הנה עוד דוגמה לכך שהגיל בהחלט קובע בחיים

*** הכתבה בשיתוף מיטב-דש

אחריות - זה שם המשחק. כחלק מהיותינו אנשים עובדים, חושבים, השואפים להשפיע על אשר צופן להם עתידם הכלכלי, מוטלת על כתפינו אחריות כבדה בעניין תכנון הפרישה, כך שתשפיע על איכות חיינו לאחר שתיפסק ההכנסה השוטפת אותה אנו מקבלים ממקום העבודה, כלומר גיל הפרישה לפנסיה.

בהנחה שאנו חוסכים בכל חודש סכום נתון לטובת הפנסיה שלנו, מספר השנים בהן חסכנו והפקדנו לפנסיה קובע את גובה הסכום ממנו תיגזר הקצבה החודשית שלנו. השאלה כמה בדיוק לחסוך היא לא פשוטה, בשל העלייה בתוחלת החיים. על כן, נמצא ששיקול חשוב ביותר הוא מועד התחלת החיסכון לפנסיה. ככל שנחסוך בגיל צעיר, הרי שמספר התשלומים יגדל ואפקט הריבית דריבית יביא לכך שהסיכוי לחיים נוחים יותר בגיל השלישי יגדל. במילים אחרות, לא דומה שקל שמופרש לחיסכון בגיל 25, לאותו שקל המופרש בגיל 35.

כדי להמחיש זאת בצורה טובה יותר, ניתן דוגמה. אלי ודני הם שני אחים שהפרש הגילאים ביניהם הוא 10 שנים. דני, בן ה- 25 והצעיר בין השניים, החל בעבודה חדשה ובתוך כך הצטרף לאחת מקרנות הפנסיה המוכרות במשק. אלי, שנמנע עד כה מהצטרפות לקרן פנסיה בשל סיבות שונות, התייעץ עם אחיו ושוכנע להתחיל להפריש גם הוא, אך באיחור של 10 שנות עבודה בהשוואה לאחיו הצעיר. שניהם מרוויחים שכר זהה, כ- 10,000 שקל לחודש ולשניהם מופרש סך של 18.33% מן השכר כהפרשות חודשיות לטובת קרן הפנסיה.

תחת ההנחה שהם יחויבו בדמי ניהול מקסימאליים של 0.5% מהחיסכון הנצבר ו-6% מההפקדה לחיסכון, נמצא כי כאשר יגיעו לגיל הפרישה (67) צפוי דני לקבל קצבה חודשית בגובה של כמעט 10 אלף שקל (9,995 שקל, אם להיות מדויקים) ואילו אלי צפוי לקצבה של 6,150 שקל בלבד, הבדל עצום של 38% המשפיע מהותית על איכות חייהם בגיל הזהב. וזה לא הכול. ככל שהזמן יעבור, ילך הפער בין השניים ויגדל שכן הסכום הנצבר נושא תשואה.

נכון, כפי שנאמר בתחילה משתנים רבים מלבד הגיל הם הקובעים את גובהה של קצבת הפנסיה שלנו (התשואה על הכסף, דמי הניהול ועוד). כל אחד מהם נדרש לתשומת לב וקבלת החלטות נבונה, אך אין ספק כי הגיל בו יחל העובד לחסוך ומשך הזמן בו יפריש לכספי הפנסיה - בו טמונה הבשורה העיקרית בדבר חיי רווחה לאחר הפרישה. האחריות לכך היא עלינו.

הצטרפו עכשיו לפנסיה הדיגיטלית