזה הן HackerOne, BugCloud ו-Synack. רוד מתרשם במיוחד מצורת העבודה של החברה השלישית ברשימה, שהוקמה על-ידי בוגרי הסוכנות האמריקאית לביטחון לאומי ומעסיקה בשורותיה גם כמה מבוגרי יחידה 8200 הצה"לית.

"צריך לעבור אצלם מבחנים כדי להוכיח שאתה באמת טוב, וגם לדעת איך כותבים דוחות יעילים", הוא אומר בהערכה. "אם אתה עובר את המבחנים שלהם, אתה צריך כמובן לעבור עוד כמה שלבים של אימות הזהות שלך. רק אז אתה נכנס למאגר שלהם, וזאת בניגוד לחברות אחרות, שכל מה שאתה צריך לעשות כדי להשתתף בבאג באונטי שלהן זה להירשם. איכות החוקרים והאמינות שלהם חשובה להם מאוד והם שמים על זה דגש גבוה מאוד".

הבאג ששווה מיליונים

קרן אלעזרי, 34, היא ככל הנראה ההאקרית המפורסמת ביותר בישראל וחסידה גדולה של מודלים שונים לשימוש בכישוריהם של האקרים בדרכים לגיטימיות. היא נראית צעירה מגילה, וניכר שהיא נהנית לנתץ בעצם הנשיות שלה את המיתוס שרק נשים חסרות חיים וסקסאפיל יכולות לעסוק בתחום הפריצה למערכות מידע. את ההרצאה שלה ב-TED על שימוש בהאקרים על-ידי חברות וארגונים, ראו כבר מאות אלפי צופים ברחבי העולם. אלעזרי, שמשמשת גם כעמיתת מחקר בסדנת יובל נאמן באוניברסיטת תל אביב, וכן כמרצה וכאנליסטית בחברת GIGAO, אומרת שבשנתיים שבהן מריצה פייסבוק תוכנית באג באונטי, שילמה החברה יותר ממיליון דולרים עבור באגים שנמצאו על-ידי האקרים מרחבי העולם: "חלק מההאקרים האלה קיבלו הכרה והוקרה רשמית ולא רק פרס כספי, וחלק גם קיבלו עבודה בפייסבוק", היא מצביעה על מוטיבציה אחרת של המשתתפים באתגרים הפומביים.

דרך אחרת להעסיק האקרים היא באמצעות "מבדקי חדירה" (Penetration Testing). "מבדקים כאלה מוזמנים על-ידי ארגון - לדוגמה, בנק או חברה ביטחונית - מחברה אחרת, שמעסיקה האקרים", מסבירה אלעזרי. "יש כמה כללים ידועים לביצוע מבדקי חדירה, ואחד מהם הוא שמגדירים מראש את כללי המשחק - מה מותר ומה אסור, איזה מידע ראשוני מקבלים ההאקרים על-אודות הארגון והמערכת. לפעמים הכול ידוע וברור, לפעמים הם צריכים לגלות לבד לאן ולאילו מערכות מידע הם מנסים להיכנס. השלב החשוב ביותר מגיע אחרי בדיקת החדירה: לא מספיק שהצוות הצליח להיכנס לקודש-הקודשים של הארגון ולהוכיח שניתן, למשל, להעביר מיליון דולר בין חשבונות - עליהם לפרט כיצד הם עשו זאת כדי שהארגון ידע בדיוק אילו פרצות אבטחה קיימות צריך לסגור".

שימוש בהאקרים שאינם חלק מהארגון מהווה יתרון משמעותי משום שהתוקפים הם אובייקטיביים, אינם מחויבים לקונספציות מסוימות, ובטח לא למשחקי פוליטיקה פנימית, מסבירה אלעזרי, וזאת, בנוסף לעובדה הפשוטה שהם חושבים כמו תוקפים ומשתמשים בטכניקות תוקפניות.

עם זאת, אלעזרי מדגישה כי יש חברות שמעסיקות האקרים כעובדים בשכר ומתוגמלים היטב על התרומה הייחודית שלהם. ישנן לא מעט דוגמאות כאלה, אבל השתיים הבולטות שאלעזרי מנפקת הן של ההאקר הצעיר COMEX, שהיה אחראי לכלי הפופולרי לפריצת האייפון, ,Jailbreak.me ושמאוחר יותר קיבל עבודה זמנית באפל ולאחר מכן בגוגל; ושל "האקר צעיר אחר,GEOHOT, שפרץ גם את האייפון וגם את קונסולת הפלייסטיישן, והוא היום חבר בצוות חדש שהקימה גוגל, שנקרא Project Zero".

בהקשר זה, אלעזרי מספרת שתחום אחר, ויותר שנוי במחלוקת להעסקת האקרים, הוא תחום "מחקר חולשות האבטחה": "חולשת אבטחה זה בעצם תיאור לבאג תוכנה שמאפשר ניצול למטרה זדונית של אותה התוכנה", היא מסבירה. "בכל רגע יש מאות אנשים ברחבי העולם שעוסקים אך ורק בחיפוש של הבאגים הבאים, החדשים, אלה שיצרניות התוכנה כלל לא חשבו שהם קיימים. באג כזה, טרי וחדש, יכול להיות שווה הרבה מאוד כסף בשווקים האפור והשחור. משום כך ישנן חברות בארצות הברית ובאירופה שמתמחות בלמצוא את אותם באגים, ואז למכור אותם לכל המרבה במחיר - או לסוכנויות ריגול שעושות בהן שימוש חשאי. אחד הדברים שהתגלו בהדלפות של אדוארד סנואדן הוא שהסוכנות האמריקאית לביטחון לאומי (NSA) הוציאו מדי שנה עשרות מיליונים על רכש כזה של חולשות אבטחה מחברות מחקר כאלה".

איך מגייסים האקר?

רמי אפרתי, מייסד ומנכ*ל פרמיטאס, המפתחת פתרונות טכנולוגיים להגנת הסייבר למערכות קריטיות, מדגיש את שאלת האמון שחייב לדעתו להיווצר בין הגוף המזמין את העבודה לבין ההאקרים שבודקים אותו. אין להתפלא על כך: אפרתי העביר את רוב חייו הבוגרים עמוק בעולם הצללים של המודיעין, ולאחר 28 שנות שירות בדרגת אלוף משנה, אינו מוכן לומר מילה על התחומים שבהם עסק בתקופת שירותו. לפני הצטרפותו למטה הסייבר במטה ראש הממשלה, שבו שימש במשך שנה כראש אגף בכיר למגזר האזרחי, הוא היה יזם בתחום הביו-טכנולוגיה והסייבר סקיורטי, ניהל את חברת בריינסטורם שעסקה בתחום תאי הגזע והמחלות הניווניות, הקים חברה משלו והיה סמנכ"ל בחברת נייס.

לדברי אפרתי, "יש חשיבות רבה מאוד להכיר ברמה אישית את ההאקרים המבצעים את בדיקות החדירה ואת אלה המפתחים פתרונות הגנה. חשוב להכיר את רמתם המקצועית, את יושרתם ואת דרכי הפעולה שלהם כדי לדמות ככל הניתן את פעילות ההאקרים".

רק היכרות אישית עם האנשים או עם ממליציהם מהווה עבורו בסיס לעבודה משותפת. את רוב האנשים שעמם הוא עובד, הוא פגש במהלך שנות פעילותו בסייבר, וכיום הוא מזהה רבים מהם בחברות אבטחת הסייבר.

אפרתי מספר על האקר שאותו הכיר רק בכינוי המקוון שלו. אותו האקר, המשמש כיום בתפקיד פיתוח בכיר בחברה מצליחה להגנה ממתקפות סייבר, התוודה בפניו רק לאחר תקופת היכרות ממושכת כי הוא האיש שעומד מאחורי הכינוי, וכי פעילותו, המוכרת (לפורומים רלבנטיים בלבד) הביאה רבים בעולם ההגנה לפנות אליו.

אפרתי משוכנע כי על המדינה להגדיר את מקצוע "בודק החדירה" ואת דרכי ההכשרה לבעלי מקצועות הסייבר, ואומר כי עניין זה זוהה על-ידי מטה הסייבר כנושא בעדיפות גבוהה.*הגדרת מקצועות הסייבר ודרכי ההכשרה לעיסוק בהם נבחנו על-ידי ועדה ציבורית בראשות אלוף במיל' עמי שפרן.*אפרתי רואה חשיבות בכך שגם הרגולטורים שעוסקים בתחום הסייבר יפעילו האקרים לבחינת עמידותם של הגורמים שאותם הם מנחים על מנת לוודא שגופים אלה אכן עומדים ברמה הנדרשת ופועלים בהתאם לקריטריונים ולהנחיות.

אלעזרי אומרת שבמקרה של ארגונים שמרניים יותר מחברות היי-טק גדולות, ניתן לבנות את האמון בינם לבין קהילת ההאקרים "צעד אחרי צעד": "אחד מהדברים, שאני עוסקת בו רבות באופן אישי בהרצאות שלי, הוא להסביר לחברות כמו גופים פיננסיים, ארגונים ביטחוניים וחברות אחרות שהן יותר שמרניות, כיצד אפשר לשתף פעולה עם האקרים בצורה בטוחה. דרך אחת ומצוינת שאני ממליצה עליה היא תוכניות הBug Bounty-, במיוחד היום, כשיש חברות שעוזרות להקים את התוכניות האלה ולהפיץ אותן לקהל רחב של ההאקרים.

"דרך אחרת היא לעודד את רוח החדשנות של ההאקרים באמצעות ארגון אירועי האקתון, שהם בעצם לא ממש האקינג במובן של פריצת מערכות, אלא יותר מרתונים של חדשנות ופיתוח טכנולוגיות.

"אירועים כאלה, באווירה לא רשמית, עוזרים לשבור את הקירות בין מפתחים, מעצבים, מהנדסים והאקרים, ובשנים האחרונות הרבה ארגונים 'שמרניים' מקיימים כאלה - אפילו רשת המרכולים 7/11, חברות ביטוח, והבית הלבן קיימו האקתונים בשנים האחרונות. לפעמים נולדות באירועים כאלה טכנולוגיות חדשות, אפליקציות או מערכות מידע חדשות לגמרי, שמחברות עולמות מידע שלא היו מקושרים קודם".

בגלל הידע העמוק וההתעסקות עם גורמים גדולים ועשירים, שכרם של האקרים שעובדים בחברות שמבצעות מבדקי חדירה לארגונים עשוי להגיע לעשרת אלפים דולרים ליום עבודה. דייוויד ממן, סמנכ"ל הטכנולוגיות של חברת GreenSQL, אומר כי עלות פרויקט חדירה בגוף גדול עשויה להגיע לסכומים אסטרונומיים.

"כשעובדים עם חברה שמפעילה אנשים מאוד חזקים בתחום ההקינג, פרויקטים ספציפיים איתם מתומחרים בין חמשת אלפים לעשרת אלפים דולר ליום עבודה", הוא אומר. "המטלות הבסיסיות שלהם אורכות יומיים-שלושה, אבל פרויקט מורכב יותר יכול להימשך שבועות רבים".

הטל ספק בכול

ניר גאיסט, 26, האקר שייסד לפני כמה שנים את חברת ניוטרון יחד עם ראש אמ"ן לשעבר, האלוף במיל' עמוס מלכא, מכיר את העולם הזה עמוק מבפנים. גאיסט עונה על כל הפרמטרים של ילדי פלא: הוא הקים את החברה הראשונה שלו בגיל 10, התקבל באותו גיל לטכניון כסטודנט מן המניין, ובמשך שנים ארוכות התמחה במבדקי חדירה למערכות ממוחשבות.

"אני מאוד מאמין בגישה האומרת שחברה צריכה לבדוק את עצמה ולא רק לאבטח את עצמה, וישנם לא מעט אנשי אבטחה בחברות שלא חוו מימיהם תקיפת סייבר, והידע שלהם הוא מאוד-מאוד תיאורטי", הוא אומר. "כשמעסיקים האקר, לוקחים את התיאוריה לפרקטיקה".

גאיסט מדגיש כי ארגונים מסוימים, בקהיליות הפיננסיות או הביטחוניות למשל, לעולם לא ישתמשו במודל הבאג באונטי - הן בגלל הרגישות של המערכות שלהם והן בשל כך שכל המוסד הכלכלי שלהן מבוסס על כך שלקוחותיהם סומכים עליהם והם אינם חסינים בפני היתפסות בפומבי עם המכנסיים למטה.

"בנק, למשל, ייקח חברה מובילה בתחום מבדקי החדירה וישלם לה סכום משמעותי מאוד, שייצר לה אינטרס משמעותי. לצערי, השוק הזה בעייתי כי הבדיקות שמבוצעות במסגרת הזו לא משקפות לדעתי את העולם האמיתי באופן מספיק, כי לחברות שמספקות את השירותים הללו קשה מאוד למצוא את התוקפים, שיש להם יכולות ברמה הגבוהה ביותר. בתור מישהו שמחפש האקרים כאלה אני יכול לומר לך שזה מאוד קשה. מדובר באנשים שלא בהכרח מחפשים עבודה, ושברוב המקרים הם קשים מאוד לניהול. מה שאנחנו עושים זה להשתמש בדרך מאוד לא קונבנציונלית: אנחנו לא עובדים דרך חברות השמה או פרסום במקומות הנכונים, אלא ייצרנו אתגר שפרסמנו באתר שלנו ודרכו אנחנו מגיעים לאנשים טובים, כמו גם דרך קשרים אישיים עם אנשים מהקהילה".

לדברי גאיסט, שכרם של האקרים ברמה הגבוהה ביותר מגיע לסכומים "של מנכ"לים גדולים במשק". "לאנשים המעולים באמת יש יכולות שיש למעט מאוד אנשים בעולם שמחזיקים בהן", הוא אומר. "אלה אנשים שעושים הרבה מאוד כסף. אני לא יודע אם הם יכולים להפוך למולטי מיליונרים, אבל אני מכיר האקרים שעשו לעצמם קריירה מאוד-מאוד יפה. אפשר לומר שהם מיליונרים, בטח".

ניוטרון, החברה שגאיסט הקים עם מלכא, מפתחת מוצרי הגנה לחברות בתחומים רגישים מאוד בתחום הפיננסי והביטחוני. עם זאת, הוא מדגיש שלמרות כל המאמצים וכל המשאבים, "אף איש סייבר רציני לא יסכים לומר לך על המערכת שלו שהיא בלתי ניתנת לפריצה. במשך שנים יצא לי לפרוץ לכל בנק גדול שאתה יכול לחשוב עליו ולהעביר כסף בין חשבונות. אם אתה שואל אותי אם אני יכול להיכנס עכשיו לחשבון שלך ולסגור לך את המינוס, אני אומר לך בוודאות של מאה אחוז שכן. אני אומר את זה בכל הרצאה - שלם לי מספיק כסף ותן לי מספיק זמן - ואני אסגור לך את המינוס".

עוד כתבות

הורים לילדים שגילם עד שלוש יקבלו החל מתלוש השכר הקרוב תוספת של נקודות זיכוי / אילוסטרציה: Shutterstock

הטבת המס הגדולה שהבטיחה הממשלה נכנסה לתוקף. מה יקרה לנטו שלכם?

הורים לילדים שגילם עד שלוש יקבלו החל מתלוש השכר הקרוב תוספת של נקודות זיכוי, אשר תגדיל להם את ההכנסה הפנויה ● ואולם, מומחים טוענים כי הטבת המס לא תשפיע על מי שבאמת זקוק לה

שי אהרונוביץ׳, מנהל רשות המסים / צילום: ניב קנטור

מס דירה שלישית חוזר לשולחן: "המערכות כבר מוכנות"

לדברי מנהל רשות המסים, שי אהרונוביץ', המדינה צריכה ליצור אחידות ולהפסיק לשנות את שיעורי מיסוי הנדל"ן בתדירות גבוהה ● עוד הוא הוסיף כי צריך לחשוב על מס דירה שלישית: "מבחינתנו זה צעד נכון שיעלה בתקציב 2025"

רשות המסים / צילום: איל יצהר

רשות המסים תפסה מסמכים של שני עורכי דין וחטפה ביקורת חריפה משופטי העליון

במסגרת חקירה קיבל פקיד שומה חקירות מבית משפט השלום צו חיפוש במשרד של שני עו"ד ● השניים טענו שהמסמכים נתפסו על ידי צו של בית משפט השלום בהליך פלילי, אבל רשות המסים העבירה את הערעור שלהם לביהמ"ש המחוזי בהליכים אזרחיים ● ביהמ"ש העליון פסק כי רשות המסים לא יכולה לזגזג בין הליך פלילי לאזרחי

נילי גולדפיין, ג'ודי (יהודית) אפרימי, ולימור שאקו בכנס משאבי האנוש / צילום: רמי זרנגר

הכלים שכל מנהל משאבי אנוש צריך לאמץ בעקבות המלחמה

הטראומה הקולקטיבית הציבה אתגרים חדשים בפני עולם העבודה הישראלי, בהיקפים עצומים ● הפתרונות להתמודדות עמדו בלב כנס שערכה השבוע ישראכרט לסמנכ"לי משאבי אנוש ● ישראל מתגייסת

יהודה מורגנשטרן, מנכ''ל משרד הבינוי והשיכון / צילום: רונן חורש

האוצר על הצעת משרד הבינוי לעזור לקבלנים: "לא ישימה בעליל"

מנכ"ל משרד הבינוי והשיכון יהודה מורגנשטרן אמר כי יבוצע פיילוט לסיוע לקבלנים שיאחרו במסירת דירה בשל המלחמה, תחילה בשלוש ערים - בשדרות, בקריית שמונה ובשלומי • מנכ"ל האוצר הייזלר: "לא מכיר את ההצעה"

מטולה בחודש האחרון / צילום: Reuters, Raphael Gotheil

הצפון בוער, היישובים ריקים - והממשלה "מנותקת קשר"

ראשי הרשויות בצפון דוחפים כבר זמן רב להקמת מנהלת מסודרת, בדומה למינהלת "תקומה" בעוטף עזה - אך גורמים המעורים בנושא אומרים: "זה לא על הפרק" ● בינתיים המלחמה נמשכת, והמציאות בצפון בלתי אפשרית

תוכנית בת גלים / הדמיה: דרמן ורבקל אדריכלות

1,300 דירות במקום בסיס חיל הים בחיפה

תוכנית 'בת גלים' להקמת שכונה חדשה אושרה בוועדה המחוזית חיפה ● הרשויות שיכולות לקבל תמיכה מהרשות להתחדשות עירונית ● וגם: מאות יחידות דיור חדשות בגליל המערבי ● חדשות הנדל"ן

בורסת לונדון / צילום: Shutterstock

עליות קלות באירופה; מחירי הנפט קופצים ב-1%

החוזים העתידיים בארה"ב נסחרים בירידות קלות ● בריטניה נכנסה למיתון ● באופנהיימר צופים "רוח גבית לשוק המניות האמריקאי לפחות עד שנת 2025" ● טסלה ממשיכה במומנטום השלילי, לאחר שבמורגן סטנלי הורידו את תחזית המכירות של החברה

הראלי בוול סטריט יימשך? זה מה שמלמדת ההיסטוריה

מדד המניות המוביל S&P 500 עשוי לסיים את הרבעון הראשון עם עלייה של 10% ● האם ניתן להסיק מכך שהמשך השנה יתאפיין בראלי? לפי מחקרים של כמה גופי השקעות, החדשות הרעות נוטות להגיע במחצית השנה השנייה

חנן מור, מנכ''ל קבוצת חנן מור / צילום: איל יצהר

הנושים זעמו, וחנן מור ידולל ל-1% ממניות קבוצת הנדל"ן שהקים

לפי הסדר החוב המתגבש, חנן מור יחזיק כ-1% ממניות החברה ● במקביל, יוקצה לנושי החברה, בעיקר בנקים וגופים מוסדיים, מניות שיהוו כ-96% מהון החברה

שופט בית המשפט העליון חאלד כבוב / צילום: שלומי יוסף

נציב התלונות על השופטים מצא תלונה נגד השופט חאלד כבוב כמוצדקת

בשנת 2019 השופט חאלד כבוב נתן שתי החלטות, במסגרת בקשות לצווים במעמד צד אחד, הקשורות לתיק בו ארבעת ילדיו היו מעורבים בעקיפין ● הנציב אורי שהם ציין כי תמוה שכבוב לא ידע על הדבר, שכן שמותיהם הופיעו בחלק מנספחי התיק, אך כבוב טען כי הנתונים נמצאו בשולי הנספחים, שכללו 200 עמודים

שר האנרגיה אלי כהן (משמאל) בפגישה עם שר האנרגיה של קפריסין ג'ורג' פפנסטאסיו / צילום: שלומי אמסלם, לע''מ

מתעלמת מטורקיה: ישראל מקדמת את חיבור רשת החשמל עם קפריסין ויוון

בפגישה עם שר האנרגיה של קפריסין, ג'ורג' פפנסטאסיו, דן שר האנרגיה והתשתיות אלי כהן בנוגע לשיתוף פעולה בתחום האנרגיה ● השניים סיכמו כי פרויקט הכבל החשמלי התת-ימי שיחבר את רשת החשמל של ישראל לקפריסין וממנה ליוון, ואל רשת החשמל האירופית, יקודם בעדיפות גבוהה

אסדת קידוח ''לוויתן'' / צילום: אלבטרוס

במשרד האנרגיה בוחנים: הקמת מתקן להנזלת גז בהשקעה של 7 מיליארד דולר

חלק משמעותי מיצוא הגז של ישראל תלוי היום במצרים, ומתקן הנזלה יאפשר יצוא לרחבי העולם כדי לבזר את הסיכונים ● מי יממן את עלויות ההקמה האדירות?

דוד פתאל / צילום: איל יצהר

פתאל מציגה: מעבר לרווח ותגמול של 10 מיליון שקל לבעל השליטה

עם סיומה של השנה הסתכמו הכנסותיה של פתאל ב-6.93 מיליארד שקל, עלייה חדה של 26.6% ביחס לשנה שקדמה לה ● בשורה התחתונה רשמה פתאל רווח נקי של 45.2 מיליון שקל ● הסיבות לעלייה: שיפור בשיעורי התפוסה במלונות הרשת, עלייה במחיר של חדר ממוצע למתארחים ושיפור בשערי החליפין

ביתן אינטל בגרמניה / צילום: Shutterstock

אינטל תכננה להשקיע 86 מיליארד דולר באירופה. סטארט־אפ קטן מקשה עליה

קרב פטנטים שחברת שבבים קטנה מנהלת נגד אינטל בגרמניה עשוי לחבל בתוכניות של הענקית באירופה כולה ● ניצחון משמעותי לתביעה נרשם החודש, עם הוצאת צו מניעה זמני נגד מכירת כמה מעבדים של אינטל ● השאלה הגדולה: האם ייפתחו משפטים דומים ביבשת?

המדינה החדשה שמצטרפת להליך נגד ישראל בהאג

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל במלחמה • והפעם: רוב האמריקאים מתנגדים להמשך המלחמה, הממשלה הצרפתית מהצהירה שלא סיפקה נשק לישראל מאז ה-7 באוקטובר ואירלנד מצטרפת לתביעה נגד ישראל בהאג ● כותרות העיתונים בעולם 

גל בר-דעה, מנכ''ל וואן זירו / צילום: איל יצהר

הבנק הדיגיטלי כבר שרף כ-800 מיליון שקל; המנכ"ל: "המשקיעים ימשיכו לתמוך"

לוואן זירו כבר יש כ-100 אלף לקוחות והמנכ"ל גל בר דעה מעריך כי "נהפוך לרווחיים כשנגיע ל-200 אלף לקוחות" ● את 2023 סיים הבנק של אמנון שעשוע עם הפסד של 357 מיליון שקל, אך בר דעה אופטימי:  "ההכנסה מלקוח יותר גבוהה ממה שחשבנו. אם נמשיך כך ונגביר פעילות אנחנו על דרך המלך"

מה חדש בדוחות / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, חומרים: shutterstock

החברה שביטלה עסקת רכישת דירות ב־97 מיליון שקל והשיא של רפאל

מדור חדש של גלובס יביא את הסיפורים של עונת הדוחות בבורסת ת"א שאולי פספסתם ● והפעם: רפאל מסכמת שנה עם שיא בהכנסות ובצבר ההזמנות, הרווח של מיטרוניקס בירידה ומשק אנרגיה עברה לרווח של 1.6 מיליון שקל בזכות פרויקט יכיני, אזורים Living ביטלה רכישת 48 דירות בפרויקט בבני ברק וחברת הביטוח איילון עברה לרווח ● מדור חדש

משה ארבל, שר הפנים / צילום: מארק ישראל סלם - הג'רוזלם פוסט

בעקבות חשיפת גלובס: השר ארבל קורא לנתניהו לאפשר כניסת פועלי בניין פלסטינים לישראל

שר הפנים מציין במכתבו: "גוברות ההערכות כי אלפי פועלים פלסטיניים מיהודה ושומרון מועסקים שלא כדין בענף" ● הוא קורא לראש הממשלה לבחון הסדרה של הכנסת הפועלים לישראל, בין היתר על ידי בחינה פרטנית של כל פועל והגבלת גיל

ראש הממשלה בנימין נתניהו / צילום: מארק ישראל סלם - הג'רוזלם פוסט

הבית הלבן בהודעה רשמית אחרי קרב הגרסאות: נתניהו אישר שתצא משלחת לוושינגטון

דובר צה"ל: ""במסגרת האימונים יתורגלו תקיפות מאסיביות וארוכות טווח" • גבר בן 38 נהרג מפגיעת רקטה במפעל בקריית שמונה, כמה נוספים נפצעו קל • נתניהו לסנטור ריק סקוט: "החלטת ארה"ב עודדה את חמאס. שלא יסמכו על הלחץ הזה - זה לא יעבוד"  • עדכונים שוטפים