גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

מחירי המזון לפרות יורדים בעולם - למה זה לא משפיע עלינו?

‏"גלובס" בודק את תהליכי הפקת החלב עד שהוא מגיע למחלבות ומשם לרשתות: האם יש קרטל במכוני התערובת שמספקים מזון לפרות, איך נקבע מחיר המטרה, והאם סבסוד החקלאי הישראלי נמוך מזה של עמיתו באירופה?

"כל גביע מילקי מתחיל בפרה, שאוכלת מספוא שיבואן הגרעינים מוכר למכון התערובת והמכון מוכר לרפתנים. כאן, בשליש הראשון של שרשרת המזון - עד שהחלב מגיע מהרפתן לשלוש המחלבות הגדולות ומשם לרשתות השיווק - יש בעיית אינטרסים שאיש אינו מטפל בה", אומר גורם בכיר בתחום המספוא לבהמות ועופות. "איך ייתכן שמחירי המספוא בעולם יורדים ברציפות בתקופה האחרונה והצרכן כלל לא מרגיש זאת בכיסו? האם יש אצלנו התארגנויות שעובדות מתחת לרדאר של הממונה על הגבלים עסקיים?"

במחאה הישראלית על מחירי מוצרי המזון, האצבע המאשימה מופנית בדרך-כלל לחלק מסוים מאוד בשרשרת ייצור המזון - חברות המזון ורשתות השיווק. החוליות הראשונות בשרשרת - יבואני הגרעינים למספוא, מכוני התערובת והרפתות - פחות מוכרות לציבור. בכתבה הבאה נפנה זרקור למקטע השוק הזה, על שחקניו המרכזיים, ונראה איך הוא תורם ליוקר המזון בישראל.

יבואני התבואה ומכוני התערובת

איך משפיע האוכל של הפרה על מחירי מוצרי החלב

נכנסתם לסופר וקניתם מילקי? שילמתם גם על המזון שהפרה אכלה. ענף המספוא לבהמות ולעופות הוא המרכיב הדומיננטי ביותר בייצור של סוגי המזון מהחי - חלב ומוצריו, בשר בקר, עוף וביצים. למעשה, מרכיב העלות של תערובות המזון, שמכוני התערובות רוכשים מיבואני הגרעינים, הוא בין 50% ל-75%. אם באירופה יש מקומות שבהן הפרות גדלות בעיקר על מרעה טבעי, הרי שבישראל לרוב הפרות אין הפריבילגיה הזאת, והחקלאים תלויים הרבה יותר ביבוא גרעינים, עובדה שבפני עצמה מייקרת את המזון.

ועם זאת, בשנתיים האחרונות, מאז משבר המזון ב-2012, חלה ירידה רציפה, ללא תנודתיות כמעט, במחירי התירס, הסויה והחיטה - הרכיבים העיקריים במספוא לבהמות ועופות. ירידות מחירי הגרעינים בשוקי הסחורות שהחלו ב-2013 הואצו עוד יותר ב-2014, בעקבות יבולי שיא בעולם, באיכות גבוהה, שיצרו מלאים גדולים. לפי נתוני מועצת הגרעינים הבינלאומית (IGC), המרכזת ובוחנת את המחירים בשוקי הסחורות בעולם, מדד מחירי התירס, למשל, ירד בין אוגוסט 2013 לאוגוסט 2014 ב-23%. מחיר הסויה ירד בתקופה זו בכ-20%, והמחירים צפויים לרדת עוד הודות למלאים הגדולים.

לכאורה, היינו מצפים שהירידה במחירים תתבטא במחירי המוצרים שאנחנו רוכשים, אבל בישראל היא אינה משפיעה כלל על כיסו של הצרכן. מדוע? ייתכן שהתשובה לכך טמונה במחקר שפרסם באחרונה משרד החקלאות על מחירי המספוא.

כלכלן החטיבה למחקר, כלכלה ואסטרטגיה במשרד החקלאות, ערן שביט, מנהל תחום OECD, השווה את מחירי התערובות בארץ - כפי שמפורסמים על-ידי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה - למדד התערובות של מועצת הגרעינים הבינלאומית ובין מדד התערובות לבעלי חיים בארץ למדד הבינלאומי. הוא מצא שמ-2011 עד יולי 2014 התנהגו מדדי התערובות המקומיות והבינלאומיות פחות או יותר באותו אופן: ירידה מינואר 2011 עד יוני 2012, עלייה דרמטית בקיץ 2012 (משבר המזון), ולאחר מכן ירידה רציפה. הממצא המפתיע הוא שלכל אורך התקופה שנסקרה גדל הפער בין המדד הישראלי למדד הבינלאומי באופן משמעותי. בחודשים יוני-אוגוסט 2014 הוא עמד על יותר מ-20%.

אי אפשר להסביר את הפער הזה בפערי שער המטבעות, במחירי אנרגיה גבוהים, בעלויות עבודה (הרי השכר בישראל קפוא) או בעלויות מימון וריבית (שרק יורדת). הפער הזה הוא תוצאה של כשל שוק מתמשך, שעליו מרמז המחקר. שביט אמנם לא מסביר בדוח את הכשל, אבל הוא מסיים את המחקר במילים הבאות: "פערים אלה חשוב להמשיך לבחון ולהעמיק בחיפוש הסיבות להם, האם מדובר בפערי תיווך הולכים ועולים, האם מדובר בחוסר יעילות בייצור המזונות או בשינוי מהותי בהרכביהם, או שהסיבה נעוצה במבנה השוק של מכוני התערובת, אשר עוד בוועדת קדמי הומלץ לבחון אותו ולנסות לאתר בו כשלי שוק ככל שקיימים".

שמועות על הסדרים קרטליים בין מכוני התערובת אמנם מתרוצצות, אולם הן לא נבדקו לעומקן. מה שאנחנו כן יודעים זה שבעבר נדרש משרד הממונה לא פעם להתייחס להסדרים בעייתיים בתחום המספוא. כך, למשל, הורה ב-2004 למכוני התערובת לפרק את "לשכת המכונים" - גוף חשאי של מנהלי מכוני התערבות, שפעל במשך שנים לתיאום מחירים. ב-2012, התערב במקרה אחר, חמור לא פחות: במשך כ-10 שנים שלטו 3 מכוני תערובת גדולים - אמבר, מילובר וצמח, בשליטת הקיבוצים והמושבים, בתאגיד שוברי בר, שהיה יבואן הגרעינים הגדול במדינה. מדובר היה במיזם משותף בבעלות של גופים מתחרים, שנועד לייבא רכיב מרכזי בפעילותם. רק בתחילת 2012 פסק בית הדין להגבלים עסקיים שיש להפסיק את ההסדר הכובל של שוברי בר, בגלל הפוטנציאל האנטי-תחרותי שלו.

מיזם אחר שמעורר שאלות פועל עד היום באין מפריע. מדובר בהתקשרות בין דיזנגוף סחר, יבואנית הגרעינים למספוא הגדולה במדינה, שבשליטת אהרון שעשוע ומנשה זליכה, לבין חברת עמיר הספקה, החברה המובילה בתחום התשומות לחקלאות, שבבעלותה מכוני תערובת למזון לבקר, עיזים, כבשים, עופות ואווזים. החברה נמצאת בבעלות התאחדות האיכרים, שבראשה עומד דובי אמיתי. דיזנגוף סחר ועמיר הספקה, באמצעות חברת עמיר שיווק, הם שותפים שווים (50%) במכון תערובת מהגדולים במדינה, שהקימו במשותף לפני 15 שנה.

האם הממונה על הגבלים עסקיים, פרופ' דיוויד גילה, נכשל בכך שאינו בודק את מפת ההתקשרויות בתחום המספוא? במשרדו לא רואים בקשרים בין מכוני תערובות ויבואנים פגיעה בתחרותיות המצדיקה התערבות. גילה, כך נמסר ל"גלובס", מבחין בין קשר אופקי בעייתי ואנטי-תחרותי כמו שהיה במקרה של שוברי בר, לבין קשר אנכי כמו במקרה של דיזנגוף סחר ועמיר הספקה, שאינו מצדיק את התערבותו.

דרור שטרום, שכיהן בעבר כממונה על הגבלים עסקיים, מחזיק בעמדה אחרת. "התקשרות אנכית אינה יכולה לשמש פטור מבדיקת החשש לפגיעה בתחרות", הוא אומר, "כשיש האחדה בין שתי החוליות העיקריות הללו, ברור שליבואן יש אינטרס שרמת המחירים בשוק ההמשך תהיה גבוהה ככל האפשר, וזה יוצר שוק של ניגוד עניינים. נכון שהתקשרות רוחבית היא אבי אבות הקרטל, אבל גם בהתקשרות אנכית יש מקום לדאגה לתחרותיות ולבדיקה של מעמדם של המתקשרים ועד כמה הוא דומיננטי בשוק המספוא. בזמנו, במקרה דומה בממגורת דגון, נפסל הסדר שלפיו היבואן נבחר לתפעל את הממגורה. צריך לבחון את כל שרשרת הערך של המזון כדי להבין למה יקר כאן כל-כך".

השחקנים המרכזיים בשוק

הרפתנים ומחיר המטרה

מחירי המספוא בעולם יורדים, אבל מחיר המטרה עולה

אחרי היבואנים ומכוני התערובת, מגיעה החוליה השנייה בשרשרת ייצור המזון מן החי, והיא הרפתות, שאחראיות לאספקת החלב. הרפתנים, שמספקים את התוצרת למחלבות הגדולות (תנובה, שטראוס, וטרה), מקבלים תמורת כל ליטר חלב "מחיר מטרה", שנקבע בעיקר על-פי שני מרכיבים מרכזיים: מחיר המספוא (יותר מ-60%) ו-שכר עבודה (20%). היתרה מורכבת מהוצאות מימון משתנות ופחת.

הרפתנים, אף שקולם נשמע לעתים, אינם מודאגים יתר על המידה ממחירי המספוא, משום ש"מחיר המטרה" המתעדכן בכל רבעון משקף את פערי המחירים. מעבר לכך, לרפתות הגדולות והיעילות, בעיקר של הקיבוצים, יש כושר מיקוח משמעותי מול מכוני התערובת. מחיר מטרה גבוה נוח לרפתות הגדולות והוא למעשה מקור רווח, בניגוד לרפתות הקטנות היעילות פחות. כך, אנחנו רואים שבניגוד למגמת הירידה העולמית במחירי המספוא, בישראל נרשמה ב-2014 דווקא עלייה במחיר המטרה לליטר חלב בקר. רק ברבעון האחרון נרשמה בו ירידה קלה.

מחיר המטרה, המתפרסם לקראת תחילתו של כל רבעון באתר האינטרנט של משרד החקלאות, מחייב את המשק כולו. קביעת המחיר אמורה להיעשות על סמך נתונים ומדדים אובייקטיביים, והיא נתונה בידי ועדה שחברים בה ארבעה. כיום יושבים בה נציג משרד החקלאות - סמנכ"ל לתכנון כלכלה ואסטרטגיה והמפקח על המחירים במשרד, אורי צוק בר, המשמש כיו"ר; נציג אגף התקציבים במשרד האוצר; נציג מועצת החלב, שיש בה ייצוג גדול לרפתנים; ונציג התאחדות החקלאים, הלובי החקלאי-פוליטי המוביל בראשות חבר הכנסת לשעבר אבשלום וילן הקיבוצניק. מחיר המטרה מאושר לבסוף על-ידי מנכ"ל משרד החקלאות, רמי כהן.

ועדת קדמי לבחינת שוק המזון מתחה ביקורת חריפה על הליך קביעת מחיר המטרה. היא טענה שהמדדים ואופן החישוב אינם מובנים, החישוב עצמו אינו נעשה בשקיפות הראויה ומחיר המטרה עצמו מנופח לטובת החקלאים. על-פי מקורות המעורים בתהליך קביעת מחיר המטרה, מי שמבצעת בפועל את חישוב המחיר היא בעיקר נציגת התאחדות החקלאים, הכלכלנית רחל בורשק, ונציג משרד החקלאות אורי צוק בר חותם על המוגמר.

במשרד החקלאות אומרים בתגובה כי מאז חקיקת חוק תכנון משק החלב החדש ב-2011, אופן החישוב ברור ושקוף יותר. "חישוב מחיר המטרה, לרבות פרוטוקול הוועדה, מתפרסם מדי רבעון באופן שקוף וברור לציבור. כל רכיבי התחשיב מפורטים שם באופן ברור ושקוף. קביעתך שהמשרד משמש 'חותמת גומי' מופרכת ופרוטוקול הוועדה מעיד על כך. עובד המשרד אורי צוק בר, המשמש כאמור בין השאר יו"ר הוועדה, אמון על התחשיב ומתבסס על נתונים המתקבלים משלל מקורות".

מחירי מטרה לחלב גולמי 2014

הסבסוד של החקלאים

באירופה התמיכה הרבה יותר גדולה

בישראל, כמו בכל העולם, החקלאים מקבלים תמיכה ממשלתית, אלא שכאן, בניגוד למקומות אחרים בעולם, התמיכה היא ברובה עקיפה, כלומר באמצעות קביעת מכסות ייצור, זכויות קרקע היסטוריות ובמחירי המים. באירופה ובארה"ב התמיכה ניתנת ישירות לחקלאים - באירופה היא ניתנת בהתאם לשטח הגידול או גודל עדר הפרות או נתוני היבול, ובארה"ב רמת הסבסוד נקבעת בעיקר לפי נתוני הכנסה.

המדד העיקרי להשוואת התמיכות לחקלאים הוא מדד PSE, המציין את שיעור התמיכה הממשלתית מסך הכנסות החקלאי. על-פי מדד זה, שיעור התמיכה בחקלאים בישראל ב-2013 עמד על 8.1% מתקבוליהם (המדד אינו משקלל את זכויות הקרקע של החקלאים בישראל). בשנים קודמות התמיכה הייתה גבוהה מכך, בשיעור של 10% ויותר. שיעור התמיכה הנוכחי בישראל גבוה במקצת משיעור התמיכה בארה"ב (7.2%), אולם נמוך באופן משמעותי משיעור התמיכה ב-18 מדינות OECD (14%) ומשיעור התמיכה במדינות האיחוד האירופי (19.2%).

אף שהתמיכה של ממשלת ישראל בחקלאים נמוכה יחסית, ארגון OECD מבקר את מדיניותה. במחקר האחרון שלו טוענים מחבריו כי הסיבה למחירי המזון הגבוהים כאן נעוצה במעורבות הממשלה בהקצאת גורמי מפתח של הייצור: קרקע, מים ועובדים זרים. כמו כן, על-פי הדוח, למרות כמה רפורמות וירידה ברמת התמיכה לחקלאים, נמשכות בישראל הגנות המכס על תוצרת חקלאית, באמצעות "תעריפים מונעי סחר". מדובר בעיקר בשוק החלב והביצים, מוצרים המצויים במשטר "תכנון מרכזי", הכולל קביעת מכסות ייצור (על-ידי מועצות ייצור) ומחיר מטרה המבטיח תמורה לחקלאי. ההגנות האלה שומרות על מחירים הגבוהים מאלה שרואים בשווקים הבינלאומיים.

בדוח נטען שהתמיכה בחוליות הראשונות של שרשרת ייצור המזון גבוהה במיוחד, באמצעות מחיר המטרה. כותבי הדוח למעשה קוראים לממשלה לעדכן את התמיכות בענף זה בהתאם למחירים המשתנים של הגרעינים בשווקים העולמיים ומעיר כי "תיקונים אלה מתעכבים ביחס למחירים העולמיים".

אחוז התמיכה

עוד כתבות

צילום: ap, AP23024601572019_e5rllq

וול סטריט סגרה את הרבעון הראשון הטוב ביותר מאז 2019; מדד S&P 500 שבר שיא חדש

זהו הרבעון הטוב ביותר ל-S&P 500 מאז 2019 ● סיכום הרבעון הראשון באירופה: השווקים עלו בכ-7% ● בלומברג: "שוק הקקאו קורס", וולס פארגו: "עליית המחיר תגולגל אל הצרכנים" ● מייסד בורסת הקריפטו FTX נידון ל-25 שנות מאסר ● הצמיחה בארה"ב עמדה על 3.4%, יותר מהצפוי ● ג'יי.פי מורגן: "אתם לא תדעו כשהירידות יגיעו" ● מחר "יום שישי הטוב" אין מסחר בוול סטריט ובמדינות רבות אחרות

מתחם חזית הים בחיפה / הדמיה: מן-שנער-יעד אדריכלים

נסגר המכרז הראשון של רמ"י בחזית הים בחיפה: כמה תשלם הזוכה?

יורו ישראל זכתה במכרז של רמ"י על קרקע של 23 דונם, להקמת 500 יחידות דיור ושטחי מסחר באחד מהמתחמים המסקרנים בישראל ● החברה תשלם על הקרקע, הסמוכה לבית החולים רמב"ם בחיפה, כ-205 מיליון שקל כולל הוצאות פיתוח

אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, צילומים: AP (Mosa'ab Elshamy), אתר החברה, שאטרסטוק

באפריקה הצעירים מנצחים, וביפן מייצרים חיתולים רק בשביל קשישים

בסנגל בוחרים נשיא חדש וצעיר, ובאירופה רוצים להפקיע את הריבית הרוסית ● בינתיים, סין נזכרת שהיא אינה רוצה בחורבן המערב, וארה"ב מנסה למנוע את מושחתי העולם מלהלבין בנדל"ן ● חמישה אירועים מהשבוע שהיה בעולם 

צילומים: נועם מושקוביץ-דוברות הכנסת, אייל רדושיצקי, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

כועסים על היציאה לפגרה, אבל הבעיה עמוקה מזה

הבנקים כביכול תחת אש, אבל לא צפויים לספוג ריקושטים כבדים ● פגרת הכנסת מעוררת ביקורת, אבל לא היא הבעיה ● והטעם לפגם בפרס על צילום העיתונות ● זרקור על כמה עניינים שעל הפרק

מערכת ReDrone של אלביט / צילום: אלביט מערכות

הנקמה של פוטין בהודו, ומערכת יירוט הרחפנים החדשה של אלביט

אלביט הציגה ללקוחות אירופאיים את מערכת היירוט המתקדמת שלה, אלג'יריה מצאה מענה בסין מול עוצמת המל"טים מתוצרת ישראל, ארה"ב שמה את מבטחה בלייזר, והנקמה של פוטין בראש ממשלת הודו • השבוע בתעשיות הביטחוניות

אסדת קידוח ''לוויתן'' / צילום: אלבטרוס

במשרד האנרגיה בוחנים: הקמת מתקן להנזלת גז בהשקעה של 7 מיליארד דולר

חלק משמעותי מיצוא הגז של ישראל תלוי היום במצרים, ומתקן הנזלה יאפשר יצוא לרחבי העולם כדי לבזר את הסיכונים ● מי יממן את עלויות ההקמה האדירות?

דובר צה''ל, תא''ל דניאל הגרי / צילום: דובר צה''ל

דובר צה"ל: בכיר בחמאס חוסל בביה"ח שיפא

נזק נגרם לחצר בית בשלומי אחרי רצף אזעקות בגליל המערבי • דיווח: ישראל תקפה אזור פעילות של חיזבאללה בדמשק, 2 נפצעו • בית הדין בהאג הורה לישראל להכניס סיוע לעזה ללא הגבלה • מוקדם יותר: פצוע בינוני בפיגוע ירי בכביש 90 מצפון ליריחו • עדכונים שוטפים

ינקי קוינט, מנכ''ל רמי ומ''מ מנהל רשות החברות / צילום: יוסי זמיר

מתחנות כוח ועד מוסכי רכבת: בענף התשתיות טוענים שרמ"י תוקעת מיזמים

בפנייה דחופה מבקשים במינהל התכנון מרשות מקרקעי ישראל לשחרר היתרים למיזמי תשתית לאומיים ● ברקע זה, גורמים בענף טוענים כי פרויקטים גדולים, בהם תחנות כוח ומוסכים של הרכבת הקלה, תקועים בגלל התנהלות הרשות ● רמ"י: "חלק מהפרויקטים יצאו לדרך"

הראלי בוול סטריט יימשך? זה מה שמלמדת ההיסטוריה

מדד המניות המוביל S&P 500 עשוי לסיים את הרבעון הראשון עם עלייה של 10% ● האם ניתן להסיק מכך שהמשך השנה יתאפיין בראלי? לפי מחקרים של כמה גופי השקעות, החדשות הרעות נוטות להגיע במחצית השנה השנייה

מירי רגב, ליכוד / צילום: אלכס קולומויסקי-ידיעות אחרונות

ועדות חקירה ממלכתיות תמיד הטילו אחריות אישית על ראש הממשלה?

עד כמה חריפה הביקורת שנמתחה על נתניהו בדוח מירון בהשוואה היסטורית? בדקנו ● המשרוקית של גלובס

ביתן אינטל בגרמניה / צילום: Shutterstock

אינטל תכננה להשקיע 86 מיליארד דולר באירופה. סטארט־אפ קטן מקשה עליה

קרב פטנטים שחברת שבבים קטנה מנהלת נגד אינטל בגרמניה עשוי לחבל בתוכניות של הענקית באירופה כולה ● ניצחון משמעותי לתביעה נרשם החודש, עם הוצאת צו מניעה זמני נגד מכירת כמה מעבדים של אינטל ● השאלה הגדולה: האם ייפתחו משפטים דומים ביבשת?

מבצע לתשלום חלקי על דירה על הנייר / צילום: דרור מרמור

מספר הדירות שנרכשות רק עולה, אז למה נתוני המשכנתאות נמוכים?

נתוני המשכנתאות החדשות שניטלו ממשיכים לדשדש כבר כמה חודשים, למרות העלייה ברכישת דירות ● האם מבצעי הקבלנים המאפשרים לשלם רק 10% בתשלום הראשון ואת היתר במסירה, יתבטאו במשכנתאות בעוד שנתיים־שלוש?

''התייצבות ושיפור, גם אם צנוע, ברוב הפרמטרים הפיננסיים של ההייטק הישראלי'' / אילוסטרציה: Shutterstock

אחרי שנה קשה, הרבעון הראשון של 2024 מראה מגמה חיובית בתעשיית הטק הישראלית

על פי נתונים חדשים מדוח ההייטק "Tech Review", ברבעון הראשון של 2024 חברות הסטארט-אפ הישראליות גייסו כ-1.6 מיליארד דולר ● מדובר בעלייה של כ-10% ביחס לרבעון הקודם וירידה של 10% בהשוואה לרבעון המקביל אשתקד ● 38% מסך הסכום הכולל גוייס בחברות הסייבר

מנכ''ל NICE, ברק עילם / צילום: CRC Media

מלך השכר של ת"א: המנכ"ל שהרוויח כ-90 מיליון שקל ב-2023

עיקר התגמול של מנכ"ל נייס ברק עילם – הוני ● במשך שנותיו כמנכ"ל נייס צבר תגמולים בהיקף של כ-460 מיליון שקל לפי שער החליפין הנוכחי ● שכר של כ-17 מיליון שקל למנכ"ל אלביט אשתקד

אייל בן סימון, מנכ''ל הפניקס / צילום: יחצ ענבל מרמרי

ביום האחרון לפני הפקיעה: מנכ"ל הפניקס אייל בן סימון מכר מניות

מנכ"ל הפניקס וסמנכ"ל הכספים שלו מימשו יחד 170 אלף אופציות במחיר של 37.48 שקל למניה ● המימוש בוצע יום לאחר שהחברה דיווחה על תוצאותיה הכספיות לשנת 2023, רווח של 1.1 מיליארד שקל המשקף תשואה להון של 10.5%

מה חדש בדוחות / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, חומרים: shutterstock

כלל: רווח של 305 מיליון שקל ב-2023, השפעת רכישת מקס עוד קטנה

מדור חדש של גלובס יביא את הסיפורים של עונת הדוחות בבורסת ת"א שאולי פספסתם ● והפעם: אימקו מסכמת את 2023 עם רווח כ-6.2 מיליון שקל לאחר שרשמה הפסד בתקופה המקבילה, כלל הציגה דוח רבעוני חזק, אך טרם רשמה רווח משמעותי מרכישת חברת כרטיסי האשראי מקס והרווח הנקי של מור השקעות זינק בכ-60% ● מדור חדש

מנכ''ל האוצר שלומי הייזלר בוועידת מרכז הנדל''ן באילת / צילום: נאו מדיה

מנכ"ל האוצר נגד מנהל רשות המסים: "מס דירה שלישית ירחיק משקיעים משוק הנדל"ן"

לפי מנכ"ל האוצר, שלומי הייזלר, החזרת "מס דירה שלישית" כבר בתקציב הקרוב לא נמצאת על הפרק ● על הביקורת שהעביר ינקי קוינט בכנס התשתיות של גלובס בשבוע שעבר, הוא עונה: "אמירות חמורות ואין בהן דבר וחצי דבר. באוצר יש אנשים מופלאים" ● וזו התוכנית שלו למלא את קופת המדינה, נוכח הגירעון המחמיר

שי אהרונוביץ׳, מנהל רשות המסים / צילום: ניב קנטור

מס דירה שלישית חוזר לשולחן: "המערכות כבר מוכנות"

לדברי מנהל רשות המסים, שי אהרונוביץ', המדינה צריכה ליצור אחידות ולהפסיק לשנות את שיעורי מיסוי הנדל"ן בתדירות גבוהה ● עוד הוא הוסיף כי צריך לחשוב על מס דירה שלישית: "מבחינתנו זה צעד נכון שיעלה בתקציב 2025"

קריסת גשר פרנסיס סקוט קי בבולטימור / צילום: ap, Steve Helber

אמריקה סופקת כפיים וחוששת: עד כמה חסינים הגשרים שלה?

את הגשר בבולטימור הפילה ספינת ענק של 95 אלף טונות ● זו הייתה כנראה, אם כי לא בטוח, תוצאה בלתי נמנעת - הגשר קיבל ציון "מניח את הדעת" לפני שלוש שנים ● הנשיא ביידן רשאי לטעון שהשקעת טריליון דולר בשיקום תשתית מגינה על אמריקה מפני אסונות רבים כאלה

בנק ההשקעות ג'יי. פי מורגן / צילום: Reuters, Mike Segar

האסטרטג של הבנק הגדול בעולם: "אתם לא תדעו כשהירידות יגיעו"

בבנק ג'יי פי מורגן שוב מזהירים מפני ירידות בשווקים, למרות שהתחזיות שלהם לא פוגעות כבר שנתיים וחצי ● האם הפעם התחזיות שלהם יתממשו? ומה הם ממליצים למשקיעים?