רשויות אכיפת החוק מעלות הילוך במלחמה כנגד דיירים סרבנים: לראשונה מינתה לשכת ההוצאה לפועל כונס נכסים למכירת דירתו של דייר סרבן, שסירב לחתום על הסכם למימוש פרויקט פינוי-בינוי. זאת, בשל אי-קיום פסק דין שניתן כנגדו לפני שנה.

מדובר בהמשך המגמה במסגרתה מחמירים בתי המשפט את הפסיקות כנגד דיירים סרבנים, בשל האינטרס הציבורי של יתר הדיירים לממש את זכותם ליישם התחדשות עירונית בנכסיהם הישנים שאינם עמידים בפני רעידות אדמה.

מדובר במתחם בניינים ברחוב בית אל שבשכונת נווה-שרת בתל-אביב, ובו 368 דירות ישנות. לפרויקט יש תוכנית מאושרת להריסת הדירות ובניית 875 דירות חדשות במקומן.

לצורך ביצוע הפרויקט התקשרו הדיירים עם החברות אפגד ואפרידר בהסכם פינוי-בינוי. על-פי ההסכם אמורים הדיירים לקבל דירות גדולות ב-40 מ"ר מדירותיהם הנוכחיות, נוסף על ממ"ד, מחסן, מרפסת שמש וחניה.

באחד הבניינים, שבו 30 דירות, סירב אחד הדיירים, אליעזר בן-הרוש, המחזיק בשתי דירות בבניין, לחתום על ההסכם. בעקבות הסירוב הגיש בעל דירה אחר בבניין תביעה לפיצוי כספי נגד השכן הסרבן.

בתביעה, שהוגשה באמצעות עו"ד טל בננסון, טען התובע כי כתוצאה מסירובו הבלתי סביר של השכן לחתום על ההסכם, נגרם נזק רב ליתר הדיירים בבניין המעוניינים במימוש הפרויקט.

התובע דרש פיצוי כספי בסך 850 אלף שקל, הנגזר מההפרש שבין שווי דירתו כיום לבין שווי הדירה החדשה שהיה אמור לקבל בפרויקט.

מנגד טען הדייר הסרבן כי התנגדותו לחתום על ההסכם סבירה, ויש בה גם כדי להגן על זכויותיהם של יתר הדיירים במתחם, מאחר שקיים חשש שהיזמים לא יקיימו את התחייבויותיהם כלפי הדיירים. זאת לאחר שלטענתו החברה היזמית העסיקה אותו כפרויקטור של המיזם ולא שילמה את שכרו.

בית משפט השלום בתל-אביב קבע בחודש נובמבר 2013 כי סירובו של בן-הרוש לחתום על ההסכם הוא בלתי סביר, וגם אם היזמים לא עמדו בהתחייבויותיהם, אין בכך להצדיק את סירובו לחתום על הסכם פינוי-בינוי, מאחר שכנגד זכות הקניין שלו עומדת זכות הקניין של התובע ושל יתר דיירי הבניין.

השופטת כרמלה האפט קבעה כי אם בתוך 60 יום יחתום הדייר הסרבן על ההסכם, הוא עדיין יפצה את שכנו ב-75 אלף שקל; אך אם ימשיך לעמוד בסירובו, הוא ישלם לשכנו את סכום התביעה בסך 850 אלף שקל.

למרות פסק הדין, בן-הרוש לא קיים את שקבע בית המשפט, לא חתם על הסכמה לביצוע הפרויקט ולא שילם לשכנו את הפיצוי הכספי שקבע בית המשפט.

כתוצאה מכך פנה התובע באמצעות עו"ד בננסון לרשות האכיפה והגבייה. רשם לשכת ההוצאה לפועל בתל-אביב, שרון קרן, קיבל את הבקשה ומינה את עו"ד בננסון לכונס נכסים על אחת משתי דירותיו של בן-הרוש בבניין, וזאת במטרה ליישם את פסק הדין.

"החייבים אינם משלמים את חובם וגורמים לכך שימומשו נכסיהם" קבע קרן והתייחס לעובדה כי גובה החוב של הדייר הסרבן עומד כבר על למעלה ממיליון שקל. "ברור הוא כי עת ניתן פסק דין נגד החייבים, הרי שהאינטרס של הזוכה על-פי פסק הדין גובר על האינטרס של החייבים, ויש לפעול לגביית החוב במהירות האפשרית".

לדברי עו"ד בננסון, "חוק פינוי-בינוי חוקק בשנת 2006, בין היתר על מנת למנוע מצבים כאלה, והוא מאפשר לבעלי דירות שחתמו על הסכם עם היזם לתבוע את הדיירים הסרבנים בבית המשפט, בעילה שסירובם לחתום על הסכם עם היזם אינו סביר. מאחר שהדייר הסרבן התעלם מפסק הדין, דירתו תימכר לצד שלישי במסגרת כינוס הנכסים, והוא יישאר ללא הדירה אותה יכול היה להשביח במסגרת הפרויקט".