הנקראות ביותר

לארי פייג': הטכנולוגיה תייתר מיליוני מקומות עבודה

מייסד ומנכ"ל גוגל משרטט את שוק העבודה העתידי: "אין טעם בבזבוז זמן בנסיונות להחיות מקומות עבודה שהטכנולוגיה מייתרת" ■ "9 מכל 10 עובדים לא ירצו להמשיך לעבוד כפי שהם עובדים היום"

לארי פייג' - מנכ"ל גוגל / צילום: בלומברג
לארי פייג' - מנכ"ל גוגל / צילום: בלומברג

העולם לא יהיה מקום מאושר יותר אם 90% מהעובדים שלו יניחו לרובוטים לעשות בשבילם את העבודה? למה הדירה האחרונה שקניתם עלתה רק 5% ממה ששילמתם עליה? האם יש איזו סיבה שאתם או ילדיכם לא תיהנו יום אחד מחשמל זול לא מוגבל המיוצר בהתכה גרעינית או שתיהנו מתוחלת חיים ארוכה בהרבה?

זהו סוג השאלות שמטריד את לארי פייג'. בגיל 41, המייסד המשותף של גוגל (עם סרגיי ברין) והמנכ"ל שלה, משחרר את עצמו לחשיבה בגדול. רה-ארגון שבוצע בימים האחרונים בגוגל העביר הרבה מהאחריות לעסקים השוטפים של החברה לעוזרו, והשאיר לו מרחב לדחפים השאפתניים יותר שלו. וזהו המסר: חברת האינטרנט החזקה ביותר בעולם מוכנה לוותר על מזומנים המגיעים ממונופול חיפושי האינטרנט שלה לטובת פלח מהבוננזה הטכנולוגית של המאה הבאה. במבט של 100 שנה לעתיד על האפשרויות שנפתחות בפנינו, אומר פייג': "נוכל כנראה לפתור הרבה בעיות שלנו כבני אדם".

חלף עשור מהגאות האידיאליסטית הראשונה שנלוותה להנפקה של גוגל ב-2004 וכל הדיבורים על "אל תהיו רעים" ו"נהפוך את העולם למקום טוב יותר" נשמעים כיום קצת משונים. כוחה והונה של גוגל עוררו טינה וגרמו תגובת נגד בייחוד באירופה, שם החברה נחקרת לגבי הדרך שבה היא מנהלת את המונופול שלה בתחום חיפושי האינטרנט.

עם זאת, פייג' עדיין לא מוותר אפילו על סנטימטר אחד מהאלטרואיזם או השאיפות הגדולות, שהוא ושותפו ברין הכריזו עליהם בזמנים תמימים יותר לכאורה. "המטרה החברתית הגדולה היא היעד הראשוני שלנו", הוא אומר. "תמיד ניסינו לומר את זה דרך גוגל. אני חושב שלא הצלחנו בכך כמו שקיווינו".

אפילו הצהרת המשימה מרחיקת הלכת והמפורסמת של גוגל - "לארגן את המידע של העולם ולהפוך אותו לנגיד ושימושי בכל העולם", כבר אינה גדולה מספיק למה שכבר יש לו בראש. המטרה החדשה היא להשתמש בכסף שנובע בשפע מעסקי הפרסום כדי לרכוש אחזקות בתעשיות העתיד, מביוטק עד לרובוטיקה.

בתשובה לשאלה אם גוגל זקוקה כעת להצהרת משימה חדשה, הוא אומר: "אני חושב שכנראה כן". לגבי מה שצריך לעשות הוא מסויג יותר: "אנחנו עדיין מנסים לנסח את זה".

כשנפגשנו לאחרונה לראיון מקיף במטה גוגל בעמק הסיליקון, פייג' לא הציג את הסגנון האישי המפורסם שלו, שהוא ניגוד ברור לביטחון העצמי המוחלט של רוב הבוסים התאגידיים. הוא ללא ספק מודע לאחריות המוספת של ניהול חברה עם 55 אלף עובדים, שמצויה תחת אור זרקורים קבוע. הוא בורר את מילותיו ביתר קפידה מכפי שעשה פעם, אבל אין שום שינוי נראה לעין בשאפתנות וברוחב היריעה של הרעיונות שלו. וזאת, למרות שכאבא לשני ילדים קטנים, הוא אומר שהפך למודע יותר לבעיות ארוכות טווח כמו חינוך.

פייג' מוצא את עצמו בראש אחת מחברות הטכנולוגיה החזקות בעולם, ברגע היסטורי שבו תאוצת השינויים הטכנולוגיים מאיימת ליצור הפרעה חברתית ועסקית מקיפה. היעדים של גוגל גדולים משל רוב החברות האחרות - ובכל זאת, אפילו כשהיא שופכת כספים על מיזמים חדשים, המזומנים שלה ממשיכים להיערם. כעת הם עולים על 62 מיליארד דולר.

"אנחנו כאן קצת בשטח שאנחנו עדיין לא מכירים", אומר פייג', "אנחנו מנסים להבין איך להשתמש בכל המשאבים הללו באופן שיהיה לו אפקט הרבה יותר חיובי על העולם. מבחינת משקיעי גוגל, שכבר החלו לחשוש מגודל ההימורים המאסיביים של החברה על העתיד הרחוק, זו עלולה להיות רק ההתחלה".

כפי שפייג' רואה זאת, מדובר בשאלה של אמביציה - סחורה שלעולם פשוט אין היצע מספיק שלה. "בעיצומה של אחת מתקופות הצמיחה שלו, עמק הסיליקון, עדיין מוקד עולם עסקי הטכנולוגיה, הפך לקצר רואי", הוא אומר. העמק אינו "מקולקל" מבחינה יסודית, אבל הוא סובל מחימום-יתר - אם כי לא ברור אם זה חשוב בכלל.

"יש בבירור הרבה הון והתלהבות, והדברים הללו נוטים להתרחש במחזורים, אבל בעוד 100 שנים זה כנראה לא יהיה אכפת לנו", הוא אומר.

הרבה מהכסף שזורם לתעשיית הטכנולוגיה נמשך אליה הודות לציפייה לרווחים קלים מהבום הצרכני האינטרנטי האחרון, הוא אומר. "אתה יכול להקים חברת אינטרנט עם עשרה עובדים, ולהשיג מיליארדי משתמשים. זה לא צורך הרבה השקעה וזה מייצר הרבה כסף - הרבה מאוד כסף - ולכן טבעי שכל אחד יתמקד בסוג כזה של דברים".

פייג' מעריך שרק כמחצית מהמשקיעים רודפים אחרי טכנולוגיות פורצות דרך באמת, שיש להן פוטנציאל לגרום לשינויים מהותיים בחיי רוב דיירי כדור הארץ. אם יש משהו שמעכב את הרעיונות הגדולים הללו, זה לא מחסור בכסף או מכשולים טכניים שאי אפשר להתגבר עליהם. פריצות הדרך מהסוג שהוא חושב עליו "אינן מונעות באמת על ידי קדמה טכנולוגית בסיסית. הן מונעות על ידי אנשים שעובדים עליהן והם שאפתניים".

לדבריו, לא מספיק מוסדות, בייחוד ממשלות, לא חושבים מספיק בגדול על הנושאים הללו: "העולם כנראה סובל מתת-השקעה במונחים הללו".

כאן נכנס למשחק מוח המהנדס של פייג', שאביו היה פרופסור למדעי המחשב. לפי אנשים שמכירים אותו, פייג' אוהב מאוד ישיבות פנימיות בחברה שמוקדשות לניתוח מעמיק של בעיות טכניות. הוא מתאר, למשל, איך הוא מתעניין באופן שבו מנהלים את מוקדי הנתונים של גוגל, ואחרי השאלה כמה משלמת החברה עבור חשמל, באות שאלות על עיצוב רשתות הולכת חשמל. עם המיקוד והיישומים הנכונים, משתמע מכך, אין דבר שאי אפשר לשפר ולנהל בצורה יעילה יותר.

ביקור שערך לאחרונה בחברת הזנק שעובדת על היתוך גרעיני מילא אותו התלהבות לגבי האפשרות של פריצת דרך באנרגיה זולה. חברת הזנק אחרת הפתיעה אותו באפשרות "לקרוא" את מוחם של אנשים שהשתתפו בניסוי שבו הוצגו בפניהם תמונות ותצלומים. "קבוצה חכמה באמת של אנשים מחויבים עם 50 מיליון דולר יכולה לרשום הרבה מאוד התקדמות בחלק מהבעיות הללו - אבל זה לא קורה בהיקף מספיק", הוא אומר.

חלק מההימורים הגדולים של גוגל הם בתחומים שהוא מתאר כ"שוליים" - דברים שנראים פתוחים לפתרונות טכנולוגיים, אבל מסיבה כלשהי לא קיבלו תשומת לב מרוכזת. אחת הדוגמאות היא המכוניות שנוהגות את עצמן. דוגמה אחרת היא מחלות גיל הזקנה - תחום שבו עבדה אשתו במעבדה באוניברסיטת סטנפורד. "זה לא היה דבר עם סטטוס גבוה", הוא אומר. באמצעות יחידת ביוטק חדש שנקראת Calico, גוגל מתכננת כעת לשפוך מאות מיליוני דולר על התחום הזה.

"אנחנו נהנים מהעובדה שברגע שאנחנו אומרים שנעשה את זה, אנשים מאמינים שאנחנו יכולים לעשות את זה, מפני שיש לנו את המשאבים", אומר פייג'. "אין הרבה מנגנוני מימון כמו גוגל".

אבל בהשוואה לימי ההתלהבות הראשונים, שבהם כל בדל של יוזמה התקבל בברכה על ידי ציבור מעריץ בהתלהבות שבה הורה מביט על הציור הראשון של הצאצא שלו, הקצב של השינויים הטכנולוגיים התחיל ליצור גם חששות. "אני חושב שאנשים רואים את ההפרעה לשגרה, ולא רואים את הצד החיובי", אומר פייג'. "הם לא רואים את זה כדבר שמשנה את החיים. אני חושב שהבעיה היא שאנשים לא מרגישים שהם משתתפים בתהליך".

כאופטימיסט חסר תקנה בכל מה שקשור לטכנולוגיה, הוא טוען שכל זה ישתנה. השיפורים המהירים בבינה מלאכותית, למשל, יגרמו לכך שמחשבים ורובוטים יוכלו לעבוד ברוב העבודות. עם הסיכוי לוותר על עבודה, 9 מכל 10 עובדים "לא ירצו להמשיך לעבוד כפי שהם עובדים היום".

ומה לגבי אנשים שיצטערו להפסיק לעבוד? כאשר הטכנולוגיה תייתר את הצורך במקומות עבודה, אין טעם בבזבוז זמן בניסיונות להחיות אותם, אומר פייג'. "הרעיון שכולם צריכים להזיע כמו עבדים כדי לעשות משהו בצורה לא יעילה כדי לשמור על מקום העבודה שלהם - זה פשוט לא נשמע לי הגיוני. זו לא יכולה להיות התשובה הנכונה".

הוא רואה מהפכה חיובית חדשה באפקט שיהיה לטכנולוגיה על מחירי מוצרים ושירותים יומיומיים רבים. דפלציה מאסיבית עושה את דרכה אלינו. "גם אם תהיה הפרעה לחיי העבודה של אנשים, בטווח הקצר יהיה לכל פיצוי בדמות ירידת עלות של דברים שאנחנו זקוקים להם - וזה לדעתי דבר חשוב שלא מדברים עליו".

"טכנולוגיות חדשות יהפכו את העסקים ליעילים יותר לא ב-10% אלא פי עשרה", הוא אומר. אם היעילות תתורגם למחירים נמוכים יותר, "אני חושב שהדברים שאנחנו צריכים כדי לחיות חיים נוחים יוכלו להיות הרבה יותר זולים".

ירידת מחירי דיור יכולה להיות עוד חלק מהמשוואה הזו. עוד יותר מטכנולוגיה, היא תנבע מקרקעות זמינות יותר לבנייה. במקום שיעלו יותר ממיליון דולר, אין סיבה שמחיר בית חציוני בפאלו אלטו, בלב עמק הסיליקון, לא יהיה 50 אלף דולר, הוא אומר.

בעיני רבים, המחשבה על תהפוכות כאלה בחייהם האישיים תיראה כמו פנטזיה, לעיתים מטרידה מאוד. האפשרות שמיליוני מקומות עבודה יהפכו למיותרים, מחירי הנדל"ן יקרסו ומחירי מוצרי צריכה ייכנסו לסחרחורת דפלציונית לא נשמעת כמו מתכון לנירוואנה. "אבל בשיטה הקפיטליסטית", אומר פייג', "ביטול חוסר יעילות באמצעות טכנולוגיה צריך להגיע למיצוי הגיוני".

"אי אפשר לייחל שהדברים הללו לא יקרו, הם הולכים לקרות", אומר פייג'. "יהיו לנו יכולות מדהימות בכלכלה שלנו. כשיהיו לנו מחשבים שיוכלו לבצע יותר ויותר משימות, זה ישנה את המחשבה שלנו על עבודה. אי אפשר להתחמק מזה. אי אפשר להתפלל שזה לא יקרה".

רוצה להשאר מעודכן/ת בנושא גלובס טק?
אני מאשר/ת קבלת תוכן פירסומי מגלובס
נושאים נוספים בהם תוכל/י להתעדכן
נדל"ן
נתוני מסחר
שוק ההון
נתח שוק
דין וחשבון
הסיפורים הגדולים של השבוע
מטבעות דיגיטליים
✓ הרישום בוצע בהצלחה!
עקבו אחרינו ברשתות