גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

כבר לא כל-יכולים

השיח התאגידי החדש והשלכותיו על בעלי שליטה, דירקטורים ונושאי משרה

בשנים האחרונות הולכת ומתפתחת תופעת האחריות החברתית והאתית בקרב המגזר העסקי. עד כדי כך שכיום, כמעט כל ארגון עסקי משמעותי מערב מידה כלשהי של אחריות חברתית ואתית במסגרת פעילותו, בדרך כזו או אחרת. זאת, באמצעות קודים אתיים, דוחות חברתיים, מחלקות לקשרי קהילה וכיו"ב. יוזמות אלה הן רק קצה הקרחון של שיח תאגידי מתגבר על הפיל שמסתובב בחדריהם של התאגידים העסקיים בשנים האחרונות.

שינויי עומק שחלו בעולם החברתי והעסקי הבינלאומי החלו לשמש כקריאת-השכמה חזקה לתאגידים העסקיים ובמיוחד לאלה המכוונים את פעילותם. שינויים אלה בתחום החברה והאתיקה כונו בעמוד השער של מגזין Forbes, שפורסם ב-26 בספטמבר 2011, בתקופת השיא של המחאות החברתיות בעולם ובארץ, כ"Social Power and the Coming Corporate Revolution" (הכוח החברתי ומהפכה התאגידית הקרבה).

עם זאת, ולמרבה הצער, יוזמות אלה, ככלל, עדיין לא הביאו עמן שינוי מוחשי דיו בתרבות העסקית ובציפיות המתחזקות מצד הציבור, להתנהלות ציבורית ראויה מצדו של המגזר העסקי. אדרבא, לעיתים יוזמות אלה התקבלו בחשדנות, בציניות וכעלי-תאנה תדמיתיים שרק החריפו את משבר האמון בין המגזר העסקי לציבור.

לכן, רק אם בעלי שליטה, דירקטורים ונושאי משרה בתאגידים יגיבו בהתנהלות עמוקה, אחראית, אמינה ושיטתית הרבה יותר מהמקובל כיום, נרגיש בשינוי אמיתי בתרבות העסקית וביחסיו של המגזר העסקי עם הציבור שבקרבו הוא פועל.

באופן זה, נוסף לכך שהמגזר העסקי והפועלים מטעמו ייטיבו לקרוא את המפה הציבורית שיוצרים "כוחות השוק" החדשים, הם גם יתמודדו בצורה מושכלת עם השינויים המשפטיים הדרמטיים אשר דוחפים לאותו כיוון.

ראיית משבר הסאב-פריים כנכות עסקית

את הנקודה האחרונה הזו - התמודדות המגזר העסקי עם השינויים בתרבות החברתית-אתית - שעדיין לא ניתנת לה תשומת-לב מספקת, עד כדי התעלמות מהכתובת שעל הקיר, תיארתי כבר בשנת 2007 בספר שכתבתי על "המהפכה החברתית במשפט העסקי", וככל שהזמן חולף המגמה רק מתחזקת.

חשוב לציין, כי שינוי זה אינו מסמן רבולוציה בתפיסת המשפט את תפקידם המסורתי והיזמי של התאגידים להשיא את רווחי החברה. מצפן זה - שורת הרווח - היה ונותר הכוח המניע העיקרי ביוזמות הפעולה של בעלי השליטה ונושאי המשרה, וזהו גם תפקידם החברתי במובן הרחב.

עם זאת, תפיסת העומק החדשה המצטיירת מהמגמות המתחדשות בסביבה המשפטית, זזה לכיוונה של תפיסה עסקית אינטגרטיבית ועשירה יותר, תרתי-משמע.

מסר ברוח זו נשמע באופן צלול בפסיקה חדשה יחסית של בית המשפט העליון מפי השופטת (בדימוס) איילה פרוקצ'יה: "כיום, שיקולי הוגנות ביחסים מסחריים שוב אינם נדחקים לקרן זווית. הם שזורים לאורכה ולרוחבה של כל מערכת הפעילות העסקית, ומשפיעים על עיצובן של אמות-מידה חדשות ביחס לראוי ושאינו ראוי בהתנהלותן העסקית של חברות... בעידן האחרון, מתאפיין התאגיד העסקי בדואליות, שהפן האחד שלה הוא - שיקולים עסקיים המודרכים על-ידי שיקולי יעילות ותועלת; והפן האחר הוא - קיום חובות הגינות ותום-לב ביחסים עם קבוצות שונות שעמן בא התאגיד במגע במסגרת פעילותו העסקית".

דברים חשובים אלה נכתבו בשנת 2009 בהקשרה של חברה שמומנה במימון דק באופן קיצוני, פרקטיקה עסקית שמביאה לקיצוניות את שאלת היחסים והאיזון בין שיקולים עסקיים המביאים בחשבון רק את עניינם של בעלי המניות (Stockholders) לבין שיקולים המביאים בחשבון גם את עניינם של קבוצות הנושים החיצוניות לתאגיד (Stakeholders).

צורת המימון האמורה, שבית המשפט השעה בעטיה את זכויות בעלי המניות לפירעון הלוואת הבעלים שלהם (סוג מסוים של הרמת מסך), נתפסה על-ידי בית המשפט בעת הזו - סמוך לאחר משבר הלוואות המשכנתאות בארה"ב, "משבר הסאב-פריים" - כ"נכות עסקית" וכפרקטיקה בלתי קבילה, משום שבעלי המניות התרכזו באופן קיצוני ברווחיהם, וברווחיהם בלבד. מדובר בכברת דרך משמעותית שבה צעד המשפט מהימים שבהם עליונותם של בעלי המניות שימשה כמעט כאקסיומה בדיני החברות ובספרות האקדמית.

היערכות אסטרטגית

פסיקה זו ודומות לה, המלווה בחקיקה עקבית ושיטתית, מטילה סיכונים משפטיים משמעותיים במישור האזרחי והפלילי, לא רק על התאגידים עצמם (אחריות שמשרד המשפטים מציע היום אף להרחיבה במישור הפלילי) אלא גם באופן אישי על דירקטורים, נושאי משרה ולעיתים גם על בעלי שליטה שמתמקדים באופן צר מדי בעניינם של בעלי המניות להשאת רווחים לכיסם, על חשבונם של אינטרסים חברתיים אחרים.

כך, נזכיר על קצה המזלג - את תיקון מספר 16 לחוק החברות, העוסק בממשל תאגידי משופר, המכוון לחיזוק מנגנוני הבקרה והעצמאות של החברה ולהגנת עניינם של בעלי מניות המיעוט; את תיקונים מספר 17 ו-18 לחוק החברות, שנועדו לשמירת עניינם של בעלי איגרות-החוב של החברה; את חוק ייעול הליכי האכיפה ברשות ניירות ערך שמסדיר הליכי אכיפה מנהליים על חברות נסחרות והפועלים מטעמם; ואת חקיקתו לפני פחות משנה של החוק לקידום התחרות ולצמצום הריכוזיות, שצפוי להביא לשינויים מפליגים בתרבות התאגידית בישראל.

בנוסף, ממצאי מחקר שאני עורך בימים אלה עם ד"ר עדי אייל מאוניברסיטת בר-אילן, מראים שקיימים בצד חוקים אלה גם עשרות רבות של סעיפי חוקים חוץ-תאגידיים בתחומיהם של דיני העבודה, איכות הסביבה, הגבלים עסקיים, הגנת הצרכן ועוד ועוד. חוקים אלה מטילים חובה קולקטיבית ואישית, ברובה פלילית, על דירקטורים, נושאי משרה ולעיתים בעלי שליטה, שלא נקטו אמצעים סבירים למנוע את הפרתם של חוקים אלה, והתמקדו באופן צר מדי בעניינם של בעלי המניות להשאת רווחים על חשבון אינטרסים חברתיים אחרים.

כמות זו של חוקים הופכת לאיכות, ודוחפת, או אמורה לדחוף, את בעלי השליטה, הדירקטורים ונושאי המשרה להתבונן על התמונה התאגידית והניהולית בצורה נרחבת וכוללנית הרבה יותר מזו שהם מורגלים בה.

המשפט, אם כך, תורם את תרומתו לתמרץ בשיטת המקל והגזר את החברות ונושאי המשרה שלהן להתבונן על הטווח הארוך ועל הרווח המשותף לעסקים ולחברה. לאור דברים אלה, מתבקשת המסקנה שהדרך הטובה והישירה ביותר להתמודד עם העידן התאגידי הציבורי והמשפטי החדש, טמונה בהיערכות אסטרטגית משופרת ומניעתית. זאת, באמצעות, בין היתר, תוכניות פנים-תאגידיות ומנגנוני ממשל תאגידי, שיביאו בחשבון שיקולים אתיים ואינטגרטיביים החותרים לשילוב אינטרסים במקום ניגוד אינטרסים.

ראש וראשון למהלכים אלה ראוי שיתמקד במינוי דירקטורים מקצועיים ועצמאיים, בעלי השכלה, מודעות ומחויבות לתפיסה עסקית כוללנית, שייתנו מענה הולם לתפיסות הכלכליות, החברתיות והמשפטיות המשתנות היום מהר יותר מאי-פעם.

התוויה והטמעה אפקטיבית של מדיניות עסקית בדרך המוצעת, נושאות בחובן בשורה ותועלת רבה לחברה (Company) ולחברה (Society) כאחד, ובאותה נשימה גם פועלות להחזרת ולהגברת האמון והלגיטימיות של המגזר העסקי בעיני הציבור, תוך הפחתת הסיכונים המשפטיים הנרחבים המוטלים על התאגידים ועל כל אלה שמכוונים את ענייני התאגידים - בעלי השליטה, הדירקטורים ונושאי המשרה.

■ הכותב הוא מרצה וחוקר בבית-ספר רדזינר למשפטים במרכז הבינתחומי הרצליה. כותב הספר "המהפכה החברתית במשפט העסקי" (2007).

עוד כתבות

מבצע לתשלום חלקי על דירה על הנייר / צילום: דרור מרמור

מספר הדירות שנרכשות רק עולה, אז למה נתוני המשכנתאות נמוכים?

נתוני המשכנתאות החדשות שניטלו ממשיכים לדשדש כבר כמה חודשים, למרות העלייה ברכישת דירות ● האם מבצעי הקבלנים המאפשרים לשלם רק 10% בתשלום הראשון ואת היתר במסירה, יתבטאו במשכנתאות בעוד שנתיים־שלוש?

איל וולדמן / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

שר החינוך התקפל ולאיל וולדמן יוענק פרס ישראל

לפני מספר שבועות הודיע שר החינוך יואב קיש כי הוא מבטל את טקס פרס ישראל, זאת בין היתר על רקע הפרסומים כי אחד מן הזוכים הוא היזם איל וולדמן ● כעת, חזר בו קיש מעמדתו והוא מכריז כי הטקס יתקיים כסדרו בשדרות ● ומי עוד בין הזוכים?

בנק ההשקעות ג'יי. פי מורגן / צילום: Reuters, Mike Segar

האסטרטג של הבנק הגדול בעולם: "אתם לא תדעו כשהירידות יגיעו"

בבנק ג'יי פי מורגן שוב מזהירים מפני ירידות בשווקים, למרות שהתחזיות שלהם לא פוגעות כבר שנתיים וחצי ● האם הפעם התחזיות שלהם יתממשו? ומה הם ממליצים למשקיעים?

מה חדש בדוחות / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, חומרים: shutterstock

כלל: רווח של 305 מיליון שקל ב-2023, השפעת רכישת מקס עוד קטנה

מדור חדש של גלובס יביא את הסיפורים של עונת הדוחות בבורסת ת"א שאולי פספסתם ● והפעם: אימקו מסכמת את 2023 עם רווח כ-6.2 מיליון שקל לאחר שרשמה הפסד בתקופה המקבילה, כלל הציגה דוח רבעוני חזק, אך טרם רשמה רווח משמעותי מרכישת חברת כרטיסי האשראי מקס והרווח הנקי של מור השקעות זינק בכ-60% ● מדור חדש

חברת הסייבר הישראלית Coro (קורו) / צילום: CORO

המשבר בהייטק נגמר? סטארט-אפ ישראלי שני מודיע בתוך שבוע על גיוס של 100 מיליון דולר

חברת קורו (Coro) הישראלית, העוסקת במכירת מערכות סייבר לעסקים קטנים ובינוניים, הודיעה על גיוס של 100 מיליון דולר ● ככל שנודע, כספי הגיוס כולם הושקעו בחברה ולא בקניית מניות מיזמים או משקיעים קודמים ● כל הגיוס התבצע מקרנות הון סיכון זרות

דובר צה''ל, תא''ל דניאל הגרי / צילום: דובר צה''ל

דובר צה"ל: בכיר בחמאס חוסל בביה"ח שיפא

נזק נגרם לחצר בית בשלומי אחרי רצף אזעקות בגליל המערבי • דיווח: ישראל תקפה אזור פעילות של חיזבאללה בדמשק, 2 נפצעו • בית הדין בהאג הורה לישראל להכניס סיוע לעזה ללא הגבלה • מוקדם יותר: פצוע בינוני בפיגוע ירי בכביש 90 מצפון ליריחו • עדכונים שוטפים

הורים לילדים שגילם עד שלוש יקבלו החל מתלוש השכר הקרוב תוספת של נקודות זיכוי / אילוסטרציה: Shutterstock

הטבת המס הגדולה שהבטיחה הממשלה נכנסה לתוקף. מה יקרה לנטו שלכם?

הורים לילדים שגילם עד שלוש יקבלו החל מתלוש השכר הקרוב תוספת של נקודות זיכוי, אשר תגדיל להם את ההכנסה הפנויה ● ואולם, מומחים טוענים כי הטבת המס לא תשפיע על מי שבאמת זקוק לה

חרדים בלשכת הגיוס / צילום: מיטב ודובר צה''ל

בג"ץ: לעצור תשלומים לישיבות שתלמידיהן לא מתגייסים החל מה-1 באפריל

בג"ץ הוציא את צו הביניים בשל היעדר מקור חוקי להעברת התשלומים ● וכעת, מיום שני הקרוב יופסק התקצוב לתלמידי ישיבות שחייבים בגיוס ● השופטים אימצו עמדה מחמירה מזו של היועמ"שית ● התנועה לאיכות השלטון: "צו הביניים הזה מהווה צעד תקדימי בדרך לשוויון, וציבור המשרתים מודה לבית המשפט על החלטתו החשובה"

מערכת ReDrone של אלביט / צילום: אלביט מערכות

הנקמה של פוטין בהודו, ומערכת יירוט הרחפנים החדשה של אלביט

אלביט הציגה ללקוחות אירופאיים את מערכת היירוט המתקדמת שלה, אלג'יריה מצאה מענה בסין מול עוצמת המל"טים מתוצרת ישראל, ארה"ב שמה את מבטחה בלייזר, והנקמה של פוטין בראש ממשלת הודו • השבוע בתעשיות הביטחוניות

אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, צילומים: AP (Mosa'ab Elshamy), אתר החברה, שאטרסטוק

באפריקה הצעירים מנצחים, וביפן מייצרים חיתולים רק בשביל קשישים

בסנגל בוחרים נשיא חדש וצעיר, ובאירופה רוצים להפקיע את הריבית הרוסית ● בינתיים, סין נזכרת שהיא אינה רוצה בחורבן המערב, וארה"ב מנסה למנוע את מושחתי העולם מלהלבין בנדל"ן ● חמישה אירועים מהשבוע שהיה בעולם 

מתחם חזית הים בחיפה / הדמיה: מן-שנער-יעד אדריכלים

נסגר המכרז הראשון של רמ"י בחזית הים בחיפה: כמה תשלם הזוכה?

יורו ישראל זכתה במכרז של רמ"י על קרקע של 23 דונם, להקמת 500 יחידות דיור ושטחי מסחר באחד מהמתחמים המסקרנים בישראל ● החברה תשלם על הקרקע, הסמוכה לבית החולים רמב"ם בחיפה, כ-205 מיליון שקל כולל הוצאות פיתוח

ינקי קוינט, מנכ''ל רמי ומ''מ מנהל רשות החברות / צילום: יוסי זמיר

מתחנות כוח ועד מוסכי רכבת: בענף התשתיות טוענים שרמ"י תוקעת מיזמים

בפנייה דחופה מבקשים במינהל התכנון מרשות מקרקעי ישראל לשחרר היתרים למיזמי תשתית לאומיים ● ברקע זה, גורמים בענף טוענים כי פרויקטים גדולים, בהם תחנות כוח ומוסכים של הרכבת הקלה, תקועים בגלל התנהלות הרשות ● רמ"י: "חלק מהפרויקטים יצאו לדרך"

''התייצבות ושיפור, גם אם צנוע, ברוב הפרמטרים הפיננסיים של ההייטק הישראלי'' / אילוסטרציה: Shutterstock

אחרי שנה קשה, הרבעון הראשון של 2024 מראה מגמה חיובית בתעשיית הטק הישראלית

על פי נתונים חדשים מדוח ההייטק "Tech Review", ברבעון הראשון של 2024 חברות הסטארט-אפ הישראליות גייסו כ-1.6 מיליארד דולר ● מדובר בעלייה של כ-10% ביחס לרבעון הקודם וירידה של 10% בהשוואה לרבעון המקביל אשתקד ● 38% מסך הסכום הכולל גוייס בחברות הסייבר

אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, צילומים: AP, דוברות הכנסת, שאטרסטוק

הדרך לאספקת הפגזים האמריקאיים לישראל עוברת בטורקיה

היחסים בין נשיא טורקיה, רג'פ ארדואן ונשיא ארה"ב, ג'ו ביידן, מתהדקים למרות היחסים המעורערים שהיו בין השניים לאורך השנים ● מדיווח בלומברג, מתברר כי ארה"ב מנהלת מו"מ עם טורקיה לצורך רכישת פגזים וחומרי נפץ, שיאפשרו לה להאיץ את קצב הייצור שלה ולשלוח את חלקם לישראל

דוד פתאל / צילום: איל יצהר

לאחר שלוש שנים של הפסד, אירופה עזרה לדוד פתאל לחזור להרוויח

עם סיומה של השנה הסתכמו הכנסותיה של פתאל ב-6.93 מיליארד שקל, עלייה חדה של 26.6% ביחס לשנה שקדמה לה ● בשורה התחתונה רשמה פתאל רווח נקי של 45.2 מיליון שקל ● הסיבות לעלייה: שיפור בשיעורי התפוסה במלונות הרשת, עלייה במחיר של חדר ממוצע למתארחים ושיפור בשערי החליפין

גזירת סרט בפתיחת משרדי ASI, חברת הבת בהודו יחד עם שגריר ישראל בהודו, נאור גילאון / צילום: תעשייה אווירית

מתחת לרדאר: התעשייה האווירית הקימה חברה בת בהודו

התעשייה האווירית השיקה השבוע את חברת הבת ההודית שלה בניו דלהי ● החברה הוקמה במסגרת שיתוף הפעולה בין התעשייה האווירית לבין DRDO, גוף המחקר והפיתוח בנושאי הגנה של ממשלת הודו

בנימין נתניהו ואריה דרעי / צילום: עמוס בן גרשום, לע''מ

דרעי: "בג"ץ מתעמר בלומדי התורה, אות קין", גנץ: "בג"ץ פסק את המובן מאליו" | התגובות הפוליטיות על צו הביניים

הפוליטיקאים הגיבו על החלטת בג"ץ שקיבל את עמדת היועמ"שית ● גולדקנופף: "אות קלון וביזיון, ניאבק בכל דרך על זכותו של כל יהודי ללמוד תורה ולא נתפשר" ● דרעי: "מבין את הלוחמים שלא רוצים לשרת עכשיו בצבא" ● גנץ: "הגיעה העת שהממשלה תעשה את המובן מאליו"

הסכם אינו נדרש כתנאי עבור זוגות במערכות יחסים כאלה ואחרות / צילום: Shutterstock, Viacheslav Lopatin

זוג הקפיא עוברים ואז נפרד. האם האישה תוכל להשתמש בהם?

כשלושה עשורים לאחר פרשת נחמני, בתי המשפט עדיין נאלצים לדון בתביעות בלתי אפשריות לגבי גורלם של עוברים מוקפאים ● מן הראוי היה לחייב כל זוג שפונה לבצע הפריה חוץ-גופית, לחתום על הסכם שמתייחס לאפשרות הריאלית של פרידה במהלך הזמן שחולף בין יצירת העוברים המוקפאים לבין השימוש בהם

בורסת תל אביב / צילום: שלומי יוסף

בורסת ת"א ננעלה ביציבות; אלקטריאון זינקה ב-18%, ישראכרט ב-8%

אל על השלימה גיוס של 100 מיליון דולר, המנייה עולה ב-4% ● הבורסה בת"א מסכמת רבעון ראשון בעליות נאות במדדים המובילים ● לאומי על הדולר המתחזק: "מציע למשקיעים הצעה שאי אפשר לסרב לה" ● באופנהיימר צופים "רוח גבית לשוק המניות האמריקאי לפחות עד שנת 2025"

פרויקט תמ''א 38 בחיפה / צילום: פאול אורלייב

משרד המשפטים יוזם: יזמי התחדשות עירונית יתחייבו מראש על מועד מסירת הדירות

שורת תקנות שיזם משרד המשפטים, שיידונו בקרוב בוועדת הפנים של הכנסת, יחייבו יזמי התחדשות עירונית במתן מועדי מקסימום לאישור תוכנית הפרויקטים שלהם ואכלוס הדירות שהם מקימים ● תקנות בולטות נוספות הן חשיפת ערבויות מחייבות, גילוי ניגוד אינטרסים של היזמים, וידוא שהדיירים מבינים את ההסכם ועוד