גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

הסוף לחוזים המקפחים? אושר תיקון לחוק החוזים האחידים

התיקון לחוק יחסל את ההסתתרות של החברות הגדולות מאחורי סעיפים דרקוניים בחוזה שהלקוח מנוע מלשנות ■ אם החברה לא תוכיח כי הסעיף בחוזה אינו מקפח, בית הדין עשוי לקבוע כי הסעיף בטל מעיקרו

חוזה-משא ומתן / צילום: שאטרסטוק
חוזה-משא ומתן / צילום: שאטרסטוק

"אני מאשר כי קראתי את החוזה ומסכים לתנאיו": מי לא חתם בחייו, אינספור פעמים, ליד המשפט הזה - מבלי שקרא באמת את אלפי המלים והעמודים המפורטים מאחוריו?

בכל חוזה בין לקוחות לבנקים, חברות כרטיסי אשראי, חברות סלולר, חברות ביטוח וכמעט כל חברה המעניקה שירותים או מוצרים, קיים החוזה הזה, שמעביר למעשה את האחריות לתוכנו ללקוח - גם אם אין ביכולתו כלל לשנות משהו בפרטים שאינו באמת לרוחו.

את המשמעות, פעמים רבות, אנחנו מגלים באיחור: חברת הסלולר מעלה תעריפים, חברת האשראי גובה עמלות נוספות, על הלקוח מוערמים קשיים בעת ביטול עסקה ועוד.

בוועדת חוקה, חוק ומשפט של הכנסת אושר השבוע לקריאה שנייה ושלישית תיקון לחוק החוזים האחידים, שעשוי להיטיב בהקשר הזה את מצבם של הצרכנים: על-פי ההצעה, גם אם קיים סעיף כזה בחוזה מול חברה, יועבר אליה בעת מחלוקת נטל ההוכחה שהסעיף אינו נחשב "סעיף מקפח" - כלומר, סעיף שרירותי הפוגע בצרכן - זאת בניגוד למצב היום, שבו הצרכן הוא שצריך להוכיח את הפגיעה.

אם החברה לא תוכיח כי הסעיף אינו מקפח, בית הדין עשוי לקבוע כי הסעיף בטל מעיקרו, והחברות לא יוכלו לטעון כי הלקוח הסכים לתנאים שאינם מופיעים במפורש בחוזה השירות או העסקה.

"משמעות הדבר", מסבירים בארגון "אמון הציבור", "היא שנקודת המוצא המשפטית היא שמדובר בתנאים שמקפחים את הלקוח, אלא אם העסק מוכיח אחרת. יש לכך שתי השלכות משמעותיות על היחסים שבין צרכנים ועסקים בשוק: ראשית, סעיפים מסוג 'קראתי והסכמתי לכל התנאים' יהיו מעתה סוג של אות מתה. מעתה עסקים לא יוכלו להסתתר מאחורי סעיפים כאלה כדי להצדיק תנאים מקפחים הקבועים בגוף החוזה. נקודת המוצא תהיה שהצרכן לא באמת 'קרא והסכים' לכל התנאים".

שנית, מוסיף עו"ד אור קשת, מנהל מחלקת בקרה ופניות הציבור בארגון, במקרה שבו דורש העסק פיצוי על ביטול עסקה - יטיל עליו השינוי בחוק יטיל את הנטל להוכיח שלא מדובר בפיצויים מופרזים, אלא כאלה שבאמת מתייחסים לנזק שנגרם לחברה בפועל.

"מדובר בבשורה של ממש לצרכנים", אומר עו"ד קשת, "משום שכיום עסקים רבים נוהגים להשתמש בהתניות של פיצויים מוסכמים כדי לכבול צרכנים ולמנוע תחרות, בהטילם סכומים גבוהים ובלתי פרופורציוניים על הצרכן במקרה של ביטול העסקה".

התופעה מוכרת, למשל, בתחום הריהוט וכלי הבית: לעיתים צרכנים מזמינים מטבח או סלון חדש שעלותם מגיעה לעשרות אלפי שקלים, אך מבקשים לבטל את העסקה בשלב מאוד מוקדם (נניח, אחרי פגישה ראשונית עם מעצבת ולפני שהחל הייצור). במצבים כאלה, עסקים רבים נוהגים "לנופף" בסעיף מתוך החוזה הקובע פיצוי מוסכם בסך אלפי שקלים. מעתה - פיצוי כזה כנראה לא יעמוד במבחן המשפטי של החוק.

גם בתחומים נוספים, כגון קורסים, חוגים ושירותים מתמשכים שונים, התופעה הזאת, שהייתה רווחת עד עכשיו, תצטרך להיפסק.

מי מתנגד?

לא מפתיע לגלות כי בין המתנגדים להצעת החוק בלטו נציגי איגוד הבנקים ואיגוד חברות הביטוח, בטענה כי השינוי יטיל עליהם הוצאות רבות של שינוי כל החוזים. גם חברות התקשורת נקראו לומר את דברן.

במהלך הדיון בוועדה הביא ח"כ אורי מקלב דוגמה שנדונה לא מעט גם במדור הצרכנות של "גלובס": חברות הסלולר, שמציעות תוכניות לכאורה ללא הגבלה, אך "שותלות" בחוזה סעיף המגביל את הלקוח ל"שימוש סביר", מבלי לפרט כלל במה מדובר. בפועל, לקוחות מסוימים מגלים חיובים של מאות ואלפי שקלים עבור חריגה שאינה קיימת.

הצעת החוק קובעת עוד כי מעתה ואילך, בית הדין המיוחד לחוזים אחידים לא ידון בבקשת חברות למתן "תעודות הכשר" לחוזים אחידים - הליך שממילא בפועל כמעט ולא מתקיים על-ידי החברות: אלו מעדיפות "לדלג" על אישור בית המשפט ולהתנהל עצמאית מול הלקוח ולעשות כראות עיניהן. את זמן העבודה של בית המשפט, הוסבר בדיון, מוטב לנקז לכיוון הטיפול בפניות צרכנים, במקרה שבו הם טוענים לפגיעה במסגרת החוזה.

ההצעה, כאמור, אושרה בוועדה ותועבר בזמן הקרוב לקריאה שנייה ושלישית במליאת הכנסת.

עוד כתבות

קבינט המלחמה. ללא נשים במוקד קבלת ההחלטות / צילום: קובי גדעון-לע''מ

המלחמה חושפת את אוכלוסיית הנשים לסיכונים חריגים. איך אפשר להתמודד איתם?

מדור "המוניטור" של גלובס והמרכז להעצמת האזרח עוקב אחר ביצוע החלטות ממשלה משמעותיות ● הפעם, בשיתוף שדולת הנשים, על האתגרים שמציבה המלחמה בפני נשים ● נשים סובלות יותר מהיעדר ביטחון אישי וכלכלי - ובכל זאת הן לא נמצאות במוקד קבלת ההחלטות

חברת הסייבר הישראלית Coro (קורו) / צילום: CORO

המשבר בהייטק נגמר? סטארט-אפ ישראלי שני מודיע בתוך שבוע על גיוס של 100 מיליון דולר

חברת קורו (Coro) הישראלית, העוסקת במכירת מערכות סייבר לעסקים קטנים ובינוניים, הודיעה על גיוס של 100 מיליון דולר ● ככל שנודע, כספי הגיוס כולם הושקעו בחברה ולא בקניית מניות מיזמים או משקיעים קודמים ● כל הגיוס התבצע מקרנות הון סיכון זרות

הסכם אינו נדרש כתנאי עבור זוגות במערכות יחסים כאלה ואחרות / צילום: Shutterstock, Viacheslav Lopatin

זוג הקפיא עוברים ואז נפרד. האם האישה תוכל להשתמש בהם?

כשלושה עשורים לאחר פרשת נחמני, בתי המשפט עדיין נאלצים לדון בתביעות בלתי אפשריות לגבי גורלם של עוברים מוקפאים ● מן הראוי היה לחייב כל זוג שפונה לבצע הפריה חוץ-גופית, לחתום על הסכם שמתייחס לאפשרות הריאלית של פרידה במהלך הזמן שחולף בין יצירת העוברים המוקפאים לבין השימוש בהם

בנימין נתניהו ואריה דרעי / צילום: עמוס בן גרשום, לע''מ

דרעי: "בג"ץ מתעמר בלומדי התורה, אות קין", גנץ: "בג"ץ פסק את המובן מאליו" | התגובות הפוליטיות על צו הביניים

הפוליטיקאים הגיבו על החלטת בג"ץ שקיבל את עמדת היועמ"שית ● גולדקנופף: "אות קלון וביזיון, ניאבק בכל דרך על זכותו של כל יהודי ללמוד תורה ולא נתפשר" ● דרעי: "מבין את הלוחמים שלא רוצים לשרת עכשיו בצבא" ● גנץ: "הגיעה העת שהממשלה תעשה את המובן מאליו"

צילומים: נועם מושקוביץ-דוברות הכנסת, אייל רדושיצקי, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

כועסים על היציאה לפגרה, אבל הבעיה עמוקה מזה

הבנקים כביכול תחת אש, אבל לא צפויים לספוג ריקושטים כבדים ● פגרת הכנסת מעוררת ביקורת, אבל לא היא הבעיה ● והטעם לפגם בפרס על צילום העיתונות ● זרקור על כמה עניינים שעל הפרק

מערכת ReDrone של אלביט / צילום: אלביט מערכות

הנקמה של פוטין בהודו, ומערכת יירוט הרחפנים החדשה של אלביט

אלביט הציגה ללקוחות אירופאיים את מערכת היירוט המתקדמת שלה, אלג'יריה מצאה מענה בסין מול עוצמת המל"טים מתוצרת ישראל, ארה"ב שמה את מבטחה בלייזר, והנקמה של פוטין בראש ממשלת הודו • השבוע בתעשיות הביטחוניות

אסף גולדברג, מנכ''ל סלייס עד לאחרונה / איור: גיל ג'יבלי

בדיקת אי הסדרים בעיצומה, אז איך זה שאפשר להפקיד חיסכון לכל ילד בסלייס

רשות שוק ההון מצאה לאחרונה אי סדרים חמורים בהתנהלותו של בית ההשקעות סלייס ● למרות זאת, באתר הביטוח הלאומי סלייס מוצגת כאפשרות להפקדת כספים בתוכנית "חיסכון לכל ילד" ● עד תחילת מאי לא ניתן יהיה למשוך כספים מקופות סלייס, אך הרגולטור לא מודאג

ביתן של קבוצת צ'אנגן בתערוכת מכוניות בסין / צילום: ap, Ng Han Guan

קבוצת הרכב השלישית בגודלה בסין בדרך לישראל

משלחת בכירה של צ'אנגן (Changan) סינית נערכת לייצא לישראל, הכניסה של החברה לישראל היא חלק ממהלך ההתרחבות הגלובלית שעליו הכריזה השנה ● מרצדס E קלאס והקרוסאובר של פורד: הדגמים החשמליים שבדרך ● השבוע בענף הרכב

ניסאן X-TRAIL / צילום: יח''צ

המכונית של ניסן שמוכיחה: שוק הבנזין עדיין חי ובועט

ניסאן X-TRAIL, הטורבו-בנזין החדשה של ניסאן, מוכיחה שגרסאות הבנזין לא אמרו את המילה האחרונה: היא זריזה, נוחה ומרווחת

פליטים עזתים ברפיח / צילום: Reuters, IBRAHEEM ABU MUSTAFA

המומחה שמסביר: למה החליטו בעולם שרפיח היא הקו האדום

פלישת צה"ל לרפיח, בין המעוזים האחרונים של חמאס בעזה, עומדת בלב הדיון על עתיד המלחמה ● "העיר הפכה לסמל של המצוקה הפלסטינית והפליטות בעיני העולם", אומר ד"ר הראל חורב, מומחה לחברה הפלסטינית ● בראיון לגלובס הוא מסביר מדוע ישראל טועה בהתנהלותה ברפיח, מתייחס לפלונטר מול ארה"ב ומסביר מדוע חמאס ממשיך לסרב לעסקת חטופים

מנות במחתרת התאילנדית / צילום: דניה ויינר

אחת המסעדות התאילנדיות הטובות בישראל מסתתרת בכלל בחצר של בית

עגלת קפה שמגישה מאפה פיסטוק נדיר, מרכז הוליסטי שגם הציניקנים יתמסרו לו, מיזם אמנות נשי ומסעדה שאפשר למצוא בה בננה לוטי משובחת ● יום בפרדס חנה כרכור

אסדת קידוח ''לוויתן'' / צילום: אלבטרוס

במשרד האנרגיה בוחנים: הקמת מתקן להנזלת גז בהשקעה של 7 מיליארד דולר

חלק משמעותי מיצוא הגז של ישראל תלוי היום במצרים, ומתקן הנזלה יאפשר יצוא לרחבי העולם כדי לבזר את הסיכונים ● מי יממן את עלויות ההקמה האדירות?

מרכז תל אביב / צילום: טלי בוגדנובסקי

בעל דירה סירב לחתום על פרויקט תמ"א וזכה ב־320 אלף שקל נוספים

בעל דירה בפרויקט תמ"א 38 בת"א, שהוא גם בעלים של חלק מהחצר, ביקש פיצוי של 1.2 מיליון שקל ● המפקחת על המקרקעין קבעה בהסכמת הצדדים כי אכן מגיע לו פיצוי תמורת חתימתו

''התייצבות ושיפור, גם אם צנוע, ברוב הפרמטרים הפיננסיים של ההייטק הישראלי'' / אילוסטרציה: Shutterstock

אחרי שנה קשה, הרבעון הראשון של 2024 מראה מגמה חיובית בתעשיית הטק הישראלית

על פי נתונים חדשים מדוח ההייטק "Tech Review", ברבעון הראשון של 2024 חברות הסטארט-אפ הישראליות גייסו כ-1.6 מיליארד דולר ● מדובר בעלייה של כ-10% ביחס לרבעון הקודם וירידה של 10% בהשוואה לרבעון המקביל אשתקד ● 38% מסך הסכום הכולל גוייס בחברות הסייבר

איציק וייץ, מנכ''ל קבוצת קרסו מוטורס / צילום: אלעד גוטמן

המספרים חושפים: כך הפך מותג בנזין סיני אלמוני למכרה הזהב של קבוצת קרסו

הכתבה הזו היתה הנצפית ביותר השבוע בגלובס ועל כן אנחנו מפרסמים אותה מחדש כשירות לקוראינו ● מהדוח השנתי של יבואנית הרכב עולה כי המותג צ'רי, שמכירותיו זינקו ב-2023, הקפיץ את נתח השוק שלה וסייע לה להציג רווח מכובד בתקופה קשה ● אבל ל"אסטרטגיה הסינית" הזו, שמשנה בצורה משמעותית את הפוקוס העסקי של הקבוצה, יש מחיר - ובראשו דריסת מותגים ותיקים

מה חדש בדוחות / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, חומרים: shutterstock

כלל: רווח של 305 מיליון שקל ב-2023, השפעת רכישת מקס עוד קטנה

מדור חדש של גלובס יביא את הסיפורים של עונת הדוחות בבורסת ת"א שאולי פספסתם ● והפעם: אימקו מסכמת את 2023 עם רווח כ-6.2 מיליון שקל לאחר שרשמה הפסד בתקופה המקבילה, כלל הציגה דוח רבעוני חזק, אך טרם רשמה רווח משמעותי מרכישת חברת כרטיסי האשראי מקס והרווח הנקי של מור השקעות זינק בכ-60% ● מדור חדש

המדינה החדשה שמצטרפת להליך נגד ישראל בהאג

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל במלחמה • והפעם: רוב האמריקאים מתנגדים להמשך המלחמה, הממשלה הצרפתית מצהירה שלא סיפקה נשק לישראל מאז ה-7 באוקטובר, ואירלנד מצטרפת לתביעה נגד ישראל בהאג ● כותרות העיתונים בעולם 

דוד פתאל / צילום: איל יצהר

לאחר שלוש שנים של הפסד, אירופה עזרה לדוד פתאל לחזור להרוויח

עם סיומה של השנה הסתכמו הכנסותיה של פתאל ב-6.93 מיליארד שקל, עלייה חדה של 26.6% ביחס לשנה שקדמה לה ● בשורה התחתונה רשמה פתאל רווח נקי של 45.2 מיליון שקל ● הסיבות לעלייה: שיפור בשיעורי התפוסה במלונות הרשת, עלייה במחיר של חדר ממוצע למתארחים ושיפור בשערי החליפין

הפגנת חרדים נגד גיוס בני ישיבות,ירושלים / צילום: Reuters, Ammar Awad

מהתקציבים שייעצרו ועד לדיוני החירום באוצר: כל מה שכדאי לדעת על הצו הדרמטי בנוגע לחוק הגיוס

בהתאם לצו הביניים שהוציא בג"ץ, תקצוב הישיבות שתלמידיהן לא מתגייסים ייעצר כבר בשבוע הבא ● בשלב זה, התמיכה בכ-44 אלף תלמידי ישיבות צפויה להיעצר ● באגף החשב הכללי במשרד האוצר, שאמונים על ביצוע התשלומים מתקציב המדינה, מתכוונים ליישם את הצו במועד ● איך זה יעבוד? גלובס עושה סדר

מנכ''ל האוצר שלומי הייזלר בוועידת מרכז הנדל''ן באילת / צילום: נאו מדיה

מנכ"ל האוצר נגד מנהל רשות המסים: "מס דירה שלישית ירחיק משקיעים משוק הנדל"ן"

לפי מנכ"ל האוצר, שלומי הייזלר, החזרת "מס דירה שלישית" כבר בתקציב הקרוב לא נמצאת על הפרק ● על הביקורת שהעביר ינקי קוינט בכנס התשתיות של גלובס בשבוע שעבר, הוא עונה: "אמירות חמורות ואין בהן דבר וחצי דבר. באוצר יש אנשים מופלאים" ● וזו התוכנית שלו למלא את קופת המדינה, נוכח הגירעון המחמיר