פיקוח על פירות וירקות: מתי נשלם פחות על הסלט שלנו?

אחרי שנים שבהן מוחים החקלאים והצרכנים על המחירים הגבוהים של הירקות והפירות, צלחו השבוע שתי הצעות חוק שלבים ראשונים של חקיקה ■ איך זה קרה? מה ההבדל בין שתי ההצעות, ומתי נשלם פחות על הסלט שלנו?

פירות  / צילום: פוטוס טו גו
פירות / צילום: פוטוס טו גו

הצעת החוק לפיקוח על מחירי ירקות, שעברה בקריאה טרומית במליאת הכנסת לפני ימים אחדים, עשויה לעורר תחושת דז'ה-וו קלה: רק שבוע קודם אישרה ועדת השרים לחקיקה את הצעת החוק לפיקוח על פערי השיווק בפירות וירקות, שיזם יו"ר השדולה החקלאית בכנסת, ח"כ זבולון כלפה (הבית היהודי) בשיתוף המועצה לצרכנות, התאחדות האיכרים בישראל ומספר חברי כנסת.

האם קיים הבדל של ממש בין ההצעות, או שמא מדובר במלחמה על הקרדיט באחד הנושאים המרכזיים הבוערים ביותר היום? מה הסיכוי של כל אחת מההצעות לצלוח את קו הגמר ומי מהן תיטיב יותר עם הצרכנים עצמם?

ההצעה הנוכחית של חברת הכנסת אורלי לוי-אבקסיס (ישראל ביתנו), "החוק לפיקוח על מחירי מצרכים ושירותים (תיקון - הגבלת מרווחי שיווק על ירקות)", עתידה על פי סיכום עם שר החקלאות יאיר שמיר להתגבש בתוך חודשיים להצעת חוק ממשלתית. על פי הצעת החוק, שר החקלאות יקבע סל בסיסי של ירקות שמחירם יהיה בפיקוח ובנוסף ייקבע מהו הרווח המרבי שניתן יהיה להפיק ממכירת ירקות אלו, במטרה לצמצם למינימום את פערי התיווך בין המחיר הראשוני שמציב החקלאי בשדה לבין המחיר הסופי שמוצג לצרכן בסופרים ובמרכולים.

ההצעה מתייחסת רק לכמה סוגי ירקות, שיוגדרו כמצרכי בסיס בסל המשפחתי, ולא לכלל הגידולים החקלאיים. השר יקבע בצו את שיעור הרווח המרבי שניתן להפיק ממכירת הירקות הכלולים בסל המדובר ספציפית.

מנגד, עומדת ההצעה הוותיקה יותר - אשר נולדה בשיתוף פעולה בין הצרכנים לחקלאים באמצעות המועצה לצרכנות והתאחדות האיכרים בישראל, שנולד כבר לפני למעלה משנתיים, ולפיה תקבע הממשלה מרווח שיווק מרבי לכל ענף של פירות וירקות (מלפפונים, תפוחים וכיו"ב). המחיר לצרכן, קובעת ההצעה, לא יעלה על המחיר שאותו קיבל החקלאי, בתוספת מרווח השיווק המרבי לאותו פרי או ירק - על פי קביעת הממשלה.

"בשש השנים האחרונות זינקו מחירי הירקות בארץ ב-30%", אומר ח"כ כלפה - החתום על הצעת החוק, "בעוד שבמדינות גוש האירו עלו המחירים באותו הזמן ב-12% בלבד. קצב ההתייקרות הזה מדאיג מאוד, והצעת החוק שהגשנו תשים סוף לחזירות של המתווכים שמרוויחים על חשבון החקלאים והצרכנים".

עוד קובעת ההצעה המדוברת כי הצרכן יהיה למעשה גם הפקח: לצרכן יוצג בחנות גם המחיר שהוא נדרש לשלם וגם המחיר שקיבל החקלאי ואת המרווח שאותו קבעה הממשלה. כך יוכל הצרכן לקבוע אם מוכרים לו במחיר החוקי, ואם לא - יוכל לתבוע את החנות ולקבל פיצוי ללא הוכחת נזק עד 10,000 שקל.

המטרה בסעיף הזה היא לרכך את החשש ממהלך רגולטורי שלא יהיה ישים מבחינת פיקוח, החוליה החלשה בכל הסדר חוקי מתגבש - אולם דווקא עליה נשמעת לא מעט ביקורת: "זה לא עומד במבחן המציאות", טוען דובר מחאת הפלפלים, ברק אומגה. "הרעיון לרשום על המדף את המחיר שניתן לחקלאי מנסה לפגוע ברשתות, אבל לא חשבו עליו יותר מדי. זה לא יכול להתקיים בפועל, יוסיפו בתווך חברות נוספות כדי לייצר מחיר גבוה יותר. זה חוק לא אפוי שנוסח בלי לחשוב על ההשלכות".

על עצם הצורך בהתערבות רגולטורית - אין מחלוקת בין הצדדים. "הפגיעה בכל אחד מהמגזרים - החקלאים והצרכנים - היא כפולה", מסביר עו"ד אהוד פלג, מנכ"ל המועצה לצרכנות. "הצרכן משלם הון תועפות, וכתוצאה מכך הוא מצמצם את היקף הקניות של הפירות והירקות ומונע מעצמו את המרכיבים הבריאותיים שבסל המשפחתי. גם החקלאי נפגע פעמיים - פעם אחת מקבל פרוטות על תוצרתו ופעם שנייה הוא אינו מצליח למכור את מלוא התוצרת, כי הצרכן צמצם את הקנייה והשאיר חלק מן התוצרת על המדפים".

על המניעים לכפילות בהגשת ההצעות, עם זאת, יש בהחלט מחלוקת, והגורמים החתומים על ההצעה המקורית חשים החמצה, לאחר תקופה ממושכת של עבודה, וחוסר שיתוף פעולה שיכול היה לקדם את האינטרס המשותף.

"השיטה", אומר גורם בזירה הפוליטית, "מוכרת ונפוצה: כמעט בכל הצעת חוק פרטית מוצלחת יש מי שינסה לקחת קרדיט ולהפוך אותה להצעה ממשלתית. זה עלול לתסכל לא מעט גורמים בדרך, אבל המבחן בסוף הוא מבחן התוצאה - ואם זה מדרבן שינוי, האזרחים רק מרוויחים".

אולם מגישי ההצעה הנוכחית מבחינתם אינם רואים במהלך בעייתי או סותר, אלא מצביעים על השינויים במהות ההצעה. "המהלך בהצעת החוק הקודמת רחב פחות ויש פחות סיכוי שיעבור", מסבירים גורמים בסביבתה של ח"כ לוי. "היא גם לא מגלה את אמריקה - קדמו לה שתי הצעות דומות בעבר, אבל צריך לבוא מצומצם וממוקד תוך שיתוף פעולה עם שר החקלאות.

רמי לוי: לא זו הדרך

"אנחנו מרוויחים 20% בקושי על ירקות ופירות. אם ההגדרה תהיה מעבר לזה, זה ממילא לא יפגע בנו", אומר רמי לוי. "זה יפגע בחנויות שכונתיות ובירקנים פרטיים, שחייבים לעבוד על מתח רווחים גבוה יותר - הם לא יוכלו לעמוד ברווח מרבי של 40% כשההוצאות הרבה מעבר לכך. אנחנו קונים ישירות מהחקלאי במחזורים גדולים, מבחינתי, אדרבה - שיעבירו את החוק ויראו איך אנחנו מיטיבים גם ככה עם כולם. לדעתי מנסים לטפל בדברים בצורה לא נכונה, אבל אם בסוף זה ייטיב עם הצרכן - למה לא?". * מה הסיכוי שאחד החוקים האלה יעבור בסופו של דבר?

לוי: "בשביל כותרת בעיתון הכל יכול להיות".

אייל רביד, בעליה של רשת ויקטורי, לא מודאג: "אני לא מאמין שאף אחת מההצעות תעבור. לא נראה לי שמשרד האוצר יכול להתחיל לפקח על המחירים בצורה כזו. באופן כללי, אני נגד פיקוח מחירים - שוכחים שיש קמעונאים שצריכים להרוויח כסף, ובפיקוח אנחנו מפסידים".

מה עדיף מבחינת הצרכן? אומגה, כשלעצמו, סבור ששתי הההצעות אינן חפות מפגמים: "הצעד המתבקש באמת הוא ביטול המחיר שמפרסמת מועצת הצמחים למכירה של החקלאי מול הסיטונאי - בלי בדיקה אמיתית של עלויות הגידול. החקלאי מקבל חצי מזה, הרשתות לוקחות את המחיר שמופיע על הנייר ומתחילות לרוץ ממנו למעלה - גם אם בפועל הוא לא רלוונטי. פתרון שני הוא למנוע מכירה של תוצרת חקלאית מתחת למחיר הקנייה מהחקלאי - דוגמת "עגבניה בשקל". זה נעשה כדי למשוך צרכנים לחנות, אבל מתנקם בהם במחירי ירקות ופירות אחרים. החוק בצרפת, למשל, כבר אוסר התנהלות כזו".

תגובת התאחדות האיכרים: "ההתאחדות מברכת כל צעד שיוביל לצמצום פערי התיווך".

מתי ישלם הצרכן פחות? את זה ימים יגידו. בינתיים, יש לקוות כי מי מההצעות, לשתיהן לא מעט מתנגדים, תצלח את הקריאה הראשונה שמקנה לה דין רציפות גם אם תתפזר הכנסת בעתיד הקרוב.

מחאת הפלפלים נמשכת

הצעות החוק הנוכחיות, כמו גם העיסוק כולו בפערי התיווך, עלתה על הפרק בחודשים האחרונים לא מעט בזכות מחאת הפלפלים ביוזמה נוספת של "מחאת הפלפלים" - התאגדות חקלאים שקמה במחאה על פערי התיווך הגבוהים שגובות רשתות השיווק מהצרכן עבור תוצרת שנמכרת במחירי רצפה. במוקדים שונים ברחבי הארץ לאורך החודשים האחרונים התכנסו חקלאים לחלק חינם מתוצרתם, המושלכת פעמים רבות לפח בשל המחירים הגבוהים בהם היא נמכרת ברשתות השיווק.

ברק אומגה, חקלאי מפארן שהוביל את המהלך כשמאחוריו מאות חקלאים מכל רחבי הארץ, סיפר בעבר ל"גלובס" כי קצה נפשם של החקלאים במצב שבו הם נאלצים להשמיד סחורה, שברשתות המזון נמכרת בתעריפים מופקעים. "למכור תפוחי אדמה ביותר מ-5 שקלים, כשאני נאלץ להשמיד סחורה - זה עוול", אמר, לכן "פעם בשבוע-שבועיים אנחנו 'מתלבשים' על סניף שנראה בעייתי וממקמים מולו את המחאה".

באמצעות דף פייסבוק בשם "מחאת הפלפלים" ועמוד נוסף של אח"י - איגוד חקלאי ישראל - גדלה המודעות, כשבמקביל נעשה ניסיון להידברות עם הרשתות ועם הגורמים הרגולטוריים שמתעוררים לאחרונה. במקביל, עולות ופורחות התארגנויות קואופרטיביות שונות במסגרתן נמכרת התוצרת במחירים נמוכים מהמקובל, ללא רווח או ברווח תפעולי בלבד - כשהצרכנים עצמם הם בעלי הקואופרטיב ומי שאמונים על ניהולו.

הצעת חוק 1
 הצעת חוק 1

הצעת חוק 2
 הצעת חוק 2

רוצה להשאר מעודכן/ת בנושא נתח שוק וצרכנות?
✓ הרישום בוצע בהצלחה!
צרו איתנו קשר *5988